גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה התוכניות במצע הכלכלי של העבודה גשר פשוט לא מעשיות?

הבעיה של פרץ ולוי-אבקסיס היא לא ממש בתוכנית הצפויה שלהם להגדלת קצבאות נכים, זקנה והבטחת הכנסה, והיא גם לא ממש בהצבעה הבעייתית על מקורות המימון שלה ● הבעיה העיקרית היא שספק אם הציבור קונה את הנרטיב שכל נושאי הדגל ה"חברתי" מנסים להרים – שרע ומר פה ● פרשנות

יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי
יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי

1.

יש איזשהו ציפייה תקשורתית שהמפלגות יפרסמו לציבור מצעים כלכליים, שיסבירו איך מצמצמים את הגירעון, שיסבירו את התוכניות הכלכליות שלהם ויסבירו גם איך הם מממנים את התוכניות הכלכליות הללו. מהבחינה הזו, עמיר פרץ מילא את הציפיות: הוא פרסם את המצע הכלכלי-חברתי של "העבודה-גשר", כשהוא מצביע על הצעדים הכלכליים שהוא ומפלגתו מתכוונים להנהיג - ומצד שני פירט את מקורות מימון. אוקיי, זה שפרץ מילא אחרי הציפייה התקשורתית, לא אומרת שפרסום מצע כלכלי הוא דבר נחוץ בהכרח. אני חושב שהוא מיותר לחלוטין. בלאו הכי המצעים הכלכליים, אלו שמתפרסמים, מלאים בכוונות טובות, רובן לא מציאותיות - במקרה הטוב, ומקבץ של סיסמאות - במקרה הרע. בלאו הכי כלכלה מעולם לא ממש עניינה את הציבור במערכת בחירות ודפוסי ההצבעה מעולם לא התגבשו על-פי מצע כלכלי כזה או אחר. מילא זה, הבעיה היא שבמרקם הפוליטי העדין הישראלי - מצעים כלכליים הם כר נרחב לדיונים תאורטיים - אבל רחוקים מאוד מהוצאתם לפועל. כמו תמיד, קל מאוד לחלק ציונים מבחוץ, קל מאוד לתכנן צעדים כלכליים - אבל כשאותם מתכננים מגיעים לעמדות הביצוע הם מגלים שהאחריות והמציאות מכתיבים סדר יום אחר לגמרי.

2.

סדר היום ה"כלכלי-חברתי" הובס בבחירות הקודמות, הוא הובס אחרי שמפלגת העבודה קיבלה 6 מנדטים בלבד, אחרי ש"מרצ" קיבלה 4 מנדטים והוא הובס אחרי ששלי יחימוביץ', נושאת הדגל של סדר היום, החליטה לפרוש. פרץ ואורלי לוי-אבקסיס מנסים להחיות אותו ורק ביום הבחירות נדע אם הצליחו. לפי הסקרים, הצלחה, אם בכלל, תהיה מוגבלת. יחד עם זאת, ההשוואות לוונצואלה (בנט על פרץ) והתיאורים הפסימיסטיים של פרץ על המצב הכלכלי ("השמן של נתניהו סובל מאנורקסיה") עם תעמולת בחירות ותו לא.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס / צילום: שלומי יוסף

הבעיה של פרץ ולוי-אבקסיס היא לא ממש בתוכנית הצפויה שלהם להגדלת קצבאות נכים, זקנה והבטחת הכנסה, והיא גם לא ממש בהצבעה הבעייתית על מקורות המימון שלה, הבעיה העיקרית היא שספק אם הציבור קונה את הנרטיב שכל נושאי הדגל ה"חברתי" מנסים להרים - שרע ומר פה. פרץ אמר שהשמן של נתניהו סובל מאנרוקסיה "כלכלית וחברתית קשה", לוי-אבקסיס אמרה שאזרחי ישראל "מופקרים בחדרי המיון הקורסים ובתחבורה הציבורית הצפופה, הם מופקרים בשוק עבודה פוגעני ובשוק דיור אכזרי. אזרחי ישראל מופקרים על-ידי ממשלה ששמה רווחים לפני רווחה". לוי-אבקסיס מגזימה מאוד עם השפה הקיצונית והסיסמתית שלה. אין בישראל הפקרה של אזרחים, ואם היא רואה בעיה במילים "רווח" או "רווחים" - זה משהו שהציבור לא במיוחד אוהב ובצדק. אי אפשר להפוך את המילה "רווח" למילה גסה, כי רווח ורווחים מניעים בסופו של דבר את הכלכלה.

3.

אפשר לשאוף להגדלת הקצבאות, במיוחד זו של הזקנה. אין שום בעיה בתפיסה הזו של הגדלת התקציבים הנקראים "חברתיים" - יש בעיה קשה מאוד בתוכניות מאיפה יבוא הכסף. כש"העבודה גשר" חולמת, ממש חולמת, להביא 6 מיליארד שקל ממאבק בכסף השחור, נדמה לי שהיא לא עשתה בדיקה מקיפה על המספר הזה עם רשות המסים. עם זאת, הרעיון של הנהגת חובת דיווח כללית בישראל לרשות המסים, הוא מצויין. הלוואי שתונהג חובת דיווח כזו - היא תסייע במאבק במעלימי המס בישראל, אבל מפה ועד תוספת הכנסה של 6 מיליארד של בשנה - זה מוגזם.

פרץ ולוי-אבקסיס רוצים להגדיל מסים לבעלי הכנסות "גבוהות", מעל ל-44 אלף שקל. במה חטאו האנשים הללו שהם צריכים עוד מסים? המחשבה הזו ששכירים המרוויחים 44 אלף שקל הם אנשים "עשירים" היא מגוחכת. הם אנשי מעמד הביניים הגבוה, לא עשירים ולא קרובים להיות עשירים, וגם כך המס השולי עליהם גבוה במיוחד. למה הם צריכים לשלם עוד ועוד מסים? הרי שלושת העשירונים "העליונים" בישראל, אלו שפרץ חושב שהם "עשירים" משלמים היום כ-90% מהמסים הישירים (חלק ניכר בעשירון העשירי) בישראל כך שרוב העומס בתשלום מסים נופל עליהם. למה להכביד עליהם עוד ועוד? אם פרץ רוצה להיאבק בעשירים, בבקשה, שייאבק בעשירים באמת. אלו שיש להם נכסים בעשרות ומאות מיליונים, אם לא מיליארדים. תילחם בבקשה בתכנוני המס שלהם וביכולת היצירתית שלהם ושל רואי החשבון שלהם להקטין את חבות המס האישית שלהם במאות מיליונים. שם נמצא הכסף הגדול, בתכנוני המס היצירתיים מאוד שלעתים עוברים את הגבול בין מותר לאסור מבחינה חוקית.

4.

יש עוד סלוגן שתפס חזק מאוד, גם בקמפיין הכלכלי של "העבודה-גשר": "מערכת הבריאות הישראלית קורסת". אני לא קונה את כל ההפחדות הללו, על חדרי מיון קורסים ומיטות במסדרון ואני מציע לכולם לבקר מתישהו בבתי החולים בישראל כדי לראות אם מה שמתואר הוא אכן מה שקורה במציאות בבתי החולים. הוא יופתע לגלות שממש לא, מערכת הבריאות לא קורסת, היא בהחלט מתפקדת. האם אין בעיות במערכת הבריאות? בוודאי שיש, כמו כל מערכת שזקוקה לשיפורים, אבל מכאן ועד להציג את אחת המערכות הבריאות הטובות בעולם כ"קורסת"? זה משהו שמנותק לחלוטין מהמציאות.

אני מפנה לדברים שכתב בעבר ד"ר מיכאל שראל, שעומד בראש פורום קהלת, דברים שאני מסכים איתם לחלוטין: "נראה שהבעיה היא לא בהכרח בסך התקציבים המופנים למערכת הבריאות הציבורית, אלא בסדרי העדיפויות שבאים לידי ביטוי בהקצאת התקציבים - בין שכר הרופאים הממוצע לגורמים אחרים המשפיעים על רמת השירות של מערכת הבריאות הציבורית. בסוף 2019 צפוי להיחתם הסכם קיבוצי חדש עם הר"י (ארגון העובדים של הרופאים), וזו הזדמנות לחשוב על התקציב המוקצה לשכר עבודה. ראוי לשקול שחיקה בשכר הרופאים, שתאפשר שימוש בתקציב הקיים לצורך שיפור מערכת הבריאות הציבורית - באמצעות רכישת מכשירים וציוד רפואי, בניית בתי חולים, הגדלת מספר מיטות האשפוז והרחבת סל התרופות.

"מערכת הבריאות יכולה וצריכה להתייעל ולהשתפר כדי להפיק את המרב מהגדלת התקציב, שכבר התרחשה בעשור האחרון. הגדלת תקציב נוספת, תוך הימנעות מביצוע רפורמות, תהיה בעלת ערך מוסף נמוך למערכת הבריאות ולאיכות הטיפול בציבור, אך תקטין את ההכנסה הפנויה של משלמי המסים או תפגע ביכולת הממשלה לספק שירותים אחרים (כמו חינוך, רווחה ותחבורה), תוך פגיעה ניכרת ברווחת הציבור".

השורה החתונה של שראל: רוב הגידול בשנים האחרונות בתקציבי הבריאות נוצל לטובת גידול בשכר הרופאים - הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות: פחות לרופאים, יותר למערכת עצמה ולשיפור השירות בה.

5.

התיאור של שראל נכון בעצם לכל המערכות הציבוריות בישראל: הבעיה היא לא כסף, הבעיה היא סדר עדיפויות. יש כסף, הוא רק מנותב לא נכון והפיתרון הקל של כל המצעים הכלכליים לסוגיהם היא להגדיל תקציבים. ממש לא, ישראל צריכה תוכנית התייעלות ודיאטה חריפה מאוד בהוצאות של המשרדים הממשלתיים בפרט ובסקטור הציבורי בכלל. השמן של נתניהו, מאותו משל, לא סובל מאנורקסיה כפי שפרץ אמר, אלא להיפך: הוא סובל מהשמנת יתר, בגלל שאיש לא השגיח עליו - זה אחד הכשלונות של ממשלות נתניהו. הם איפשרו לסקטור הציבורי בעשור האחרון להתנפח מעבר למידותיו, הן במספר העובדים והן בעליית השכר הדרמטית שלו (25% ריאלית בעשור, הרבה יותר מהסקטור הפרטי). תוספת תקציבים באה בדרך כלל עם עוד ועוד ניפוח של המנגנונים הממשלתיים, עוד ועוד תקנים ומחסור בהתייעלות. זה הדבר האחרון שכלכלת ישראל צריכה עכשיו - לאור האיתותים השליליים מהגידול בגירעון (לא, גם זה לא אסון, בואו ניכנס לפרופורציה). במקם לפשפש בכיסים של האזרחים, הממשלה הבאה צריכה לפשפש בכיסים של עצמה, יש שם הרבה כסף והרבה עודפי שומן - הגיע הזמן "לשאוב" אותם, גם בשביל כל אותם תוכניות חברתיות יפות.

עוד כתבות

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?