גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה התוכניות במצע הכלכלי של העבודה גשר פשוט לא מעשיות?

הבעיה של פרץ ולוי-אבקסיס היא לא ממש בתוכנית הצפויה שלהם להגדלת קצבאות נכים, זקנה והבטחת הכנסה, והיא גם לא ממש בהצבעה הבעייתית על מקורות המימון שלה ● הבעיה העיקרית היא שספק אם הציבור קונה את הנרטיב שכל נושאי הדגל ה"חברתי" מנסים להרים – שרע ומר פה ● פרשנות

יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי
יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי

1.

יש איזשהו ציפייה תקשורתית שהמפלגות יפרסמו לציבור מצעים כלכליים, שיסבירו איך מצמצמים את הגירעון, שיסבירו את התוכניות הכלכליות שלהם ויסבירו גם איך הם מממנים את התוכניות הכלכליות הללו. מהבחינה הזו, עמיר פרץ מילא את הציפיות: הוא פרסם את המצע הכלכלי-חברתי של "העבודה-גשר", כשהוא מצביע על הצעדים הכלכליים שהוא ומפלגתו מתכוונים להנהיג - ומצד שני פירט את מקורות מימון. אוקיי, זה שפרץ מילא אחרי הציפייה התקשורתית, לא אומרת שפרסום מצע כלכלי הוא דבר נחוץ בהכרח. אני חושב שהוא מיותר לחלוטין. בלאו הכי המצעים הכלכליים, אלו שמתפרסמים, מלאים בכוונות טובות, רובן לא מציאותיות - במקרה הטוב, ומקבץ של סיסמאות - במקרה הרע. בלאו הכי כלכלה מעולם לא ממש עניינה את הציבור במערכת בחירות ודפוסי ההצבעה מעולם לא התגבשו על-פי מצע כלכלי כזה או אחר. מילא זה, הבעיה היא שבמרקם הפוליטי העדין הישראלי - מצעים כלכליים הם כר נרחב לדיונים תאורטיים - אבל רחוקים מאוד מהוצאתם לפועל. כמו תמיד, קל מאוד לחלק ציונים מבחוץ, קל מאוד לתכנן צעדים כלכליים - אבל כשאותם מתכננים מגיעים לעמדות הביצוע הם מגלים שהאחריות והמציאות מכתיבים סדר יום אחר לגמרי.

2.

סדר היום ה"כלכלי-חברתי" הובס בבחירות הקודמות, הוא הובס אחרי שמפלגת העבודה קיבלה 6 מנדטים בלבד, אחרי ש"מרצ" קיבלה 4 מנדטים והוא הובס אחרי ששלי יחימוביץ', נושאת הדגל של סדר היום, החליטה לפרוש. פרץ ואורלי לוי-אבקסיס מנסים להחיות אותו ורק ביום הבחירות נדע אם הצליחו. לפי הסקרים, הצלחה, אם בכלל, תהיה מוגבלת. יחד עם זאת, ההשוואות לוונצואלה (בנט על פרץ) והתיאורים הפסימיסטיים של פרץ על המצב הכלכלי ("השמן של נתניהו סובל מאנורקסיה") עם תעמולת בחירות ותו לא.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס / צילום: שלומי יוסף

הבעיה של פרץ ולוי-אבקסיס היא לא ממש בתוכנית הצפויה שלהם להגדלת קצבאות נכים, זקנה והבטחת הכנסה, והיא גם לא ממש בהצבעה הבעייתית על מקורות המימון שלה, הבעיה העיקרית היא שספק אם הציבור קונה את הנרטיב שכל נושאי הדגל ה"חברתי" מנסים להרים - שרע ומר פה. פרץ אמר שהשמן של נתניהו סובל מאנרוקסיה "כלכלית וחברתית קשה", לוי-אבקסיס אמרה שאזרחי ישראל "מופקרים בחדרי המיון הקורסים ובתחבורה הציבורית הצפופה, הם מופקרים בשוק עבודה פוגעני ובשוק דיור אכזרי. אזרחי ישראל מופקרים על-ידי ממשלה ששמה רווחים לפני רווחה". לוי-אבקסיס מגזימה מאוד עם השפה הקיצונית והסיסמתית שלה. אין בישראל הפקרה של אזרחים, ואם היא רואה בעיה במילים "רווח" או "רווחים" - זה משהו שהציבור לא במיוחד אוהב ובצדק. אי אפשר להפוך את המילה "רווח" למילה גסה, כי רווח ורווחים מניעים בסופו של דבר את הכלכלה.

3.

אפשר לשאוף להגדלת הקצבאות, במיוחד זו של הזקנה. אין שום בעיה בתפיסה הזו של הגדלת התקציבים הנקראים "חברתיים" - יש בעיה קשה מאוד בתוכניות מאיפה יבוא הכסף. כש"העבודה גשר" חולמת, ממש חולמת, להביא 6 מיליארד שקל ממאבק בכסף השחור, נדמה לי שהיא לא עשתה בדיקה מקיפה על המספר הזה עם רשות המסים. עם זאת, הרעיון של הנהגת חובת דיווח כללית בישראל לרשות המסים, הוא מצויין. הלוואי שתונהג חובת דיווח כזו - היא תסייע במאבק במעלימי המס בישראל, אבל מפה ועד תוספת הכנסה של 6 מיליארד של בשנה - זה מוגזם.

פרץ ולוי-אבקסיס רוצים להגדיל מסים לבעלי הכנסות "גבוהות", מעל ל-44 אלף שקל. במה חטאו האנשים הללו שהם צריכים עוד מסים? המחשבה הזו ששכירים המרוויחים 44 אלף שקל הם אנשים "עשירים" היא מגוחכת. הם אנשי מעמד הביניים הגבוה, לא עשירים ולא קרובים להיות עשירים, וגם כך המס השולי עליהם גבוה במיוחד. למה הם צריכים לשלם עוד ועוד מסים? הרי שלושת העשירונים "העליונים" בישראל, אלו שפרץ חושב שהם "עשירים" משלמים היום כ-90% מהמסים הישירים (חלק ניכר בעשירון העשירי) בישראל כך שרוב העומס בתשלום מסים נופל עליהם. למה להכביד עליהם עוד ועוד? אם פרץ רוצה להיאבק בעשירים, בבקשה, שייאבק בעשירים באמת. אלו שיש להם נכסים בעשרות ומאות מיליונים, אם לא מיליארדים. תילחם בבקשה בתכנוני המס שלהם וביכולת היצירתית שלהם ושל רואי החשבון שלהם להקטין את חבות המס האישית שלהם במאות מיליונים. שם נמצא הכסף הגדול, בתכנוני המס היצירתיים מאוד שלעתים עוברים את הגבול בין מותר לאסור מבחינה חוקית.

4.

יש עוד סלוגן שתפס חזק מאוד, גם בקמפיין הכלכלי של "העבודה-גשר": "מערכת הבריאות הישראלית קורסת". אני לא קונה את כל ההפחדות הללו, על חדרי מיון קורסים ומיטות במסדרון ואני מציע לכולם לבקר מתישהו בבתי החולים בישראל כדי לראות אם מה שמתואר הוא אכן מה שקורה במציאות בבתי החולים. הוא יופתע לגלות שממש לא, מערכת הבריאות לא קורסת, היא בהחלט מתפקדת. האם אין בעיות במערכת הבריאות? בוודאי שיש, כמו כל מערכת שזקוקה לשיפורים, אבל מכאן ועד להציג את אחת המערכות הבריאות הטובות בעולם כ"קורסת"? זה משהו שמנותק לחלוטין מהמציאות.

אני מפנה לדברים שכתב בעבר ד"ר מיכאל שראל, שעומד בראש פורום קהלת, דברים שאני מסכים איתם לחלוטין: "נראה שהבעיה היא לא בהכרח בסך התקציבים המופנים למערכת הבריאות הציבורית, אלא בסדרי העדיפויות שבאים לידי ביטוי בהקצאת התקציבים - בין שכר הרופאים הממוצע לגורמים אחרים המשפיעים על רמת השירות של מערכת הבריאות הציבורית. בסוף 2019 צפוי להיחתם הסכם קיבוצי חדש עם הר"י (ארגון העובדים של הרופאים), וזו הזדמנות לחשוב על התקציב המוקצה לשכר עבודה. ראוי לשקול שחיקה בשכר הרופאים, שתאפשר שימוש בתקציב הקיים לצורך שיפור מערכת הבריאות הציבורית - באמצעות רכישת מכשירים וציוד רפואי, בניית בתי חולים, הגדלת מספר מיטות האשפוז והרחבת סל התרופות.

"מערכת הבריאות יכולה וצריכה להתייעל ולהשתפר כדי להפיק את המרב מהגדלת התקציב, שכבר התרחשה בעשור האחרון. הגדלת תקציב נוספת, תוך הימנעות מביצוע רפורמות, תהיה בעלת ערך מוסף נמוך למערכת הבריאות ולאיכות הטיפול בציבור, אך תקטין את ההכנסה הפנויה של משלמי המסים או תפגע ביכולת הממשלה לספק שירותים אחרים (כמו חינוך, רווחה ותחבורה), תוך פגיעה ניכרת ברווחת הציבור".

השורה החתונה של שראל: רוב הגידול בשנים האחרונות בתקציבי הבריאות נוצל לטובת גידול בשכר הרופאים - הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות: פחות לרופאים, יותר למערכת עצמה ולשיפור השירות בה.

5.

התיאור של שראל נכון בעצם לכל המערכות הציבוריות בישראל: הבעיה היא לא כסף, הבעיה היא סדר עדיפויות. יש כסף, הוא רק מנותב לא נכון והפיתרון הקל של כל המצעים הכלכליים לסוגיהם היא להגדיל תקציבים. ממש לא, ישראל צריכה תוכנית התייעלות ודיאטה חריפה מאוד בהוצאות של המשרדים הממשלתיים בפרט ובסקטור הציבורי בכלל. השמן של נתניהו, מאותו משל, לא סובל מאנורקסיה כפי שפרץ אמר, אלא להיפך: הוא סובל מהשמנת יתר, בגלל שאיש לא השגיח עליו - זה אחד הכשלונות של ממשלות נתניהו. הם איפשרו לסקטור הציבורי בעשור האחרון להתנפח מעבר למידותיו, הן במספר העובדים והן בעליית השכר הדרמטית שלו (25% ריאלית בעשור, הרבה יותר מהסקטור הפרטי). תוספת תקציבים באה בדרך כלל עם עוד ועוד ניפוח של המנגנונים הממשלתיים, עוד ועוד תקנים ומחסור בהתייעלות. זה הדבר האחרון שכלכלת ישראל צריכה עכשיו - לאור האיתותים השליליים מהגידול בגירעון (לא, גם זה לא אסון, בואו ניכנס לפרופורציה). במקם לפשפש בכיסים של האזרחים, הממשלה הבאה צריכה לפשפש בכיסים של עצמה, יש שם הרבה כסף והרבה עודפי שומן - הגיע הזמן "לשאוב" אותם, גם בשביל כל אותם תוכניות חברתיות יפות.

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי