פרויקט תמ"א 38 בראשון-לציון / צילום: shutterstock
כמה דירות יש בבניין שאתם גרים בו? בחודש שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על מספר הדירות במבנה בכמה ערים נבחרות בארץ. למשל, כ-85% מהדירות בבאר-שבע נמצאות בבניינים של עד 10 דירות; באשקלון קצת יותר מ-80%; ובירושלים ובכפר-סבא מדובר על שיעור של כ-77%. למרות כל הדיבורים על בנייה של מגדלים - או לפחות על בנייה צפופה יותר של 9-10 קומות - רוב הדירות בארץ עדיין בנויות בבניינים נמוכים ובבנייה לא צפופה.
נתונים אלה מעלים מחשבות לגבי אופן ניצול הקרקע. הנה זווית אחרת לאותו נושא: מתוך 16 הערים עם מספר הדירות הגבוה ביותר לכל בניין, אשדוד היא היחידה שמתקרבת לנתון של 5% מכלל הבניינים שכוללים מעל 50 דירות.
הרשות להתחדשות עירונית הודיעה בשבוע שעבר כי תקצה 12 מיליון שקל לתכנון מתחמי התחדשות עירונית בשמונה רשויות מקומיות שונות, בהן פתח-תקווה, כפר-סבא, רמת גן, גבעתיים, חולון, טבריה וצפת. יום קודם לכן התגאה ראש עיריית פתח-תקווה רמי גרינברג בעמוד הפייסבוק שלו: "בשורה לשכונות הוותיקות בעיר. בעקבות בקשה שלי ממשרד השיכון אושר לנו תקצוב לקידום ההתחדשות העירונית גם בשכונת יוספטל". הוא לא שכח להודות לממשלת ישראל ולראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט.
יחסי ציבור עצמיים של ראש עיר ושל רשות ממשלתית הם חלק מהמשחק, אבל עיון במספרים ובמסרים מעלה שאלות לגבי הרצינות של הדברים.
12 מיליון שקל שמחולקים בין שמונה רשויות, זה אומר 1.5 מיליון שקל בממוצע לכל רשות. זה לא מעט, אבל בטח שלא מספיק מול המספרים הדרמטיים שיש לתכנן. בכפר-סבא, למשל, מדובר על בנייתן של למעלה מ-8,000 יחידות דיור (רבע מהדירות בכפר-סבא כיום) במרכז העיר כחלק מהפרויקט. קצת פרופורציות? זה יותר משליש מכל הדירות הבנויות היום בכפר-סבא. ברמת גן מדובר על תכנון של 9,000 דירות בשכונת עמידר. כל מי שמכיר את השכונה והאתגרים התחבורתיים שבה, יכול להבין שצריך להיות כאן יצירתי מאוד בתכנון, כדי להכניס אליה את מספר התושבים שמבקשת התוכנית לאכלס.
אז בואו נסכים שמול הפוטנציאל והצורך, הכסף שחולק כעת הוא סוג של זריקת עידוד ולא הרבה יותר. וכדי לעשות באמת, אנא מר גרינברג ושאר ראשי הערים - צאו לשטח ותדרשו הרבה יותר מהכסף הקטן שהממשלה מקצה היום להתחדשות עירונית. אז גם התודות לממשלה יהיו באמת במקומן.