שר האוצר משה כחלון / צילום: רויטרס
קצב הצמיחה של המשק המקומי הסתכם ברבעון השני של שנת 2019 ב-1% בלבד, כך לפי האומדן הראשוני לנתון הצמיחה של המשק כפי שפרסמה היום (א') הלמ"ס. בנטרול השפעת המסים על היבוא הצמיחה הסתכמה ב-3.1%, בדומה לרבעון הראשון, לאחר עלייה של 3.2% ברבעון הראשון.
קצב הצמיחה הנמוך של המשק ברבעון השני משקף ירידה בהוצאה לצריכה פרטית ובהשקעות בנכסים הקבועים, שהושפעו מירידה משמעותית ביבוא כלי הרכב בשל המיסוי הירוק שנכנס לתוקף בתחילת אפריל. על מנת להקדים את השינוי בנוסחת המס הירוק הזדרזו היבואנים להקדים את היבוא של כלי הרכב לחודש מארס, מה שהכביד על נתוני היבוא, שעלה ב-2% בלבד, ומסביר את העלייה החדה ברבעון הקודם, בגובה 5.7%, שנבעה בעיקרה מיבוא כלי הרכב.
נתון הצמיחה החלש לא הפתיע את ההערכות יוצאות הדופן של בנק ישראל והאוצר, שצפו צמיחה של 1% ברבעון השני. פרופ' מישל סטרבצ׳ינסקי מבנק ישראל אמר כי "חטיבת המחקר של בנק ישראל העריכה שנתון הצמיחה הרשמי לרבעון השני יושפע כלפי מטה כך שהסטת מכירות כלי רכב בין הרבעונים הגדילה את הצמיחה המדווחת ברבעון הראשון בכ-2.5%, ותקטין את הנתון לרבעון השני באותו שיעור".
בסיכום המחצית הראשונה של השנה התמונה נראית מעודדת יותר, כאשר המשק מציג קצב צמיחה של 3.6% בחישוב שנתי, לעומת קצב צמיחה של 3.5% במחצית הראשונה אשתקד.
יבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון השני ב-2.5% לאחר עלייה של 9.2% ברבעון הקודם (בחישוב שנתי). מנגד, נרשמה עלייה של 4.6% ביצוא סחורות ושירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק), מה שתמך בהתחזקות השקל.
ההוצאה לצריכה הפרטית ירדה ב-1.3% ברבעון השני של השנה, ובחישוב שנתי מדובר בירידה של 3% בהוצאה לנפש. הירידה באה לאחר עלייה של 3.8% ברבעון הקודם ועלייה של 5.3% ברבעון הרביעי של 2018 (בחישוב שנתי). ירידה זו ברבעון השני משקפת את הירידה בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש של 66.3% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 84.5% ברבעון הקודם.
הלמ"ס עדכנה בנוסף את כלל נתוני החשבונאות הלאומית מאז 1995, בעקבות שינויי מתודולוגיה ונתונים חדשים שהתקבלו ממקורות שונים. העדכון העלה ב-0.1% את נתוני הצמיחה לשנתיים האחרונות - ל-3.6% ב-2017 ול-3.4% ב-2018.
במקביל, פרסמה הלמ"ס את נתוני ההוצאה הלאומית לבריאות, שעלתה ב-2018 ב-4.3% (במחירים קבועים) לעומת שנת 2017, והסתכמה ב-101.2 מיליארד שקל, שהם 7.6% מהתמ"ג. עוד פורסם כי 24% מההוצאה הלאומית לבריאות מומנו על ידי מס בריאות, ו-40% מומנו מתקציב המדינה. בתוך כך, אחוז המימון הציבורי בישראל מההוצאה (64%) נמוך ממוצע ה-OECD) 74%).
מהתאחדות התעשיינים נמסר: "הנתונים שפורסמו היום מחזקים את החשש מפני איבוד מנוע הצמיחה התעשייתי הישראלי והאטה כלכלית משמעותית במשק. בשלב המיידי יש לפתור באופן מיידי את בעיית שער החליפין שפוגעת גם ביצוא וגם בייצור המקומי אשר מתחרה ביבוא, ומיד לאחר הבחירות לאשר החלטת ממשלה אשר מאמצת מדיניות פרו-תעשייתית ובכך מבטיחה צמיחה אמיתית לשנים ארוכות".
יונתן כץ מלידר שוקי הון כותב כי "נתוני הצמיחה בהחלט חיוביים ברבען שני", ומציין לחיוב את נתון הצמיחה ללא מסים על היבוא שלא סימן כמעט התמתנות בפעילות. עוד הוסיף כץ כי היצוא ממשיך להתרחב בניגוד למגמה בעולם, והצריכה הפרטית לנפש שעלתה ב-3.5% הינה אידיקציה חיובית בהחלט. "בנק ישראל בהחלטת הריבית הרובה צפוי לציין 'המשך צמיחה נאה בהתאם לקצב הפוטנציאלי'", הוסיף כץ. "בנק ישראל יתקשה לבצע מהלך מוניטארי מרחיב ולכן נתוני הצמיחה תומכים בייסוף השקל".
בבנק פועלים מציינים גם הם כי מדובר בנתונים חיוביים יחסית של המשק. "אם בוחנים את כל המחצית הראשונה של השנה לעומת קודמתה, רואים צריכה פרטית שעולה בקצב שנתי של 4.4%, השקעה בנכסים קבועים ב-7.3% ויצוא ב-2.8%. שיעורי צמיחה של 3% משקפים להערכתנו את הפוטנציאל של המשק, וכל עוד זו תהיה הצמיחה סביר שנראה את שיעור האבטלה מתייצב ברמה נמוכה, וכן לחצים לעליות שכר".