גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר מאבק: רפאל תשלם למדינה 425 מיליון שקל דיבידנד מרווחיה הצבורים

לאחר מו"מ ממושך ובעקבות הצורך של החברה באישור המדינה לעסקת אירונאטיקס, הסכימה רפאל להעביר את הדיבידנד לקופת המדינה • היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל

ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף

חברת רפאל מערכות לחימה תשלם לקופת המדינה דיבידנד בגובה של 425 מיליון שקל מהרווחים הצבורים שלה, כך סוכם בתום משא-ומתן ממושך בין רשות החברות הממשלתיות בראשות ינקי קוינט לבין ראשי רפאל. הסיכום הושג בימים האחרונים וקיבל את אישור דירקטוריון החברה.

היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל ובכירים בחברה טענו במספר הזדמנויות בעבר כי מדובר בכספים "צבועים" שאמורים לשמש אותה בפיתוח פעילותה, כמו רכישת פעילויות או חברות בנות ולמימון מחקר ופיתוח של מוצרים עתידיים.

זה זמן רב שהמדינה מנסה לגבות דיבידנד חריג מרפאל וזאת מתוקף החלטת הממשלה לדרוש מרשות החברות שתגבה דיבידנדים חריגים מחברות שיש להן רווחים צבורים.

בסוף השנה שעברה דירקטוריון רפאל דן בדרישת רשות החברות לדיבידנד חריג שהחברה תשלם לה בגובה של כחצי מיליארד שקל מהכספים שנצברו בקופתה במשך השנים. דירקטוריון החברה הצביע פה אחד נגד העברת הכסף למדינה.

התפנית באה במסגרת המשא-ומתן שקידמה רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו, לרכישת חברת המל"טים אירונאוטיקס בסכום של 850 מיליון שקל. העסקה אושרה אתמול (ג') במסגרת ישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי. לאישור העסקה בקבינט קדם תהליך בדיקה ממושך שעשתה רשות החברות הממשלתיות ובמסגרתה, רפאל נדרשה לשנות כמה סעיפים במסגרת השותפות שלה עם סטולרו.

במקביל להליכים לאישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות ורפאל דנו על סוגיית הדיבידנד החריג באופן שהוביל לסיכום שלפיו החברה תשלם למדינה 425 מיליון שקל - כולל מס.

לפי הסיכום, 269 מיליון שקל מתוך הדיבידנד החריג שרפאל תעביר לקופת המדינה יוחזרו לחברה על פני תקופה של חמש שנים, החל משנת 2021 וזאת תוך הפחתת הדיבידנד השנתי שהיא תידרש לשלם למדינה. עם זאת, הסיכום בין רשות החברות לרפאל קובע כי החזרים אלה יתאפשרו רק אם החברה תגדיל את הרווחים השנתיים שלה מעבר לשיעור הרווחיות הנוכחי שלה ולאחר שיובטח תשלום של דיבידנד מינימלי של 166 מיליון שקל בשנה.

תמריץ להגברת קצב הצמיחה של רפאל

בשנת 2018 המכירות של רפאל הסתכמו ב-2.6 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה הסתכם ב-133מיליון דולר. כך, ההתניה שקבעה רשות החברות לרפאל לקבלת החזר על חלק מהדיבידנד החריג שהיא תשלם - תהווה לחברה תמריץ משמעותי להגברת קצב הצמיחה שלה.

בלי קשר לדיבידנד החריג שעליו סוכם במשא-ומתן עם רפאל, החברה תשלם לקופת המדינה דיבידנד שנתי על הרווחים השוטפים שלה ב-2018.

רפאל נחשבת לחברה הממשלתית הטובה ביותר בישראל ולפי נתונים שהיא הציגה בעבר, מאז 2002 היא שילמה למדינה דיבידנדים בסכום כולל של יותר מ-1.8 מיליארד שקל. לאורך השנים היא שיתפה את המדינה בכ-50% מרווחיה השנתיים אך במרבית הפעמים שבהן המדינה ניסתה לגבות ממנה דיבידנדים נוספים מרווחיה הצבורים היא כשלה בכך.

בשנת 2013 מנכ"לית האוצר דאז יעל אנדורן הצליחה להגיע עם רפאל לסיכום שלפיו היא תשלם למדינה דיבידנד חריג של 300 מיליון שקל, ותקבל את מלוא הסכום בחזרה בין השנים 2018-2015.

על אחריות לאומית וחוסן של חברה

בשנת 2016 המדינה פנתה שוב לרפאל בבקשה לקבל דיבידנד של 350 מיליון שקל מרווחיה הצבורים. דירקטוריון החברה התנגד למהלך והסכום לא שולם למדינה.

"קיימנו דיונים מתמשכים עם דירקטוריון רפאל ומתוך גילוי אחריות לכלכלת ישראל ושמירה על החוסן ועל האיתנות הפיננסית של החברה, הצלחנו להגיע לסיכום על העברת הדיבידנד המיוחד מתוך ראייה רחבה של טובת המדינה והחברה", אמר היום סגן בכיר למנהל רשות החברות, אורי שיינין.

מנהל רשות החברות, קוינט אמר בהתייחס להסכם הדיבידנדים ולעסקת הרכישה של אירונאוטיקס על ידי רפאל ואיש העסקים סטולרו כי "יש לברך על התוצאות העסקיות של החברה שמאפשרות משיכת דיבידנד גבוה לטובת קופת המדינה. רכישת אירונאוטיקס על ידי רפאל מהווה ביטוי לאסטרטגיית המיזוגים והרכישות שאותה יש לנקוט למען חיזוק התעשיות הביטחוניות". 

מרפאל נמסר בתגובה: "במסגרת החלטת הממשלה שבעקבותיה התקבלה דרישה לתשלום של 500 מליון שקל, התקיימו דיונים בין רשות החברות וחברת רפאל במהלכם נבחן הנושא ומשמעויותיו כלפי החברה. מתוך הבנה וגילוי אחריות לכלכלת ישראל מחד, ושמירה על החוסן והאיתנות הפיננסית של החברה מאידך מצד רשות החברות ורפאל, אישר דירקטוריון רפאל העברת דיבידנד מיוחד בהיקף של כ-319 מיליון שקל. זאת אל מול הסדר במסגרתו יקוזז מרבית הסכום אל מול דיבידנדים עתידיים שמעבירה רפאל למדינה ,כפי שנעשה עד היום, ומסתכמים בלמעלה מ 2 מילארד שקל".

רכישת אירונאוטיקס היא המנוף לדיבידנד | פרשנות

אישור עסקת אירונאוטיקס בקבינט הכלכלי-חברתי אתמול והסיכום שהושג בימים האחרונים בין רשות החברות לרפאל על תשלום דיבידנד חריג בגובה של 425 מיליון שקל לקופת המדינה, אינם צירוף מקרים ושני המהלכים האלה כרוכים אחד בשני.

חודשים ארוכים שרשות החברות מחזרת לפתחה של רפאל למען תואיל ותשלם לבעלת הבית שלה, מדינת ישראל, מאות מיליוני שקלים מתוך 3-2.5 מיליארד שקל ששוכבים בקופתה כרווחים שנצברו במשך השנים.

האינסטינקט של דירקטוריון רפאל היה להתנגד להעברת הכסף הזה, בנימוק שהוא אמור לשמש אותה לצמיחה ולפיתוח של יכולות עתידיות: בדצמבר האחרון, כל חברי הדירקטוריון הצביעו פה אחד על ההחלטה לדחות את דרישת המדינה לתשלום הדיבידנד החריג.

ההתנגדות הזאת עמדה בעינה עד שהנסיבות גלגלו את רפאל לפתחה של המדינה: היא הייתה להוטה להשלים את עסקת אירונאוטיקס ב-850 מיליון שקל ביחד עם אביחי סטולרו, ונזקקה לאישור המדינה לכך. רשות החברות זיהתה את ההזדמנות לסגור את סוגיית הדיבידנדים ולהשתמש בעסקת אירונאוטיקס כמנוף לחץ.

מבין כלל החברות הממשלתיות רפאל נחשבת לחברה שמשחקת ליגה אחת מעל כולן והרווח הנקי שלה הסתכם אשתקד ב-133 מיליון דולר. למרות זאת, יש לה עוד מה לשפר בכל הקשור לשיעור הרווחיות שלה, שעומד על כ-5%. ברשות החברות היו רוצים לראות אותו מטפס לכיוון 9% - בדומה לשיעור הרווח של חברות ביטחוניות בעולם.

הסיכום של המדינה עם רפאל כולל התניה שלפיה המדינה תחזיר, במסגרת מתווה רב שנתי, חלק ניכר מהדיבידנד החריג שהיא תקבל מהחברה. ההתניה הזאת אמורה לתמרץ את רפאל להגדיל את שיעור הרווחיות: ככל שהיא תרוויח יותר - היא תשלם בפועל פחות דיבידנד למדינה.

אפשר לראות את דרישת המדינה לדיבידנד השמן שהיא מושכת כעת מרפאל כמהלך שנועד לסייע לה לסגירת הבור התקציבי. אלא שלדעת גורמים כלכליים בכירים הוא מבטא בעיקר את החשש של המדינה כי כסף רב שחברות "שוחות בו" - נוטה לנזול מהצדדים. במדינה בעצם חוששת שרפאל תשקיע את המיליארדים הצבורים שלה בהתרחבות לתחומים חדשים שלמדינה אין שום אינטרס שהיא תפעל בהם, ואולי כניסתה אליהם תעמיד חברה ביטחונית ממשלתית אחרת, כמו התעשייה האווירית, לפני צרה. הרי בזכות אותם רווחים, רפאל הרשתה לעצמה לרכוש את אירונאוטיקס באופן שיעמיד לתעשייה האווירית תחרות רצינית בתחום המל"טים הקטנים.

משרד האוצר מייחל לעוד חברות ממשלתיות עם רווחים צבורים משמעותיים בקופות שאפשר לדחוף אליהן יד ולקחת, בהסכמתן או לאו. הרי אם רפאל הייתה מתנגדת לתשלום הדיבידנד החריג, הממשלה הייתה יכולה לכפות זאת עליה כי לחברה הזאת יש בעלת בית וקוראים לה מדינת ישראל.

לא מן הנמנע שבלי המנוף של אישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות כבר הייתה נוהגת כלפי רפאל בגישה קצת יותר אגרסיבית כדי למשוך ממנה את הכסף. 

עוד כתבות

עו''ד ג'ייסון גרינבלט / צילום: תמר מצפי

האם הפסקת האש תחזיק מעמד ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה? יועצו של טראמפ לשעבר מדבר

ג’ייסון גרינבלט, לשעבר שליחו של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון ומאדריכלי הסכמי אברהם, הגיע כאורח מיוחד לערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים ● הוא מסביר כיצד 7 באוקטובר שינה את האזור, מה ישראל תיאלץ לעשות מול חמאס ועד כמה ריאלי חידוש המגעים עם סעודיה

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ערב הסעודית הציתה מרוץ אזורי חדש לגרעין אזרחי. האם לישראל יש סיבה לדאגה?

הכניסה הסעודית לתחום הגרעין האזרחי מסמנת שינוי עמוק במזרח התיכון ומקרבת את האזור לעידן שבו יותר שחקנים מחזיקים יכולות מתקדמות ● לצד הממלכה, גם טורקיה ומצרים מקדמות את תוכניות הגרעין שלהן ● כמה קצר המרחק בין העשרה אזרחית ליכולת צבאית, ומה ישראל יכולה לעשות בעניין?

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לוין מינה רשמית את בן-חמו למפקח על חקירת הפצ"רית; בג"ץ הוציא צו שמעכב את המינוי

לפני יומיים הודיע שר המשפטים כי בכוונתו למנות את שופט המחוזי בדימוס לתפקיד, וזאת למרות שאינו עובד מדינה בכיר כפי שדרש בג"ץ ● ואולם, הנשיא עמית הוציא צו שמקפיא את המינוי בינתיים "מטעמי שימור המצב הקיים" ● לשכת עוה"ד הודיעה כי תעתור נגד המינוי לבג"ץ

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

בור ההפסדים שנוצר בגלל הנפילה בקריפטו – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הנפילות בשוק הקריפטו חשפו את ריבוי ההימורים המסוכנים בוול סטריט ● האם קרנות הגידור יצדיקו את העליות לאורך זמן ● הסיבה שהמשקיעים הישראלים בקרנות ובמסלולים מחקי מדד ה־S&P 500 פספסו השנה ובגדול ● וגם: כך הפכה אחת מקבוצות המזון הגדולות והמסתוריות בישראל ללהיט בבורסה

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה

ליטל לשם / צילום: באדיבות Protego

בילדות היא נדדה בין בסיסי צה"ל. היום היא מובילה קרן לחברות ביטחוניות

"החודש קרביין נמכרה ב–625 מיליון דולר. למרות שאני כבר לא שם, האקזיט משמעותי מאוד מבחינתי, כי לא מכרתי את המניות שלי בניגוד לאחרים" ● שיחה קצרה עם ליטל לשם, מייסדת קרן פרוטגו להשקעה בטכנולוגיות ביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

באוצר מציגים הצעה למס חדש על הבנקים: כך הוא יעבוד

צוות משותף של משרד האוצר ובנק ישראל, לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים, פירסם היום את מסקנותיו להערות הציבור ● החלופה המומלצת היא למס רווח דיפרנציאלי על רווחים של הבנקים העולים על 50%, בהשוואה לממוצע הרווחיות שלהם בשנים בהן סביבת הריבית הייתה נמוכה

אמריקאים רבים מחזיקים בדעות סוציאליסטיות, גם אם אינם מזדהים עם ה''מיתוג''. הפגנה בניו יורק / צילום: ap

כשאי השוויון מעמיק והאמון בכלכלה נחלש: אמריקה מאבדת אחיזה בקפיטליזם

הבחירה הגוברת במועמדים פופוליסטיים, התמיכה ברעיונות סוציאליסטיים והעמדה הציבורית כלפי עסקים גדולים משקפים מפנה עמוק בחברה האמריקאית ● אינפלציה עיקשת, שוק עבודה נחלש והצורך בהורדת ריבית יוצרים סביבה שתעמיק את הפערים הכלכליים — ותגביר את הלחץ על היציבות הפיננסית ● הפד יצטרך להתמודד עם שאלת היסוד: האם הכלים המוכרים שלו עדיין עובדים ● כתבה רביעית בסדרה

פרופ' עדי אייל / צילום: דנה אפרת לוגסי

הילד שסולק משני בתי ספר - והפך לפרופסור מצליח: "לא נתתי לזה לחלחל"

עם מי מדברים? עדי אייל, פרופסור למשפטים וכלכלה ומומחה לתורת המשחקים וגישור ● על מה מדברים? הרבדים הנסתרים במשא ומתן, למה בוויכוח שמתלהט לא כדאי להגיב מיד, ואיזה מנגנון הושאל מהכנסייה הקתולית לדיונים בהנהלה? ● פופקורן

מהו שיא גינס לאדם שחטף הכי הרבה מכות ברק ושרד? / צילום: Shutterstock

מהו שיא גינס לאדם שחטף הכי הרבה מכות ברק ושרד?

איזו זמרת עבר ידועה היא נסיכה, מי טבעו לראשונה את המונח "סטארט־אפ ניישן" ביחס לישראל, ומה שמה של מעצבת הלוגו של גוגל? ● הטריוויה השבועית

איציק חנגל (מימין) ויעקב ביטון. ''זה נראה נוצץ מבחוץ'' / צילום: ענבל מרמרי

המסעדן והמשקיע שעומדים מאחורי כמה מהמסעדות הטובות בישראל: "אין תשואה כזאת בשום מקום אחר"

ליעקב ביטון יש 30 שנות ניסיון ו-14 מסעדות, אבל הוא מעדיף להישאר משקיע שקט ● המסעדן המוערך איציק חנגל חבר אליו לשלושה מקומות משותפים ● בראיון משותף הם מדברים על אתגרי הענף ("יש התקפי חרדה מטורפים"), קשיי גיוס העובדים ("בכשרות אין מחסור בכוח אדם") ועל המשקיע הפסיבי בעל החברה הבורסאית: "משקיע לא יקבל תשואה כזאת בשום מקום אחר"

חזית המדע / צילום: Shutterstock

מחקר על מאות מיליוני תאי זרע מערער על אחד מעקרונות היסוד של האבולוציה

חוקרים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון ואוניברסיטת גאנה גילו שבניגוד לתפיסה המקובלת כיום במדע, מוטציות גנטיות אינן אקראיות וייתכן שהן מושפעות מתהליך של למידה ● יכולות להיות לזה השלכות על האופן שבו נתגונן מפני מחלות בעתיד

הפריצה ללובר. הגנבים החנו משאית עם סולם בשטח מת של מצלמות האבטחה המיושנות / צילום: ap, Alexander Turnbull

לא רק הלובר: גל פריצות למוזיאונים שוטף את צרפת

לפני כחודש נרעשה צרפת כשתכשיטי הכתר נשדדו מהלובר, אלא שזה רק קצה הקרחון ● מחירי הזהב שזינקו והאבטחה שנזנחה במשך שנים הנחיתו על המדינה לא פחות משמונה מקרי שוד מאתרי אמנות מרכזיים רק בחודשיים האחרונים, ואלה מצטרפים לגל שחווה אירופה כולה ● הוול סטריט ג'ורנל צלל אל מאחורי הקלעים של הפריצות הגדולות

בכובע DOGE: מאסק בבית הלבן / צילום: Reuters, Nathan Howard

שנה אחרי הקמת המחלקה של מאסק: מה יצא מריצת האמוק הזו

בינואר הוקמה בסערה המחלקה לייעול ממשלתי, עם אילון מאסק כנער הפוסטר שמצהיר על קיצוץ של טריליון דולר ● המהלכים שלה גרמו למאות אלפים לאבד את עבודתם, יש שאומרים גם עלו בחיי אדם, ומנגד התומכים מתעקשים שהיא משמעותית ● מה קרה בסיכום השנה הזו

עמירם שחר / צילום: Upwind

לפני פחות משנה הסטראט־אפ הישראלי הזה נמכר. עכשיו הוא עומד להיסגר

כשנה לאחר שפלקסרה רכשה מ־NetApp את חברת הענן הישראלית ספוט, שנמכרה במקור ב־450 מיליון דולר, החברה האמריקאית מחליטה לסגור את פעילות הסטארט־אפ בארץ ● העובדים המקומיים פוטרו, והפיצויים הוענקו לפי ותק

Plasan SandCat MK-IV / צילום: צילום מסך

המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל

משרד ההגנה של פרו בחר במכרז לרכישת 56 רכבים משוריינים מתוצרת פלסן סאסא תמורת כ־23.8 מיליון דולר ● רפאל הציגה טיל חדש מסדרת ספייק ● ברפובליקת מאלי קיימו את התערוכה הביטחונית הראשונה של המדינה, אך ללא הזמנה של מדינות מערביות ● וגם: אנדוריל האמריקאית מתכננת הקמת מיזם משותף עם הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס. הקרמבו הוא לא המצאה כחול לבן / צילום: אביעד לוי

הקרמבו הוא המצאה כחול־לבן? תחשבו שוב

הממתק החורפי נאחז היטב בישראליות, אבל שורשיו נמצאים בכלל בנכר ● כיצד הוא קיבל מקום משמעותי בתרבות ובדיאטת המדינה, ולמה הוא נמכר רק מנובמבר ועד פסח?

רפיח / צילום: ap, Jehad Alshrafi

המחבלים שיצאו מהמנהרות ברפיח ללוחמים: "יצאנו החוצה כי אין לנו מים ואוכל"

חוליית מחבלים יצאה ממנהרה מעבר לקו הצהוב - וחוסלה מהאוויר, כוחות צה"ל פועלים להשמיד את התוואים התת-קרקעיים במרחב ● בחמאס סבורים שישראל מחכה להזדמנות להביא לקריסת ההסכם, ולכן הם מעכבים את המשך העברת החללים ● שני פלסטינים נפצעו בתקיפת פורעים יהודים ליד חברון ● טראמפ נפגש עם שורדי שבי בבית הלבן: "אתם לא חטופים - אתם גיבורים" ● עדכונים שוטפים

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף

לא מתגייסים, לא מצביעים? זה הלקח מהניסיון העולמי

בצרפת ובגרמניה אוסרים הצבעה בצו בית משפט, בנורווגיה ובאוסטרליה הזכות נשללת ממורשעים בבגידה ● מספר מדינות מגבילות משמעותית את זכות ההצבעה, וגם גופים בינלאומיים הכירו באפשרות הזאת ● אבל ההצעה של לפיד וליברמן הולכת הרבה יותר רחוק

מתוך ''משל החמ''ל - התצפיתניות של גזרת עזה'' / צילום: באדיבות היוצרת וספירו סרטים

"משל החמ"ל": אי אפשר להסיר את המבט

המיצג החדש במוזיאון תל אביב לאמנות של הבמאית והתסריטאית טליה לביא מביא את סיפורן של התצפיתניות בגזרת עזה ב-2016-2024 ● לא מדובר בתחקיר ההתרחשות ב-7 באוקטובר, אבל הסיפורים של הנשים הללו מלמדים יותר מכל מה באמת היה שם