רווקות / צילום: שאטרסטוק
רווקים חווים בישראל אפליה כמעט בכל תחום אפשרי, ולמרות שאנחנו נמצאים כבר במאה ה-21, עדיין יש סטראוטיפיזציה שלילית כלפי רווקים. זה מתחיל בפן החברתי. רווקים סובלים מדימוי שלילי ומהדרה חברתית הן בפן הסמוי והן בפן הגלוי. רווקים נתפסים בעיני החברה כנהנתנים, נרקיסיסטים, אינדיבידואליסטים, לא רציניים, שטחיים ועוד.
דבר הזה יש שם וזה נקרא: סינגליזם. סינגליזם הוא מה שחווים הסינגלים - הרווקים. הסטראוטיפים, הסטיגמות והאפליה נגד אנשים שאינם נמצאים בזוגית. נכונה העובדה שגם אנשים נשואים עשויים להרגיש בשוליים, אך התחושה הזאת אינה דוגמה לסינגליזם. יתרה מזאת, כל שיפוטיות שעלולים לחוות אנשים נשואים פשוט אינה שוות-ערך לדעות הקדומות ולאפליה נגד סינגלים.
יתרה מכך, הלחץ הסמוי והגלוי המופעל כלפי סינגלים במשפחה ובעבודה הוא עצום. תמיד מישהו יגיד לסינגל "מה קורה? יש מישהי חדשה?" ו"מתי אתה מתחתן" ו"מה עם ילדים?", והשאלה שתמיד מרחפת באוויר עומדת ותלויה במפגשים חברתיים תהיה בדרך-כלל קשורה לזוגיות וילדים.
בישראל יש הנחה סמויה שלהיות רווק זה להיות אומלל ולהיות נשוי עם ילדים זה האושר האולטימטיבי. זהו קשר בינארי: הרווק - חסר לו משהו. הוא אומלל. הנשוי עם הילדים - שמח ומאושר.
כדי להמחיש את זה, נעשה משחק בהדמיה: נניח שאתם נשואים עם ילדים, ובכל מקום שאתם הולכים אליו שואלים אתכם: "מה אתם נשואים? איזה פספוס. איך אדם כמוך לא לבד? מתי אתה מתגרש? תדע לך שאין כמו להיות רווק". עכשיו תגידו לי איך הייתם מרגישים אם המציאות שלכם הייתה כזו. ברור לגמרי שאושר ואומללות לא קשורים למצב משפחתי. זה תלוי רק במה האדם עושה בחיים שלו. יש נשואים מאושרים - ויש אומללים. כנ"ל רווקים. הבעיה היא בהנחות יסוד של החברה.
גם בתחום התקשורת, הרווקים סובלים מאפליה ומדימוי שלילי. הרווקים בסדרות הטלוויזיה, בפרסומות ובסאטירה תמיד נראים באופן שלילי כהוללים, לא יציבים, חסרי קריירה וכו' לעומת הנשואים. הדימויים הללו מחלחלים לחברה ומבנים מציאות של רווקות כנכות רגשית ושכלית.
גם בתחום הקפיטליסטי-כלכלי-חוקי, סינגלים נתפסים כיחידה לא כלכלית רווחית. המדינה מפלה אותם. למשל בארה"ב, אתם יודעים שיש יותר מ-1,000 חוקים פדרליים שפועלים לטובת אנשים נשואים רשמית ומגוננים עליהם? גם כיום, כאשר נישואים בין בני אותו מין יהפכו לחוקיים ברחבי ארה"ב, עדיין כל אותם אנשים סינגלים - בין אם הם הומואים, לסביות, סטרייטים או כל סטטוס אחר - נשארו אזרחים מדרגה שנייה. כך גם בארץ. למשל, רווקים משלמים הרבה יותר מסים מאשר נשואים. רווקים לא מקבלים הנחות בלקיחת הלוואות ומשכנתאות. תמיד, רווקים משלמים על משק-בית יותר מפי שניים.
בישראל יש עשרות חוקים כלכליים שמכוונים לזוגות צעירים: תוכנית מחיר למשתכן, תכניות סבסוד מגוונות, קצבאות בביטוח הלאומי ועוד.
כבר עשרות שנים הולך וגדל מספר הסינגלים בארה"ב, בישראל ובכלל בעולם המערבי. יום יגיע ויהיה מספר של מבוגרים לא נשואים כמו שיש מבוגרים נשואים. כאשר בודקים לפי בתי-אב, בתי-האב של זוגות נשואים הם כבר עכשיו במיעוט. בעוד המגמות האלה נמשכות, יש להניח כי התפיסות לגבי סינגלים יהפכו פחות סטראוטיפיות ויותר מדויקות כאשר אנשים יהיו מודעים לזה. כך גם בתחום החברתי וכך גם בתחום הכלכלי.
הכותב הוא מומחה למדיה ושינוי חברתי במכללת כנרת