גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מערכת הבריאות קורסת? הגיע הזמן לדיון ציבורי על שכר הרופאים

שכר הרופאים זינק בתוך עשור כמעט פי שניים, ל-71 אלף שקל ברוטו בממוצע ● הסכם השכר הבא לא יכול לכלול תוספות שכר ● מערכת הבריאות רחוקה מקריסה, אבל היא אינה יכולה להרשות לעצמה עוד תוספות שכר ועוד תוספת תקציבים ● פרשנות

מחאת הרופאים, 2011 / צילום: איל יצהר, גלובס
מחאת הרופאים, 2011 / צילום: איל יצהר, גלובס

1. אחרי דוח הממונה על השכר באוצר, שהקדיש פרק לרופאים ולשכרם, השבוע הגיע תורו של אגף הכלכלן הראשי להתייחס לנושא, בעבודה נוספת שנותנת אינדיקציה טובה לעלייה הדרמטית בשכר הרופאים בעשור האחרון. העבודה מתבססת על תלושי שכר רשמיים ועל דיווחים של הרופאים לרשות המסים על עבודתם בסקטור הפרטי, ולפיכך מדובר במספרי אמת - גם אם מדובר בממוצעים, וגם אם מביאים בחשבון את התורנויות ומרכיבי השכר האחרים.

ארגון רופאי המדינה טען בעקבות הפרסום שמדובר ב"קרב תודעתי מגמתי ומוטה נגד ציבור הרופאים", לקראת המו"מ על הסכם שכר חדש, אבל זו לא תשובה לנתונים. יותר מכך, פרסום ושקיפות השכר בארגונים ממשלתיים אינו "קרב" נגד מישהו. רופאים זכאים לשכר גבוה, וטוב שההסכם הקודם העלה את שכרם באופן משמעותי, אבל דווקא לאור הזעקות על מחסור בכסף במערכת הבריאות, דרוש דיון על גובה שכרם.

על רקע הגירעון בתקציב המדינה והעלייה המואצת בשכר, כפי שהיא מתבטאת בנתונים, עבודת האוצר מוכיחה שהסכם חדש לא יוכל להעניק לרופאים עוד ועוד תוספות. בכלל, המשק אינו יכול לאפשר לעצמו תוספות שכר נדיבות לעובדי הסקטור הציבורי.

2. לאחר עיבוד הנתונים, בידי משרד האוצר יש רשימה מקיפה של שיאני שכר לפי פילוחים של המתמחות, שכר מרפואה ציבורית ושכר מרפואה פרטית. הרשימה לא פורסמה, אלא רק העובדה שרופאי העשירון העליון מרוויחים בממוצע כ-2 מיליון שקל מרפואה פרטית וציבורית. אבל הרופאים הממש בכירים, בקצה העשירון העליון, מרוויחים 6-10 מיליון שקל בשנה, 500-800 אלף שקל ברוטו בחודש.

כמה מרוויחים הרופאים

3. מטרת העבודה של האוצר הייתה לבדוק כיצד הושפע שכר הרופאים בבתי החולים הממשלתיים בעקבות רפורמת "הסדר-החזר", שנועדה בעיקר לרסן את שכר המנתחים.

אין זה סוד שבעשור האחרון חל גידול ניכר בהוצאות משקי הבית על שירותי בריאות פרטיים. אפשר לראות זאת בדוחות של חברות הביטוח, בדוחות של רשות שוק ההון והביטוח ובעבודה האחרונה של האוצר. חלק הארי של פעילות זו נעשה במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים (שב"נים) ובמסגרת פוליסות ביטוחי הבריאות של חברות הביטוח. הגידול בהוצאות משקי הבית מתבטא בין היתר בעלייה ריאלית של כ-85% בהכנסות קופות החולים מתוכניות השב"ן בין השנים 2017-2007 ובשיעור גידול דומה בהכנסות חברות הביטוח מפרמיות (ברוטו) בתת-הסעיף "הוצאות רפואיות" (הסעיף בפוליסות הביטוח המכסה בעיקר ייעוצים וניתוחים). ב-2017 ההוצאות האלה הגיעו ל-3.6 מיליארד שקל. ישראל נמצאת בצמרת העולמית של משקי הבית המחזיקים בביטוח בריאות פרטי (שב"ן או פוליסה פרטית). ויש כמובן עניין הכפילויות: לא מעט ישראלים מחזיקים גם וגם: גם שב"נים וגם ביטוחים פרטיים, והכי גרועים הם ביטוחי הבריאות הפרטיים (לא הקבוצתיים) שבהם המחיר גבוה מאוד והניצול של המבוטחים חלש מאוד.

ההוצאה הציבורית על בריאות גדלה

הגידול בהוצאה הפרטית בא באופן טבעי על חשבון המערכת הציבורית, כפי שמתואר היטב בעבודת הכלכלן הראשי: המערכת הציבורית אמונה באופן כמעט בלעדי על ההכשרה של כוח האדם הרפואי, המשרת לבסוף גם את מערכת הבריאות הפרטית. אלא שגידול בהיצע שירותי הבריאות הפרטיים עשוי לפגוע בזמינות המערכת הציבורית ובשוויוניות שלה. יתרה מכך, המערכת הפרטית מייצרת תמריץ להסיט מטופלים מהמערכת הציבורית לפרטית. כתוצאה מכך, זמני ההמתנה לתורים במערכת הציבורית גדלים ואיכות השירות שהציבור מקבל פוחתת. כל אזרח מרגיש זאת היטב.

רפורמת "הסדר-החזר" קבעה כי מ-1 ביולי 2016 תוכניות השב"ן ופוליסות הביטוח של חברות הביטוח המסחריות יכסו רק ניתוחים המבוצעים על ידי רופאים הקשורים בהסכם עם קופות החולים ו/או חברות הביטוח. עוד נקבע שהמבוטח ישלם השתתפות עצמית אחת עבור הניתוח, שתכלול את כל רכיבי ההוצאה הקשורים לניתוח (שכר מנתח, הוצאות חדר ניתוח ואביזרים מושתלים).

עבודת הכלכלן הראשי, שבדקה מה קרה לשכר הרופאים מאז הרפורמה, התבססה על נתוני רשות המסים (שכר ממקורות ציבוריים ופרטיים), נתוני משרד הבריאות, הכוללים רשימה פרטנית של הרופאים במדינה, ונתוני רשות שוק ההון על הרופאים שנכללו ברשימות "הסדר-החזר". אלה הממצאים:

■ עלייה ריאלית של 90% בשכר הממוצע, בתוך עשור. שכרם של רופאים בבתי החולים הממשלתיים (ציבוריים ופרטיים), בעלי ותק של עשר שנים לפחות, עמד על 855 אלף שקל ברוטו (כ-71 אלף שקל ברוטו בחודש) - עלייה ריאלית של 90% בהשוואה ל-2007, שיעור גידול גבוה פי עשרה מהגידול בשכר הממוצע של כלל השכירים במשק באותה תקופה, ופי חמישה משכר עובדי ההייטק בלבד.
■ האטה בקצב עליית השכר מרפואה פרטית של רופאים ב"הסדר־החזר". ההאטה היא בהשוואה ליתר הרופאים. לא מן הנמנע שהפערים בקצב גידול השכר בין שתי הקבוצות גדולים אף יותר בתחומי ההתמחות הכירורגיים, שבהם פוטנציאל ההשפעה של הרפורמה הוא הגבוה ביותר. השכר מרפואה פרטית של כלל רופאי בתי החולים הממשלתיים, שתחום התמחותם הוא כירורגי, למעט כירורגיה אורתופדית וכירורגיה פלסטית, עלה בפחות מ-1% ב-2017. זאת לאחר שבשנים 2016-2007 הוא עלה בשיעור ריאלי מצטבר של 107%! נוסף על כך, שיעור גידול מתון זה בשכרם של הכירורגיים מרפואה פרטית ב-2017 בולט עוד יותר כאשר משווים זאת לשיעור הגידול המקביל שנמצא בקרב כלל רופאי בתי החולים הממשלתיים, שעמד על כ-6%.
■ האטה בקצב עליית השכר מרפואה פרטית. שכר הכירורגיים שאינם ב"הסדר-החזר" מרפואה פרטית ירד בשיעור ריאלי של כ-6% ב-2017, לאחר שבשש השנים הקודמות עלה בקצב שיעור שנתי ממוצע של כ-7%. שכרם מרפואה פרטית של הרופאים הכירורגיים בהסדר עלה ב-2.5% בלבד ב-2017, שיעור נמוך משיעור עליית השכר הממוצע במשק באותה שנה ונמוך עוד יותר בהשוואה לשיעורי הגידול בשכר רופאים אלו בעשור האחרון.
■ גידול חד בשכר האורתופדים. אמנם שיעור הגידול בשכר מרפואה פרטית של הרופאים הכירורגיים בהסדר גבוה יותר מזה שנמצא בקרב כלל הכירורגיים, אולם גם בעשר השנים הקודמות היה קצב גידול שכרם גבוה יותר. בחלוקה לתחומי מומחיות, נמצאה שונות בהתפתחות השכר מרפואה פרטית בשנת 2017. לצד תחומים שבהם נרשמה ירידה בשכר נמצאו תחומים שבהם הוא הוסיף לעלות, גם אם בקצב איטי יותר מאשר בעשור האחרון. ממצאים חריגים התקבלו בתחום הכירורגיה האורתופדית. השכר הממוצע מרפואה פרטית של כלל הכירורגים האורתופדים עלה בשיעור חד של 11% ב-2017 בהשוואה ל-2016, שיעור עלייה מהיר אף מזה שנרשם בעשור האחרון. שיעור עלייה דומה נמצא גם בקרב הרופאים שנמצאים בהסדר.
■ חצי מהרופאים בהסדר־החזר. קרוב למחצית מהרופאים בבתי החולים הממשלתיים, בעלי ותק של לפחות עשר שנים, חתומים על הסכם "הסדר-החזר" עם קופות החולים ו/או חברות הביטוח. בחלוקה לפי עשירוני שכר (מרפואה ציבורית ופרטית) נמצא כי שיעור הרופאים בהסדר זה הולך ועולה ככל שמתקדמים בעשירונים - משיעור של 28% בלבד מהרופאים בעשירון התחתון עד ל-62% מהרופאים בעשירון העליון.
■ ה"כוכבים" לא נטשו את ההסדר. בעשירון העליון השכר הממוצע מרפואה פרטית בלבד עמד ב-2017 על 1.2 מיליון שקל לעומת 381 אלף שקל בלבד בעשירון התשיעי. המשמעות היא שהרפורמה הצליחה "ללכוד" את האוכלוסייה עתירת הרפואה הפרטית. בכך התבדה החשש שהרופאים ה"כוכבים" יבחרו להישאר מחוץ להסדר. השכר של רופאים בעשירון העליון, הן מרפואה פרטית והן מרפואה ציבורית, הסתכם בכ-2 מיליון שקל.
■ סגירת הפער בין הפריפריה למרכז. בעבודה עולים ממצאים דומים לאלו שעלו מניתוח קודם לגבי 2016, ולפיהם נסגרו פערי השכר בין רופאי הפריפריה לרופאי המרכז. סגירת פער זה, שעמד על כ-17% טרם הסכם השכר ב-2011, התרחשה על רקע אותו הסכם, שבין היתר העניק תוספות שכר של 20% לרופאים המועסקים בפריפריה. תוספות שכר אלה ניתנו בעיקר על רקע מצוקת כוח האדם הרפואי בפריפריה, אם כי הן גם "פיצו" על פוטנציאל השתכרות נמוך יותר מרפואה פרטית בפריפריה.
■ רופאים ומנתחים ב"הסדר־החזר" משתכרים יותר. בקרב רופאים בהסדר, רמות השכר גבוהות יותר, במיוחד מרפואה פרטית, בהשוואה ליתר הרופאים באותה התמחות. לדוגמה, בעוד שבקרב כלל הרופאים בתחומי ההתמחות הכירורגיים עמד השכר הממוצע ב-2017 על 964 אלף שקל (433 אלף שקל מתוכם מרפואה פרטית), עמד שכרם הכולל של הכירורגים שאינם בהסדר על 787 אלף שקל (182 אלף שקל בלבד מתוכם מרפואה פרטית).
מנתחים בהסדר משתכרים בממוצע 130 אלף שקל יותר ממנתחים שאינם בהסדר. בממוצע, סכום זה מהווה תוספת שכר של 15%.
■ נשים משתכרות פחות. בממוצע, נשים משתכרות 29% פחות.
הממצא המרכזי הוא שלאחר זינוק חד בשכר מרפואה פרטית בשנים 2016-2007, נבלם גידול זה בתחומי המומחיות הכירורגיים (למעט אורתופדיה וכירורגיה פלסטית). קיפאון זה בשכר המנתחים מרפואה פרטית ב-2017 בולט במיוחד על רקע המשך הגידול המהיר, בשיעור ריאלי שנתי של 6%, בשכרם מרפואה פרטית של כלל רופאי בתי החולים הממשלתיים.

4. הרופאים טוענים שהאוצר מנהל נגדם קרב באמצעות פרסומים יזומים, אבל השימוש בתקשורת לא זר גם להם. הפרסומים על מערכת בריאות "קורסת" נולדים מתיאורים של עובדי מערכת הבריאות, שמטרתם להשיג עוד תקציבים ותוספות שכר.

הרופאים אינם יכולים להתעלם מהנתונים: תקציב ההוצאה על הבריאות הכוללת, שכולל את מסי הבריאות ואת התקצוב הממשלתי, יגיע השנה לכ-68 מיליארד שקל, גידול של כ-35% בהשוואה ל-2014. לאן הלך כל הכסף הזה? בין היתר, לתוספות שכר לרופאים.

רופאים צריכים להרוויח היטב, הן משום הלימודים הארוכים והן משום שזה מגיע להם. אבל הגענו לשלב שבו עליות שכר נוספות לא משרתות את מערכת הבריאות. המערכת רחוקה מקריסה, אבל היא אינה יכולה להרשות לעצמה עוד תוספות שכר ועוד תוספת תקציבים. ובכלל, תוספת תקציבים לא בהכרח פותרת בעיות. לעתים היא מייצרת עוד ועוד מנגנונים שלא משפרים את איכות השירות לצרכן. מה שחסר במערכת הבריאות זה ניהול ומנהלים טובים. כסף יש, שכר טוב יש, ניהול ויעילות נמצאים במחסור.

עוד כתבות

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

נעילה מעורבת בבורסה; נייס זינקה ב-6.2%, פתאל ב-7.8%

מחזור המסחר היה גבוה בהרבה מהממוצע והסתכם בכ-5.9 מיליארד שקל על רקע עדכון מדדי הבורסה ● בזן רשמה הפסד של 11 מיליון דולר ברבעון השני לעומת הפסד של 147 מיליון דולר ברבעון הראשון השנה ● הדולר נחלש

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

פרשת טיקטוק: כשהממשל האמריקאי מתחיל לחקות את סין

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עלה מדרגה במעורבות שלו במכירת פעילות טיקטוק למיקרוסופט - מפרשנות מרחיבה של סוגיית הביטחון הלאומי ועד דרישה לגזור קופון מהעסקה • האם בחסות מלחמת הסחר, ארה"ב הופכת להיות יותר ריכוזית, על חשבון עקרונות השוק החופשי

כיכר אתרים. כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: תמר מצפי, גלובס

חסרי המזל של מחיר למשתכן והצעירים ששבים הביתה. כותרות הנדל"ן

מדוע עוד ועוד צעירים חוזרים הביתה ● איך פגעה הקורונה בחלק מזכאי מחיר למשתכן ● ההחלטה של בית המשפט העליון ששולחת את עיריית תל אביב לפרסם מכרז על חניון כיכר אתרים ● ומדוע הוטל עיצום כספי על חברת אלדד פרי

נשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו / צילום: AP

הבחירות לנשיאות בבלארוס: צעירה בת 37 מאתגרת את המנהיג הוותיק לוקשנקו

סבטלנה טיכנובסקאייה רוכבת על גל של תסכול משלטונו של הנשיא שמכהן בתפקיד כבר 26 שנים  ● הוא מואשם בקיפאון כלכלי, הפרת זכויות אדם, וטיפול תמוה במגפת הקורונה

שר התקשורת החדש, יועז הנדל / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הסתיים השלב המרכזי במכרז הסלולר לתדרי דור חמישי

שלוש המתמודדות יקבלו כל אחת 10 מגה בתחום תדרי ה-700 מגה הרץ ● הסכום טרם פורסם אך ההשערה היא שהוא בהתאם להערכות משרד התקשורת

מיקרוסופט / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

עובדי מיקרוסופט סין פיתחו פיצ'ר נגד שעות נוספות

התכתבויות פנימיות בהן מהנדסים במיקרוסופט סין דנים על שעות העבודה בחברה הפכו ויראליות בימים האחרונים ● מההתכתבות עולה כי עובדים במיקרוסופט פיתחו כלי ממוחשב שבודק אלו עובדים מחוברים בשעות הלילה המאוחרות ושולח להם אזהרה המורה להם להפסיק לעבוד

מירי רגב, הליכוד / צילום: תמר מצפי, גלובס

מפגינים ניתוק? החוק לא אוסר לכבות סלולרי בהפגנה

ארגוני זכויות אדם ממליצים למפגינים בבלפור על דרכים להתחמק ממעקב • השרה רגב טוענת שזו עבירה על החוק, אלא שאין שום סעיף שמחייב לאפשר איכון, או בכלל להסתובב עם מכשיר טלפון

טביעה / צילום: שאטרסטוק

״אינטגריטי" ואובדנו: על השופט, דילמות מוסריות ומנהיגות בימי קורונה

"אינטגריטי" הוא מצב שבו ישנה לכידות בין ערכים מרכזיים שבהם מאמין אדם לבין מעשיו ● אבל האם אדם בעל מצפון יכול להתייסר - ואפילו קשות - עקב ידיעתו על אודות אובדן האינטגריטי שלו? ● בעקבות ספרו של שי אספריל: השופט

הקרקע נשמטה / עיצוב: אפרת לוי, גלובס

הקרקע נשמטה: כך נראים החיים של חמש משפחות ממעמד הביניים שאיבדו את פרנסתן

הם ניהלו חיים נוחים וטובים עם הכנסה קבועה ויציבה, ואז פרצה המגפה ● חמש משפחות משרטטות, צעד אחר צעד, את הנפילה הכואבת מחודש מרץ ועד היום ● "רבים ממעמד הביניים יספגו ירידה דרסטית ברמת החיים, וחלק גם ייפלו לעוני"

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

כל מה שידענו על האנושות השתנה השבוע בזכות מיקרוסקופ אחד

343 שנה אחרי שנצפה לראשונה תא הזרע שוחה כדולפין בתנועות סימטריות, גילינו שהוא בכלל מתפתל סביב עצמו כמו מקדחה ששמו על הרצפה ולא ניתקו מהחשמל ● מה זה אומר עלינו?

ישראל כ"ץ ובנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום/דוברות הכנסת, Associated Press

הציבור צריך להבין: מדינת ישראל רחוקה מלהיות כל יכולה כלכלית

אם לא יקרה הבלתי צפוי, ישראל מצויה על הנתיב הישיר ליחס חוב-תוצר תלת ספרתי, הפחתת אופק דירוג החוב הלאומי ואף הפחתת הדירוג ● מי שמבטיח לציבור "שחר של יום חדש" באמצעות שינוי רדיקאלי של המדיניות הכלכלית, זורה חול בעיניים של צעירי ישראל

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

פייסבוק, אפל ואלפאבית הובילו את מדד הנאסד"ק לשיא חדש

נייס קפצה לשיא חדש ● כ-1.19 מיליון תביעות חדשות לדמי אבטלה בארה"ב בשבוע האחרון, לעומת צפי לכ-1.42 מיליון תביעות ●  הזהב לא עוצר וטיפס למחיר של 2,072 דולר לאונקיה ● בורסות אירופה סגרו בירידות

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: ONATHAN ERNST, רויטרס

טראמפ חתם על צו נשיאותי נגד טיקטוק: החברה "המומה מהצעד"

הצו ייכנס לתוקף תוך 45 יום ● בעקבות הצו, מניית טנסט (Tencent) חברת האם של WeChat צוללת ביותר מ-7%

רועי רגרמן, מנכ”ל קבוצת חמת / צילום: יואב פרידלנד

רועי רגרמן, מנכ"ל חמת: "האתגר המרכזי הוא האי ודאות"

אתגר המנכ"ל עם רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת חמת, על ההסתגלות לעולם החדש שאחרי התפרצות הקורונה

ג'ו ביידן ודונלד טראמפ / צילום: Associated Press

נערכים לבחירות בארה"ב: האקרים ינסו לפרוץ למכונות ההצבעה

גורמים של ביטחון לאומי בארה"ב מזהירים מפני איום על הבחירות מצד מדינות יריבות ● מקורות ביון אמריקאים אומרים שרוסיה בדקה מערכות הצבעה של מדינות בארה"ב בבחירות לנשיאות ב-2016 ● החשש מפני בלאגן בנובמבר הביא את אחת היצרניות לאפשר להאקרים לאתר פרצות

מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הפשע משתלם? 56% מהקנסות על כריתת עצים בכלל לא נגבו

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת הציגה נתונים מדאיגים באשר לכריתת עצים בישראל ● המדינה לא טורחת לגבות קנסות על כריתת עצים שלא כחוק ● תקנות בנושא נטיעה חלופית היו צריכות להיכנס לתוקפן לפני 7.5 שנים, עד עצם היום הזה לא אושרו ● כך כורתים עצים בישראל ללא סנקציות ובקלות יתרה

שאול מרידור / צילום: רפי קוץ

כ"ץ למרידור: "אם לא תשב בשקט אוציא אותך מהחדר"

המתיחות בין שרי הממשלה לפקידים מגיעה לשיא חדש - והפעם תורו של שר האוצר ישראל כ״ץ להיכנס לעימות עם ראש אגף התקציבים באוצר, שאול מרידור

משפחת בן צבי / צילום: איל יצהר, גלובס

"נעזרים בהורים ושורפים את החסכונות. עברנו ל'מצב הודו'"

2019 הייתה שנת השיא של חברת התיירות של אוריאל בן צבי, אבל אז הגיעה הקורונה ואיתה הביטולים ● "אנחנו לא יוצאים, לא אוכלים בחוץ, חיים בצמצום" ● פרויקט מיוחד

העיתונאי אבישי בן חיים מותקף בהפגנה מול בית ראש הממשלה. עיתונאים מותקפים ואף אחד לא עומד לדין / צילום: צילום מסך חדשות 13

כדי להגן על עיתונאים ועל הדמוקרטיה אין צורך בחקיקה פלילית מיוחדת

מכון החשיבה "זולת" יצא ביוזמה לקבוע עבירה פלילית חדשה בחוק העונשין נגד מי שתוקפים עיתונאים • היוזמה נועדה למטרה ראויה, אבל היא מיותרת • הטיפול בנושא יכול וצריך להיעשות באמצעות הגברת האכיפה בהסתמך על הוראות החוק הקיימות, וגם באמצעות חינוך והסברה

יו"ר הועדה המסדרת של הכנסת, ח״כ אבי ניסנקורן  / צילום: צילום מסך, ערוץ הכנסת

המסלול של נתניהו: להחליף שר משפטים, לפרק את הממשלה וללכת לבחירות

מבחינת בנימין נתניהו, אבי ניסנקורן הוא תקלה גדולה • כמי שצפוי להיות אחראי על מינוי היועץ המשפטי לממשלה שיחליף את מנדלבליט, ולבלום יוזמות חקיקה כמו שינוי שיטת הסניורטי במינוי נשיא ביהמ"ש העליון, צריך "לבלום" אותו • המוצא של ראש הממשלה: בחירות. שוב