גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר מאבק: רפאל תשלם למדינה 425 מיליון שקל דיבידנד מרווחיה הצבורים

לאחר מו"מ ממושך ובעקבות הצורך של החברה באישור המדינה לעסקת אירונאטיקס, הסכימה רפאל להעביר את הדיבידנד לקופת המדינה • היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל

ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף
ינקי קוינט / צילום: שלומי יוסף

חברת רפאל מערכות לחימה תשלם לקופת המדינה דיבידנד בגובה של 425 מיליון שקל מהרווחים הצבורים שלה, כך סוכם בתום משא-ומתן ממושך בין רשות החברות הממשלתיות בראשות ינקי קוינט לבין ראשי רפאל. הסיכום הושג בימים האחרונים וקיבל את אישור דירקטוריון החברה.

היקף הרווחים הצבורים של רפאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל ובכירים בחברה טענו במספר הזדמנויות בעבר כי מדובר בכספים "צבועים" שאמורים לשמש אותה בפיתוח פעילותה, כמו רכישת פעילויות או חברות בנות ולמימון מחקר ופיתוח של מוצרים עתידיים.

זה זמן רב שהמדינה מנסה לגבות דיבידנד חריג מרפאל וזאת מתוקף החלטת הממשלה לדרוש מרשות החברות שתגבה דיבידנדים חריגים מחברות שיש להן רווחים צבורים.

בסוף השנה שעברה דירקטוריון רפאל דן בדרישת רשות החברות לדיבידנד חריג שהחברה תשלם לה בגובה של כחצי מיליארד שקל מהכספים שנצברו בקופתה במשך השנים. דירקטוריון החברה הצביע פה אחד נגד העברת הכסף למדינה.

התפנית באה במסגרת המשא-ומתן שקידמה רפאל ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו, לרכישת חברת המל"טים אירונאוטיקס בסכום של 850 מיליון שקל. העסקה אושרה אתמול (ג') במסגרת ישיבת הקבינט הכלכלי-חברתי. לאישור העסקה בקבינט קדם תהליך בדיקה ממושך שעשתה רשות החברות הממשלתיות ובמסגרתה, רפאל נדרשה לשנות כמה סעיפים במסגרת השותפות שלה עם סטולרו.

במקביל להליכים לאישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות ורפאל דנו על סוגיית הדיבידנד החריג באופן שהוביל לסיכום שלפיו החברה תשלם למדינה 425 מיליון שקל - כולל מס.

לפי הסיכום, 269 מיליון שקל מתוך הדיבידנד החריג שרפאל תעביר לקופת המדינה יוחזרו לחברה על פני תקופה של חמש שנים, החל משנת 2021 וזאת תוך הפחתת הדיבידנד השנתי שהיא תידרש לשלם למדינה. עם זאת, הסיכום בין רשות החברות לרפאל קובע כי החזרים אלה יתאפשרו רק אם החברה תגדיל את הרווחים השנתיים שלה מעבר לשיעור הרווחיות הנוכחי שלה ולאחר שיובטח תשלום של דיבידנד מינימלי של 166 מיליון שקל בשנה.

תמריץ להגברת קצב הצמיחה של רפאל

בשנת 2018 המכירות של רפאל הסתכמו ב-2.6 מיליארד דולר והרווח הנקי שלה הסתכם ב-133מיליון דולר. כך, ההתניה שקבעה רשות החברות לרפאל לקבלת החזר על חלק מהדיבידנד החריג שהיא תשלם - תהווה לחברה תמריץ משמעותי להגברת קצב הצמיחה שלה.

בלי קשר לדיבידנד החריג שעליו סוכם במשא-ומתן עם רפאל, החברה תשלם לקופת המדינה דיבידנד שנתי על הרווחים השוטפים שלה ב-2018.

רפאל נחשבת לחברה הממשלתית הטובה ביותר בישראל ולפי נתונים שהיא הציגה בעבר, מאז 2002 היא שילמה למדינה דיבידנדים בסכום כולל של יותר מ-1.8 מיליארד שקל. לאורך השנים היא שיתפה את המדינה בכ-50% מרווחיה השנתיים אך במרבית הפעמים שבהן המדינה ניסתה לגבות ממנה דיבידנדים נוספים מרווחיה הצבורים היא כשלה בכך.

בשנת 2013 מנכ"לית האוצר דאז יעל אנדורן הצליחה להגיע עם רפאל לסיכום שלפיו היא תשלם למדינה דיבידנד חריג של 300 מיליון שקל, ותקבל את מלוא הסכום בחזרה בין השנים 2018-2015.

על אחריות לאומית וחוסן של חברה

בשנת 2016 המדינה פנתה שוב לרפאל בבקשה לקבל דיבידנד של 350 מיליון שקל מרווחיה הצבורים. דירקטוריון החברה התנגד למהלך והסכום לא שולם למדינה.

"קיימנו דיונים מתמשכים עם דירקטוריון רפאל ומתוך גילוי אחריות לכלכלת ישראל ושמירה על החוסן ועל האיתנות הפיננסית של החברה, הצלחנו להגיע לסיכום על העברת הדיבידנד המיוחד מתוך ראייה רחבה של טובת המדינה והחברה", אמר היום סגן בכיר למנהל רשות החברות, אורי שיינין.

מנהל רשות החברות, קוינט אמר בהתייחס להסכם הדיבידנדים ולעסקת הרכישה של אירונאוטיקס על ידי רפאל ואיש העסקים סטולרו כי "יש לברך על התוצאות העסקיות של החברה שמאפשרות משיכת דיבידנד גבוה לטובת קופת המדינה. רכישת אירונאוטיקס על ידי רפאל מהווה ביטוי לאסטרטגיית המיזוגים והרכישות שאותה יש לנקוט למען חיזוק התעשיות הביטחוניות". 

מרפאל נמסר בתגובה: "במסגרת החלטת הממשלה שבעקבותיה התקבלה דרישה לתשלום של 500 מליון שקל, התקיימו דיונים בין רשות החברות וחברת רפאל במהלכם נבחן הנושא ומשמעויותיו כלפי החברה. מתוך הבנה וגילוי אחריות לכלכלת ישראל מחד, ושמירה על החוסן והאיתנות הפיננסית של החברה מאידך מצד רשות החברות ורפאל, אישר דירקטוריון רפאל העברת דיבידנד מיוחד בהיקף של כ-319 מיליון שקל. זאת אל מול הסדר במסגרתו יקוזז מרבית הסכום אל מול דיבידנדים עתידיים שמעבירה רפאל למדינה ,כפי שנעשה עד היום, ומסתכמים בלמעלה מ 2 מילארד שקל".

רכישת אירונאוטיקס היא המנוף לדיבידנד | פרשנות

אישור עסקת אירונאוטיקס בקבינט הכלכלי-חברתי אתמול והסיכום שהושג בימים האחרונים בין רשות החברות לרפאל על תשלום דיבידנד חריג בגובה של 425 מיליון שקל לקופת המדינה, אינם צירוף מקרים ושני המהלכים האלה כרוכים אחד בשני.

חודשים ארוכים שרשות החברות מחזרת לפתחה של רפאל למען תואיל ותשלם לבעלת הבית שלה, מדינת ישראל, מאות מיליוני שקלים מתוך 3-2.5 מיליארד שקל ששוכבים בקופתה כרווחים שנצברו במשך השנים.

האינסטינקט של דירקטוריון רפאל היה להתנגד להעברת הכסף הזה, בנימוק שהוא אמור לשמש אותה לצמיחה ולפיתוח של יכולות עתידיות: בדצמבר האחרון, כל חברי הדירקטוריון הצביעו פה אחד על ההחלטה לדחות את דרישת המדינה לתשלום הדיבידנד החריג.

ההתנגדות הזאת עמדה בעינה עד שהנסיבות גלגלו את רפאל לפתחה של המדינה: היא הייתה להוטה להשלים את עסקת אירונאוטיקס ב-850 מיליון שקל ביחד עם אביחי סטולרו, ונזקקה לאישור המדינה לכך. רשות החברות זיהתה את ההזדמנות לסגור את סוגיית הדיבידנדים ולהשתמש בעסקת אירונאוטיקס כמנוף לחץ.

מבין כלל החברות הממשלתיות רפאל נחשבת לחברה שמשחקת ליגה אחת מעל כולן והרווח הנקי שלה הסתכם אשתקד ב-133 מיליון דולר. למרות זאת, יש לה עוד מה לשפר בכל הקשור לשיעור הרווחיות שלה, שעומד על כ-5%. ברשות החברות היו רוצים לראות אותו מטפס לכיוון 9% - בדומה לשיעור הרווח של חברות ביטחוניות בעולם.

הסיכום של המדינה עם רפאל כולל התניה שלפיה המדינה תחזיר, במסגרת מתווה רב שנתי, חלק ניכר מהדיבידנד החריג שהיא תקבל מהחברה. ההתניה הזאת אמורה לתמרץ את רפאל להגדיל את שיעור הרווחיות: ככל שהיא תרוויח יותר - היא תשלם בפועל פחות דיבידנד למדינה.

אפשר לראות את דרישת המדינה לדיבידנד השמן שהיא מושכת כעת מרפאל כמהלך שנועד לסייע לה לסגירת הבור התקציבי. אלא שלדעת גורמים כלכליים בכירים הוא מבטא בעיקר את החשש של המדינה כי כסף רב שחברות "שוחות בו" - נוטה לנזול מהצדדים. במדינה בעצם חוששת שרפאל תשקיע את המיליארדים הצבורים שלה בהתרחבות לתחומים חדשים שלמדינה אין שום אינטרס שהיא תפעל בהם, ואולי כניסתה אליהם תעמיד חברה ביטחונית ממשלתית אחרת, כמו התעשייה האווירית, לפני צרה. הרי בזכות אותם רווחים, רפאל הרשתה לעצמה לרכוש את אירונאוטיקס באופן שיעמיד לתעשייה האווירית תחרות רצינית בתחום המל"טים הקטנים.

משרד האוצר מייחל לעוד חברות ממשלתיות עם רווחים צבורים משמעותיים בקופות שאפשר לדחוף אליהן יד ולקחת, בהסכמתן או לאו. הרי אם רפאל הייתה מתנגדת לתשלום הדיבידנד החריג, הממשלה הייתה יכולה לכפות זאת עליה כי לחברה הזאת יש בעלת בית וקוראים לה מדינת ישראל.

לא מן הנמנע שבלי המנוף של אישור עסקת אירונאוטיקס, רשות החברות כבר הייתה נוהגת כלפי רפאל בגישה קצת יותר אגרסיבית כדי למשוך ממנה את הכסף. 

עוד כתבות

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חברת המכשור הרפואי שגייסה מיליוני דולרים וחתמה על הסכם הפצה

חברת המכשור הרפואי Pathkeeper Surgical הודיעה על השלמת גיוס סיד בהשתתפות משקיעים בולטים ● לפני כמה חודשים חתמה החברה על הסכם הפצה בארה"ב עם חברת המכשור הרפואי Highridge Medical בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

אילוסטרציה: Shutterstock

שני עורכי דין חשודים בתרמית של מאות מיליונים. כך עבדה השיטה

פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום חמורים נגד חמישה נאשמים, בהם שני עורכי־דין ומהנדס, בטענה כי פעלו במשך שנים לשיווק קרקעות ציבוריות באזור סכנין תוך זיוף מסמכים, הצגת מצגי שווא והלבנת הון בהיקף של כ־200 מיליון שקל ● יחד עם כתבי האישום הוגשה בקשה לתפיסת רכוש בשווי כ־55 מיליון שקל

השופט אלכס שטיין. מסתמן כפליליסט הבולט הבא

"לא נתערב": העליון משרטט מחדש את גבולות הגזרה של חוזים מפורטים

השופטים דחו ערעור של בעלי יחידות נופש במלון מלכת שבא, שביקשו לשנות את דמי הניהול ● הנימוק: חוזה מפורט הוא חוזה סגור, ועדיפה לשון ההסכם על "שיקולים ערכיים" ● השופטים אף הזהירו מהשלכות כלכליות של התערבות שיפוטית

צמיד של פנדורה / צילום: שטארסטוק

תגובת שרשרת: שוק התכשיטים בישראל מתקשה להתרחב, וסמוטריץ' לא מסייע

בשנים האחרונות נדרש שוק התכשיטים להמציא את עצמו מחדש, בעיקר לאור העדפות דור ה־Z שהפך לכוח קנייה משמעותי ● עד כמה תשפיע החלטת שר האוצר להעלות את הפטור ממע"מ על יבוא מחו"ל, ומה נדרש מהשחקניות בענף

מגדל / צילום: טלי בוגדנובסקי

פעילויות הליבה והרווח הפיננסי העודף הקפיצו את הרווח הכולל של מגדל ב-47%

מגדל ביטוח מדווחת כי ברבעון השלישי זינק הרווח הכולל שלה בכ-47% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכם לכ-535 מיליון שקל ● בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, הרווח הכולל הסתכם ב-1.36 מיליארד שקל, עלייה של 9.4% ביחס לתקופה המקבילה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

רבעון טוב לקרן קיסטון והמיזוג שהקפיץ את הרווח של להב

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מימוש האופציה באגד יצר לקיסטון רווח חד פעמי של 98 מיליון שקל ● להב אל.אר: מיזוג בתחום האנרגיה הירוקה סייע לזינוק דרמטי של 300% ברווח הנקי

תחנת כוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

דוחות חברות האנרגיה מגלים: מחסור בטורבינות מעכב הקמת תחנות כוח

שלוש תחנות כוח בישראל דיווחו בשבוע האחרון על עיכובים בהקמתן, דבר שעשוי לבלום את התחרות במשק החשמל ואף להתגלגל לחשבונות החשמל של הצרכנים בשל חוסר תחרות ● מהסיבות לעיכוב:רשימת ההמתנה המתארכת של שלוש החברות המשמעותיות בעולם לייצור טורבינות גז

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; אורקל קפצה במעל 4%, לצד מניות AI נוספות

הנאסד"ק עלה בכ-1% ● אלפאבית ירדה, אנבידיה טיפסה • הבנקים הגדולים בארה"ב מעריכים: מה יקרה ל-S&P 500 בשנה הבאה? ● הביטקוין התאושש ונסחר לזמן קצר מעל 90 אלף דולר ● מחירי הנפט רשמו עליות

סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf

מכוונת לבטן הרכה של אנבידיה: גוגל בדרך לשווי שוק של 4 טריליון דולר

גוגל מטלטלת את שוק השבבים בעקבות דיווחים בעולם כי היא במו"מ למכירת שבבים למטא ● המהלך, שצפוי לאתגר את דומיננטיות אנבידיה בתחום שבבי ה־AI, הפיל את מניית ענקית השבבים ● רק בחודש שעבר התייצבה גוגל כחברה השלישית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק, ורשמה השקה מוצלחת של מודל ה־AI ג'מיני

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הצעת החוק נפלה, סיוע במיליוני שקלים לא יועבר לשורדי שבי

ישראל העבירה הצעה לחמאס לפיה כל המחבלים ששוהים בכיסי הטרור התת-קרקעיים יוכלו לצאת מהמנהרות, להיכנע - ולהיכלא בבתי הסוהר בישראל ● משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים בשנת 2026 ● משפחות שכולות בקריאה לסמוטריץ: "אל תיתן יד לחוק הגיוס" ● הקואליציה הפילה הצעת חוק להענקת סיוע מיידי לשורדי השבי ולמשפחות החטופים החללים ● עדכונים שוטפים

מנכ''ל קבוצת הפניקס, אייל בן סימון, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

הפניקס מציגה עדכון חד של התחזיות כלפי מעלה

בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה הרווח הכולל ב-40% ● הרווח הכולל המיוחס לבעלי המניות עלה ברבעון השלישי ב-6% והסתכם ב-803 מיליון שקל ● החברה תחלק דיבידנד בסך של 340 מליון שקל ● היעד ל-2028: תשואה על ההון שתהיה גבוהה מ-25%

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

סמטוריץ' מכפיל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט - יעלה ל-150 דולר

משרד האוצר פרסם צו להערות הציבור שיכפיל את הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים מהאינטרנט מחוץ לארץ ● לגלובס נודע כי המהלך כבר מעורר התנגדות בכנסת

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

רוחות השלום באוקראינה מקלקלות את החגיגה הביטחונית של הבורסה בת"א

פחות מחודש מאז שהושק בקול תרועה, המדד הביטחוני של ת"א מציג ירידות של כמעט 5% ● המו"מ להסכם בין אוקראינה לרוסיה, וסיום המלחמה בעזה, מעיבים לאחרונה על ביצועי המניות שכיכבו בשלוש השנים האחרונות ● האם בבורסה הצטרפו לחגיגה מאוחר מדי?

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל אבל רוכשת מוצרים של רפאל

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה ירדה ב-2.5%, מטא טיפסה בכ-4%

מטא מנהלת שיחות להוציא מיליארדים על שבבי ה-AI של גוגל ● צים זינקה לאחר שהדירקטוריון הודיע על בחינת חלופות אסטרטגיות לרכישת החברה ● אירופה ננעלה בעליות, על רקע ההתקדמות במגעים להפסקת אש באוקראינה ● חברות פרטיות בארה"ב איבדו 13 אלף משרות ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־ 0.2% בספטמבר, פחות מהצפי ● רמזים על אינפלציה עיקשת: מדד מחירי היצרן עלה ב־0.3% בספטמבר

רייצ'ל ריבס, שרת האוצר של בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

מבוכה בבריטניה: התקציב דלף לאינטרנט שעה לפני "הנאום הגורלי" של שרת האוצר

התקציב הבריטי לשנה הבאה פורסם בטעות באתר ממשלתי שעה לפני נאום שרת האוצר רייצ’ל ריבס - והקדים לחשוף העלאות מס נרחבות והערכות פיסקליות רגישות ● ההדלפה טלטלה את השווקים לרגע, אך התשואות והליש”ט התאוששו במהרה, בעוד הממשלה מנסה להסביר את התקלה המביכה ולשדר אחריות תקציבית

צביקה שווימר, מנכ''ל אלטקטרה צריכה / צילום: איל יצהר

קרפור מציגה שיפור ברווח, עיתוי החגים פגע בהכנסות הרשת

רשת הקמעונאות, שבשליטת אלקטרה צריכה, סבלה במהלך הרבעון השלישי מירידה של 6% במכירות בחנויות זהות, אך הצליחה לשפר את הרווח התפעולי ובשורה התחתונה רשמה רווח נקי של 5 מיליון שקל

מגדל השעון ביפו. המערערת חויבה בהוצאות המשפט / צילום: Shutterstock

האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

בעקבות סכסוך שהוכרע בעליון חויבה חברה למכור את חלקה בחברה אחרת שהחזיקה בניין אחד להשכרה ביפו ● המוכרים ביקשו לשלם מס שבח מופחת לפי החוק לעידוד השקעות הון, אך מנהל מיסוי מקרקעין חשב אחרת ● מה קבעה ועדת הערר?

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

"פופוליזם זול, ובסוף הציבור ישלם": מנכ"ל ביג נגד הצעד של סמוטריץ'

שר האוצר פרסם מוקדם יותר היום (ד') את כוונתו להכפיל את תקרת הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים מחו"ל דרך האינטרנט, ובעלי העסקים בישראל זועמים ● "בכל העולם לא רק שלא מגדילים את הפטור, אלא מבטלים אותו לחלוטין", אומר מנכ"ל ביג חי גאליס ● "אם שר האוצר רוצה לדפוק את המשק הישרלי ואת העסקים בישראל - שיחתום על הצו"