גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם דובוני המים שהתרסקו על הירח ניסו לברוח מבני האדם?

האנושות מתעקשת להתעלל ביצור בעל השם החמוד ביותר - "דובון מים" - וזה עוד יעלה לה ביוקר

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א.

אני חושב על דובוני המים, אותם יצורים מיקרוסקופים חמודים להפליא וקשוחים להחריד שטסו בחללית "בראשית" וכמה אלפים מהם שרדו כנראה את ההתרסקות על הירח ונמצאים שם, מיובשים במצב של מעין שנת חורף עמוקה, עטופים בשכבות של ניקל ושרף אפוקסי ובתוך קפסולה. ההערכה שהם שרדו מבוססת, כידוע, על עמידותו שלא תיאמן של היצור הקטן, כמילימטר גודלו, שחי בקרקעית האוקיינוס כמו על פסגות ההרים, בחום השורף של הרי הגעש ובקור הצורב של הקטבים. הוא היצור הקשוח ביותר על הכדור הזה. ולא רק על הכדור הזה, אנחנו כבר יודעים שדובון המים הוא בעל החיים היחידי שיכול לשרוד בָּרִיק הגדול של החלל. איך אנחנו יודעים? כי ניסינו.

לא יודע למה, אבל למרות שידעתי את זה, הפעם נעצרתי בחריקה: מה ז’תומרת בדיוק ניסינו? בדקתי: בספטמבר 2007 נלקחו דובי מים מיובשים למסלול סביב כדור הארץ ובמשך עשרה ימים עשו עליהם ניסויים. עם קרינה קוסמית וחוסר גרביטציה לא הייתה להם שום בעיה. ואז נחשפו הדובונים לוואקום העמוק, לקרינת שמש חזקה (ולשילובים בין השניים). רובם המכריע שרדו את הוואקום ואפילו הצליחו להתרבות אחר כך. רק השמש הרגה אותם. "חיה שימושית למחקר חלל", סיכמו המדענים.

זה מאוד יפה, התפעלתי עם כל המדענים וכל החכמים, אבל ילד קטן יחיד ותם שבחיים שלי לא ראיתי עמד ושאל: למה. למה בעצם להוציא בעל חיים - מיקרוסקופי ככל שיהיה - לוואקום של החלל? הרי אנחנו יודעים מה יקרה לך אם תצא לשם: חנק שיוביל למוות בייסורים. אוויר בלחץ גבוה ייצא לך מהריאות תוך כדי שהוא מפוצץ אותן מבפנים. משהו כמו שתי דקות של עינויים. מה הטעם לעשות את זה לדובון המים?

ב.

החלל הוא רק עוד תחנה במסלול הייסורים הבלתי נתפס שדובוני המים נאלצים לעבור מאז נתגלו על ידי האדם לפני כ־250 שנה. יש להם מערכת עצבים ומוח עם כמה אונות, הם לא קשורים לאף זן אחר וקשה לתייג אותם באף מחלקה בעולם החי. הכי קרוב לחייזרים. דובון המים אמנם לא חי לנצח, אבל תנומות חורף של כמאה שנה די מקרבות אותו לשם. הם בכל מקום בכדור הארץ, והראייה המוקדמת לקיומם היא בת יותר מ־540 מיליון שנים. הם יישארו פה הרבה אחרינו ואחרי הג’וקים. מה הם עושים? לא יותר מדי. מה הם רוצים? עוד פחות. הם לא מועילים ולא מזיקים, הם רק נורא קטנים ונראים מאוד משונה, מין כרית חצי מנופחת עם שמונה רגליים שממוקמות לא הגיוני.

מה עשינו להם? מה לא: הקפאנו אותם עד למינוס 272 מעלות. שרדו. חיממנו אותם ל־151 מעלות. שרדו. הרעבנו אותם עשרות שנים. שרדו. חשפנו אותם לרמות קרינה חזקות פי אלף ממה שצריך כדי להרוג אדם. עמדו בזה. הפעלנו עליהם לחץ גדול פי 6,000 מהלחץ האטמוספרי (יותר מפי שישה מלחץ המים בקרקעית הנמוכה ביותר באוקיינוסים). החזיקו מעמד. ייבשנו אותם עד עמקי נשמתם. חיו. רק כשניסו לצפות בהם מתרבים בתנאי מעבדה, התביישו. לקח הרבה זמן למצוא כאלה שהסכימו. עשו להם כל מה שבני אדם יכולים לחשוב עליו, וזה בכלל לא מעט כמו שמלמדת אותנו ההיסטוריה, אבל הם שרדו.

ואת כל זה עשינו להם בלי שום סיבה משכנעת או תוצאה רצויה. מדי פעם אני נתקל בכל מיני מלמולים על כל מיני "דברים ברפואה" מכל מיני מדענים שמנסים לענות על השאלה הפשוטה. אני לא טהרן גמור בענייני ניסויים בבעלי חיים, יכולות להיות נסיבות מקלות, אבל עם דובוני המים נראה לי שהם עושים את זה סתם.

ואפילו עכשיו, כשלקחנו אותם וזרקנו אותם על הירח בתוך חללית שהתרסקה, כולם רק מתלוננים על זיהום הירח - כאילו שהירח לא הפך כבר מזמן לסוג של מזבלה. עד היום, לדעתי, אפשר למצוא שם את הקקי היבש של ניל ארמסטרונג. האדם הוא יצור מצחיק: בכל פעם שאנחנו טסים לחלל אנחנו לוקחים איתנו וגם משאירים מאחור מעין תצוגת תכלית של פסגת הישגי האדם; במוזיקה, בספרות, בטכנולוגיה ובמדע - ולצד זה, ערימת קקי. מעצבן אותי שאני צריך לאסוף אחרי הכלבה שלי אבל האסטרונאוטים האלה חושבים שהירח של אמא שלהם.

איור: תמיר שפר

ג.

כשאנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים, נהפוך לרגע את נקודת המבט שלנו ונבין שדובוני המים על הירח זו לא תוצאה מצערת של תקלה ב"בראשית" שהובילה להתרסקות טרגית, אלא ניסיון בריחה נועז של דובוני המים שהצליחו - בכוח שאיפתם הנאצלת לחירות ועוצמה של זעם שחושל ב־250 שנות דיכוי - להיחלץ מהקפסולה, לעבור דרך שכבות של מתכת ושרף, להשתלט על מנועי הגשושית, לנטרל את השפעתו המאגית של ראש ממשלת ישראל שהיה בחדר הבקרה, וכנגד כל הסיכויים לסכן את הכול ולרסק את "בראשית" על אדמת כוכב לא מוכר ולהתחיל מחדש. הם חלוצים, זו המיתולוגיה שלהם והיא נשמעת לי די מוכרת.

נכון, חלוצים מיובשים וחסרי חיים על כוכב שאין בו את הדבר הכי חשוב שהם צריכים כדי לשרוד, כל כך חשוב שהם הכניסו אותו במילה השנייה של השם שלהם וככה אי אפשר לשכוח. לא רק חשוב - היחיד. אתה לא יכול לאיית דובוני מים בלי מים, כמו שאומרים. כל הסיכויים נגדם. מדענים מעריכים שהסיפור שלהם גמור. מצד שני, הדובונים יכולים לחכות מאה שנה והמדענים כבר יהיו עמוק בקבר. אני מאמין בדובוני המים.

ד.

תכלס, מלבד מים יש להם את כל מה שהם צריכים על הירח - מלבד שקיות קקי יש גם מוזיקה, ספרים, המילה "שלום" בכל השפות, כל כתבי הקודש, האנציקלופדיות והמילונים. אפילו חלקי חילוף של חלליות יש להם שם! כל מה שהם צריכים זה כמה טיפות. אולי הם בכלל הביאו איתם, הבריחו בקבוק מים לגשושית בין הקפלים שלהם ועבדו על כולנו. זה הרי לא כל כך קשה לעבוד על כולנו.

ואם דובוני המים הם באמת חייזרים, כמו שלא הצלחנו לשלול עד היום, אולי הם רק חוזרים הביתה אחרי שנתקעו פה כמה מאות מיליוני שנים, לא מן הנמנע שתוך כך וכך זמן, בעוד אנחנו פה על כדור הארץ מידרדרים במורד משבר האקלים ושקיעת התבונה, יצמחו הדובונים ויפרחו, כאינדיבידואלים, בעולמם החדש, נטול בני האדם וגחמותיו האלימות. הם יבנו אותו, אבן על אבן, ולעולם לא ישכחו מאיפה ברחו ומדוע.

וכן, עוד כמה זמן - נגיד מיליון שנה - הם יחזרו הנה, יצורים עתיקים, קשוחים ועילאיים עם שאלה אחת - חבר’ה, מה היה כל הקטע? למה עשיתם לנו את מה שעשיתם, ואל תגידו משהו ברפואה, רק אל תגידו רפואה! מה ברפואה, לעזאזל, מה ברפואה? לא ריפאנו סרטן, אפילו תמרוקים לא עשיתם מאיתנו, לא רפואת שיניים, לא רפואת עיניים ולא שום דבר אחר - כל מה שעשיתם זה לנסות לשבור אותנו במגוון דרכים משונות, למרות שהוואקום היה דווקא כיף אבל לא משנה עכשיו. אז תגידו, בחיאת, מה היה כל הקטע?

לא יהיה לנו כל כך מה לומר, אז הם יראו לנו. ישימו אותנו בצנצנות ויעשו ניסויים, יקפיאו, יחממו, ירעיבו, יצפו בנו מזדווגים ויקרינו עלינו. אבל זה בסדר, כי נשרוד ויום אחד - גם אם זה ייקח זמן - נברח בכוח השאיפה הנאצלת לחירות ועוצמת זעם הדיכוי ועוד נגיע נגיע נגיע לארץ חדשה והכול יתחיל מההתחלה. יש כאלה שאומרים שכל זה כבר קרה, אבל אי אפשר להיות בטוחים.

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

מגמה מעורבת בוול סטריט; טסלה יורדת ב-3%, TSMC ב-5%, מחיר הקקאו מזנק ב-10% לשיא כל הזמנים

דאו ג'ונס עולה ב-0.3% ● מחיר הקקאו בשיא כל הזמנים ● ירידה תלולה במכירות הבתים בארה"ב ● למה טראמפ מדיה מזנקת ב-15% גם היום ● ליתיום אמריקס צוללת ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס תפרסם הלילה את תוצאותיה הרבעוניות, מה מצפים האנליסטים?

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב