גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש היום שעת כושר מיוחדת במינה להקפיץ את שוק ההון בדרגה או בכמה דרגות למעלה"

יו"ר חברת הדירוג מידרוג שבשליטת מודי'ס העולמית, דוד מילגרום, מציע מספר דרכים לחיזוק שוק ההון הישראלי וגם מאמין שבפעולות נכונות ניתן לפתור את בעיית הגירעון מבלי להעלות מסים: "אם נאושש את הצמיחה במשק, הוא ייסגר לבד, ובאמצעות שוק ההון אפשר לעשות זאת"

דוד מילגרום, יו"ר מידרוג / צילום: איל יצהר, גלובס
דוד מילגרום, יו"ר מידרוג / צילום: איל יצהר, גלובס

"לא מנצלים את שוק ההון בדרך הנכונה כדי שהוא יפרוץ קדימה וייקח איתו את המשק. התעוררות של השוק יכולה להגדיל את קצב הצמיחה ולצמצם משמעותית את הגירעון הממשלתי", כך אומר בראיון ל"גלובס" דוד מילגרום

מילגרום (61) משמש בשנה האחרונה כיו"ר חברת הדירוג מידרוג, שבשליטת מודי'ס העולמית. בשנים עברו כיהן בתפקידים בכירים בסקטור הפרטי והציבורי, בהם כמנכ"ל חברת הביטוח בססח (החברה הישראלית לביטוח אשראי) במשך 13 שנים וכממונה על התקציבים באוצר בשנים 1997-2000. 

לדברי מילגרום, "יש כיום שעת כושר מיוחדת במינה להקפיץ את שוק ההון מדרגה אחת או כמה מדרגות למעלה. יש היום גירעון גדול בתקציב הממשלה, צריך לסגור פער של כ-15 מיליארד שקל, ולא מומלץ להעלות את שיעורי המס שממילא הם גבוהים. אם נאושש את הצמיחה במשק, הגירעון ייסגר לבד, ובאמצעות שוק ההון אפשר לעשות זאת.

לדעת מילגרום יש מספר תחומים במסגרתם יש לפעול כדי לאושש את הפעילות בשוק ההון. "אחד מהם הוא חקיקת חוק איגוח. שוק ההון הישראלי נמצא בפיגור עצום מול שוקי הון מפותחים בעולם שבהם מנפיקים לציבור איגרת חוב שכנגדה צפוי זרם מפוזר של תקבולים לאורך שנים, כמו למשל מהלוואות בנקאיות, החזר משכנתאות, שכר דירה צפוי ועוד. הנפקה שכזאת, המכונה "איגוח" (securitization), מאפשרת לחברה שמכרה את זרם התקבולים העתידי, לעשות שימוש בתמורה שקיבלה בהווה לבצע השקעות נוספות שתיצורנה זרם תקבולים עתידי וחוזר חלילה. מדובר במכשיר חיוני מאין כמותו שמשכלל את השוק ומזריק מקורות מימון נוספים לצמיחה ולהשקעה".

לדברי מילגרום, "כמה וכמה ועדות ציבוריות בישראל המליצו על חקיקת חוק איגוח, אולם מסיבות של פסיכולוגיה בלבד, שמקורן בזיכרונות שאינם רלוונטיים מהמשבר העולמי של 2008, דווקא בישראל שכמעט לא סבלה ממכשירים פיננסיים רעילים, נרתעו בעבר מחקיקת החוק הנדרש".

אפשר להבין את החששות והזהירות של הרגולטורים.
"בסדר. אבל מאז המשבר הגדול לפני כעשור תחום האיגוח בעולם עבר הרבה שינויים על רקע חקיקה חדשה. בין השאר החקיקה במדינות המערב קבעה כללי מיסוי חדשים - מי שמוכר חייב לקחת חלק בסיכון וגם שזו תהיה מכירה מלאה, כלומר שאפשר יהיה לנקות את הנכסים שנמכרו ממאזני התאגיד שמכר אותם. בארץ, בטעות, חששו שזה עלול ליצור עודף ביקוש למשכנתאות ולהקפיץ את מחירי הדירות וזאת אחת הסיבות שזה נתקע.

"היום נוצרה לדעתי שעת כושר. נגיד בנק ישראל החדש מכיר את הנושא הזה ומעוניין לקדם את זה. גם משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון באוצר, וענת גואטה, יו"רית רשות ניירות ערך, בעד קידום חוק האיגוח. יש כבר נוסח מוכן של החוק וצריך לקדם אותו. בכל מקרה אני ממליץ פשוט להעתיק את החקיקה מארה"ב ואירופה בתחום הזה. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש".

תחום נוסף שלדעת מילגרום יכול לתרום לפיתוח שוק ההון המקומי הוא השקעה בתשתיות. "צריך להגדיל את הפריון במשק, בין השאר באמצעות הגדלת ההשקעה בתשתיות. מה שצריך לעשות כדי ליצור השקעות בהיקפים של מאות מיליארדים בתחומי המים, האנרגיה, המסילות והכבישים, התקשורת, החינוך ועוד זה לעבור לביצוע על ידי השוק העסקי או חברות ממשלתיות כשהמימון יגיע משוק ההון. יש כאן פוטנציאל אדיר שיכול להניע את המשק".

הממשלה דווקא פועלת בכיוון הזה.

"נכון. הממשלה הכריזה על כוונה להשקעות גדולות בתחום התחבורה בעיקר, אבל יש עוד תחומים ופרויקטים שצריך להתייחס אליהם. לדעתי, המגזר העסקי צריך להוביל ושוק ההון לממן. הממשלה צריכה להחליט על התנאים בכל פרויקט ולתת למגזר העסקי ולשוק ההון להקים אותו ולתפעל אותו למשך 20-25 שנה, כמו שעשו בפרויקט עיר הבה"דים בנגב או בכביש 6".

להחזיר את שוק ה"מעבר לדלפק"

תחום נוסף שצריך לפעול לפיתוחו לדעת מילגרום הוא עידוד של גיוסי כספים על ידי חברות פרטיות לא מדורגות. כלומר לאפשר לחברות עם דירוג נמוך מ-BBB להנפיק אג"ח ולגייס כספים. "כשביקרתי בלונדון, בסניף של מודי'ס, נדהמתי לראות שרוב הגיוסים בעולם מתבצעים על ידי חברות שהן מתחת לדירוג השקעה. חברות קטנות ובינוניות. זה לא פסול. צריך לתמחר את זה נכון והמשקיע מקבל ריבית נוספת על הסיכון. כ-70% מהדירוגים של מודי'ס העולמית הן עבור חברות שנמצאות מתחת לדירוג השקעה מקובלים", הוא אומר.

גם בארץ סך הגיוסים של חברות ציבוריות קטנות, שנמצאות מתחת לדירוגי השקעה, גדל בשנה האחרונה.
"אני מתכוון לחברות פרטיות שמתקשות לקבל אשראי והלוואות באמצעות הבנקים. כשהייתי בבססח הכרתי מאות חברות טובות עם מחזורי פעילות של 100-200 מיליון שקל בשנה, אבל היקף ואופי הפעילות הוא כזה שדירוג האשראי שלהן יהיה תחת לדירוג השקעה. אלה חברות מאוד טובות שיכולות לגייס כסף בשוק ההון, אבל כיום הן שבויות של הבנקים".

אז מה אתה מציע לעשות?
"כיום הרגולציה מאפשרת למלווה לקרוא מחדש להלוואה באופן מיידי אם ההתניות הפיננסיות השתנו, אם למשל הדירוג יורד בדרגה אחת בלבד. זה לא קיים כמעט בעולם. אז נוצר מצב שהחברות פוחדות לגייס כספים וקשה להן להתפתח. צריך לשנות את זה ולאפשר לחברות שהדירוג שלהן הוא BB למשל לגייס כספים תוך תשלום ריבית גבוהה יותר. הסטטיסטיקה שלנו מהפעילות בעולם מראה שתוספת הריבית מכסה מאוד יפה על פשיטות הרגל של חלק מהחברות האלה. צריך לשנות ולהקל את הרגולציה".

איזה עוד תחום מוזנח לדעתך בשוק ההון המקומי ביחס לעולם?
"במדינות מערביות עם שוקי הון מפותחים יש מסחר ער ותוסס במה שנקרא השוק "מעבר לדלפק" (Over The Counter). זה מיועד למשקיעים מוסדיים או כשירים כגון קרנות נאמנות, משקיעים עשירים ומומחים. אפשר לגייס שם במהירות ובלי תשקיף, עם תזכיר מצומצם, ולקבל מימון. ב-2004 רשות ניירות ערך פתחה את מסלול הרצף המוסדי, שהוא למעשה המעבר לדלפק הישראלי, ב-2007 הונפקו מעל 30 מיליארד שקל ברצף המוסדי אבל בהדרגה, גם בעקבות המשבר של 2008-2009, יצרו רגולציה שחנקה את הכלי הנהדר הזה. אנחנו מציעים לרשות ניירות ערך ולרשות שוק ההון לתת לו זריקת עידוד מחודשת. הם פיתחו אותו ואחר-כך הרגו אותו".

לסיכום, אומר מילגרום, "כיום יש מוסדיים שמוציאים כ-60% מהכספים שזורמים אליהם החוצה להשקעות מחוץ לישראל. אין כאן בעיה של מחסור בכסף. להפך. הבעיה היא בקבלת ההחלטות הנכונה. לא מקבלים כאן החלטות נכונות ובזמן. יישום של הצעדים שציינתי, אפילו רק חלקם, יכול להקפיץ את קצב הצמיחה במשק ולצמצם את הגירעון. אין סיבה שהמשק הישראלי לא יצמח בקצב של 4% או יותר". 

עוד כתבות

בנקאות בימי קורונה - עמלות וריביות / עיבוד: טלי בוגדנובסקי , גלובס

העו"ש, החיסכון והקורונה: איך נכון להתמודד עם החשבון בתקופה הזו

הבנקים הגיעו מוכנים יותר לסגר הנוכחי, והם מציעים הקלות חדשות לצד ההקלות הקיימות • האם עדיין אפשר לדחות הלוואה, איך ליצור קשר עם הבנקאי, והאם יהיה מספיק כסף בכספומטים? • "גלובס" מציג: בנקאות בתקופת הסגר • כתבה ראשונה בסדרה

ינסן הואנג. החוק שלו יוכל לשפר הרבה בפרק זמן קצר יחסית / צילום: Chiang Ying ying, Associated Press

No More Moore? העולם עובר לחיות לפי החוק של מייסד אנבידיה

במשך עשורים הכלל החשוב בתעשיית השבבים היה "חוק מור", שהומצא על ידי מייסד אינטל, ומדגים את הזינוק הטכנולוגי שניתן להשיג בכל שנה וחצי ● עכשיו, לאחר שביצועי השבבים לבינה המלאכותית של אנבידיה השתפרו פי 317 מ-2012, אפשר לייסד את "חוק הואנג", על שם מנכ"ל החברה ● איך הכלל החדש משנה את חיינו ומה הקשר לרכישת הענק שביצעה אנבידיה באחרונה?

אזרח קניה נושא שק של פלסטיק למחזור בשכונת העוני דנדורה בניירובי  / צילום: Ben Curtis, Associated Press

האם הרעיון להעניק הלוואת בכדי למגר את העוני באמת הצליח?

אחד הניסיונות המעניינים למיגור העוני במדינות העולם השלישי בוצע על ידי הכלכלן פרופ' מוחמד יונוס, שהמציא המיקרו-אשראי, המאפשר להעניק הלוואות קטנות לעניים ●  פרופ' עומר מואב מתארח בפודקאסט "קטע כלכלי" בכדי להסביר האם הניסוי הזה הצליח ● האזינו

מיכל הלפרין,הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות טוענת: הבנקים חוסמים כניסת חברות פינטק לשוק בארץ

רשות התחרות מבקרת את רשות שוק ההון, שלטענתה נתנה מספר מועט של רשיונות לסטארט-אפים שמתמקדים בשירותים פיננסים ● כך עולה מדוח על "חברות הפינטק וקשיים בפעילותן מול המערכת הבנקאית" ● בפיקוח על הבנקים, ברשות שוק ההון וברשות לאיסור הלבנות הון תוקפים את הדוח

טופז לוק/ צילום: באדיבות המצולם

יועצי רה"מ הגישו תביעת דיבה: "לא ביימנו הפגנה"

עופר גולן וטופז לוק הגישו תביעת דיבה בסף 420 אלף שקל נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, העיתונאי אורי משגב ונגד רוית נאור שהאשימו אותם בבימוי של הפגנה במסגרת ההפגנות נגד ראש הממשלה

אוניברסיטת בר אילן/ צילום:Shutterstock   א.ס.א.פ קרייטיב

קמפוס אוניברסיטת בר אילן יחולק בין תחומי השיפוט של רמת גן וגבעת שמואל

קץ לסכסוך? במשך שנים, גבעת שמואל דרשה לקבל את האוניברסיטה כולה אל תחומה בשל סמיכותה הגאוגרפית ● ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה: "גם את החלקים הקטנים והלא אקדמאים שנלקחו זה רק עניין של זמן עד שהם יוחזרו לר"ג"

סניף בנק מזרחי טפחות / צלם: יח"צ

"על הקשקש": האם מחזיקי מניות בנק אגוד מהציבור ייענו להצעת הרכש של מזרחי טפחות?

