גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחזיקי הביטקוין יוצאים לקרב נגד הבנקים שמסרבים לשרת אותם

בשורה של תביעות ופניות שהוגשו באחרונה ונחשפות כעת ב"גלובס", מתחילים מחזיקי מטבע דיגיטלי ישראלים להיאבק בסירובם הגורף של הבנקים לאפשר להם להפקיד כספים או לפתוח חשבונות ● בעתירת חופש מידע שהוגשה השבוע, נדרש בנק ישראל להציג לציבור את מדיניות הבנקים בעניין

עו"ד יהונתן קלינגר (מימין), אלי בז'רנו ומני רוזנפלד מאיגוד הביטקוין הישראלי / צילומים: שלומי יוסף, ניצן בר
עו"ד יהונתן קלינגר (מימין), אלי בז'רנו ומני רוזנפלד מאיגוד הביטקוין הישראלי / צילומים: שלומי יוסף, ניצן בר

מחזיקי המטבעות הדיגיטליים בישראל, שמספרם גדל והולך בשנים האחרונות, סובלים מבעיה כואבת: הבנקים המקומיים, רובם ככולם, מסרבים במקרים רבים לאפשר להם לנהל חשבון אצלם, כאשר הם מבקשים להפקיד, בין השאר, כספים שהתקבלו ממכירת ביטקוין או מטבע קריפטוגרפי אחר.

אבל למחזיקי הביטקוין המקומיים כנראה נמאס לסבול, והם מתחילים להסיר כפפות ולהיאבק בסרבנות של הבנקים בעניין. המאבק הזה בא לידי ביטוי באחרונה בתביעות משפטיות נגד בנקים שסירבו להפקיד כספי לקוחות שמקורם במכירת מטבע דיגיטלי, וכעת גם בדרישה מבנק ישראל ומהבנקים המסחריים המקומיים להציג לציבור את מדיניותם בעניין זה.

ל"גלובס" נודע כי צעד משמעותי בעניין זה נעשה השבוע, כשהוגשה עתירת חופש מידע לבית המשפט המחוזי ירושלים על ידי איגוד הביטקוין הישראלי, ובה דרישה לחייב את בנק ישראל למסור לאיגוד עותקים של מסמכי המדיניות של כל אחד מהבנקים בישראל בנוגע לכספים שמקורם במטבע דיגיטלי. בשיחה עם "גלובס" סיפר השבוע מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין, כי בנק ישראל סירב לבקשת האיגוד לחייב את הבנקים לפרסם את מדיניותם בעניין, בטענה כי מדובר ב"סודות מסחריים".

מני רוזנפלד/ צילום: איל יצהר

בעתירתו לבית המשפט מציין האיגוד כי "מטרת עתירה זו אינה קבלה של מסמכי פיקוח או רישוי של בנק כזה או אחר, אלא הצגה פומבית של מדיניות עסקית של בנקים שמשפיעה על הציבור כולו. ככל שאותה מדיניות, שאושרה על ידי בנק ישראל, לא תהיה סבירה, הרי שהעותרת אף תעתור נגד אישור המדיניות, אבל טרם הגענו לשלב זה". עתירת האיגוד הוגשה נגד בנק ישראל והבנקים דיסקונט, הבינלאומי, הפועלים, מזרחי טפחות ואגוד.

עוד קודם לכן, פנה איגוד הביטקוין בקול קורא לקהילת מחזיקי הביטקוין המקומית, ובו ביקש מכל מי שמכר מטבע דיגיטלי בסכומים קטנים יחסית, ושנתקל בסירוב של הבנקים להפקיד כספים בחשבונות, לפנות לאיגוד כדי שיוכל לפעול בעניין בכלים משפטיים. הפנייה דווקא למחזיקי סכומים קטנים נומקה בכך שלאותם מחזיקים בדרך כלל אין תמריץ לפעול באופן פרטי נגד הבנקים, בשל העלויות הכבדות הכרוכות בכך.

המרצת פתיחה נגד בנק אגוד

עוד נודע ל"גלובס" כי איגוד הביטקוין מממן כעת הליך משפטי, שמטרתו לאפשר ללקוח של בנק אגוד להפקיד בחשבונו כספים שמקורם במכירת ביטקוין. במסגרת הליך זה, הגיש השבוע הלקוח ניר דגן בבית המשפט המחוזי תל אביב המרצת פתיחה נגד אחד מסניפי בנק אגוד בנתניה, שבו יש לו חשבון. המרצת פתיחה היא דרך לפתיחת הליך משפטי מהיר, המתאימה לטיפול בעניינים שאינם מורכבים מבחינה משפטית. היא אינה מצריכה כתבי טענות, אלא רק תצהיר התומך בהמרצה, ואין בה שלב הוכחות. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד יגאל קווה ובר הולנדר ממשרד עוה"ד רון גזית, רוטנברג ושות'.

בהמרצת הפתיחה מבקש דגן, שמנהל יחד עם אשתו חשבון משותף בסניף פולג של בנק אגוד מאז 2012, מבית המשפט לתת לו סעד הצהרתי, שלפיו "סירובו הגורף של המשיב (הבנק) להפקדת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין בחשבונו של המבקש, מהווה סירוב בלתי סביר בהתאם להוראות חוק הבנקאות". על פי הבקשה, "הבנק לא ערך בדיקה הבוחנת את נסיבותיו הספציפיות של המבקש. לדידו של הבנק, די בכך שמקורם של הכספים במכירת ביטקוין על מנת לפסול מראש כל אפשרות להפקדתם בחשבונו של המבקש".

לפי הבקשה, דגן רכש ביטקוין ב-2014 באמצעות בורסת הביטקוין הישראלית ביטוסי (Bit2C). ביטוסי, שהמנכ"ל והמייסד שלה, אלי בז'רנו, הוא גם מחברי הנהלת איגוד הביטקוין, פועלת בכפוף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים ומחזיקה באישור המשך עיסוק מהמפקח על נותני שירותים פיננסיים. הבקשה מציינת כי דגן "שירת כאיש צוות אוויר בחיל האוויר, ובזמנים הרלוונטיים לרכישת הביטקוין עבד בחברת טכנולוגיה. מקור הכספים שבהם נרכשו הביטקוין כמתואר לעיל היה כספי פדיון קרן השתלמות של המבקש".

עוד על פי הבקשה, "בשלהי שנת 2017 החל המבקש למכור את מטבעות הביטקוין שבבעלותו, ולהפקיד את תמורתם בחשבונו בבנק. בדצמבר 2018 פנה לבנק בבקשה להפקיד כספים בחשבונו שמקורם בביטקוין, וזאת לצורך מימון תשלום מס רווח הון על הכנסותיו מהביטקוין למס הכנסה כנדרש בחוק. דא עקא, הבנק סירב להפקיד את הכספים לחשבונו והותיר את המבקש עומד בפני שוקת שבורה, כאשר מחד המבקש נדרש לשלם לרשות המסים בעבור הכנסותיו מהביטקוין, ומאידך לא יכול לעשות זאת באמצעות הכספים שבידיו".

ב-12 במאי 2019 שוב פנה דגן לבנק, הפעם באמצעות עורך דינו, בבקשה להפקיד בחשבונו בבנק כספים שמקורם במכירת ביטקוין. באותה פנייה הבהיר לבנק כי "מקור הכספים ששימשו אותו לרכישת המטבעות הוא הכנסותיו כשכיר, וכי הוא הסדיר את תשלום המס בגין החזקת המטבעות". ואולם, כשבוע לאחר מכן, "השיב הבנק תשובה לקונית, השוללת את בקשתו של דגן להפקדת הכספים, בזו הלשון: 'בהתאם לניהול הסיכונים ומדיניות הבנק, לא ניתן לאשר את בקשתכם לקבלת כספים שמקורם במכירת ביטקוין בהעברה מחשבון הבנק של חברת ביטוסי המתנהל בבנק דיסקונט'".

עד היום לא התקבל בבתי המשפט בישראל פסק דין המחייב בנק לאפשר פעילות ללקוח העוסק במטבעות דיגיטליים. עם זאת, ביוני האחרון, כפי שפורסם ב"גלובס", זכתה חברת Bits of Gold הישראלית להישג, לאחר מאבק משפטי שנמשך כשנתיים, כשהגיעה עם בנק לאומי להסכם פשרה, שאושר על ידי בית המשפט העליון. לפי ההסכם, שביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין, החברה תוכל להמשיך לנהל את חשבונה בבנק לצורכי פעילות למסחר במטבע דיגיטלי.

איגוד הביטקוין לא מצליח לפתוח חשבון

ואולם, לא רק לקוחות פרטיים המחזיקים במטבעות דיגיטליים נאלצים להתמודד עם סירובם של הבנקים הישראלים לספק להם שירותים. גם איגוד הביטקוין הישראלי, הפועל מאז 2015 כעמותה ללא מטרות רווח לקידום טכנולוגיות של מטבעות קריפטוגרפיים, נתקל בסירוב מצד הבנקים לפתוח עבורו חשבון, וזאת ככל הנראה, רק בשל העובדה שהשם "ביטקוין" מופיע בשם העמותה. חשוב לציין שעמותה זו אינה עוסקת כלל במכירה או ברכישה של מטבע דיגיטלי.

בשנה שעברה, בעקבות סירובו של בנק מזרחי טפחות לפתוח חשבון לאיגוד הביטקוין, פנה האיגוד למפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, בדרישה לכפות על הבנק פתיחת חשבון לאיגוד. בשיחה עם "גלובס" השבוע סיפרו באיגוד כי ביוני האחרון התקבלה תשובה מהפיקוח על הבנקים, ובה נאמר שיאפשרו לאיגוד לפתוח חשבון, בכפוף למגבלות על קבלת תרומות כספיות שמקורן במטבעות דיגיטליים. האיגוד פנה בעקבות זאת שוב לבנק מזרחי טפחות, אבל עד היום הבנק לא איפשר לאיגוד לפתוח חשבון אצלו.

בשיחה עם "גלובס" השבוע סיפר יו"ר איגוד הביטקוין, מני רוזנפלד, כי מכיוון שלאיגוד אין חשבון בנק, בארבע השנים האחרונות הוא מתנהל מבחינה כספית בעיקר באמצעות ביטקוין או בעזרת תרומות שקליות שהוא מקבל מפעילים בקהילה. לדבריו, "האיגוד הוקם בתחילת 2015, ואז פתחנו לעמותה חשבון בבנק הפועלים, אבל אחרי כשנה של פעילות הבנק החליט לסגור לנו את החשבון. מאז פנינו לכמה בנקים בניסיון לפתוח חשבון אצלם, אבל בכל המקרים הבנקים סירבו או היקשו על האיגוד לפתוח חשבון, בלי לנמק את צעדיהם. האיגוד חייב שיהיה לו חשבון בנק כדי להירשם כמלכ"ר ולנהל תיקים במס הכנסה".

לדברי רוזנפלד, "באופן כללי, הפרוצדורות של פתיחת חשבון לעמותה הן מסובכות יותר מפתיחת חשבון ללקוח פרטי רגיל. אבל במקרה של איגוד הביטקוין, ברוב המקרים הבנקים דרשו מאתנו דרישות בלתי אפשריות - למשל, דרישה לאישור ניהול תקין, שהאיגוד לא יכול לקבל בלי שיש לו בכלל חשבון בנק. דרישה נוספת הייתה שהאיגוד לא יקבל תרומות במטבע דיגיטלי - דרישה אבסורדית, שכן הפעילים התומכים באיגוד מגיעים מקהילת הביטקוין".

"החוק מחייב את הבנק לספק מדיניות"

לדברי עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של איגוד הביטקוין, "בחודשים האחרונים אנחנו עובדים לקבל את המדיניות של כל אחד מהבנקים לגבי הפקדות שמקורן בקריפטו. אנחנו מרגישים שיש מדיניות כללית של אי-קבלת כספים, אבל הרגולטור לא עוזר לנו לקבל את המדיניות. לפי חוק הבנקאות, חובה על בנק לספק את המדיניות שלפיה הוא מסרב לבצע עסקאות לבנק ישראל. לכן, פנינו לבנק ישראל וביקשנו את המידע, אבל הבנק לא הסכים להעביר לנו את המדיניות. לפיכך, החלטנו לעשות מעשה ועתרנו לבית המשפט לחייב את הבנק לתת לנו עותק מהמדיניות שהוגשה לו על ידי הבנקים".

יהונתן קלינגר / צילום: שלומי יוסף

קלינגר מבהיר כי "קבלת המדיניות היא שלב ראשון. אחרי שנקבל מדיניות, נוכל לעתור נגד אישור המדיניות על ידי בנק ישראל". לדבריו, לא מדובר בתביעה ייצוגית או בתביעה כספית, אלא רק בבקשה לקבל את המידע שלו זכאים מחזיקי הביטקוין - מהי המדיניות של כל אחד מהבנקים בישראל לגבי מטבעות קריפטוגרפיים.

לדברי איגוד הביטקוין, "כל הפעילות הזאת באה על רקע העובדה שהמערכת עצמה לא נעה לכיוון של פתרון. כך למשל, כבר בשנה שעברה היה אמור להיות מאושר צו הלבנת הון לחוק הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים, שהיה מגדיר את סיכוני הלבנת ההון במטבעות קריפטו ובכך פותר חלק מהבעיות. אבל הצו הזה מתעכב יותר משנה - ואין פתרון באופק. לכן, פתח האיגוד בסדרה של צעדים בעניין".

לדברי רוזנפלד, "לפני כשנתיים התחלנו לזהות בעיה גוברת והולכת של בנקים שמונעים שירות ללקוחות מחזיקי ביטקוין. יש בנקים שמחמירים יותר בעניין, וזה גם משתנה מתקופה לתקופה. גם בתוך כל בנק, יש סניפים שבהם מקשים יותר ומקשים פחות. ניסינו לקדם רגולציה ברורה שתאפשר לספק שירותי בנקאות למחזיקי ביטקוין. פעלנו, בין השאר, לקידום הנוסח החדש של צו איסור הלבנת הון שמתייחס גם למטבעות דיגיטליים, אבל הצו הזה מתעכב כבר זמן רב בכנסת. לכן באחרונה החלטנו שנדרשים צעדים משפטיים בעניין. למשל, במקרים של לקוחות פרטיים, שקנו ומכרו ביטקוין בהיקפים קטנים יחסית. אנחנו מקווים שבבית המשפט יתקבל פסק דין תקדימי בעניין".

בקשה לייצוגית נגד בנק הפועלים

המאבק המשפטי של מחזיקי המטבעות הדיגיטליים מול הבנקים מתנהל גם בערוצים נוספים. בשבוע שעבר הוגשה לבית המשפט המחוזי תל אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים בהיקף של 75 מיליון שקל, בטענה כי הבנק סירב להפקיד כספים של לקוח שהתקבלו כתוצאה ממימוש מטבעות דיגיטליים.

התובע, עידו שניאור, שמחזיק בחשבון עו"ש בבנק הפועלים, רכש לדבריו מטבעות דיגיטליים של ריפל (XRP) בשנים 2017-2013, וב-2017 ביקש להפקיד בחשבון כספים שמקורם במכירת המטבעות.

בבקשה לייצוגית, שהוגשה באמצעות עורך הדין ליאור להב, נטען, בין השאר, כי "עניינה של תביעה זו והבקשה לאישור התביעה כייצוגית הינו בהפרת החובה המוטלת על הנתבע (בנק הפועלים), הקובעת כי תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר לקבל פיקדון במטבע ישראלי או במטבע חוץ". כמו כן, נטען כי "שעה שלקוחות של הנתבע פונים אליו כדי לבצע הפקדה של כספים שהתקבלו בידם כתוצאה ממימוש מטבעות דיגיטליים, מודיע הנתבע ללקוחות אלה שהוא אינו מוכן שתבוצע הפקדה. סירוב זה הינו בלתי סביר".

לפי התביעה, הלקוח שניאור פנה לבנק הפועלים ב-2017 בבקשה להפקיד בחשבון שלו כספים שמקורם במכירת ביטקוין שהחזיק. ואולם, "הנתבע סירב לבצע הפקדת כספים אלו, למרות שהתובע הינו לקוח של הנתבע ועבר את הליך פתיחת החשבון שבמסגרתו התבקש והמציא תדפיס משכורות אחרונות, תדפיס עו"ש של 90 ימים וכדומה. דהיינו, התובע עבר בהצלחה אצל הנתבע הליך של הכר הלקוח וכן הליך הפחתת הסיכון בעניינו".

עוד נטען בבקשה כי הבנק "לא ביצע כל ניסיון לקבל מהתובע נתונים בדבר מקורם המדויק של הכספים, אף שהתובע יכול היה לתת בידי הנתבע אישור על רכישת המטבעות הדיגיטליים, מועד הרכישה, שווי הרכישה, מועד מכירתם ושווי המכירה. שעה שהיו מסמכים אלה מונחים בפני הנתבע, היו מניחים דעתו והוא היה למד עד מהרה כי מקורם של הכספים אינו בהלבנת הון וכי אינם מיועדים למימון טרור. כך נוהג הנתבע בכל לקוחותיו, המבקשים לבצע הפקדה של כספים שמקורם במימוש מטבעות דיגיטליים".

בשיחה עם "גלובס" השבוע התייחס רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין, גם לתביעה הייצוגית נגד הפועלים: "אנחנו במגעים גם עם התובעים במקרה הזה, אבל מבחינה אסטרטגית, אנחנו פחות מאמינים בתביעות ייצוגיות, ויותר בתביעות פרטניות. עד כה אספנו כמה מקרים דומים בעקבות הקול הקורא שפרסמנו. התחלנו עם המקרה של דגן, שהוא בולט מאוד, ובהמשך נקדם הליכים משפטיים גם לגבי מקרים נוספים".

"ראוי להמתין לעמדת בנק ישראל"

ומה אומרים הבנקים בתגובה למאבקם של מחזיקי המטבעות הדיגיטליים? רובם עדיין שותקים, אבל כנראה שלא לזמן רב. גורם במערכת הבנקאית מסר ל"גלובס" בהתייחס לעתירתו של איגוד הביטקוין כי "בנושא מהסוג הזה, שהינו עקרוני, מורכב ומערכתי, ראוי ונכון להמתין לעמדת בנק ישראל".

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "אנו לומדים את הבקשה, ונתייחס לנטען במסגרת תשובתנו לבית המשפט".

מבנק אגוד נמסר בתגובה: "ככלל, הבנק אינו דן בהליכים משפטיים בתקשורת, ומכל מקום כתב התביעה האמור לא הומצא לבנק, וככל שיומצא הבנק ישיב לו בבית המשפט".

מבנק ישראל ומבנק מזרחי טפחות לא נמסרה תגובה לכתבה. 

רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס