הרכבת הקלה בירושלים / צילום: Eliricon, שאטרסטוק
הסנדלר הולך יחף? הטכנולוגיה והחדשנות הישראלית בתחומי התכנון, הכרטוס והאופטימיזציה היו גולת הכותרת בכנס ה"איגוד הבינלאומי לתחבורה ציבורית" (UITP) שהתקיים לאחרונה באירופה. עשרות חברות תחבורה וטכנולוגיה מ-81 מדינות השתתפו בכנס, אך היו אלו דווקא חברות ההזנק הישראליות ש"גנבו את ההצגה".
יחד עם ההצלחה של החברות הישראליות, לא ניתן היה להתעלם מהפער בין הטכנולוגיות הישראליות שהוצגו בכנס והפועלות כיום ברחבי העולם לבין מימושם בפועל בישראל. בעולם המערבי כבר הבינו מזמן כי תחבורה ציבורית מתבססת לא רק מנועים, צמיגים וברזל, אלא גם, ואולי אף יותר, על חווית הנסיעה. חוויה המושגת באמצעות כרטיסים חכמים, אופטימיזציה של תכנון התפעול והנגשת המידע לציבור. כישראלי שלקח חלק בכנס, האבסורד הגדול שהתגלה לעיני היה שאת המהפכה בחוויית הנסיעה עליה דיברו בכנס, ומובילות, כאמור, חברות ישראליות - עדיין רחוקה מאוד מישראל. מהפיכה זו תגיע לישראל ע"י יישום תפיסה של שילוב אמיתי בין שילוב לטכנולוגיה, שתיושם אך ורק כאשר אלו יוצגו כתנאי סף בתוך המכרזים העתידיים שיפורסמו למפעילי התחבורה הציבורית.
בשנה החולפת, הרכבת הקלה בירושלים הסיעה למעלה מ-45 מיליון נוסעים, אתגר עצום באחת הערים המורכבות בעולם, כמעט מכל היבט אפשרי. צברנו ידע וניסיון רב תוך חשיבה כיצד לשלב חדשנות וטכנולוגיה, אולם גם אנחנו נדהמנו מהחשיבה פורצת הדרך של ענקיות התחבורה הציבורית בעולם אשר מתמקדות היום בשילוב מרכיבים טכנולוגיים מתקדמים בכדי להביא לצמצום החיכוך עם הנוסעים ובשימוש באותם כלים טכנולוגיים למתן חוויית משתמש טובה יותר. המיקוד מבוסס יותר ויותר על מידע ופחות ופחות על ברזלים.
שירותי התחבורה הציבורית באים כפתרון אחד ושלם עבור הנוסעים, אשר בערים רבות באירופה יכולים כיום להתאים את הפתרון הטוב ביותר עבורם באופן אישי, על בסיס עלות, זמן ונוחות הנסיעה, במיוחד אם מדובר במספר סוגי כלי תחבורה.
בישראל אנחנו עדים לאחרונה לניצנים של מהפיכה זו כאשר המדינה השיקה את "הערך הצבור" המאגד את מפעילי התחבורה הציבורית בארץ תחת כרטיס תשלום אחד, וזו אכן התחלה טובה. עם זאת, יש עדיין פער ניכר בין חווית נסיעה נעימה לרוב אשר קיימת כבר בכלי התחבורה בארץ לבין תכנון הנסיעה בפועל מהיציאה מהבית ועד ההגעה ליעד. הנוסעים כיום נאלצים להתמודד עם שלל מקורות מידע שונים ותפעול שונה לכל אופציה תחבורתית שיבחרו.
בכדי שהמפכה תגיע מהר יותר, יש לאמץ את הגישה שפועלת כבר בעולם של שרותיות טכנולוגית, ואף לשלב אותה בתוך המכרזים הציבוריים כחלק מרכזי כאשר המדינה פונה ליזמים ומפעילי תחבורה ציבורית.
יש מקום רב לטכנולוגיה, אך יש גם להתאים את כוח האדם, ללמד, להדריך, לשתף ולשפר את האנשים איתם אנחנו עובדים. על התפיסה להכיל, מעבר לפרמטרים הנדרשים במכרזים העוסקים בקילומטרים ובמפרטים טכניים, גם באיכות השירות ובאופן בו המפעילים יפעלו להכשרה ולתפעול מערך שירותי עבור הנוסע, אשר כולל אמצעים חכמים לקבלת מידע מהיר ואיכותי, תזמון נסיעות וחיבור לאמצעי תחבורה נוספים.
הראיה ההוליסטית בתחבורה הציבורית המאפיינת מדינות מערביות בעולם, עדיין לא קיימת במלואה בישראל אך אנחנו בדרך לשם. רק בזכות תפיסה שכזו, המתייחסת לתחבורה הציבורית בכללותה, לא רק ככבישים וקרונות אלא כשירות לציבור בכל שלביו - משלב תכנון הנסיעה, כרטוס וקישוריות בין כלי התחבורה אנשים יבחרו לצרוך תחבורה ציבורית על פני רכבים פרטיים. כל אלו יובילו את המהפכה הבאה שבארץ כל כך מייחלים לה והם אלה שיגרמו לנוסעים לוותר על רכבם הפרטי בסופו של דבר.
הכותב הוא מנכ"ל קונקט - מפעילת הרכבת הקלה בירושלים ונציג ישראלי בארגון הבינלאומי לתחבורה ציבורית UITP