גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר מאבק: רפאל תשלם למדינה 425 מיליון שקל דיבידנד מרווחיה הצבורים

לאחר מו"מ ממושך ובעקבות הצורך של החברה באישור המדינה לעסקת אירונאטיקס, הסכימה רפאל להעביר את הדיבידנד לקופת המדינה • היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל

ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף

חברת רפאל מערכות לחימה תשלם לקופת המדינה דיבידנד בגובה של 425 מיליון שקל מהרווחים הצבורים שלה, כך סוכם בתום משא-ומתן ממושך בין רשות החברות הממשלתיות בראשות ינקי קוינט לבין ראשי רפאל. הסיכום הושג בימים האחרונים וקיבל את אישור דירקטוריון החברה.

היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל ובכירים בחברה טענו במספר הזדמנויות בעבר כי מדובר בכספים "צבועים" שאמורים לשמש אותה בפיתוח פעילותה, כמו רכישת פעילויות או חברות בנות ולמימון מחקר ופיתוח של מוצרים עתידיים.

זה זמן רב שהמדינה מנסה לגבות דיבידנד חריג מרפאל וזאת מתוקף החלטת הממשלה לדרוש מרשות החברות שתגבה דיבידנדים חריגים מחברות שיש להן רווחים צבורים.

בסוף השנה שעברה דירקטוריון רפאל דן בדרישת רשות החברות לדיבידנד חריג שהחברה תשלם לה בגובה של כחצי מיליארד שקל מהכספים שנצברו בקופתה במשך השנים. דירקטוריון החברה הצביע פה אחד נגד העברת הכסף למדינה.

התפנית באה במסגרת המשא-ומתן שקידמה רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו, לרכישת חברת המל"טים אירונאוטיקס בסכום של 850 מיליון שקל. העסקה אושרה אתמול (ג') במסגרת ישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי. לאישור העסקה בקבינט קדם תהליך בדיקה ממושך שעשתה רשות החברות הממשלתיות ובמסגרתה, רפאל נדרשה לשנות כמה סעיפים במסגרת השותפות שלה עם סטולרו.

במקביל להליכים לאישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות ורפאל דנו על סוגיית הדיבידנד החריג באופן שהוביל לסיכום שלפיו החברה תשלם למדינה 425 מיליון שקל - כולל מס.

לפי הסיכום, 269 מיליון שקל מתוך הדיבידנד החריג שרפאל תעביר לקופת המדינה יוחזרו לחברה על פני תקופה של חמש שנים, החל משנת 2021 וזאת תוך הפחתת הדיבידנד השנתי שהיא תידרש לשלם למדינה. עם זאת, הסיכום בין רשות החברות לרפאל קובע כי החזרים אלה יתאפשרו רק אם החברה תגדיל את הרווחים השנתיים שלה מעבר לשיעור הרווחיות הנוכחי שלה ולאחר שיובטח תשלום של דיבידנד מינימלי של 166 מיליון שקל בשנה.

תמריץ להגברת קצב הצמיחה של רפאל

בשנת 2018 המכירות של רפאל הסתכמו ב-2.6 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה הסתכם ב-133מיליון דולר. כך, ההתניה שקבעה רשות החברות לרפאל לקבלת החזר על חלק מהדיבידנד החריג שהיא תשלם - תהווה לחברה תמריץ משמעותי להגברת קצב הצמיחה שלה.

בלי קשר לדיבידנד החריג שעליו סוכם במשא-ומתן עם רפאל, החברה תשלם לקופת המדינה דיבידנד שנתי על הרווחים השוטפים שלה ב-2018.

רפאל נחשבת לחברה הממשלתית הטובה ביותר בישראל ולפי נתונים שהיא הציגה בעבר, מאז 2002 היא שילמה למדינה דיבידנדים בסכום כולל של יותר מ-1.8 מיליארד שקל. לאורך השנים היא שיתפה את המדינה בכ-50% מרווחיה השנתיים אך במרבית הפעמים שבהן המדינה ניסתה לגבות ממנה דיבידנדים נוספים מרווחיה הצבורים היא כשלה בכך.

בשנת 2013 מנכ"לית האוצר דאז יעל אנדורן הצליחה להגיע עם רפאל לסיכום שלפיו היא תשלם למדינה דיבידנד חריג של 300 מיליון שקל, ותקבל את מלוא הסכום בחזרה בין השנים 2018-2015.

על אחריות לאומית וחוסן של חברה

בשנת 2016 המדינה פנתה שוב לרפאל בבקשה לקבל דיבידנד של 350 מיליון שקל מרווחיה הצבורים. דירקטוריון החברה התנגד למהלך והסכום לא שולם למדינה.

"קיימנו דיונים מתמשכים עם דירקטוריון רפאל ומתוך גילוי אחריות לכלכלת ישראל ושמירה על החוסן ועל האיתנות הפיננסית של החברה, הצלחנו להגיע לסיכום על העברת הדיבידנד המיוחד מתוך ראייה רחבה של טובת המדינה והחברה", אמר היום סגן בכיר למנהל רשות החברות, אורי שיינין.

מנהל רשות החברות, קוינט אמר בהתייחס להסכם הדיבידנדים ולעסקת הרכישה של אירונאוטיקס על ידי רפאל ואיש העסקים סטולרו כי "יש לברך על התוצאות העסקיות של החברה שמאפשרות משיכת דיבידנד גבוה לטובת קופת המדינה. רכישת אירונאוטיקס על ידי רפאל מהווה ביטוי לאסטרטגיית המיזוגים והרכישות שאותה יש לנקוט למען חיזוק התעשיות הביטחוניות". 

מרפאל נמסר בתגובה: "במסגרת החלטת הממשלה שבעקבותיה התקבלה דרישה לתשלום של 500 מליון שקל, התקיימו דיונים בין רשות החברות וחברת רפאל במהלכם נבחן הנושא ומשמעויותיו כלפי החברה. מתוך הבנה וגילוי אחריות לכלכלת ישראל מחד, ושמירה על החוסן והאיתנות הפיננסית של החברה מאידך מצד רשות החברות ורפאל, אישר דירקטוריון רפאל העברת דיבידנד מיוחד בהיקף של כ-319 מיליון שקל. זאת אל מול הסדר במסגרתו יקוזז מרבית הסכום אל מול דיבידנדים עתידיים שמעבירה רפאל למדינה ,כפי שנעשה עד היום, ומסתכמים בלמעלה מ 2 מילארד שקל".

רכישת אירונאוטיקס היא המנוף לדיבידנד | פרשנות

אישור עסקת אירונאוטיקס בקבינט הכלכלי-חברתי אתמול והסיכום שהושג בימים האחרונים בין רשות החברות לרפאל על תשלום דיבידנד חריג בגובה של 425 מיליון שקל לקופת המדינה, אינם צירוף מקרים ושני המהלכים האלה כרוכים אחד בשני.

חודשים ארוכים שרשות החברות מחזרת לפתחה של רפאל למען תואיל ותשלם לבעלת הבית שלה, מדינת ישראל, מאות מיליוני שקלים מתוך 3-2.5 מיליארד שקל ששוכבים בקופתה כרווחים שנצברו במשך השנים.

האינסטינקט של דירקטוריון רפאל היה להתנגד להעברת הכסף הזה, בנימוק שהוא אמור לשמש אותה לצמיחה ולפיתוח של יכולות עתידיות: בדצמבר האחרון, כל חברי הדירקטוריון הצביעו פה אחד על ההחלטה לדחות את דרישת המדינה לתשלום הדיבידנד החריג.

ההתנגדות הזאת עמדה בעינה עד שהנסיבות גלגלו את רפאל לפתחה של המדינה: היא הייתה להוטה להשלים את עסקת אירונאוטיקס ב-850 מיליון שקל ביחד עם אביחי סטולרו, ונזקקה לאישור המדינה לכך. רשות החברות זיהתה את ההזדמנות לסגור את סוגיית הדיבידנדים ולהשתמש בעסקת אירונאוטיקס כמנוף לחץ.

מבין כלל החברות הממשלתיות רפאל נחשבת לחברה שמשחקת ליגה אחת מעל כולן והרווח הנקי שלה הסתכם אשתקד ב-133 מיליון דולר. למרות זאת, יש לה עוד מה לשפר בכל הקשור לשיעור הרווחיות שלה, שעומד על כ-5%. ברשות החברות היו רוצים לראות אותו מטפס לכיוון 9% - בדומה לשיעור הרווח של חברות ביטחוניות בעולם.

הסיכום של המדינה עם רפאל כולל התניה שלפיה המדינה תחזיר, במסגרת מתווה רב שנתי, חלק ניכר מהדיבידנד החריג שהיא תקבל מהחברה. ההתניה הזאת אמורה לתמרץ את רפאל להגדיל את שיעור הרווחיות: ככל שהיא תרוויח יותר - היא תשלם בפועל פחות דיבידנד למדינה.

אפשר לראות את דרישת המדינה לדיבידנד השמן שהיא מושכת כעת מרפאל כמהלך שנועד לסייע לה לסגירת הבור התקציבי. אלא שלדעת גורמים כלכליים בכירים הוא מבטא בעיקר את החשש של המדינה כי כסף רב שחברות "שוחות בו" - נוטה לנזול מהצדדים. במדינה בעצם חוששת שרפאל תשקיע את המיליארדים הצבורים שלה בהתרחבות לתחומים חדשים שלמדינה אין שום אינטרס שהיא תפעל בהם, ואולי כניסתה אליהם תעמיד חברה ביטחונית ממשלתית אחרת, כמו התעשייה האווירית, לפני צרה. הרי בזכות אותם רווחים, רפאל הרשתה לעצמה לרכוש את אירונאוטיקס באופן שיעמיד לתעשייה האווירית תחרות רצינית בתחום המל"טים הקטנים.

משרד האוצר מייחל לעוד חברות ממשלתיות עם רווחים צבורים משמעותיים בקופות שאפשר לדחוף אליהן יד ולקחת, בהסכמתן או לאו. הרי אם רפאל הייתה מתנגדת לתשלום הדיבידנד החריג, הממשלה הייתה יכולה לכפות זאת עליה כי לחברה הזאת יש בעלת בית וקוראים לה מדינת ישראל.

לא מן הנמנע שבלי המנוף של אישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות כבר הייתה נוהגת כלפי רפאל בגישה קצת יותר אגרסיבית כדי למשוך ממנה את הכסף. 

עוד כתבות

בית הזיקוק פונטה קרדון בוונצואלה. בעיגול: דלסי רודריגס, נשיאת ונצואלה הזמנית / צילום: Reuters, Jesus Vargas, ULAN

קורצת לטראמפ: ונצואלה בדרך לרפורמה דרמטית בשוק האנרגיה

ההנהגה החדשה במדינה מקפלת את מדיניות ההלאמה ומקדמת את שחרור האחיזה הממשלתית בנכסים ● בתוכנית: קיצוץ מאסיבי במיסוי וויתור על ריבונות משפטית מול ענקיות האנרגיה ● לוונצואלה עתודות הנפט הגדולות בתבל, האם עתה סוף סוף יתממש הפוטנציאל?

מחיר הזהב בנסיקה / צילום: Shutterstock

חמש סיבות לרף מחיר של 5,000 דולר: מה דוחף את הזהב לשבור עוד ועוד שיאים

בין שזו ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, יוקר המניות או המכסים שמטיל הנשיא טראמפ — רכישת המתכת הזהובה הפכה לתרופת–נגד לכל התקף עצבנות בשוק ● מי מתדלקים את הרכישות, אילו אפיקים נפגעים מהמגמה, ומה יקבע אם המומנטום בזהב יימשך

רשת 13. בעיגול: ניר זוהר, נשיא וויקס / צילום: שאטרסטוק, כדיה לוי

הקבוצה לרכישת רשת 13 מתרחבת: נשיא וויקס ניר זוהר במגעים להצטרפות

נשיא וויקס ניר זוהר עשוי לחבור ליוזמת מייסדי וויז לרכישת רשת 13, אליה כבר הצטרפה יזמית ההייטק מרב בהט ● הקבוצה מתכננת להשקיע כ־100 מיליון דולר בשיקום הערוץ

מכוניות בנמל בסין / צילום: Shutterstock

המותגים הסיניים מסתערים על עסקי הליבה של ב.מ.וו ומרצדס

עם זינוק של 99% במסירות באירופה ב–2025 ושבירת שיאים היסטוריים, תעשיית הרכב הסינית מתחרה גם מול מכוניות היוקרה ביבשת ● בזמן שיבואנים ישראלים בונים על "אקזיט" באירופה, מותגי הענק מיפן ומקוריאה מאבדים אחיזה, וגם בשוק היוקרה האירופי נאבקים על הטריטוריה

מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל / צילום: דוברות הרשות השופטת

הנהלת בתי המשפט: לבלום את החוק שיפגע בשכר השופטים

ועדת הכנסת צפויה לדון השבוע בהצעת החוק של ח"כ בוארון, ולפיה ועדה ציבורית תקבע את שכר נושאי המשרה הבכירים במגזר הציבורי כאחוז משכר נשיא המדינה ● על רקע ההערכות כי ההצעה תוביל לפגיעה בשכר השופטים, בהנהלת בתי המשפט מתריעים: השכר מבטא את האינטרס בעצמאות השופטים, ופגיעה בו תשליך על איכות השירות לציבור"

קניון אם הדרך / צילום: בר - אל

קניון M הדרך עומד שוב למכירה, וזאת הסיבה

חברת אוסטרליה ישראל של האחים ניומן ושלומי עקריש העמידה למכירה את החזקותיה בקניון M הדרך ובנכס מסחרי נוסף בעפולה ● עפ"י ההערכות, המכירה נובעת מרצון לנקות את החברה לקראת מיזוג אפשרי עם אספן וכן לצורך מימון רכישת מניות השליטה בחברת הנדל"ן

מגדל מאייר ברוטשילד, ת''א. בעיגול: אמנון שעשוע / צילום:  איל יצהר, שלומי יוסף

אמנון שעשוע מציע למכירה פנטהאוז ב־75 מיליון שקל

הדופלקס היוקרתי במגדל מאייר ברוטשילד מוצע למכירה עם שטח בנוי נרחב, מרפסות ונוף פתוח ● מותג קפה טורקי עלית במהלך תוכן יוצא דופן עם הזמר טונה, שמוותר על פרסומת קלאסית ומוביל סדרת דוקו קצרה החושפת את תהליך היצירה של שיר חדש ● איגוד החברות הציבוריות מקים פורום ייעודי לסמנכ"לי כספים ● וגם: מינויים חדשים במינהל התכנון, פארק עידן הנגב ובנק ישראל ● אירועים ומינויים

הזהב בשיא / צילום: Shutterstock

לראשונה: הזהב נסחר מעל רף של 5,000 דולר

הזינוק במחירי המתכות נמשך, והזהב והכסף שוברים שיאים חדשים ● בין הסיבות: הטלטלות הגיאו פוליטיות, חולשת הדולר ומהלכים של בנקים מרכזיים

אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש: הבית נרשם על שם הבת משיקולי מס - אך שייך לאם

ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי בית מגורים שנרשם פורמלית על שם הבת בתקופת נישואיה, שייך למעשה לאם שמימנה את רכישתו ושיפוצו במלואם - ולכן לבעלה לשעבר של הבת אין כל זכות בנכס ● האם הסבירה כי רשמה את בתה כבעלת הנכס כדי לשלם מס רכישה מופחת; ביהמ"ש עמד על הבעייתיות שבכך, אך קבע כי הדבר לא משליך על התוצאה

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

7 טריליון דולר במוקד: שוק החוב היפני בטלטלה, ומציף חשש מגלי הדף בעולם

שוק החוב היפני חווה קפיצה יומית חריגה במיוחד בתשואות, ועל פי ההערכות הטלטלה במדינה רחוקה מסיום ● בשווקים חוששים שהתשואות הגבוהות הן "הנורמלי החדש", וכי התוצאה תהיה תנודות חזקות גם בכלכלות הגדולות האחרות - מניו יורק ועד לונדון וברלין ● אלו הסיבות

תיק הנכסים של הציבור / אילוסטרציה: Shutterstock

לישראלים יש 7 טריליון שקל בשוק ההון. איפה הם נמצאים?

בנק ישראל מפרסם מדי רבעון את תיק הנכסים של הציבור • בכמה הוא מסתכם, ומה הנכסים המועדפים על הישראלים? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Manish Swarup

דיווח: הודו תסכים להפחית מכסים על כלי רכב אירופיים

הסכם סחר מתגבש בין האיחוד האירופי להודו עשוי להוביל להפחתה חדה במכסים על יבוא סחורה אירופית, כחלק ממהלך רחב יותר לפתיחת שווקים הדדית

רן גואילי ז''ל

בבית קברות ברצועה: מבצע רחב היקף לאיתור רן גואילי

גורמים בישראל: בלילה אחד אלפים נרצחו בידי המשטר באיראן, טבח בממדים שקשה לדמיין ● צה"ל תקף מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון ● בתוך הקו הצהוב ובאופן מסודר: כך תומכת ישראל במיליציה של חוסאם אל-אסטל ● דריכות שיא לתקיפה אפשרית באיראן ● חטיבה 7 השלימה השמדת תוואי תת-קרקעי באורך של כ-4 ק"מ בדרום רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

מניחים אבן פינה למפעל ייצור של מיקרון בניו יורק / צילום: Reuters, USA TODAY Network

בזכות חוות השרתים: מניות שבבי הזיכרון הן הטרנד החדש בוול סטריט

הגישה לשבבי זיכרון היא צוואר הבקבוק הגדול ביותר של חוות השרתים, ומניות השחקניות המרכזיות בתחום, כמו סנדיסק, מיקרון וסיגייט, רשמו בשנה החולפת תשואות תלת־ספרתיות ואף יותר ● אנליסטים מעריכים כי הביקושים ימשיכו להיות חזקים בזמן הקרוב, וכי יש למניות עוד לאן לעלות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; מחירי המתכות היקרות ממריאים לשיאים חדשים

ה-S&P 500 עולה בכ-0.7% ● קורוויב מזנקת בכ-7%, לאחר שאנבידיה הודיעה כי השקיעה בה 2 מיליארד דולר ● הכסף רשם את הזינוק התוך־יומי הגדול ביותר שלו מאז 2008, ואז נסוג מהשיא ● וול סטריט לקראת שבוע דרמטי: דוחות של ענקיות הטכנולוגיה והחלטת הריבית, אבל טלטלה מאיימת ממקום רחוק - יפן ● הדולר נחלש בעולם, היין היפני מתחזק במעל 1%

אילוסטרציה: Shutterstock

למה ביהמ"ש הקפיא נכסים של איש עסקים בהיקף 17.6 מיליון שקל?

ביהמ"ש קיבל באופן חלקי תביעה נגד יו"ר דירקטוריון בחברה צרפתית המוחזקת בידי חברה ישראלית ליבוא משקאות, והורה על "צו מרווה" בגובה 17.6 מיליון שקל, המהווים את סך הכספים שהתובעים הלוו לחברות ● מדובר בסעד זמני חריג במשפט האזרחי, שכן בניגוד לעיקול רגיל, הצו אינו "תופס" נכס מסוים אלא מופנה אישית כלפי הנתבע

ישראל תחכיר 16 אלף דונם לארה''ב להקמת עיר טכנולוגית / אילוסטרציה: Shutterstock

מזכר הבנות חושף את התוכנית האמריקאית לנגב. על הפרק: הקמת כור גרעיני

ישראל וארה"ב הגיעו להבנות סביב הקמת מרכז לייצור שבבים ובינה מלאכותית בדרום הארץ, תחת ניהול אמריקאי ישיר ● על פי מסמך שהגיע לידי גלובס, ישראל תעניק לאמריקאים חוזה חכירה לקרקע ל־99 שנה, ועל השולחן עלתה גם אפשרות להקמת כור גרעיני באתר

מימין לשמאל: צפריר יואלי, שחר גרשון ונדב טנא / צילום: תמונה פרטית

לאחר שמכרו מניות במאות מיליונים: מנהלי נופר מסתערים על חוות השרתים

נדב טנא ושחר גרשון, שפרשו אשתקד במפתיע מניהול נופר של עופר ינאי, חוזרים לבורסה עם חברה שמתכננת לספק אנרגיה לחוות שרתים בארה"ב ושבה שותפים גם בכירים לשעבר בחברת אנלייט: "שוק האנרגיה והתשתיות הדיגיטליות בארה"ב נמצא בנקודת מפנה היסטורית"

רן גואילי ז''ל

אחרי 843 ימים: רן גואילי אותר - אין יותר חטופים בעזה

לאחר 843 ימים הושב החטוף האחרון רן גואילי ז"ל - בכך הושבו כלל החטופים משטח רצועת עזה ● בכיר אמריקאי: מעבר רפיח צפוי להיפתח לקראת סוף השבוע ● צה"ל תקף תשתיות צבאיות של חיזבאללה במספר מרחבים בלבנון ● דריכות שיא לתקיפה אפשרית באיראן ● עדכונים שוטפים

המומחה שטוען: הסבב הבא עם איראן יהיה גדול יותר מאי-פעם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: כתב העת האמריקאי הפורן אפיירס טוען שהדרך היחידה להצליח לפרק את חמאס מנשקו היא ע"י "קבלנים צבאיים פרטיים", הסבב הבא של ישראל מול איראן עלול להיות ארוך וקשה יותר, וההיסטוריון הבריטי היהודי שמפציר בעולם לבחון את האנטישמיות לפני שתהפוך ל"קטסטרופה" • כותרות העיתונים בעולם