גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותדרור פויר

האם דובוני המים שהתרסקו על הירח ניסו לברוח מבני האדם?

האנושות מתעקשת להתעלל ביצור בעל השם החמוד ביותר - "דובון מים" - וזה עוד יעלה לה ביוקר

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א.

אני חושב על דובוני המים, אותם יצורים מיקרוסקופים חמודים להפליא וקשוחים להחריד שטסו בחללית "בראשית" וכמה אלפים מהם שרדו כנראה את ההתרסקות על הירח ונמצאים שם, מיובשים במצב של מעין שנת חורף עמוקה, עטופים בשכבות של ניקל ושרף אפוקסי ובתוך קפסולה. ההערכה שהם שרדו מבוססת, כידוע, על עמידותו שלא תיאמן של היצור הקטן, כמילימטר גודלו, שחי בקרקעית האוקיינוס כמו על פסגות ההרים, בחום השורף של הרי הגעש ובקור הצורב של הקטבים. הוא היצור הקשוח ביותר על הכדור הזה. ולא רק על הכדור הזה, אנחנו כבר יודעים שדובון המים הוא בעל החיים היחידי שיכול לשרוד בָּרִיק הגדול של החלל. איך אנחנו יודעים? כי ניסינו.

לא יודע למה, אבל למרות שידעתי את זה, הפעם נעצרתי בחריקה: מה ז’תומרת בדיוק ניסינו? בדקתי: בספטמבר 2007 נלקחו דובי מים מיובשים למסלול סביב כדור הארץ ובמשך עשרה ימים עשו עליהם ניסויים. עם קרינה קוסמית וחוסר גרביטציה לא הייתה להם שום בעיה. ואז נחשפו הדובונים לוואקום העמוק, לקרינת שמש חזקה (ולשילובים בין השניים). רובם המכריע שרדו את הוואקום ואפילו הצליחו להתרבות אחר כך. רק השמש הרגה אותם. "חיה שימושית למחקר חלל", סיכמו המדענים.

זה מאוד יפה, התפעלתי עם כל המדענים וכל החכמים, אבל ילד קטן יחיד ותם שבחיים שלי לא ראיתי עמד ושאל: למה. למה בעצם להוציא בעל חיים - מיקרוסקופי ככל שיהיה - לוואקום של החלל? הרי אנחנו יודעים מה יקרה לך אם תצא לשם: חנק שיוביל למוות בייסורים. אוויר בלחץ גבוה ייצא לך מהריאות תוך כדי שהוא מפוצץ אותן מבפנים. משהו כמו שתי דקות של עינויים. מה הטעם לעשות את זה לדובון המים?

ב.

החלל הוא רק עוד תחנה במסלול הייסורים הבלתי נתפס שדובוני המים נאלצים לעבור מאז נתגלו על ידי האדם לפני כ־250 שנה. יש להם מערכת עצבים ומוח עם כמה אונות, הם לא קשורים לאף זן אחר וקשה לתייג אותם באף מחלקה בעולם החי. הכי קרוב לחייזרים. דובון המים אמנם לא חי לנצח, אבל תנומות חורף של כמאה שנה די מקרבות אותו לשם. הם בכל מקום בכדור הארץ, והראייה המוקדמת לקיומם היא בת יותר מ־540 מיליון שנים. הם יישארו פה הרבה אחרינו ואחרי הג’וקים. מה הם עושים? לא יותר מדי. מה הם רוצים? עוד פחות. הם לא מועילים ולא מזיקים, הם רק נורא קטנים ונראים מאוד משונה, מין כרית חצי מנופחת עם שמונה רגליים שממוקמות לא הגיוני.

מה עשינו להם? מה לא: הקפאנו אותם עד למינוס 272 מעלות. שרדו. חיממנו אותם ל־151 מעלות. שרדו. הרעבנו אותם עשרות שנים. שרדו. חשפנו אותם לרמות קרינה חזקות פי אלף ממה שצריך כדי להרוג אדם. עמדו בזה. הפעלנו עליהם לחץ גדול פי 6,000 מהלחץ האטמוספרי (יותר מפי שישה מלחץ המים בקרקעית הנמוכה ביותר באוקיינוסים). החזיקו מעמד. ייבשנו אותם עד עמקי נשמתם. חיו. רק כשניסו לצפות בהם מתרבים בתנאי מעבדה, התביישו. לקח הרבה זמן למצוא כאלה שהסכימו. עשו להם כל מה שבני אדם יכולים לחשוב עליו, וזה בכלל לא מעט כמו שמלמדת אותנו ההיסטוריה, אבל הם שרדו.

ואת כל זה עשינו להם בלי שום סיבה משכנעת או תוצאה רצויה. מדי פעם אני נתקל בכל מיני מלמולים על כל מיני "דברים ברפואה" מכל מיני מדענים שמנסים לענות על השאלה הפשוטה. אני לא טהרן גמור בענייני ניסויים בבעלי חיים, יכולות להיות נסיבות מקלות, אבל עם דובוני המים נראה לי שהם עושים את זה סתם.

ואפילו עכשיו, כשלקחנו אותם וזרקנו אותם על הירח בתוך חללית שהתרסקה, כולם רק מתלוננים על זיהום הירח - כאילו שהירח לא הפך כבר מזמן לסוג של מזבלה. עד היום, לדעתי, אפשר למצוא שם את הקקי היבש של ניל ארמסטרונג. האדם הוא יצור מצחיק: בכל פעם שאנחנו טסים לחלל אנחנו לוקחים איתנו וגם משאירים מאחור מעין תצוגת תכלית של פסגת הישגי האדם; במוזיקה, בספרות, בטכנולוגיה ובמדע - ולצד זה, ערימת קקי. מעצבן אותי שאני צריך לאסוף אחרי הכלבה שלי אבל האסטרונאוטים האלה חושבים שהירח של אמא שלהם.

איור: תמיר שפר

ג.

כשאנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים, נהפוך לרגע את נקודת המבט שלנו ונבין שדובוני המים על הירח זו לא תוצאה מצערת של תקלה ב"בראשית" שהובילה להתרסקות טרגית, אלא ניסיון בריחה נועז של דובוני המים שהצליחו - בכוח שאיפתם הנאצלת לחירות ועוצמה של זעם שחושל ב־250 שנות דיכוי - להיחלץ מהקפסולה, לעבור דרך שכבות של מתכת ושרף, להשתלט על מנועי הגשושית, לנטרל את השפעתו המאגית של ראש ממשלת ישראל שהיה בחדר הבקרה, וכנגד כל הסיכויים לסכן את הכול ולרסק את "בראשית" על אדמת כוכב לא מוכר ולהתחיל מחדש. הם חלוצים, זו המיתולוגיה שלהם והיא נשמעת לי די מוכרת.

נכון, חלוצים מיובשים וחסרי חיים על כוכב שאין בו את הדבר הכי חשוב שהם צריכים כדי לשרוד, כל כך חשוב שהם הכניסו אותו במילה השנייה של השם שלהם וככה אי אפשר לשכוח. לא רק חשוב - היחיד. אתה לא יכול לאיית דובוני מים בלי מים, כמו שאומרים. כל הסיכויים נגדם. מדענים מעריכים שהסיפור שלהם גמור. מצד שני, הדובונים יכולים לחכות מאה שנה והמדענים כבר יהיו עמוק בקבר. אני מאמין בדובוני המים.

ד.

תכלס, מלבד מים יש להם את כל מה שהם צריכים על הירח - מלבד שקיות קקי יש גם מוזיקה, ספרים, המילה "שלום" בכל השפות, כל כתבי הקודש, האנציקלופדיות והמילונים. אפילו חלקי חילוף של חלליות יש להם שם! כל מה שהם צריכים זה כמה טיפות. אולי הם בכלל הביאו איתם, הבריחו בקבוק מים לגשושית בין הקפלים שלהם ועבדו על כולנו. זה הרי לא כל כך קשה לעבוד על כולנו.

ואם דובוני המים הם באמת חייזרים, כמו שלא הצלחנו לשלול עד היום, אולי הם רק חוזרים הביתה אחרי שנתקעו פה כמה מאות מיליוני שנים, לא מן הנמנע שתוך כך וכך זמן, בעוד אנחנו פה על כדור הארץ מידרדרים במורד משבר האקלים ושקיעת התבונה, יצמחו הדובונים ויפרחו, כאינדיבידואלים, בעולמם החדש, נטול בני האדם וגחמותיו האלימות. הם יבנו אותו, אבן על אבן, ולעולם לא ישכחו מאיפה ברחו ומדוע.

וכן, עוד כמה זמן - נגיד מיליון שנה - הם יחזרו הנה, יצורים עתיקים, קשוחים ועילאיים עם שאלה אחת - חבר’ה, מה היה כל הקטע? למה עשיתם לנו את מה שעשיתם, ואל תגידו משהו ברפואה, רק אל תגידו רפואה! מה ברפואה, לעזאזל, מה ברפואה? לא ריפאנו סרטן, אפילו תמרוקים לא עשיתם מאיתנו, לא רפואת שיניים, לא רפואת עיניים ולא שום דבר אחר - כל מה שעשיתם זה לנסות לשבור אותנו במגוון דרכים משונות, למרות שהוואקום היה דווקא כיף אבל לא משנה עכשיו. אז תגידו, בחיאת, מה היה כל הקטע?

לא יהיה לנו כל כך מה לומר, אז הם יראו לנו. ישימו אותנו בצנצנות ויעשו ניסויים, יקפיאו, יחממו, ירעיבו, יצפו בנו מזדווגים ויקרינו עלינו. אבל זה בסדר, כי נשרוד ויום אחד - גם אם זה ייקח זמן - נברח בכוח השאיפה הנאצלת לחירות ועוצמת זעם הדיכוי ועוד נגיע נגיע נגיע לארץ חדשה והכול יתחיל מההתחלה. יש כאלה שאומרים שכל זה כבר קרה, אבל אי אפשר להיות בטוחים.

עוד כתבות

דאסו רפאל / צילום: ap, Lewis Joly

מקרון פועל נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. כעת מתגלה למה

העסקה הצרפתית למכירת 26 מטוסים לצי ההודי תמורת כ־7.5 מיליארד דולר - משקפת עד כמה צרפת וישראל נאבקות על שווקים דומים ● הודו אישרה העברה של טכנולוגיות טילים קונבנציונליות אל חברות פרטיות ● ולא רק המלחמה באוקראינה גומרת לפוטין את הכסף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אולריך זיגמונד / צילום: Reuters, IMAGO/Hendrik Schmidt, Pool/dts Nachrichtenagentur

"האיש המסוכן ביותר בגרמניה" עשוי לסלול את הדרך של הימין הקיצוני לשלטון

עם מנהיג כריזמטי וחוסר נחת ציבורי, מפלגת הימין הקיצוני AfD בהובלת אולריך זיגמונד מתחזקת בסקרים בדרך לניצחון בבחירות למדינת המחוז סקסוניה־אנהלט בגרמניה ● המפלגה צוברת תאוצה, ההבטחות גזעניות, והיא גם קוראת להפסיק את אספקת הנשק לישראל

יואב חשין בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

“לא הייתה ברירה אלא לסיים בהצטיינות יתרה”: יואל חשין על המורשת המשפחתית והשם המחייב

בכנס החברות המשפחתיות של גלובס שוחח יואל חשין, יו”ר ומייסד קרן ההון סיכון 2B.VC, עם מו”ל גלובס אלונה בר און על משקלו של שם המשפחה, הבחירה שלא לעסוק במשפטים למרות השושלת המשפחתית, האובדן ששינה את מסלול חייו והחיפוש אחר המקום שבו עסקים, פילנתרופיה ומשמעות מתחברים

שירותי בריאות כללית / צילום: תמר מצפי

במקום רפפורט ותשובה: כללית תרכוש את השליטה במדיקל סנטר

קבוצות בראשות יצחק תשובה ואסף רפפורט התחרו על השליטה בקופה, אך משרד הבריאות העדיף גוף באוריינטציה רפואית ● קופת החולים צפויה לרכוש 10% נוספים בהרצליה מדיקל, ולעלות להחזקה של 50%

קניות בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

"מוצר החובה" וזה שכמעט על כל מדף: רשות התחרות ממפה את כוחן של ענקיות המזון

מחקר חדש של רשות התחרות ממפה את כוחן של ענקיות המזון בישראל ובוחן כיצד מוצר חזק במיוחד עשוי להשפיע על התחרות גם בקטגוריות אחרות ● קוקה-קולה מוגדרת כ"מוצר חובה", תנובה מובילה בשורה של קטגוריות, וגם אסם, שטראוס וספקיות גדולות אחרות נמצאות בצמרת שוב ושוב ● ומה קורה כשכל המוצרים האלה נפגשים על אותו מדף?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעו את השכנה על השימוש בחניה. מה קבע ביהמ"ש?

ידוע בציבור יקבל מחצית מבית הרשום על שם בת זוגו, למרות ההפרדה הרכושית ביניהם ● בעלת דירה קיבלה את הסכמת השכנים להשתמש בחניה, אך נדרשה להפסיק ● ומה קבע בית הדין במקרה של עובד שטען כי הוטעה לגבי מימוש האופציות? ● 3 פסקי דין בשבוע

גרגורי וייץ ומתן קסלר / צילום:  ניסים סלם,  אינספיריישן גרופ

היעדים האירופאים שירדו מהרדאר של המשקיעים הישראלים

יוון וקפריסין הפכו בשנים האחרונות ליעדים פופולריים בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אבל מדינות נוספות באירופה מציעות הזדמנויות ששווה לבדוק ● גלובס יצא לבחון יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה ● לא משקיעים עם העדר: חלק א'

שליח של וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

פשרה בייצוגית: שליחי וולט לא יוכרו כעובדי החברה - אך יפוצו ב-34 מיליון שקל

בתום למעלה מ-26 ישיבות גישור, לביה"ד הארצי לעבודה הוגש הסכם פשרה בין וולט לבין השליחים שלה במסגרת תביעה ייצוגית, במסגרתה דרשו השליחים להכיר בהם כעובדי החברה ● במסגרת הסכם הפשרה הצדדים אינם מודים בטענות, אולם הוסכם כי וולט תעניק לכל אחד מחברי הקבוצה תשלום חד-פעמי בסך כולל של כ-34 מיליון שקל

בורסת תל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

רשות שוק ההון מסכמת את 2025: המוסדיים נטשו את וול סטריט ונהרו לבורסה בת"א

על פי ניתוח שמפרסמת רשות שוק ההון לשנת 2025, שיעור החשיפה למניות בישראל עלה בהדרגה ל-52% ● החזרה לתל אביב היתה דרמטית במיוחד בין השנים 24-25 ● בשנת 2025 מדד המניות הכללי בבורסה בת"א טס למעלה ב-47%, ושנה קודם לכן עלה ב-31% ● ואיך זה סייע להתחזקות השקל מול הדולר

ישראל נמצאת במחסור חמור ברופאים / צילום: Shutterstock, Steve Cukrov

דוח חדש חושף: עלייה דרמטית במספר הרופאים שעזבו את ישראל


כ־1,300 רופאים עזבו את ישראל בשנים 2023–2025, כ-3% מכלל הרופאים ● העזיבה בולטת במיוחד בקרב רופאים מנוסים, ובמקצועות כמו כירורגיה, עור, עיניים וא.א.ג. ● חוקרים: אם המגמה תימשך, היא עלולה להחריף את המחסור ברופאים ולהקשות גם על הכשרת הדור הבא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עסקת בזק בירושלים: בכמה נמכר קוטג' של 6 חדרים לאדם הראשון שראה אותו?

בשכונת גבעת משואה בירושלים נמכר קוטג' בן שישה חדרים בשטח בנוי של 130 מ"ר, תמורת 4.8 מיליון שקל ● "הקוטג' נמכר מאוד מהר - הבן אדם הראשון שראה את הנכס הוא זה שרכש אותו" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עמית ברגר / איור: גיל ג'יבלי

20 שנה אחרי חובות הענק, עמית ברגר שוב מסתער על שוק ההון: "לומדים מכישלנות"

20 שנה לאחר שנקלע לקשיים כספיים, עמית ברגר שילם את החובות ומוביל את בית ההשקעות דולפין, שמנהל מיליארדים בקרנות נאמנות ● בראיון ראשון זה שנים הוא מסביר את התשואות הפושרות בקרנות שלו בשנה החולפת: "היינו שמרנים מדי", מספר על התוכניות להתרחב לגמל ולפנסיה, והלקח שלמד: "דולפין זו תחנה אחרונה, לא מחפש הרפתקאות" ● וגם: מדוע הוא מסרב לנסוע לת"א

אסף חרל''פ, יו''ר כלמוביל / צילום: כלמוביל

אסף חרל"פ מונה ליו"ר כלמוביל לאחר פטירת אביו

דירקטוריון כלמוביל אישר השבוע את מינויו של אסף חרל"פ לתפקיד יושב-ראש כלמוביל ● אסף מחליף בתפקיד את אביו, ד״ר שמואל חרל"פ ז"ל, שנפטר בחודש שעבר

ICAUR V27 / צילום: יח''צ

צ'רי מעמיקה את אחיזתה בשוק הישראלי - זה המותג החדש שייכנס לארץ

קבוצת סמלת בבעלות משפחת לוי תשווק בישראל את המותג הרביעי של הקבוצה הסינית, ICAUR, שמתמחה ברכבי פרימיום לשטח ● קבוצת צ'רי היא כיום יצרנית הרכב הסינית המובילה בישראל

גלית פילוסוף בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

לא רק מניות וצוואות: זה המפתח להעברת עסק משפחתי

גלית פילוסוף, יועצת המשכיות ותכנון פיננסי רב-דורי ב-LGA, הסבירה בכנס החברות המשפחתיות מה הגורם העיקרי שמאפשר לעסק משפחתי לשרוד לאורך הדורות ● לדבריה, "הערך הייחודי של עסק משפחתי טמון ביכולת לנהל טוב שני נכסים - הרגשי והכלכלי; מורשת תרבותית זה נכס, תשמרו עליה"

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

אחרי חודשיים בלי דח"ציות: מינויים חדשים בדירקטוריון רכבת ישראל

הוועדה לבדיקת מינויים אישרה היום מינוי של שתי דירקטוריות חיצוניות ברכבת ישראל - דפנה עין דור ופרופ' חן כהן ● ברקע: לפני כחודשיים התפטרו שתי דירקטוריות מדירקטוריון הרכבת במחאה על מינויו של יעקב מרציאנו למ"מ המנכ"ל - מינוי שנפסל מאז ע"י ועדת המינויים

סיגל שפירא, מנכ''לית יוליוס בר בישראל / צילום: שלומי יוסף

הטעות שחברות משפחתיות עושות בדרך להעברת ההון לדור הבא

בכנס החברות המשפחתיות של גלובס הסבירה סיגל שפירא, מנכ"לית יוליוס בר בישראל, מדוע יש להתחיל בהכנת הדור הבא 10-15 שנה לפני העברת המושכות, כיצד מכירת העסק עשויה דווקא לשמר את המורשת, ואילו מלכודות מאיימות על העושר ועל לכידות המשפחה

קים ג'ונג און / צילום: Reuters, KCNA

הוא אחד הרודנים הגדולים בעולם, ומעמדו רק מתחזק

מעמדו העולמי של מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און חזק מאי־פעם ● רוסיה תלויה בנשק ובעשרות אלפי החיילים שהוא מספק לה, בסין מרחיבים את שיתוף־הפעולה, וטראמפ בטוח שהיחסים איתו ישיגו לו את אהדת הציבור שאבדה במלחמה מול איראן ● קים ג'ונג און מצדו משחק אותה קשה להשגה, לפחות בהקשר לגרעין

איור: גיל ג'יבלי

"קונים בעיקר דירות עד 3 מיליון שקל": מפת הביקושים החדשה בנדל"ן

למרות העלייה בהיקף העסקאות ובקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי, צחי ארצי, סבור שעדיין מוקדם להכריז על שינוי משמעותי ● מדוע החזרה של הרוכשים סלקטיבית והיכן הדירות בכל זאת נמכרות ● לקראת ועידת ישראל לנדל"ן של גלובס ובנק לאומי

טנק של חברת Rheinmetall בתערוכת נשק בגרמניה / צילום: Shutterstock

אירופה מתחמשת, והנדל"ן ביבשת מרוויח

אירופה מתחמשת - והנדל"ן מרוויח: החברות מחפשות אתרים להקמת מפעלים ואתרי ייצור, המדינות בונות בסיסים צבאיים ומגדילות מחנות קיימים, ואפילו הבונקרים חוזרים למפה