גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה התוכניות במצע הכלכלי של העבודה גשר פשוט לא מעשיות?

הבעיה של פרץ ולוי-אבקסיס היא לא ממש בתוכנית הצפויה שלהם להגדלת קצבאות נכים, זקנה והבטחת הכנסה, והיא גם לא ממש בהצבעה הבעייתית על מקורות המימון שלה ● הבעיה העיקרית היא שספק אם הציבור קונה את הנרטיב שכל נושאי הדגל ה"חברתי" מנסים להרים – שרע ומר פה ● פרשנות

יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי
יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי

1.

יש איזשהו ציפייה תקשורתית שהמפלגות יפרסמו לציבור מצעים כלכליים, שיסבירו איך מצמצמים את הגירעון, שיסבירו את התוכניות הכלכליות שלהם ויסבירו גם איך הם מממנים את התוכניות הכלכליות הללו. מהבחינה הזו, עמיר פרץ מילא את הציפיות: הוא פרסם את המצע הכלכלי-חברתי של "העבודה-גשר", כשהוא מצביע על הצעדים הכלכליים שהוא ומפלגתו מתכוונים להנהיג - ומצד שני פירט את מקורות מימון. אוקיי, זה שפרץ מילא אחרי הציפייה התקשורתית, לא אומרת שפרסום מצע כלכלי הוא דבר נחוץ בהכרח. אני חושב שהוא מיותר לחלוטין. בלאו הכי המצעים הכלכליים, אלו שמתפרסמים, מלאים בכוונות טובות, רובן לא מציאותיות - במקרה הטוב, ומקבץ של סיסמאות - במקרה הרע. בלאו הכי כלכלה מעולם לא ממש עניינה את הציבור במערכת בחירות ודפוסי ההצבעה מעולם לא התגבשו על-פי מצע כלכלי כזה או אחר. מילא זה, הבעיה היא שבמרקם הפוליטי העדין הישראלי - מצעים כלכליים הם כר נרחב לדיונים תאורטיים - אבל רחוקים מאוד מהוצאתם לפועל. כמו תמיד, קל מאוד לחלק ציונים מבחוץ, קל מאוד לתכנן צעדים כלכליים - אבל כשאותם מתכננים מגיעים לעמדות הביצוע הם מגלים שהאחריות והמציאות מכתיבים סדר יום אחר לגמרי.

2.

סדר היום ה"כלכלי-חברתי" הובס בבחירות הקודמות, הוא הובס אחרי שמפלגת העבודה קיבלה 6 מנדטים בלבד, אחרי ש"מרצ" קיבלה 4 מנדטים והוא הובס אחרי ששלי יחימוביץ', נושאת הדגל של סדר היום, החליטה לפרוש. פרץ ואורלי לוי-אבקסיס מנסים להחיות אותו ורק ביום הבחירות נדע אם הצליחו. לפי הסקרים, הצלחה, אם בכלל, תהיה מוגבלת. יחד עם זאת, ההשוואות לוונצואלה (בנט על פרץ) והתיאורים הפסימיסטיים של פרץ על המצב הכלכלי ("השמן של נתניהו סובל מאנורקסיה") עם תעמולת בחירות ותו לא.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס / צילום: שלומי יוסף

הבעיה של פרץ ולוי-אבקסיס היא לא ממש בתוכנית הצפויה שלהם להגדלת קצבאות נכים, זקנה והבטחת הכנסה, והיא גם לא ממש בהצבעה הבעייתית על מקורות המימון שלה, הבעיה העיקרית היא שספק אם הציבור קונה את הנרטיב שכל נושאי הדגל ה"חברתי" מנסים להרים - שרע ומר פה. פרץ אמר שהשמן של נתניהו סובל מאנרוקסיה "כלכלית וחברתית קשה", לוי-אבקסיס אמרה שאזרחי ישראל "מופקרים בחדרי המיון הקורסים ובתחבורה הציבורית הצפופה, הם מופקרים בשוק עבודה פוגעני ובשוק דיור אכזרי. אזרחי ישראל מופקרים על-ידי ממשלה ששמה רווחים לפני רווחה". לוי-אבקסיס מגזימה מאוד עם השפה הקיצונית והסיסמתית שלה. אין בישראל הפקרה של אזרחים, ואם היא רואה בעיה במילים "רווח" או "רווחים" - זה משהו שהציבור לא במיוחד אוהב ובצדק. אי אפשר להפוך את המילה "רווח" למילה גסה, כי רווח ורווחים מניעים בסופו של דבר את הכלכלה.

3.

אפשר לשאוף להגדלת הקצבאות, במיוחד זו של הזקנה. אין שום בעיה בתפיסה הזו של הגדלת התקציבים הנקראים "חברתיים" - יש בעיה קשה מאוד בתוכניות מאיפה יבוא הכסף. כש"העבודה גשר" חולמת, ממש חולמת, להביא 6 מיליארד שקל ממאבק בכסף השחור, נדמה לי שהיא לא עשתה בדיקה מקיפה על המספר הזה עם רשות המסים. עם זאת, הרעיון של הנהגת חובת דיווח כללית בישראל לרשות המסים, הוא מצויין. הלוואי שתונהג חובת דיווח כזו - היא תסייע במאבק במעלימי המס בישראל, אבל מפה ועד תוספת הכנסה של 6 מיליארד של בשנה - זה מוגזם.

פרץ ולוי-אבקסיס רוצים להגדיל מסים לבעלי הכנסות "גבוהות", מעל ל-44 אלף שקל. במה חטאו האנשים הללו שהם צריכים עוד מסים? המחשבה הזו ששכירים המרוויחים 44 אלף שקל הם אנשים "עשירים" היא מגוחכת. הם אנשי מעמד הביניים הגבוה, לא עשירים ולא קרובים להיות עשירים, וגם כך המס השולי עליהם גבוה במיוחד. למה הם צריכים לשלם עוד ועוד מסים? הרי שלושת העשירונים "העליונים" בישראל, אלו שפרץ חושב שהם "עשירים" משלמים היום כ-90% מהמסים הישירים (חלק ניכר בעשירון העשירי) בישראל כך שרוב העומס בתשלום מסים נופל עליהם. למה להכביד עליהם עוד ועוד? אם פרץ רוצה להיאבק בעשירים, בבקשה, שייאבק בעשירים באמת. אלו שיש להם נכסים בעשרות ומאות מיליונים, אם לא מיליארדים. תילחם בבקשה בתכנוני המס שלהם וביכולת היצירתית שלהם ושל רואי החשבון שלהם להקטין את חבות המס האישית שלהם במאות מיליונים. שם נמצא הכסף הגדול, בתכנוני המס היצירתיים מאוד שלעתים עוברים את הגבול בין מותר לאסור מבחינה חוקית.

4.

יש עוד סלוגן שתפס חזק מאוד, גם בקמפיין הכלכלי של "העבודה-גשר": "מערכת הבריאות הישראלית קורסת". אני לא קונה את כל ההפחדות הללו, על חדרי מיון קורסים ומיטות במסדרון ואני מציע לכולם לבקר מתישהו בבתי החולים בישראל כדי לראות אם מה שמתואר הוא אכן מה שקורה במציאות בבתי החולים. הוא יופתע לגלות שממש לא, מערכת הבריאות לא קורסת, היא בהחלט מתפקדת. האם אין בעיות במערכת הבריאות? בוודאי שיש, כמו כל מערכת שזקוקה לשיפורים, אבל מכאן ועד להציג את אחת המערכות הבריאות הטובות בעולם כ"קורסת"? זה משהו שמנותק לחלוטין מהמציאות.

אני מפנה לדברים שכתב בעבר ד"ר מיכאל שראל, שעומד בראש פורום קהלת, דברים שאני מסכים איתם לחלוטין: "נראה שהבעיה היא לא בהכרח בסך התקציבים המופנים למערכת הבריאות הציבורית, אלא בסדרי העדיפויות שבאים לידי ביטוי בהקצאת התקציבים - בין שכר הרופאים הממוצע לגורמים אחרים המשפיעים על רמת השירות של מערכת הבריאות הציבורית. בסוף 2019 צפוי להיחתם הסכם קיבוצי חדש עם הר"י (ארגון העובדים של הרופאים), וזו הזדמנות לחשוב על התקציב המוקצה לשכר עבודה. ראוי לשקול שחיקה בשכר הרופאים, שתאפשר שימוש בתקציב הקיים לצורך שיפור מערכת הבריאות הציבורית - באמצעות רכישת מכשירים וציוד רפואי, בניית בתי חולים, הגדלת מספר מיטות האשפוז והרחבת סל התרופות.

"מערכת הבריאות יכולה וצריכה להתייעל ולהשתפר כדי להפיק את המרב מהגדלת התקציב, שכבר התרחשה בעשור האחרון. הגדלת תקציב נוספת, תוך הימנעות מביצוע רפורמות, תהיה בעלת ערך מוסף נמוך למערכת הבריאות ולאיכות הטיפול בציבור, אך תקטין את ההכנסה הפנויה של משלמי המסים או תפגע ביכולת הממשלה לספק שירותים אחרים (כמו חינוך, רווחה ותחבורה), תוך פגיעה ניכרת ברווחת הציבור".

השורה החתונה של שראל: רוב הגידול בשנים האחרונות בתקציבי הבריאות נוצל לטובת גידול בשכר הרופאים - הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות: פחות לרופאים, יותר למערכת עצמה ולשיפור השירות בה.

5.

התיאור של שראל נכון בעצם לכל המערכות הציבוריות בישראל: הבעיה היא לא כסף, הבעיה היא סדר עדיפויות. יש כסף, הוא רק מנותב לא נכון והפיתרון הקל של כל המצעים הכלכליים לסוגיהם היא להגדיל תקציבים. ממש לא, ישראל צריכה תוכנית התייעלות ודיאטה חריפה מאוד בהוצאות של המשרדים הממשלתיים בפרט ובסקטור הציבורי בכלל. השמן של נתניהו, מאותו משל, לא סובל מאנורקסיה כפי שפרץ אמר, אלא להיפך: הוא סובל מהשמנת יתר, בגלל שאיש לא השגיח עליו - זה אחד הכשלונות של ממשלות נתניהו. הם איפשרו לסקטור הציבורי בעשור האחרון להתנפח מעבר למידותיו, הן במספר העובדים והן בעליית השכר הדרמטית שלו (25% ריאלית בעשור, הרבה יותר מהסקטור הפרטי). תוספת תקציבים באה בדרך כלל עם עוד ועוד ניפוח של המנגנונים הממשלתיים, עוד ועוד תקנים ומחסור בהתייעלות. זה הדבר האחרון שכלכלת ישראל צריכה עכשיו - לאור האיתותים השליליים מהגידול בגירעון (לא, גם זה לא אסון, בואו ניכנס לפרופורציה). במקם לפשפש בכיסים של האזרחים, הממשלה הבאה צריכה לפשפש בכיסים של עצמה, יש שם הרבה כסף והרבה עודפי שומן - הגיע הזמן "לשאוב" אותם, גם בשביל כל אותם תוכניות חברתיות יפות.

עוד כתבות

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

Ring Air של חברת Ultrahuman / צילום: באג

הגאדג'ט שרוצה להחליף את השעונים החכמים

חברת Ultrahuman נכנסת לישראל עם הטבעת החכמה Ring Air, שמנטרת את הבריאות ואת השינה ● העיצוב מסיבי, הסוללה מספיקה לחמישה ימים, והמחיר יחסית גבוה - כמעט כמו שעון חכם, שמציע הרבה יותר

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

באיראן פסימיים לגבי המו"מ, ומאיימים: "טראמפ ילמד לקח"

צה"ל תקף מחבלים מארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי במרחב מג'דל ענג'ר שבלבנון ● חוסלו שני מחבלים במרחב הקו הצהוב שביצעו פעולות חשודות בקרקע והתקרבו לכוחות צה"ל הפועלים בצפון הרצועה ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי