גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש היום שעת כושר מיוחדת במינה להקפיץ את שוק ההון בדרגה או בכמה דרגות למעלה"

יו"ר חברת הדירוג מידרוג שבשליטת מודי'ס העולמית, דוד מילגרום, מציע מספר דרכים לחיזוק שוק ההון הישראלי וגם מאמין שבפעולות נכונות ניתן לפתור את בעיית הגירעון מבלי להעלות מסים: "אם נאושש את הצמיחה במשק, הוא ייסגר לבד, ובאמצעות שוק ההון אפשר לעשות זאת"

דוד מילגרום, יו"ר מידרוג / צילום: איל יצהר, גלובס
דוד מילגרום, יו"ר מידרוג / צילום: איל יצהר, גלובס

"לא מנצלים את שוק ההון בדרך הנכונה כדי שהוא יפרוץ קדימה וייקח איתו את המשק. התעוררות של השוק יכולה להגדיל את קצב הצמיחה ולצמצם משמעותית את הגירעון הממשלתי", כך אומר בראיון ל"גלובס" דוד מילגרום

מילגרום (61) משמש בשנה האחרונה כיו"ר חברת הדירוג מידרוג, שבשליטת מודי'ס העולמית. בשנים עברו כיהן בתפקידים בכירים בסקטור הפרטי והציבורי, בהם כמנכ"ל חברת הביטוח בססח (החברה הישראלית לביטוח אשראי) במשך 13 שנים וכממונה על התקציבים באוצר בשנים 1997-2000. 

לדברי מילגרום, "יש כיום שעת כושר מיוחדת במינה להקפיץ את שוק ההון מדרגה אחת או כמה מדרגות למעלה. יש היום גירעון גדול בתקציב הממשלה, צריך לסגור פער של כ-15 מיליארד שקל, ולא מומלץ להעלות את שיעורי המס שממילא הם גבוהים. אם נאושש את הצמיחה במשק, הגירעון ייסגר לבד, ובאמצעות שוק ההון אפשר לעשות זאת.

לדעת מילגרום יש מספר תחומים במסגרתם יש לפעול כדי לאושש את הפעילות בשוק ההון. "אחד מהם הוא חקיקת חוק איגוח. שוק ההון הישראלי נמצא בפיגור עצום מול שוקי הון מפותחים בעולם שבהם מנפיקים לציבור איגרת חוב שכנגדה צפוי זרם מפוזר של תקבולים לאורך שנים, כמו למשל מהלוואות בנקאיות, החזר משכנתאות, שכר דירה צפוי ועוד. הנפקה שכזאת, המכונה "איגוח" (securitization), מאפשרת לחברה שמכרה את זרם התקבולים העתידי, לעשות שימוש בתמורה שקיבלה בהווה לבצע השקעות נוספות שתיצורנה זרם תקבולים עתידי וחוזר חלילה. מדובר במכשיר חיוני מאין כמותו שמשכלל את השוק ומזריק מקורות מימון נוספים לצמיחה ולהשקעה".

לדברי מילגרום, "כמה וכמה ועדות ציבוריות בישראל המליצו על חקיקת חוק איגוח, אולם מסיבות של פסיכולוגיה בלבד, שמקורן בזיכרונות שאינם רלוונטיים מהמשבר העולמי של 2008, דווקא בישראל שכמעט לא סבלה ממכשירים פיננסיים רעילים, נרתעו בעבר מחקיקת החוק הנדרש".

אפשר להבין את החששות והזהירות של הרגולטורים.
"בסדר. אבל מאז המשבר הגדול לפני כעשור תחום האיגוח בעולם עבר הרבה שינויים על רקע חקיקה חדשה. בין השאר החקיקה במדינות המערב קבעה כללי מיסוי חדשים - מי שמוכר חייב לקחת חלק בסיכון וגם שזו תהיה מכירה מלאה, כלומר שאפשר יהיה לנקות את הנכסים שנמכרו ממאזני התאגיד שמכר אותם. בארץ, בטעות, חששו שזה עלול ליצור עודף ביקוש למשכנתאות ולהקפיץ את מחירי הדירות וזאת אחת הסיבות שזה נתקע.

"היום נוצרה לדעתי שעת כושר. נגיד בנק ישראל החדש מכיר את הנושא הזה ומעוניין לקדם את זה. גם משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון באוצר, וענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך, בעד קידום חוק האיגוח. יש כבר נוסח מוכן של החוק וצריך לקדם אותו. בכל מקרה אני ממליץ פשוט להעתיק את החקיקה מארה"ב ואירופה בתחום הזה. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש".

תחום נוסף שלדעת מילגרום יכול לתרום לפיתוח שוק ההון המקומי הוא השקעה בתשתיות. "צריך להגדיל את הפריון במשק, בין השאר באמצעות הגדלת ההשקעה בתשתיות. מה שצריך לעשות כדי ליצור השקעות בהיקפים של מאות מיליארדים בתחומי המים, האנרגיה, המסילות והכבישים, התקשורת, החינוך ועוד זה לעבור לביצוע על ידי השוק העסקי או חברות ממשלתיות כשהמימון יגיע משוק ההון. יש כאן פוטנציאל אדיר שיכול להניע את המשק".

הממשלה דווקא פועלת בכיוון הזה.

"נכון. הממשלה הכריזה על כוונה להשקעות גדולות בתחום התחבורה בעיקר, אבל יש עוד תחומים ופרויקטים שצריך להתייחס אליהם. לדעתי, המגזר העסקי צריך להוביל ושוק ההון לממן. הממשלה צריכה להחליט על התנאים בכל פרויקט ולתת למגזר העסקי ולשוק ההון להקים אותו ולתפעל אותו למשך 20-25 שנה, כמו שעשו בפרויקט עיר הבה"דים בנגב או בכביש 6".

להחזיר את שוק ה"מעבר לדלפק"

תחום נוסף שצריך לפעול לפיתוחו לדעת מילגרום הוא עידוד של גיוסי כספים על ידי חברות פרטיות לא מדורגות. כלומר לאפשר לחברות עם דירוג נמוך מ-BBB להנפיק אג"ח ולגייס כספים. "כשביקרתי בלונדון, בסניף של מודי'ס, נדהמתי לראות שרוב הגיוסים בעולם מתבצעים על ידי חברות שהן מתחת לדירוג השקעה. חברות קטנות ובינוניות. זה לא פסול. צריך לתמחר את זה נכון והמשקיע מקבל ריבית נוספת על הסיכון. כ-70% מהדירוגים של מודי'ס העולמית הן עבור חברות שנמצאות מתחת לדירוג השקעה מקובלים", הוא אומר.

גם בארץ סך הגיוסים של חברות ציבוריות קטנות, שנמצאות מתחת לדירוגי השקעה, גדל בשנה האחרונה.
"אני מתכוון לחברות פרטיות שמתקשות לקבל אשראי והלוואות באמצעות הבנקים. כשהייתי בבססח הכרתי מאות חברות טובות עם מחזורי פעילות של 100-200 מיליון שקל בשנה, אבל היקף ואופי הפעילות הוא כזה שדירוג האשראי שלהן יהיה תחת לדירוג השקעה. אלה חברות מאוד טובות שיכולות לגייס כסף בשוק ההון, אבל כיום הן שבויות של הבנקים".

אז מה אתה מציע לעשות?
"כיום הרגולציה מאפשרת למלווה לקרוא מחדש להלוואה באופן מיידי אם ההתניות הפיננסיות השתנו, אם למשל הדירוג יורד בדרגה אחת בלבד. זה לא קיים כמעט בעולם. אז נוצר מצב שהחברות פוחדות לגייס כספים וקשה להן להתפתח. צריך לשנות את זה ולאפשר לחברות שהדירוג שלהן הוא BB למשל לגייס כספים תוך תשלום ריבית גבוהה יותר. הסטטיסטיקה שלנו מהפעילות בעולם מראה שתוספת הריבית מכסה מאוד יפה על פשיטות הרגל של חלק מהחברות האלה. צריך לשנות ולהקל את הרגולציה".

איזה עוד תחום מוזנח לדעתך בשוק ההון המקומי ביחס לעולם?
"במדינות מערביות עם שוקי הון מפותחים יש מסחר ער ותוסס במה שנקרא השוק "מעבר לדלפק" (Over The Counter). זה מיועד למשקיעים מוסדיים או כשירים כגון קרנות נאמנות, משקיעים עשירים ומומחים. אפשר לגייס שם במהירות ובלי תשקיף, עם תזכיר מצומצם, ולקבל מימון. ב-2004 רשות ניירות ערך פתחה את מסלול הרצף המוסדי, שהוא למעשה המעבר לדלפק הישראלי, ב-2007 הונפקו מעל 30 מיליארד שקל ברצף המוסדי אבל בהדרגה, גם בעקבות המשבר של 2008-2009, יצרו רגולציה שחנקה את הכלי הנהדר הזה. אנחנו מציעים לרשות ניירות ערך ולרשות שוק ההון לתת לו זריקת עידוד מחודשת. הם פיתחו אותו ואחר-כך הרגו אותו".

לסיכום, אומר מילגרום, "כיום יש מוסדיים שמוציאים כ-60% מהכספים שזורמים אליהם החוצה להשקעות מחוץ לישראל. אין כאן בעיה של מחסור בכסף. להפך. הבעיה היא בקבלת ההחלטות הנכונה. לא מקבלים כאן החלטות נכונות ובזמן. יישום של הצעדים שציינתי, אפילו רק חלקם, יכול להקפיץ את קצב הצמיחה במשק ולצמצם את הגירעון. אין סיבה שהמשק הישראלי לא יצמח בקצב של 4% או יותר". 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה