גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם דובוני המים שהתרסקו על הירח ניסו לברוח מבני האדם?

האנושות מתעקשת להתעלל ביצור בעל השם החמוד ביותר - "דובון מים" - וזה עוד יעלה לה ביוקר

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א.

אני חושב על דובוני המים, אותם יצורים מיקרוסקופים חמודים להפליא וקשוחים להחריד שטסו בחללית "בראשית" וכמה אלפים מהם שרדו כנראה את ההתרסקות על הירח ונמצאים שם, מיובשים במצב של מעין שנת חורף עמוקה, עטופים בשכבות של ניקל ושרף אפוקסי ובתוך קפסולה. ההערכה שהם שרדו מבוססת, כידוע, על עמידותו שלא תיאמן של היצור הקטן, כמילימטר גודלו, שחי בקרקעית האוקיינוס כמו על פסגות ההרים, בחום השורף של הרי הגעש ובקור הצורב של הקטבים. הוא היצור הקשוח ביותר על הכדור הזה. ולא רק על הכדור הזה, אנחנו כבר יודעים שדובון המים הוא בעל החיים היחידי שיכול לשרוד בָּרִיק הגדול של החלל. איך אנחנו יודעים? כי ניסינו.

לא יודע למה, אבל למרות שידעתי את זה, הפעם נעצרתי בחריקה: מה ז’תומרת בדיוק ניסינו? בדקתי: בספטמבר 2007 נלקחו דובי מים מיובשים למסלול סביב כדור הארץ ובמשך עשרה ימים עשו עליהם ניסויים. עם קרינה קוסמית וחוסר גרביטציה לא הייתה להם שום בעיה. ואז נחשפו הדובונים לוואקום העמוק, לקרינת שמש חזקה (ולשילובים בין השניים). רובם המכריע שרדו את הוואקום ואפילו הצליחו להתרבות אחר כך. רק השמש הרגה אותם. "חיה שימושית למחקר חלל", סיכמו המדענים.

זה מאוד יפה, התפעלתי עם כל המדענים וכל החכמים, אבל ילד קטן יחיד ותם שבחיים שלי לא ראיתי עמד ושאל: למה. למה בעצם להוציא בעל חיים - מיקרוסקופי ככל שיהיה - לוואקום של החלל? הרי אנחנו יודעים מה יקרה לך אם תצא לשם: חנק שיוביל למוות בייסורים. אוויר בלחץ גבוה ייצא לך מהריאות תוך כדי שהוא מפוצץ אותן מבפנים. משהו כמו שתי דקות של עינויים. מה הטעם לעשות את זה לדובון המים?

ב.

החלל הוא רק עוד תחנה במסלול הייסורים הבלתי נתפס שדובוני המים נאלצים לעבור מאז נתגלו על ידי האדם לפני כ־250 שנה. יש להם מערכת עצבים ומוח עם כמה אונות, הם לא קשורים לאף זן אחר וקשה לתייג אותם באף מחלקה בעולם החי. הכי קרוב לחייזרים. דובון המים אמנם לא חי לנצח, אבל תנומות חורף של כמאה שנה די מקרבות אותו לשם. הם בכל מקום בכדור הארץ, והראייה המוקדמת לקיומם היא בת יותר מ־540 מיליון שנים. הם יישארו פה הרבה אחרינו ואחרי הג’וקים. מה הם עושים? לא יותר מדי. מה הם רוצים? עוד פחות. הם לא מועילים ולא מזיקים, הם רק נורא קטנים ונראים מאוד משונה, מין כרית חצי מנופחת עם שמונה רגליים שממוקמות לא הגיוני.

מה עשינו להם? מה לא: הקפאנו אותם עד למינוס 272 מעלות. שרדו. חיממנו אותם ל־151 מעלות. שרדו. הרעבנו אותם עשרות שנים. שרדו. חשפנו אותם לרמות קרינה חזקות פי אלף ממה שצריך כדי להרוג אדם. עמדו בזה. הפעלנו עליהם לחץ גדול פי 6,000 מהלחץ האטמוספרי (יותר מפי שישה מלחץ המים בקרקעית הנמוכה ביותר באוקיינוסים). החזיקו מעמד. ייבשנו אותם עד עמקי נשמתם. חיו. רק כשניסו לצפות בהם מתרבים בתנאי מעבדה, התביישו. לקח הרבה זמן למצוא כאלה שהסכימו. עשו להם כל מה שבני אדם יכולים לחשוב עליו, וזה בכלל לא מעט כמו שמלמדת אותנו ההיסטוריה, אבל הם שרדו.

ואת כל זה עשינו להם בלי שום סיבה משכנעת או תוצאה רצויה. מדי פעם אני נתקל בכל מיני מלמולים על כל מיני "דברים ברפואה" מכל מיני מדענים שמנסים לענות על השאלה הפשוטה. אני לא טהרן גמור בענייני ניסויים בבעלי חיים, יכולות להיות נסיבות מקלות, אבל עם דובוני המים נראה לי שהם עושים את זה סתם.

ואפילו עכשיו, כשלקחנו אותם וזרקנו אותם על הירח בתוך חללית שהתרסקה, כולם רק מתלוננים על זיהום הירח - כאילו שהירח לא הפך כבר מזמן לסוג של מזבלה. עד היום, לדעתי, אפשר למצוא שם את הקקי היבש של ניל ארמסטרונג. האדם הוא יצור מצחיק: בכל פעם שאנחנו טסים לחלל אנחנו לוקחים איתנו וגם משאירים מאחור מעין תצוגת תכלית של פסגת הישגי האדם; במוזיקה, בספרות, בטכנולוגיה ובמדע - ולצד זה, ערימת קקי. מעצבן אותי שאני צריך לאסוף אחרי הכלבה שלי אבל האסטרונאוטים האלה חושבים שהירח של אמא שלהם.

איור: תמיר שפר

ג.

כשאנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים, נהפוך לרגע את נקודת המבט שלנו ונבין שדובוני המים על הירח זו לא תוצאה מצערת של תקלה ב"בראשית" שהובילה להתרסקות טרגית, אלא ניסיון בריחה נועז של דובוני המים שהצליחו - בכוח שאיפתם הנאצלת לחירות ועוצמה של זעם שחושל ב־250 שנות דיכוי - להיחלץ מהקפסולה, לעבור דרך שכבות של מתכת ושרף, להשתלט על מנועי הגשושית, לנטרל את השפעתו המאגית של ראש ממשלת ישראל שהיה בחדר הבקרה, וכנגד כל הסיכויים לסכן את הכול ולרסק את "בראשית" על אדמת כוכב לא מוכר ולהתחיל מחדש. הם חלוצים, זו המיתולוגיה שלהם והיא נשמעת לי די מוכרת.

נכון, חלוצים מיובשים וחסרי חיים על כוכב שאין בו את הדבר הכי חשוב שהם צריכים כדי לשרוד, כל כך חשוב שהם הכניסו אותו במילה השנייה של השם שלהם וככה אי אפשר לשכוח. לא רק חשוב - היחיד. אתה לא יכול לאיית דובוני מים בלי מים, כמו שאומרים. כל הסיכויים נגדם. מדענים מעריכים שהסיפור שלהם גמור. מצד שני, הדובונים יכולים לחכות מאה שנה והמדענים כבר יהיו עמוק בקבר. אני מאמין בדובוני המים.

ד.

תכלס, מלבד מים יש להם את כל מה שהם צריכים על הירח - מלבד שקיות קקי יש גם מוזיקה, ספרים, המילה "שלום" בכל השפות, כל כתבי הקודש, האנציקלופדיות והמילונים. אפילו חלקי חילוף של חלליות יש להם שם! כל מה שהם צריכים זה כמה טיפות. אולי הם בכלל הביאו איתם, הבריחו בקבוק מים לגשושית בין הקפלים שלהם ועבדו על כולנו. זה הרי לא כל כך קשה לעבוד על כולנו.

ואם דובוני המים הם באמת חייזרים, כמו שלא הצלחנו לשלול עד היום, אולי הם רק חוזרים הביתה אחרי שנתקעו פה כמה מאות מיליוני שנים, לא מן הנמנע שתוך כך וכך זמן, בעוד אנחנו פה על כדור הארץ מידרדרים במורד משבר האקלים ושקיעת התבונה, יצמחו הדובונים ויפרחו, כאינדיבידואלים, בעולמם החדש, נטול בני האדם וגחמותיו האלימות. הם יבנו אותו, אבן על אבן, ולעולם לא ישכחו מאיפה ברחו ומדוע.

וכן, עוד כמה זמן - נגיד מיליון שנה - הם יחזרו הנה, יצורים עתיקים, קשוחים ועילאיים עם שאלה אחת - חבר’ה, מה היה כל הקטע? למה עשיתם לנו את מה שעשיתם, ואל תגידו משהו ברפואה, רק אל תגידו רפואה! מה ברפואה, לעזאזל, מה ברפואה? לא ריפאנו סרטן, אפילו תמרוקים לא עשיתם מאיתנו, לא רפואת שיניים, לא רפואת עיניים ולא שום דבר אחר - כל מה שעשיתם זה לנסות לשבור אותנו במגוון דרכים משונות, למרות שהוואקום היה דווקא כיף אבל לא משנה עכשיו. אז תגידו, בחיאת, מה היה כל הקטע?

לא יהיה לנו כל כך מה לומר, אז הם יראו לנו. ישימו אותנו בצנצנות ויעשו ניסויים, יקפיאו, יחממו, ירעיבו, יצפו בנו מזדווגים ויקרינו עלינו. אבל זה בסדר, כי נשרוד ויום אחד - גם אם זה ייקח זמן - נברח בכוח השאיפה הנאצלת לחירות ועוצמת זעם הדיכוי ועוד נגיע נגיע נגיע לארץ חדשה והכול יתחיל מההתחלה. יש כאלה שאומרים שכל זה כבר קרה, אבל אי אפשר להיות בטוחים.

עוד כתבות

מערכת הבלאק רייבן של חברת רובל / צילום: רובל חדשנות

מערכת היירוט הישראלית החדשה שעשויה לתת מענה לרחפני הנפץ

מערכות הגנה אווירית איראניות הוצבו בארמניה ● ביוון הוחלט להציב טילים מתוצרת רפאל סמוך לגבול עם טורקיה ● בארה"ב ממירים רחפני תובלה למשגרי רקטות ● וחברה ישראלית משיקה מערכת יירוט רחפנים מתקדמת ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרדי מארוול בקליפורניה, ארה''ב / צילום: Shutterstock

אלו שתי החברות החדשות שיצטרפו ל-S&P 500 כבר החודש

מארוול, המייצרת שבבים ורכיבים הדרושים לתשתיות הבינה המלאכותית, תצטרף החודש למדד ה-S&P 500 ● מצטרפת נוספת למדד תהיה חברת פלקס, המספקת שירותי ייצור לחברות טכנולוגיה מובילות, ובהן אפל ואנבידיה ● המהלך בעיקר מדגיש את חשיבותו ההולכת וגוברת של מגזר הטכנולוגיה בשוק ההון

חייל אוקראיני מטיס רחפן FPV / צילום: ap, Emma Burrows

המומחה שמזהיר: רחפני הנפץ בדרך לזירה נוספת

רחפני הסיב האופטי של חיזבאללה הפכו לאחד מהאיומים הקטלניים מול צה"ל ● באוקראינה מצאו מענה טכנולוגי לזיהוי ויירוט ● וגם: האם איום כלי הטיס עשוי להתרחב לזירות נוספות בישראל?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"בהנחה קטנה": בכמה נמכר קוטג' עם 6 חדרים במזכרת בתיה?

על מגרש בשטח של כ־200 מ"ר בשכונת הראשונים במזכרת בתיה נמכר קוטג' בשטח בנוי של 140 מ"ר תמורת 4.4 מיליון שקל ● המתווך גלעד דמרי: "המחירים ביישוב עדיין ברמה גבוהה, מה שמקשה על קידום עסקאות נוספות" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ד''ר מרק אביטבול / צילום: Visionix

בשקט בשקט נמכרה בשבוע שעבר במאות מיליוני דולרים חברה בת 32 מירושלים

אחרי שהקים את חברת המכשור הרפואי ויזיוניקס בקרוואן לוהט, עבר הנפקה מדהימה, התרסקות והתבססות בצמרת הענף - בשבוע שעבר ד"ר מרק אביטבול מכר את מפעל חייו לרווניו הפינית ● בראיון מיוחד הוא מספר למה חשוב לו לייצר בארץ, מדבר על הקושי לנהל קשרים בינלאומיים בתקופה שבה "ישראליות היא כבר לא יתרון בעולם", ומסביר מדוע החליט לפרוש דווקא עכשיו

ברק אברמוב / צילום: חיים צח-לע''מ

כך בנה ברק אברמוב אימפריה של מיליארד שקל

ההשקעה של לאומי פרטנרס בג'פניקה בחודש שעבר הפגישה את בעלי הרשת ברק אברמוב עם 200 מיליון שקל ● איך הוא עושה עסקים, למה נכנס לבית"ר ירושלים למרות הפצרות המקורבים, והאם ההנפקה בדרך? ● גלובס מנסה לפצח את דמותו של האיש שהצמיח אימפריה ששווה מיליארד שקל

מתוך הסרט בופור / צילום: יח''צ

היכן צולם הסרט "בופור" שביים יוסף סידר?

איזו מדינה אסייתית היא הראשונה בעולם שאסרה רכיבה על פילים, על שם מי נקראת כיכר ספרא בירושלים, וכמה צבעים יש בדגל הגאווה? ● הטריוויה השבועית

טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

בכיר איראני: "המשא ומתן במבוי סתום והכדור במגרש של טראמפ"

היעד האופטימי שהציב טראמפ למו"מ עם איראן: "טקס חתימה בשבוע הבא" ● ארה"ב הטילה סנקציות חדשות על גופים הקשורים לאיראן ● טראמפ על האפשרות לפעולה צבאית להוצאת האורניום מאיראן: "צריך להיות שם שבועיים, ועם הרבה ציוד" ● סרן איתן שמואל למברג, בן 21 ממשמר השבעה, נפל בקרב בדרום לבנון ● דיווחים שוטפים

אושרי כהן ב''בופור'' (2007). סרט מלחמה ללא אויב נראה לעין / צילום: יח''צ

כוחות צה''ל חוזרים לבופור - והסיפור שוב נפתח מחדש

חזרתם של כוחות צה”ל לבופור מחזירה גם את אחת הטראומות המכוננות של החברה הישראלית ● מרוביק רוזנטל, דרך רון לשם ועד יוסף סידר, התרבות הישראלית ניסתה להפוך את ההר לזיכרון סגור, אבל החדשות מהשבוע שוב טורפות את הקלפים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

וול סטריט ננעלה בעליות; ברודקום השילה כ-300 מיליארד דולר משוויה

דאו ג'ונס וראסל 2000 ננעלו בשיא ●  ברודקום צללה - צמיחה של 143% לא הספיקה כדי להרשים את השוק ● לקראת דוח התעסוקה מחר, מספר הבקשות לדמי אבטלה ברמה הגבוהה ביותר מזה ארבעה חודשים ● הביטקוין המשיך לדמם, איבד כחצי משוויו מאז השיא ● תשואות האג"ח ירדו ומחירי הנפט ירדו

מפולת בוול סטריט / צילום: אילוסטרציה: Shutterstock

חדשות טובות הן חדשות רעות: מה עומד מאחורי המפולת בוול סטריט?

דווקא דוח תעסוקה מצוין שלח את השווקים לירידות חדות בשל חשש המשקיעים כי נגוזה התקווה להורדת ריבית ● ומה אומרים המומחים?

הגבן תמיר פרץ. ''אנשים מפרגנים'' / צילום: שניר (סופגי) גואטה

המחלבה שהפכה לשם חם במסעדות מגיעה לת"א

בני הזוג מגבעת חיים איחוד, שמספקים את הגבינות המשובחות שלהם למסעדות מהטובות בעיר, פתחו בדרום תל אביב מקום שנותן להן במה

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר אושרית בירודקר / צילום: Kingshuk Bhuyan

חוקרת הביטחון שבטוחה: זו המדינה שצריכה להדיר שינה מעינינו

שיחה עם ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ● על הניהול הלקוי שהפך את פקיסטן ממדינה עשירה לענייה, הנשק והמיליארדים שמחברים אותה לסעודיה והאינטרס המשותף עם ישראל

אילון מאסק / צילום: ap, Matt Rourke

920 מיליון דולר בחודש: זה הסכום שגוגל מתכוונת לשלם ל‑SpaceX

על פי הדיווח, SpaceX של אילון מאסק, חתמה על עסקה עם גוגל שתניב לה הכנסות של כ‑920 מיליון דולר בחודש, באמצעות אספקה של דאטה סנטר לבינה מלאכותית ● כזכור, בחודש שעבר הודיעה גם אנתרופיק על עסקה שבמסגרתה תעשה שימוש ביכולות  של SpaceX

בניין מגורים בפלורידה, מיאמי. הזרמת העושר הזניקה את ההכנסות ממסים / צילום: Shutterstock

מעמד הביניים נדחק החוצה: מיאמי מתעשרת, וגם מצטמצמת

בום של עושר מניע חלקים מכריעים בכלכלת המטרופולין, אך הוא גם זה שצמצם את האוכלוסייה שלה

נבחרת ארגנטינה / צילום: Associated Press, Natacha Pisarenko

הגוש האירופי נשאר מאחור: כך קפצה האהדה הישראלית לנבחרות אמריקה

אחרי 7 באוקטובר, האוהדים הישראלים כבר לא יכולים לנתק בין הכדורגל למאבק שמתרחש מחוץ למגרש ● לקראת גביע העולם 2026, שייפתח בשבוע הבא, שני סקרים חדשים חושפים כיצד השתנה היחס לנבחרות - לפי העוינות או הסולידריות שהפגינו מדינותיהן ● הכסף מאחורי מונדיאל 2026, פרויקט מיוחד

רכב למכירה באושר עד / צילום: אושר עד

לא רק אושר עד: הרשת המוכרת שרוצה למכור רכבים

אחרי אושר עד, רשתות שיווק נוספות בוחנות מכירת כלי רכב בשטחיהן ● היבוא מסין חצה מתחילת השנה את רף מיליארד הדולר, והמותגים הסיניים ממשיכים להגדיל את חלקם בשוק המקומי ● ו-BYD מציגה דור חדש ל־ATTO3 במחיר נמוך מהדגם היוצא ● השבוע בענף הרכב

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בעקבות פסיקת בג"ץ: לוין פרסם מועמדים לחלק מבתי המשפט המחוזיים

ביהמ"ש העליון קבע כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירה בשופטים לבתי המשפט המחוזיים, תוך מתן קדימות למחוזיים בבאר שבע ובחיפה שם המחסור החמור ביותר ● מזה שנה וחצי לא מונו שופטים בישראל עקב סירובו של לוין להביא לאישור הוועדה מועמדים שלא מוסכמים על כל חברי הוועדה

אילוסטרציה: Shutterstock

הממשלות מתירות רסן, והגידול בחוב העולמי מאיץ

החוב העולמי הגיע ל-353 טריליון דולר - רמה שלא נראתה מאז ומעולם ● האם זו בסך הכל עדות להתרחבות טבעית של הכלכלה, או שזה סימן למשבר שהולך ומתקרב? ● המשרוקית של גלובס עם המשמעויות של התקדים הכלכלי ההיסטורי

מפעל גלעם - קיבוץ מענית / צילום: איל יצהר

גלעם השלימה את ההנפקה בשווי של 1.03 מיליארד שקל; אלה המוסדיים שרכשו

בעלי השליטה קרן פימי ועמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות מכרו מעט פחות ממה שתכננו ● לאחר ההנפקה פימי תמשיך להחזיק ב-29% ממניות החברה ● לגלובס נודע כי המוסדיים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם מנורה מבטחים ומיטב