גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר מאבק: רפאל תשלם למדינה 425 מיליון שקל דיבידנד מרווחיה הצבורים

לאחר מו"מ ממושך ובעקבות הצורך של החברה באישור המדינה לעסקת אירונאטיקס, הסכימה רפאל להעביר את הדיבידנד לקופת המדינה • היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל

ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף

חברת רפאל מערכות לחימה תשלם לקופת המדינה דיבידנד בגובה של 425 מיליון שקל מהרווחים הצבורים שלה, כך סוכם בתום משא-ומתן ממושך בין רשות החברות הממשלתיות בראשות ינקי קוינט לבין ראשי רפאל. הסיכום הושג בימים האחרונים וקיבל את אישור דירקטוריון החברה.

היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל ובכירים בחברה טענו במספר הזדמנויות בעבר כי מדובר בכספים "צבועים" שאמורים לשמש אותה בפיתוח פעילותה, כמו רכישת פעילויות או חברות בנות ולמימון מחקר ופיתוח של מוצרים עתידיים.

זה זמן רב שהמדינה מנסה לגבות דיבידנד חריג מרפאל וזאת מתוקף החלטת הממשלה לדרוש מרשות החברות שתגבה דיבידנדים חריגים מחברות שיש להן רווחים צבורים.

בסוף השנה שעברה דירקטוריון רפאל דן בדרישת רשות החברות לדיבידנד חריג שהחברה תשלם לה בגובה של כחצי מיליארד שקל מהכספים שנצברו בקופתה במשך השנים. דירקטוריון החברה הצביע פה אחד נגד העברת הכסף למדינה.

התפנית באה במסגרת המשא-ומתן שקידמה רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו, לרכישת חברת המל"טים אירונאוטיקס בסכום של 850 מיליון שקל. העסקה אושרה אתמול (ג') במסגרת ישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי. לאישור העסקה בקבינט קדם תהליך בדיקה ממושך שעשתה רשות החברות הממשלתיות ובמסגרתה, רפאל נדרשה לשנות כמה סעיפים במסגרת השותפות שלה עם סטולרו.

במקביל להליכים לאישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות ורפאל דנו על סוגיית הדיבידנד החריג באופן שהוביל לסיכום שלפיו החברה תשלם למדינה 425 מיליון שקל - כולל מס.

לפי הסיכום, 269 מיליון שקל מתוך הדיבידנד החריג שרפאל תעביר לקופת המדינה יוחזרו לחברה על פני תקופה של חמש שנים, החל משנת 2021 וזאת תוך הפחתת הדיבידנד השנתי שהיא תידרש לשלם למדינה. עם זאת, הסיכום בין רשות החברות לרפאל קובע כי החזרים אלה יתאפשרו רק אם החברה תגדיל את הרווחים השנתיים שלה מעבר לשיעור הרווחיות הנוכחי שלה ולאחר שיובטח תשלום של דיבידנד מינימלי של 166 מיליון שקל בשנה.

תמריץ להגברת קצב הצמיחה של רפאל

בשנת 2018 המכירות של רפאל הסתכמו ב-2.6 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה הסתכם ב-133מיליון דולר. כך, ההתניה שקבעה רשות החברות לרפאל לקבלת החזר על חלק מהדיבידנד החריג שהיא תשלם - תהווה לחברה תמריץ משמעותי להגברת קצב הצמיחה שלה.

בלי קשר לדיבידנד החריג שעליו סוכם במשא-ומתן עם רפאל, החברה תשלם לקופת המדינה דיבידנד שנתי על הרווחים השוטפים שלה ב-2018.

רפאל נחשבת לחברה הממשלתית הטובה ביותר בישראל ולפי נתונים שהיא הציגה בעבר, מאז 2002 היא שילמה למדינה דיבידנדים בסכום כולל של יותר מ-1.8 מיליארד שקל. לאורך השנים היא שיתפה את המדינה בכ-50% מרווחיה השנתיים אך במרבית הפעמים שבהן המדינה ניסתה לגבות ממנה דיבידנדים נוספים מרווחיה הצבורים היא כשלה בכך.

בשנת 2013 מנכ"לית האוצר דאז יעל אנדורן הצליחה להגיע עם רפאל לסיכום שלפיו היא תשלם למדינה דיבידנד חריג של 300 מיליון שקל, ותקבל את מלוא הסכום בחזרה בין השנים 2018-2015.

על אחריות לאומית וחוסן של חברה

בשנת 2016 המדינה פנתה שוב לרפאל בבקשה לקבל דיבידנד של 350 מיליון שקל מרווחיה הצבורים. דירקטוריון החברה התנגד למהלך והסכום לא שולם למדינה.

"קיימנו דיונים מתמשכים עם דירקטוריון רפאל ומתוך גילוי אחריות לכלכלת ישראל ושמירה על החוסן ועל האיתנות הפיננסית של החברה, הצלחנו להגיע לסיכום על העברת הדיבידנד המיוחד מתוך ראייה רחבה של טובת המדינה והחברה", אמר היום סגן בכיר למנהל רשות החברות, אורי שיינין.

מנהל רשות החברות, קוינט אמר בהתייחס להסכם הדיבידנדים ולעסקת הרכישה של אירונאוטיקס על ידי רפאל ואיש העסקים סטולרו כי "יש לברך על התוצאות העסקיות של החברה שמאפשרות משיכת דיבידנד גבוה לטובת קופת המדינה. רכישת אירונאוטיקס על ידי רפאל מהווה ביטוי לאסטרטגיית המיזוגים והרכישות שאותה יש לנקוט למען חיזוק התעשיות הביטחוניות". 

מרפאל נמסר בתגובה: "במסגרת החלטת הממשלה שבעקבותיה התקבלה דרישה לתשלום של 500 מליון שקל, התקיימו דיונים בין רשות החברות וחברת רפאל במהלכם נבחן הנושא ומשמעויותיו כלפי החברה. מתוך הבנה וגילוי אחריות לכלכלת ישראל מחד, ושמירה על החוסן והאיתנות הפיננסית של החברה מאידך מצד רשות החברות ורפאל, אישר דירקטוריון רפאל העברת דיבידנד מיוחד בהיקף של כ-319 מיליון שקל. זאת אל מול הסדר במסגרתו יקוזז מרבית הסכום אל מול דיבידנדים עתידיים שמעבירה רפאל למדינה ,כפי שנעשה עד היום, ומסתכמים בלמעלה מ 2 מילארד שקל".

רכישת אירונאוטיקס היא המנוף לדיבידנד | פרשנות

אישור עסקת אירונאוטיקס בקבינט הכלכלי-חברתי אתמול והסיכום שהושג בימים האחרונים בין רשות החברות לרפאל על תשלום דיבידנד חריג בגובה של 425 מיליון שקל לקופת המדינה, אינם צירוף מקרים ושני המהלכים האלה כרוכים אחד בשני.

חודשים ארוכים שרשות החברות מחזרת לפתחה של רפאל למען תואיל ותשלם לבעלת הבית שלה, מדינת ישראל, מאות מיליוני שקלים מתוך 3-2.5 מיליארד שקל ששוכבים בקופתה כרווחים שנצברו במשך השנים.

האינסטינקט של דירקטוריון רפאל היה להתנגד להעברת הכסף הזה, בנימוק שהוא אמור לשמש אותה לצמיחה ולפיתוח של יכולות עתידיות: בדצמבר האחרון, כל חברי הדירקטוריון הצביעו פה אחד על ההחלטה לדחות את דרישת המדינה לתשלום הדיבידנד החריג.

ההתנגדות הזאת עמדה בעינה עד שהנסיבות גלגלו את רפאל לפתחה של המדינה: היא הייתה להוטה להשלים את עסקת אירונאוטיקס ב-850 מיליון שקל ביחד עם אביחי סטולרו, ונזקקה לאישור המדינה לכך. רשות החברות זיהתה את ההזדמנות לסגור את סוגיית הדיבידנדים ולהשתמש בעסקת אירונאוטיקס כמנוף לחץ.

מבין כלל החברות הממשלתיות רפאל נחשבת לחברה שמשחקת ליגה אחת מעל כולן והרווח הנקי שלה הסתכם אשתקד ב-133 מיליון דולר. למרות זאת, יש לה עוד מה לשפר בכל הקשור לשיעור הרווחיות שלה, שעומד על כ-5%. ברשות החברות היו רוצים לראות אותו מטפס לכיוון 9% - בדומה לשיעור הרווח של חברות ביטחוניות בעולם.

הסיכום של המדינה עם רפאל כולל התניה שלפיה המדינה תחזיר, במסגרת מתווה רב שנתי, חלק ניכר מהדיבידנד החריג שהיא תקבל מהחברה. ההתניה הזאת אמורה לתמרץ את רפאל להגדיל את שיעור הרווחיות: ככל שהיא תרוויח יותר - היא תשלם בפועל פחות דיבידנד למדינה.

אפשר לראות את דרישת המדינה לדיבידנד השמן שהיא מושכת כעת מרפאל כמהלך שנועד לסייע לה לסגירת הבור התקציבי. אלא שלדעת גורמים כלכליים בכירים הוא מבטא בעיקר את החשש של המדינה כי כסף רב שחברות "שוחות בו" - נוטה לנזול מהצדדים. במדינה בעצם חוששת שרפאל תשקיע את המיליארדים הצבורים שלה בהתרחבות לתחומים חדשים שלמדינה אין שום אינטרס שהיא תפעל בהם, ואולי כניסתה אליהם תעמיד חברה ביטחונית ממשלתית אחרת, כמו התעשייה האווירית, לפני צרה. הרי בזכות אותם רווחים, רפאל הרשתה לעצמה לרכוש את אירונאוטיקס באופן שיעמיד לתעשייה האווירית תחרות רצינית בתחום המל"טים הקטנים.

משרד האוצר מייחל לעוד חברות ממשלתיות עם רווחים צבורים משמעותיים בקופות שאפשר לדחוף אליהן יד ולקחת, בהסכמתן או לאו. הרי אם רפאל הייתה מתנגדת לתשלום הדיבידנד החריג, הממשלה הייתה יכולה לכפות זאת עליה כי לחברה הזאת יש בעלת בית וקוראים לה מדינת ישראל.

לא מן הנמנע שבלי המנוף של אישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות כבר הייתה נוהגת כלפי רפאל בגישה קצת יותר אגרסיבית כדי למשוך ממנה את הכסף. 

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

מהפכת ה-AI בפירמות עורכי דין / צילום: Shutterstock

תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

למרות אזהרות של בתי המשפט משימוש לא מפוקח בבינה מלאכותית, פירמות עורכי הדין בישראל לא חוששות להטמיע כלי AI ● עוה"ד מסבירים כיצד משתמשים בכלים, מה הם מחפשים בעובדים בעידן החדש, ולמה עדיין מוקדם להספיד את התחום

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

לאחר ההסכמות על יצוא הגז: ניו מד ורציו מזנקות בכ-5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; ברודקום קפצה, לצד מניות שבבים נוספות

הנאסד"ק ירד בכ-0.1% ● IBM רוכשת חברת דאטה ב-11 מיליארד דולר ● תשואות האג"ח בארה"ב רשמו עליות לקראת החלטת הריבית ביום רביעי ● מנהל ההשקעות של ברקשייר האת'וויי עובר לג'יי.פי.מורגן ● מגנום, שפוצלה מיוניליבר החלה להיסחר הבוקר באירופה • טראמפ על עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס: "זה בעייתי" • בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

הנפקת איטורו בוול סטריט מוקדם יותר השנה / צילום: Reuters, Brendan McDermid

"לא כי היזם רוצה יאכטה": יותר ויותר חברות הייטק מעדיפות אקזיט על הנפקה. וזו הסיבה

לצד עסקאות ענק שייצר השנה ההייטק הישראלי, ובראשן מכירת וויז וסייברארק, רק 3 הנפקות הגיעו מכאן לוול סטריט ● בשוק מעריכים כי הקושי הגובר להנפיק, ידחוף עוד ועוד חברות טכנולוגיה למסלול של מכירה ● ברקליס: "הבנצ'מרק ליציאה לשוק הציבורי עלה משמעותית"