גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר מאבק: רפאל תשלם למדינה 425 מיליון שקל דיבידנד מרווחיה הצבורים

לאחר מו"מ ממושך ובעקבות הצורך של החברה באישור המדינה לעסקת אירונאטיקס, הסכימה רפאל להעביר את הדיבידנד לקופת המדינה • היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל

ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף

חברת רפאל מערכות לחימה תשלם לקופת המדינה דיבידנד בגובה של 425 מיליון שקל מהרווחים הצבורים שלה, כך סוכם בתום משא-ומתן ממושך בין רשות החברות הממשלתיות בראשות ינקי קוינט לבין ראשי רפאל. הסיכום הושג בימים האחרונים וקיבל את אישור דירקטוריון החברה.

היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל ובכירים בחברה טענו במספר הזדמנויות בעבר כי מדובר בכספים "צבועים" שאמורים לשמש אותה בפיתוח פעילותה, כמו רכישת פעילויות או חברות בנות ולמימון מחקר ופיתוח של מוצרים עתידיים.

זה זמן רב שהמדינה מנסה לגבות דיבידנד חריג מרפאל וזאת מתוקף החלטת הממשלה לדרוש מרשות החברות שתגבה דיבידנדים חריגים מחברות שיש להן רווחים צבורים.

בסוף השנה שעברה דירקטוריון רפאל דן בדרישת רשות החברות לדיבידנד חריג שהחברה תשלם לה בגובה של כחצי מיליארד שקל מהכספים שנצברו בקופתה במשך השנים. דירקטוריון החברה הצביע פה אחד נגד העברת הכסף למדינה.

התפנית באה במסגרת המשא-ומתן שקידמה רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו, לרכישת חברת המל"טים אירונאוטיקס בסכום של 850 מיליון שקל. העסקה אושרה אתמול (ג') במסגרת ישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי. לאישור העסקה בקבינט קדם תהליך בדיקה ממושך שעשתה רשות החברות הממשלתיות ובמסגרתה, רפאל נדרשה לשנות כמה סעיפים במסגרת השותפות שלה עם סטולרו.

במקביל להליכים לאישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות ורפאל דנו על סוגיית הדיבידנד החריג באופן שהוביל לסיכום שלפיו החברה תשלם למדינה 425 מיליון שקל - כולל מס.

לפי הסיכום, 269 מיליון שקל מתוך הדיבידנד החריג שרפאל תעביר לקופת המדינה יוחזרו לחברה על פני תקופה של חמש שנים, החל משנת 2021 וזאת תוך הפחתת הדיבידנד השנתי שהיא תידרש לשלם למדינה. עם זאת, הסיכום בין רשות החברות לרפאל קובע כי החזרים אלה יתאפשרו רק אם החברה תגדיל את הרווחים השנתיים שלה מעבר לשיעור הרווחיות הנוכחי שלה ולאחר שיובטח תשלום של דיבידנד מינימלי של 166 מיליון שקל בשנה.

תמריץ להגברת קצב הצמיחה של רפאל

בשנת 2018 המכירות של רפאל הסתכמו ב-2.6 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה הסתכם ב-133מיליון דולר. כך, ההתניה שקבעה רשות החברות לרפאל לקבלת החזר על חלק מהדיבידנד החריג שהיא תשלם - תהווה לחברה תמריץ משמעותי להגברת קצב הצמיחה שלה.

בלי קשר לדיבידנד החריג שעליו סוכם במשא-ומתן עם רפאל, החברה תשלם לקופת המדינה דיבידנד שנתי על הרווחים השוטפים שלה ב-2018.

רפאל נחשבת לחברה הממשלתית הטובה ביותר בישראל ולפי נתונים שהיא הציגה בעבר, מאז 2002 היא שילמה למדינה דיבידנדים בסכום כולל של יותר מ-1.8 מיליארד שקל. לאורך השנים היא שיתפה את המדינה בכ-50% מרווחיה השנתיים אך במרבית הפעמים שבהן המדינה ניסתה לגבות ממנה דיבידנדים נוספים מרווחיה הצבורים היא כשלה בכך.

בשנת 2013 מנכ"לית האוצר דאז יעל אנדורן הצליחה להגיע עם רפאל לסיכום שלפיו היא תשלם למדינה דיבידנד חריג של 300 מיליון שקל, ותקבל את מלוא הסכום בחזרה בין השנים 2018-2015.

על אחריות לאומית וחוסן של חברה

בשנת 2016 המדינה פנתה שוב לרפאל בבקשה לקבל דיבידנד של 350 מיליון שקל מרווחיה הצבורים. דירקטוריון החברה התנגד למהלך והסכום לא שולם למדינה.

"קיימנו דיונים מתמשכים עם דירקטוריון רפאל ומתוך גילוי אחריות לכלכלת ישראל ושמירה על החוסן ועל האיתנות הפיננסית של החברה, הצלחנו להגיע לסיכום על העברת הדיבידנד המיוחד מתוך ראייה רחבה של טובת המדינה והחברה", אמר היום סגן בכיר למנהל רשות החברות, אורי שיינין.

מנהל רשות החברות, קוינט אמר בהתייחס להסכם הדיבידנדים ולעסקת הרכישה של אירונאוטיקס על ידי רפאל ואיש העסקים סטולרו כי "יש לברך על התוצאות העסקיות של החברה שמאפשרות משיכת דיבידנד גבוה לטובת קופת המדינה. רכישת אירונאוטיקס על ידי רפאל מהווה ביטוי לאסטרטגיית המיזוגים והרכישות שאותה יש לנקוט למען חיזוק התעשיות הביטחוניות". 

מרפאל נמסר בתגובה: "במסגרת החלטת הממשלה שבעקבותיה התקבלה דרישה לתשלום של 500 מליון שקל, התקיימו דיונים בין רשות החברות וחברת רפאל במהלכם נבחן הנושא ומשמעויותיו כלפי החברה. מתוך הבנה וגילוי אחריות לכלכלת ישראל מחד, ושמירה על החוסן והאיתנות הפיננסית של החברה מאידך מצד רשות החברות ורפאל, אישר דירקטוריון רפאל העברת דיבידנד מיוחד בהיקף של כ-319 מיליון שקל. זאת אל מול הסדר במסגרתו יקוזז מרבית הסכום אל מול דיבידנדים עתידיים שמעבירה רפאל למדינה ,כפי שנעשה עד היום, ומסתכמים בלמעלה מ 2 מילארד שקל".

רכישת אירונאוטיקס היא המנוף לדיבידנד | פרשנות

אישור עסקת אירונאוטיקס בקבינט הכלכלי-חברתי אתמול והסיכום שהושג בימים האחרונים בין רשות החברות לרפאל על תשלום דיבידנד חריג בגובה של 425 מיליון שקל לקופת המדינה, אינם צירוף מקרים ושני המהלכים האלה כרוכים אחד בשני.

חודשים ארוכים שרשות החברות מחזרת לפתחה של רפאל למען תואיל ותשלם לבעלת הבית שלה, מדינת ישראל, מאות מיליוני שקלים מתוך 3-2.5 מיליארד שקל ששוכבים בקופתה כרווחים שנצברו במשך השנים.

האינסטינקט של דירקטוריון רפאל היה להתנגד להעברת הכסף הזה, בנימוק שהוא אמור לשמש אותה לצמיחה ולפיתוח של יכולות עתידיות: בדצמבר האחרון, כל חברי הדירקטוריון הצביעו פה אחד על ההחלטה לדחות את דרישת המדינה לתשלום הדיבידנד החריג.

ההתנגדות הזאת עמדה בעינה עד שהנסיבות גלגלו את רפאל לפתחה של המדינה: היא הייתה להוטה להשלים את עסקת אירונאוטיקס ב-850 מיליון שקל ביחד עם אביחי סטולרו, ונזקקה לאישור המדינה לכך. רשות החברות זיהתה את ההזדמנות לסגור את סוגיית הדיבידנדים ולהשתמש בעסקת אירונאוטיקס כמנוף לחץ.

מבין כלל החברות הממשלתיות רפאל נחשבת לחברה שמשחקת ליגה אחת מעל כולן והרווח הנקי שלה הסתכם אשתקד ב-133 מיליון דולר. למרות זאת, יש לה עוד מה לשפר בכל הקשור לשיעור הרווחיות שלה, שעומד על כ-5%. ברשות החברות היו רוצים לראות אותו מטפס לכיוון 9% - בדומה לשיעור הרווח של חברות ביטחוניות בעולם.

הסיכום של המדינה עם רפאל כולל התניה שלפיה המדינה תחזיר, במסגרת מתווה רב שנתי, חלק ניכר מהדיבידנד החריג שהיא תקבל מהחברה. ההתניה הזאת אמורה לתמרץ את רפאל להגדיל את שיעור הרווחיות: ככל שהיא תרוויח יותר - היא תשלם בפועל פחות דיבידנד למדינה.

אפשר לראות את דרישת המדינה לדיבידנד השמן שהיא מושכת כעת מרפאל כמהלך שנועד לסייע לה לסגירת הבור התקציבי. אלא שלדעת גורמים כלכליים בכירים הוא מבטא בעיקר את החשש של המדינה כי כסף רב שחברות "שוחות בו" - נוטה לנזול מהצדדים. במדינה בעצם חוששת שרפאל תשקיע את המיליארדים הצבורים שלה בהתרחבות לתחומים חדשים שלמדינה אין שום אינטרס שהיא תפעל בהם, ואולי כניסתה אליהם תעמיד חברה ביטחונית ממשלתית אחרת, כמו התעשייה האווירית, לפני צרה. הרי בזכות אותם רווחים, רפאל הרשתה לעצמה לרכוש את אירונאוטיקס באופן שיעמיד לתעשייה האווירית תחרות רצינית בתחום המל"טים הקטנים.

משרד האוצר מייחל לעוד חברות ממשלתיות עם רווחים צבורים משמעותיים בקופות שאפשר לדחוף אליהן יד ולקחת, בהסכמתן או לאו. הרי אם רפאל הייתה מתנגדת לתשלום הדיבידנד החריג, הממשלה הייתה יכולה לכפות זאת עליה כי לחברה הזאת יש בעלת בית וקוראים לה מדינת ישראל.

לא מן הנמנע שבלי המנוף של אישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות כבר הייתה נוהגת כלפי רפאל בגישה קצת יותר אגרסיבית כדי למשוך ממנה את הכסף. 

עוד כתבות

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

פרויקט גרדן טאוארס של קבוצת אורון בבת ים / הדמיה: ויו פוינט

התאומים שניצלו זינוק של 140% במניית נדל"ן לגיוס 130 מיליון שקל

קבוצת אורון השלימה הנפקה פרטית של מניות, בעיקר למגדל ומור ● מתוך סך הגיוס, 30 מיליון שקל יזרמו לכיסיהם של צמד בעלי השליטה, התאומים גילי ויואל עזריה

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

פרויקט הדגל של אאורה בנתניה: בית המשפט קבע שהמתנגדים "סרבנים" ויפונו בתוך חודש

המחוזי דחה את טענות הדיירים שלפיהן סירובם לפנות את הדירות נובע מאי־מסירת ערבות בנקאית, וקבע כי מדובר בטענות הלוקות בחוסר תום־לב ● ההחלטה מאפשרת את המשך קידומו של אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים והמורכבים בישראל, שנעצר בשל התנגדות של מיעוט דיירים

כריית זהב בוונצואלה. תפוקת המכרות לא גדלה משמעותית כבר שנים / צילום: Reuters, Henry Romero

השינויים הטקטוניים בשוק הזהב עשויים להיות רק ההתחלה

שנת 2025 הייתה חגיגה גדולה למשקיעים בזהב, אשר עלה במהלכה ב–65% ● השאלה היא האם הגל הזה מאחורינו או שמא הוא רק התחיל, לאור התנאים המאקרו–כלכליים והגאופוליטיים הנוכחיים ● כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

שוכרים עזבו, בעלת הדירה התנגדה. למה ביהמ"ש קבע שלא הפרו חוזה?

נקבע כי שוכרים רשאים לעזוב את הדירה גם ללא שוכר חלופי, כאשר בעלת הנכס הכשילה את ניסיונם למצוא מחליף ● בריטיש איירווייס תפצה משפחה בכ־26 אלף שקל, לאחר שעקב ביטול טיסה נקלעו למסע בן תשעה ימים בחזרתם הביתה ● ביהמ"ש ביטל העברה של בני זוג, לאחר שההעברה בוצעה בסמוך לצו חדלות הפירעון ● 3 פסקי דין בשבוע 

הפקולטה. מודלי AI שונים סחרו בקריפטו לבדם / צילום: Shutterstock

שישה מודלי AI התבקשו לסחור בקריפטו לבדם. מי הרוויח ומי הפסיד?

מודלי בינה יוצרת מובילים קיבלו 10,000 דולר למסחר בקריפטו, ללא מידע חיצוני בזמן אמת ● התחרות חשפה כיצד הם התחלקו למשפחות חשיבה על בסיס הדפוסים הקוגניטיביים שעליהם אומנו, והאופי השונה הזה צריך לעניין כל ארגון שמכניס AI לקבלת ההחלטות

איור: Shutterstock, אנימציה: טלי בוגדנובסקי

באיזו שעה כדאי להתעורר? כנראה שלא ב-5 בבוקר

מומחי שינה מזהירים מפני יקיצה מוקדמת מדי אם אינכם אנשים של בוקר באופן טבעי, ונותנים טיפים לשינה טובה יותר בלילה

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy

המנכ"ל שהימר על קריפטו לא מאבד תקווה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג"

ג'ורדן פריד מונה בקיץ האחרון למנכ"ל זוז אסטרטגיה, שקיבלה החלטה לשנות מיקוד עסקי - מתחום האנרגיה הקינטית תחת זוז פאוור, לחברת אוצר המחזיקה בנכסים דיגיטליים ● מאז המניה קרסה ב-85% עקב גיוס הון ועל רקע החולשה בשוק הקריפטו, וכיום היא בסכנת מחיקה מהנאסד"ק ● אבל פריד לא רק אופטימי, אלא משוכנע שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה

אירוע משפיענים 30 Power Awards בוושינגטון, ינואר 25' / צילום: Reuters

הלוביסטים החדשים של וושינגטון: המשפיענים שהחוקים לא חלים עליהם

בעלי אינטרסים תאגידיים וזרים משלמים לכוכבי אינטרנט תומכי־טראמפ לקדם אג'נדות ● בזמן שהרגולציה לא קיימת, "לוביסטים" מדור ה־Z מחליפים את חליפות היוקרה בסרטוני טיקטוק וקוצרים הון ● ממיתוג מחדש של מריחואנה ואנרגיה ירוקה ועד "פרויקט אסתר" של ישראל: כך פועל מנגנון משומן שעוקף את כל חוקי השקיפות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי

החוקרת שמסבירה: אלה הסיכונים שבהכרה של ישראל בסומלילנד

שיחה עם שירי פיין-גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה ● על הכיבוש הכלכלי של טורקיה באפריקה שעלול להעמיד את ישראל במבחן, ההתקרבות של איראן למצרים וגם המלכודות שטומנים הסינים כדי להשתלט על היבשת

יו''ר רשות ני''ע ספי זינגר ומנכ''ל הבורסה איתי בן זאב, לצד יו''ר ה-SEC פול אטקינס, בטקס פתיחת המסחר בתל אביב, הבוקר (ו') / צילום: דרור סיתהכל

הקלות לישראליות ורפורמה בדיווחים: יו"ר SEC אותת מתל אביב על שינוי כיוון

בביקור בישראל שלח פול אטקינס, יו"ר רשות ני"ע האמריקאית, מסר מרגיע לישראליות שנסחרות בארה"ב ושיתף בתוכניות להפחתה בדיווחי חברות ועידוד השקעות אלטרנטיביות ● אטקינס אינו נלהב מהטלת קנסות על תאגידים, וסירב להתחייב כי יגן על עצמאות SEC מפני טראמפ

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ מעלה הילוך לסיפוח גרינלנד, ושולף איום חדש נגד מדינות נאט"ו

נשיא ארה"ב הודיע ברשת החברתית שלו כי יטיל מכס של 10% על שמונה מדינות נאט"ו החל מ-1 בפברואר עד שלא יגיעו "להסכם לרכישה כוללת של גרינלנד" ● טראמפ איים שב-1 יוני היקף המכס יקפוץ ל-25%

בודקים את המיתוס. בעלי חיים / צילום: Shutterstock

ארבעה בעלי חיים שהשפה העברית עושה להן עוול

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: ביטויים רבים שאבו השראה מבעלי החיים, אלא שלא פעם הם נשענו על אבחנה שגויה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המכסים החדשים של טראמפ על אירופה - בצל המאבק על גרינלנד

על רקע ניסיונותיו העקביים של טראמפ לרכוש את גרינלנד, הוא הודיע אמש על הטלת מכסים נוספים נגד שורת מדינות אירופיות, ביניהן צרפת, גרמניה ובריטניה ● החרפת הטון מגיעה לאחר שבשבוע שעבר מספר מדינות שלחו כוחות צבאיים אל האי ● באירופה יתכנסו היום לדיון חירום

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי