גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר מאבק: רפאל תשלם למדינה 425 מיליון שקל דיבידנד מרווחיה הצבורים

לאחר מו"מ ממושך ובעקבות הצורך של החברה באישור המדינה לעסקת אירונאטיקס, הסכימה רפאל להעביר את הדיבידנד לקופת המדינה • היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל

ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף

חברת רפאל מערכות לחימה תשלם לקופת המדינה דיבידנד בגובה של 425 מיליון שקל מהרווחים הצבורים שלה, כך סוכם בתום משא-ומתן ממושך בין רשות החברות הממשלתיות בראשות ינקי קוינט לבין ראשי רפאל. הסיכום הושג בימים האחרונים וקיבל את אישור דירקטוריון החברה.

היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל ובכירים בחברה טענו במספר הזדמנויות בעבר כי מדובר בכספים "צבועים" שאמורים לשמש אותה בפיתוח פעילותה, כמו רכישת פעילויות או חברות בנות ולמימון מחקר ופיתוח של מוצרים עתידיים.

זה זמן רב שהמדינה מנסה לגבות דיבידנד חריג מרפאל וזאת מתוקף החלטת הממשלה לדרוש מרשות החברות שתגבה דיבידנדים חריגים מחברות שיש להן רווחים צבורים.

בסוף השנה שעברה דירקטוריון רפאל דן בדרישת רשות החברות לדיבידנד חריג שהחברה תשלם לה בגובה של כחצי מיליארד שקל מהכספים שנצברו בקופתה במשך השנים. דירקטוריון החברה הצביע פה אחד נגד העברת הכסף למדינה.

התפנית באה במסגרת המשא-ומתן שקידמה רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו, לרכישת חברת המל"טים אירונאוטיקס בסכום של 850 מיליון שקל. העסקה אושרה אתמול (ג') במסגרת ישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי. לאישור העסקה בקבינט קדם תהליך בדיקה ממושך שעשתה רשות החברות הממשלתיות ובמסגרתה, רפאל נדרשה לשנות כמה סעיפים במסגרת השותפות שלה עם סטולרו.

במקביל להליכים לאישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות ורפאל דנו על סוגיית הדיבידנד החריג באופן שהוביל לסיכום שלפיו החברה תשלם למדינה 425 מיליון שקל - כולל מס.

לפי הסיכום, 269 מיליון שקל מתוך הדיבידנד החריג שרפאל תעביר לקופת המדינה יוחזרו לחברה על פני תקופה של חמש שנים, החל משנת 2021 וזאת תוך הפחתת הדיבידנד השנתי שהיא תידרש לשלם למדינה. עם זאת, הסיכום בין רשות החברות לרפאל קובע כי החזרים אלה יתאפשרו רק אם החברה תגדיל את הרווחים השנתיים שלה מעבר לשיעור הרווחיות הנוכחי שלה ולאחר שיובטח תשלום של דיבידנד מינימלי של 166 מיליון שקל בשנה.

תמריץ להגברת קצב הצמיחה של רפאל

בשנת 2018 המכירות של רפאל הסתכמו ב-2.6 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה הסתכם ב-133מיליון דולר. כך, ההתניה שקבעה רשות החברות לרפאל לקבלת החזר על חלק מהדיבידנד החריג שהיא תשלם - תהווה לחברה תמריץ משמעותי להגברת קצב הצמיחה שלה.

בלי קשר לדיבידנד החריג שעליו סוכם במשא-ומתן עם רפאל, החברה תשלם לקופת המדינה דיבידנד שנתי על הרווחים השוטפים שלה ב-2018.

רפאל נחשבת לחברה הממשלתית הטובה ביותר בישראל ולפי נתונים שהיא הציגה בעבר, מאז 2002 היא שילמה למדינה דיבידנדים בסכום כולל של יותר מ-1.8 מיליארד שקל. לאורך השנים היא שיתפה את המדינה בכ-50% מרווחיה השנתיים אך במרבית הפעמים שבהן המדינה ניסתה לגבות ממנה דיבידנדים נוספים מרווחיה הצבורים היא כשלה בכך.

בשנת 2013 מנכ"לית האוצר דאז יעל אנדורן הצליחה להגיע עם רפאל לסיכום שלפיו היא תשלם למדינה דיבידנד חריג של 300 מיליון שקל, ותקבל את מלוא הסכום בחזרה בין השנים 2018-2015.

על אחריות לאומית וחוסן של חברה

בשנת 2016 המדינה פנתה שוב לרפאל בבקשה לקבל דיבידנד של 350 מיליון שקל מרווחיה הצבורים. דירקטוריון החברה התנגד למהלך והסכום לא שולם למדינה.

"קיימנו דיונים מתמשכים עם דירקטוריון רפאל ומתוך גילוי אחריות לכלכלת ישראל ושמירה על החוסן ועל האיתנות הפיננסית של החברה, הצלחנו להגיע לסיכום על העברת הדיבידנד המיוחד מתוך ראייה רחבה של טובת המדינה והחברה", אמר היום סגן בכיר למנהל רשות החברות, אורי שיינין.

מנהל רשות החברות, קוינט אמר בהתייחס להסכם הדיבידנדים ולעסקת הרכישה של אירונאוטיקס על ידי רפאל ואיש העסקים סטולרו כי "יש לברך על התוצאות העסקיות של החברה שמאפשרות משיכת דיבידנד גבוה לטובת קופת המדינה. רכישת אירונאוטיקס על ידי רפאל מהווה ביטוי לאסטרטגיית המיזוגים והרכישות שאותה יש לנקוט למען חיזוק התעשיות הביטחוניות". 

מרפאל נמסר בתגובה: "במסגרת החלטת הממשלה שבעקבותיה התקבלה דרישה לתשלום של 500 מליון שקל, התקיימו דיונים בין רשות החברות וחברת רפאל במהלכם נבחן הנושא ומשמעויותיו כלפי החברה. מתוך הבנה וגילוי אחריות לכלכלת ישראל מחד, ושמירה על החוסן והאיתנות הפיננסית של החברה מאידך מצד רשות החברות ורפאל, אישר דירקטוריון רפאל העברת דיבידנד מיוחד בהיקף של כ-319 מיליון שקל. זאת אל מול הסדר במסגרתו יקוזז מרבית הסכום אל מול דיבידנדים עתידיים שמעבירה רפאל למדינה ,כפי שנעשה עד היום, ומסתכמים בלמעלה מ 2 מילארד שקל".

רכישת אירונאוטיקס היא המנוף לדיבידנד | פרשנות

אישור עסקת אירונאוטיקס בקבינט הכלכלי-חברתי אתמול והסיכום שהושג בימים האחרונים בין רשות החברות לרפאל על תשלום דיבידנד חריג בגובה של 425 מיליון שקל לקופת המדינה, אינם צירוף מקרים ושני המהלכים האלה כרוכים אחד בשני.

חודשים ארוכים שרשות החברות מחזרת לפתחה של רפאל למען תואיל ותשלם לבעלת הבית שלה, מדינת ישראל, מאות מיליוני שקלים מתוך 3-2.5 מיליארד שקל ששוכבים בקופתה כרווחים שנצברו במשך השנים.

האינסטינקט של דירקטוריון רפאל היה להתנגד להעברת הכסף הזה, בנימוק שהוא אמור לשמש אותה לצמיחה ולפיתוח של יכולות עתידיות: בדצמבר האחרון, כל חברי הדירקטוריון הצביעו פה אחד על ההחלטה לדחות את דרישת המדינה לתשלום הדיבידנד החריג.

ההתנגדות הזאת עמדה בעינה עד שהנסיבות גלגלו את רפאל לפתחה של המדינה: היא הייתה להוטה להשלים את עסקת אירונאוטיקס ב-850 מיליון שקל ביחד עם אביחי סטולרו, ונזקקה לאישור המדינה לכך. רשות החברות זיהתה את ההזדמנות לסגור את סוגיית הדיבידנדים ולהשתמש בעסקת אירונאוטיקס כמנוף לחץ.

מבין כלל החברות הממשלתיות רפאל נחשבת לחברה שמשחקת ליגה אחת מעל כולן והרווח הנקי שלה הסתכם אשתקד ב-133 מיליון דולר. למרות זאת, יש לה עוד מה לשפר בכל הקשור לשיעור הרווחיות שלה, שעומד על כ-5%. ברשות החברות היו רוצים לראות אותו מטפס לכיוון 9% - בדומה לשיעור הרווח של חברות ביטחוניות בעולם.

הסיכום של המדינה עם רפאל כולל התניה שלפיה המדינה תחזיר, במסגרת מתווה רב שנתי, חלק ניכר מהדיבידנד החריג שהיא תקבל מהחברה. ההתניה הזאת אמורה לתמרץ את רפאל להגדיל את שיעור הרווחיות: ככל שהיא תרוויח יותר - היא תשלם בפועל פחות דיבידנד למדינה.

אפשר לראות את דרישת המדינה לדיבידנד השמן שהיא מושכת כעת מרפאל כמהלך שנועד לסייע לה לסגירת הבור התקציבי. אלא שלדעת גורמים כלכליים בכירים הוא מבטא בעיקר את החשש של המדינה כי כסף רב שחברות "שוחות בו" - נוטה לנזול מהצדדים. במדינה בעצם חוששת שרפאל תשקיע את המיליארדים הצבורים שלה בהתרחבות לתחומים חדשים שלמדינה אין שום אינטרס שהיא תפעל בהם, ואולי כניסתה אליהם תעמיד חברה ביטחונית ממשלתית אחרת, כמו התעשייה האווירית, לפני צרה. הרי בזכות אותם רווחים, רפאל הרשתה לעצמה לרכוש את אירונאוטיקס באופן שיעמיד לתעשייה האווירית תחרות רצינית בתחום המל"טים הקטנים.

משרד האוצר מייחל לעוד חברות ממשלתיות עם רווחים צבורים משמעותיים בקופות שאפשר לדחוף אליהן יד ולקחת, בהסכמתן או לאו. הרי אם רפאל הייתה מתנגדת לתשלום הדיבידנד החריג, הממשלה הייתה יכולה לכפות זאת עליה כי לחברה הזאת יש בעלת בית וקוראים לה מדינת ישראל.

לא מן הנמנע שבלי המנוף של אישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות כבר הייתה נוהגת כלפי רפאל בגישה קצת יותר אגרסיבית כדי למשוך ממנה את הכסף. 

עוד כתבות

כמה מדינות חולקות גבול יבשתי עם איראן? / צילום: Shutterstock

לקסי זהרה ג'ונס היא בתו של זמר ידוע. מיהו?

על שם מי קרויה פרדס חנה, מהו פירושה העברי של הקללה הקבלית פולסא דנורא, ואיזה נחלים עוברים בתוך העיר מודיעין? ● הטריוויה השבועית

פרויקט של קטה גרופ ברחוב משה סנה 29 בפתח תקווה / הדמיה: סטודיו הקוביה

מה עומד מאחורי המחיר החריג של דופלקס בשכונה בפתח תקווה?

דופלקס בשכונת אם המושבות בפתח תקווה נמכר ב־7.45 מיליון שקל ● הדופלקס בן חמישה חדרים בשטח 179 מ"ר, וזוהי העסקה השנייה בגובהה בשכונה בפתח תקווה

ד''ר ג'רמי פוגל ואסף דוקטור ב''הצלחת של הארץ המובטחת''. מסע לאוכל קדום / צילום: יח''צ

הסדרה החדשה שחושפת מה היה בצלחת של היהודים הקדמונים

סדרת הדוקו החדשה של כאן 11 יוצאת למסע תרבותי־קולינרי מהמקרא ועד ימינו, ובוחנת כיצד חומרי הגלם, ההלכות והרגלי האכילה עיצבו את הזהות היהודית - מהלחם והמן במדבר ועד המטבחים היהודיים הגלובליים וארוחת הערב הישראלית

מרכז הקונגרסים בדאבוס לקראת הכינוס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) / צילום: Reuters, Denis Balibouse

פחות אקלים, יותר חשש ממלחמות: הכינוס הכלכלי בדאבוס מסתגל לסדר העולמי החדש

מספר שיא של מנהיגים יגיע לכינוס הפורום הכלכלי העולמי שייפתח בדאבוס בשבוע הבא, אך כל העיניים יהיו נשואות לנשיא ארה"ב ● המארגנים הסכימו לדחוק מהאג'נדה סוגיות סביבה וצדק חלוקתי כדי להבטיח את השתתפותו ● במרכז: הסדר העולמי החדש ומלחמות הסחר

ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy

המנכ"ל שהימר על קריפטו לא מאבד תקווה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג"

ג'ורדן פריד מונה בקיץ האחרון למנכ"ל זוז אסטרטגיה, שקיבלה החלטה לשנות מיקוד עסקי - מתחום האנרגיה הקינטית תחת זוז פאוור, לחברת אוצר המחזיקה בנכסים דיגיטליים ● מאז המניה קרסה ב-85% עקב גיוס הון ועל רקע החולשה בשוק הקריפטו, וכיום היא בסכנת מחיקה מהנאסד"ק ● אבל פריד לא רק אופטימי, אלא משוכנע שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה

אמיר השמטפור / צילום: shore&wave

מה מחפש בישראל מולטי-מיליונר יליד איראן שרוצה לרפא סרטן דרך האף?

אמיר השמטפור, מוסלמי יוצא איראן, הוא משקיע ותיק שעשה את הונו מהשבחת חברות ביוטק בשוק האמריקאי ● עכשיו הוא מגיע לישראל עם NeOnc, שמפתחת תרופה לסרטן המוח הניתנת דרך האף ● בראיון הוא מספר על הפגישה עם נתניהו שהקימה לו אויבים, הזיכרונות מארץ הולדתו וגם האמונה ששתי המדינות ינהיגו יחד את המזרח התיכון

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לעולם אל תעשו את זה": העצה היחידה שוורן באפט נותן להורים

וורן באפט נודע בעיקר בגלל השקעותיו ועסקיו, אך בראיון נדיר שנתן ל-CNBC הוא מוכיח שהשיעורים החשובים של החיים לא תמיד קשורים למספרים ● מה הטיפ שלו להורים שלו חדשים, למה הפסיק לדבר על פוליטיקה ומתי הבין שהימורי סוסים לא יהפכו אותו למיליונר?

כריך בעגלת הקפה גן עד / צילום: אילון פמיליה

גם אנחנו לא האמנו שב־22:00 יש כזה תור למאפייה באמצע עיר

קינוח מושחת שמוגש במשתלה, גלריה עם אמנות ישראלית מתחלפת ומאפיית לחמים מיתולוגית שהתור משתרך אליה גם בחצות ● סיור מפתיע ברמת השרון

צבי אלון ויואב זייף / צילום: טיגו, סטרטסיס

ההודעה שהקפיצה את מניית סטרטסיס, והישראלית שזינקה במעל 60%

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סטרטסיס קפצה במעל 10%, לאחר שהודיעה כי מדפסות התלת־ממד שלה סייעו ליצרנית הרכב סובארו להפחית בחצי את זמן פיתוח הכלים בפסי הייצור שלה ● חברת האנרגיה הסולארית טיגו זינקה במעל 60% מבלי שפרסמה דיווח מהותי ● פרייטוס זינקה גם היא בשיעור דו־ספרתי, בעקבות נתונים תפעוליים חיוביים

בברודקום נערכים לבדיקת השבבים שיתחרו באנבידיה / צילום: Reuters, Ying Tang

"יש לה מלאנוקס משלה": חברת השבבים שמאיימת על השליטה של אנבידיה

שילוב בין רכישות תוכנה נועזות לפיתוח מעבדי ה־TPU המהפכניים עבור גוגל הפך את ברודקום לאיום ממשי על הדומיננטיות של אנבידיה - שנסחרת בשווי הגבוה ממנה בערך פי שלושה ● בזכות שבבי תקשורת שנולדו בישראל והתאמה אישית לצרכי ענקיות ה־AI, החברה מספקת פתרון זול ויעיל בהשוואה לאנבידיה וסוחפת את המשקיעים

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"בעל הבית היה בצרות": בכמה נמכר פנטהאוז עם 5 חדרים בירושלים?

ברחוב אריה דולצין, קרוב לגן החיות התנ"כי בירושלים, נמכר פנטהאוז עם 5 חדרים תמורת 3.13 מיליון שקל • הפנטהאוז עבר שיפוץ ומשקיף לנוף ירוק ופסטורלי לעמק • ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אירוע משפיענים 30 Power Awards בוושינגטון, ינואר 25' / צילום: Reuters

הלוביסטים החדשים של וושינגטון: המשפיענים שהחוקים לא חלים עליהם

בעלי אינטרסים תאגידיים וזרים משלמים לכוכבי אינטרנט תומכי־טראמפ לקדם אג'נדות ● בזמן שהרגולציה לא קיימת, "לוביסטים" מדור ה־Z מחליפים את חליפות היוקרה בסרטוני טיקטוק וקוצרים הון ● ממיתוג מחדש של מריחואנה ואנרגיה ירוקה ועד "פרויקט אסתר" של ישראל: כך פועל מנגנון משומן שעוקף את כל חוקי השקיפות

שנה מעולה בפנסיה ובגמל. מה צפוי בשנה החדשה? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הלקח מטבלת התשואות: אף אחד לא נשאר בצמרת לאורך זמן

חברות הביטוח כבשו את המקומות הראשונים בתשואות הגמל לשנת 2025, בזכות ביצועי השיא של הבורסה בת"א ● עם זאת, במבט ל–3 ו–5 שנים הן עדיין מאחורי בתי ההשקעות ● מדוע זה כך, האם זה ישתנה בקרוב, ומה מנהלי ההשקעות חושבים שכדאי לעשות כעת עם הכסף

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

"האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק

זהבית כהן ידעה בעבר הצלחות עסקיות גדולות לצד מאבקים וסערות מתוקשרות בתנובה, בבית ההשקעות פסגות, בזאפ ובחברת ההסעדה שולץ ● לאחר כמה שנים שבהן הורידה פרופיל, חוזרת כהן עם אקזיט מרשים ברשת מקס סטוק, רכישת הענק של אתר יד2 וכניסה לתחום מפתיע ● וגם: איזה רווח הניבה הקרן שהיא מובילה למשקיעיה?

"פשרות משמעותיות": איך עשוי להיראות שלטון חמינאי באיראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בטורקיה את צירוף המדינה לוועד המנהל בעזה, הסעודים מקימים ברית צבאית נגד ההשפעה של איחוד האמירויות במרחב, והמשטר האיראני כבר לא יחזור להיות מה שהיה • כותרות העיתונים בעולם

דני אבדיה / צילום: ap, Lynne Sladky

כוכב במחיר מציאה: למה דני אבדיה שווה 40 מיליון דולר לעונה ומרוויח רק 14 מיליון?

דני אבדיה הופך בשבועות האחרונים לאחד השחקנים הבולטים ב־NBA. עם זאת, השכר שלו רחוק מלשקף את זה ואף צפוי לרדת בשתי העונות הבאות ● מומחים לענף עימם שוחחנו מסבירים את הפרדוקס אליו נקלע השחקן, ועל הדרך חולקים מחמאות לכוכב הישראלי, שככל הנראה נמצא בדרך למשחק האולסטאר היוקרתי

דגלה של דנמרק מתנוסס על אדמת גרינלנד / צילום: Reuters, Marko Djurica

טראמפ מאיים בהטלת מכסים על מדינות שיתנגדו להשתלטות על גרינלנד

נשיא ארצות הברית אמר כי הוא שוקל להטיל מכסים על מדינות שיתנגדו למהלך האמריקאי בנוגע לגרינלנד ● “אנחנו צריכים את גרינלנד לצורכי ביטחון לאומי, ולכן ייתכן שאעשה זאת"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

שוכרים עזבו, בעלת הדירה התנגדה. למה ביהמ"ש קבע שלא הפרו חוזה?

נקבע כי שוכרים רשאים לעזוב את הדירה גם ללא שוכר חלופי, כאשר בעלת הנכס הכשילה את ניסיונם למצוא מחליף ● בריטיש איירווייס תשלם למשפחה פיצוי של כ-26 אלף שקל, לאחר שעקב ביטול טיסה נקלעו למסע בן תשעה ימים בחזרתם הביתה ● ביהמ"ש ביטל העברה של בני זוג, לאחר שההעברה בוצעה בסמוך לצו חדלות הפירעון ● 3 פסקי דין בשבוע 

יו''ר רשות ני''ע ספי זינגר ומנכ''ל הבורסה איתי בן זאב, לצד יו''ר ה-SEC פול אטקינס, בטקס פתיחת המסחר בתל אביב, הבוקר (ו') / צילום: דרור סיתהכל

מסתמן: הישראליות בוול סטריט יוחרגו מההחמרה בדיווחים בארה"ב

יו"ר ה-SEC אמר בביקור בישראל כי ברשות האמריקאית בוחנים את החלת הכללים בצורה שלא תפגע ברוב החברות הישראליות הנסחרות בבורסות בארה"ב, אלא תתמקד בחברות סיניות ● רשות ני״ע פועלת בחודשים האחרונים מול האמריקאים כדי לקדם את ההחרגה

פרופ' דפנה קולר / צילום: Scott R. Kline for insitro

העצה של חלוצת ה־AI למי שרוצה לשרוד בשוק העבודה העתידי

לפני 15 שנה כמעט עשתה פרופ' דפנה קולר מהפכה בגישה ללימודים כשהקימה את קורסרה, ועכשיו היא פועלת במרץ לקידום המהפכה הבאה - שינוי עולם התרופות מהיסוד, בעזרת בינה מלאכותית ● השבוע רכשה אינסיטרו, החברה שהקימה, סטארט־אפ ישראלי כדי לסייע לה במשימה ● בראיון בלעדי לגלובס היא מסבירה למה היא נלהבת כל כך מ־AI ומגלה איזו יכולת הכי חשובה כדי לשרוד בעולם העבודה העתידי