הלירה שטרלינג נסחרה ביום שישי האחרון תמורת 1.20 דולרים של ארה"ב, שפל של 34 שנה. שנתיים וחודשיים חלפו מאז הצביע העם הבריטי ברוב דחוק בעד פרישה מהאיחוד האירופי והכניס את בריטניה למנהרה אפלה שסופה אינו נראה באופק. "כבר כמעט שלוש שנים, עוד לפני משאל העם, הממשלה בבריטניה שקועה כולה בנושא אחד בלבד", אומר בראיון ל"גלובס" אזאד זנגנה, אסטרטג בכיר בשרודרס, חברת ניהול הההשקעות הגדולה בבריטניה. "אין רפורמות, אין יוזמות ואין תוכניות גדולות. הכול תקוע בגלל הברקזיט".
הטוויסט האחרון בעלילה אירע בחודש שעבר, כשבוריס ג'ונסון החליף את תרזה מיי בתפקיד מנהיג המפלגה השמרנית. זהו האיש המצהיר כי אינו חושש מפרישה חד-צדדית של בריטניה, מה שמכונה "נו־דיל ברקזיט", כבר באוקטובר הקרוב, בתום הארכה האחרונה שהעניק האיחוד האירופי למו"מ לגיבוש הסכם.
זנגנה אינו מאמין שג'ונסון באמת רוצה נו-דיל, "כי הכאוס שייווצר יפגע בו פוליטית". התוצאה המיידית של פרישה חד-צדדית לדעת זנגנה תהיה צניחה נוספת של הפאונד עד לשער של 1.11 מול הדולר. אבל הנזק העיקרי ייגרם לסחר. "אם נצא מהשוק המשותף ללא הסכם סחר, זה אומר שסחורות בריטיות יעוכבו במכס בכניסה ליבשת ולהפך. זה אומר עוד זמן ועוד עלויות ומי שיספגו אותם הם היצואנים. יותר ממחצית מהיצוא הבריטי הוא לאירופה ובאזורים חקלאיים זה מגיע ל-80% ויותר".
איזה הישג ג'ונסון יכול להביא שיאפשר לו למכור את ההסכם לבריטים?
"שאלה טובה. יש בעצם ארבעה חלקים להסכם, אבל רק חלק אחד מהם מאיים לפוצץ את כל העסקה - וזו השאלה האירית. מה יהיה ההסדר בין צפון אירלנד, שהיא חלק מבריטניה, ובין יתר האי השייך לרפובליקה של אירלנד - זה משהו שאף אחד לא הקדיש לו מחשבה לפני משאל העם. מה שברור הוא שבריטניה לא תציב שום גבול בין צפון-אירלנד לאירלנד מיוזמתה, אבל האיחוד יחייב אותה להקים גבול כזה, אם לא יהיה הסכם.
"האיחוד האירופי העלה הצעת פשרה להכריז על צפון אירלנד 'אזור כלכלי מיוחד' - זו הצעה נהדרת עבור הכלכלה של צפון אירלנד. הבעיה שהמפלגה השלטת בצפון אירלנד חוששת שפשרה כזו תיצור איחוד פוליטי דה-פקטו של צפון אירלנד עם הרפובליקה האירית. המפלגה הזו מחזיקה היום את הקואליציה של ג'ונסון שנשענת על רוב של חבר פרלמנט אחד בלבד, כך שלג'ונסון אין אפשרות להתפשר".
אז מה הממשלה הבריטית יכולה לעשות?
"הממשלה מנסה למצוא פתרון טכנולוגי, שייצור למעשה גבול ללא סממנים פיזיים. אבל אין באמת אפשרות ליצור גבול ללא גבולות. למעשה לג'ונסון אין רוב לשום מהלך - לא של ברקזיט עם הסכם ולא של ברקזיט ללא הסכם, כי יש בין 30 ל-60 חברי פרלמנט שמרנים שמתנגדים לנו־דיל ברקזיט".
זה אומר הקדמת הבחירות?
"כנראה. הבחירות הבאות אמורות להיות רק ב-2023, אבל ייתכן שיוקדמו. מה שמעניין הוא לראות כיצד החלוקה המפלגתית משתנה בהתאם לקו החדש, והוא היחס לברקזיט. נייג'ל פאראג', שהוביל את הקמפיין בעד הברקזיט בראש מפלגת ימין קיצוני שלא עברה את אחוז החסימה הקים עכשיו מפלגה חדשה, בשם מפלגת הברקזיט, שכבר מקבלת בסקרים 20% תמיכה. מצד שני, המפלגה הליברלית (Lib-Dem) קפצה בסקרים מ־8% ל־20%-18% כי הם היחידים שהתחייבו לעצור את הברקזיט. הלייבור גמגם והשמרנים גמגמו ולציבור נמאס מכל המחלוקות הפנים־מפלגתיות האלה".
"הבריטים 'אכלו את החסכונות'"
הצל הגובר של פרישה חד-צדדית בא דווקא על רקע מצב שברירי של הכלכלה הבריטית. "מצד אחד ראינו השנה גידול משמעותי בשכר, שבפעם הראשונה היה מהיר יותר מקצב עליית המחירים", אומר זנגנה. "העלייה ביוקר המחיה נבלמה, אבל מצד שני שיעורי החיסכון של משקי הבית ירדו לרמות שפל היסטוריות, מה שאומר שהבריטים נאלצו 'לאכול את החסכונות' כדי לשמור על רמת החיים שלהם, ומכאן ולהבא, אם השכר לא ימשיך לעלות, הצרכנים ישקעו בחובות".
מה לגבי האי שוויון?
"דווקא בנושא הזה ראינו שיפור וצמצום פערים, בזכות הגדלת מענקי מס הכנסה שלילי והעלאת שכר המינימום. זה כמובן ישתנה אם הממשלה החדשה תעמוד בהבטחתה להוריד את מדרגת מס ההכנסה הגבוהה ביותר מ-45% ל-40%.
במאמר שפרסם לאחרונה ב"פייננשל טיימס" הסביר זנגנה כי השפל בשער הליש"ט לא סייע עד כה לכלכלה הבריטית. "היצואנים הבריטים הגדולים הם יצרנים שמשולבים בשרשראות הערך באירופה", הוא מסביר, "ומעבר לכך הם מייצרים מוצרים שירידת ערך הפאונד לא מגדילה את המכירות שלהם, כמו תרופות".
אבל מצד שני הפאונד החלש מושך בוודאי הרבה השקעות זרות ישירות בכלכלה הבריטית.
"נכון, אבל לא זה קורה בהיקפים שמחוללים שינוי של ממש בכלכלה. יש כמובן תמריץ להשקיע בנכסים לא סחירים כמו נדל"ן, אבל השקעה בחברה בריטית שמייצאת לאירופה עלולה להיות בעייתית כל עוד לא ברור מה קורה עם הברקזיט, כך שהיתרון היחסי של חולשת המטבע מנוצל באופן חלקי ביותר. הרבה מאוד אנשים יושבים על הגדר".
מה לגבי תיירות לבריטניה? אני מניח שלא רק ישראלים נוהרים לעשות שופינג בלונדון.
"הנתונים על התיירות הנכנסת לא מצביעים על עלייה בתיירות. אירופאים רבים חשים לא נוח לנסוע לבריטניה בגלל האווירה הציבורית. היו מקרים בודדים של תקיפות של אזרחי מדינות מזרח אירופיות - אלה היו כמובן אירועים מאוד יוצאי דופן וחריגים, אבל הם לא עזרו להרגיע את החששות. מה שכן, אנחנו רואים גידול בתיירות מאסיה ומארה"ב".
לונדון שומרת על הבכורה כמרכז פיננסי
החששות מהברקזיט היו כנראה מוגזמים (או לכל הפחות מוקדמים) בהיבט מרכזי אחד: שנתיים אחרי קבלת ההחלטה לונדון שמרה על מעמד הבכורה שלה כמרכז הפיננסי העולמי הגדול ביותר בין אמריקה לאסיה ולא נראה כי פרנקפורט או פריז עומדות לרשת אותה. גם תרחישי ההגירה ההמונית מלונדון ליבשת של רבבות בנקאים וסתם שכירים בשוק ההון לא התממשו בינתיים. גלי הפיטורים שנרשמו לאחרונה במוסדות כמו דויטשה בנק לא היו קשורים לברקזיט אלא לבעיות הפנימיות באותם בנקים. "צריך להבדיל בין סקטורים שיותר חשופים לאירופה וסקטורים שפחות", מסביר זנגנה. "עיקר החשיפה היא של בורסות ומסלקות שייאלצו לעבור ליבשת, וגם של בנקים להשקעות שיש להם פעילות הנפקות נרחבת. מה שלא זז אלה ענפים שקשורים לניהול עושר. קרנות גידור, בתי השקעות, מנהלי תיקים, כל הגופים האלה יכולים להמשיך ולשבת בלונדון ממש כמו שגופי ההשקעה היפנים הגדולים נותנים שירות ללקוחות שלהם באירופה באמצעות סניפים".
ומה לגבי הגירה?
"אני אישית מכיר הרבה אנשים בעלי אזרחות אירופית שעזבו בגלל חוסר הוודאות לגבי הסטטוס האישי שלהם. החשש הגדול שלהם היה שבמקרה של נו־דיל ברקזיט הם לא יוכלו להישאר בבריטניה, ורק לפני שנה הובטח להם שגם במקרה כזה הם לא יגורשו. חוץ מזה, ראינו שמחירי הדירות בלונדון ירדו השנה ב-4.4% כשבשאר המדינה המחירים שמרו על יציבות. הירידות היו חדות יותר בפלח הדירות היקרות ביותר, אלה שמחירן מעל מיליון ליש"ט".