מחר בצהריים יחול מועד הקיבול בהצעת הרכש, ועדיין קיים חשש שלא תושג התמיכה הנדרשת, בשל חוסר מודעות להצעה ולתנאיה ● בינתיים מזרחי טפחות מתקדם עם ההיתרים הרגולטוריים

מקס סטוק, פתח תקווה / צילום: בר אל, גלובס

מקס סטוק על הכניסה של ג'מבו לישראל שעות ספורות אחרי הנפקתה: "לא צפויה השפעה מהותית"

בשבוע שעבר משקיעים מוסדיים העניקו שווי גבוה של 1.71 מיליארד שקל לרשת הקמעונאות המוזלת מקס סטוק, שעות ספורות לאחר מכן פוקס דיווחה על כניסתה של הרשת היוונית המוזלת - ג'מבו - לישראל

מחלקת קורונה בחניון בית החולים רמב"ם בחיפה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

חפשו את הכסף: למערכת הבריאות יש אינטרס לשדר עסקים כרגיל

מערכת הבריאות נמצאת בבעיה למרות ניסיונות ההרגעה ● בתי החולים חוששים להכריז על קריסה מחשש שינתקו להם את צינור החמצן הכלכלי ● תמרורי האזהרה דולקים: בתי חולים שמסרבים לקבל חולים, מלחמות עם מד"א לאן לשלוח מתאשפזים ובידוד חלקי לצוותים רפואיים

הנשיא ריבלין / צילום: כדיה לוי, גלובס

מצטרפים לשרים: נשיא המדינה ונשיאת העליון מבקשים לקצץ 10% משכרם

נשיא המדינה ונשיאת בית המשפט העליון מצטרפים לצעד עליו הוחלט בממשלה, על-פיו שכר חברי הכנסת והשרים יקוצץ ב-10% ● שכרו העדכני של הנשיא ריבלין עומד על 64,673 אלף שקל בחודש

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

התאוששות בניו יורק: בורסות וול סטריט ננעלו בעליות וקטעו רצף ירידות בן ארבעה ימים

מדד דאו ג'ונס עלה ב-0.5%, נאסד"ק קפץ ב-1.7% ומדד S&P 500 התחזק ב-1%
● נפט WTI עלה ב-0.7%, הזהב ירד ב-0.2% ● מדדי דאקס ופוטסי 100 עלו ב-0.4%, קאק 40 איבד 0.4% ● מכירות הבתים הקיימים בארה"ב עלו באוגוסט ב-2.4%, לצד עלייה במחירים

דירה למכירה  / צילום: שירי דובר, גלובס

הגל השני של הקורונה הגיע – ודחיית המשכנתאות התחדשה

על-פי נתוני בנק ישראל בחודש אוגוסט לווי המשכנתאות הגדילו את היקף דחיית המשכנתאות ב-3.5 מיליארד שקל לעומת יולי ● מצד שני לווי מחיר למשתכן לקחו משכנתאות גבוהות במיוחד ● המשקיעים בינתיים לא חזרו לשוק

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

גם משבר הקורונה לא בלם את חגיגת גיוסי האג"ח הקונצרניות בתש"פ

המגזר העסקי (ללא פיננסים) גייס כ-43 מיליארד שקל, גידול של כ-30% לעומת שנת תשע"ט, כשמגזר הנדל"ן היווה כ-38% מסך הגיוסים ● במחצית השנה השנייה ניכרה בולטות של חברות בקבוצות הדירוג הגבוהות ביותר

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

5 דברים שכדאי לדעת לפני פתיחת המסחר בתל אביב

מדד דאו ג'ונס עלה ב-0.5%, נאסד"ק קפץ ב-1.7% ומדד S&P 500 התחזק ב-1% ● קבינט הקורונה לא הגיע אמש להחלטות והדיון בו יימשך הבוקר

המשקיעים הצעירים מקבלים טיפים בטיק טוק / צילום: Anjum Naveed, Associated Press

5 סיבות להתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשבר הקורונה

המדדים המובילים בבורסה האמריקאית אמנם חוו ירידות השבוע, אך המגמה הכללית אחרי קריסת השווקים כתוצאה מהמגפה היא עדיין של זינוק בעלייה ● הכוחות שעומדים מאחורי הקריסה וההבראה המהירות ביותר אי פעם כוללים תקוות כלכליות, דומיננטיות של חברות הטק ומינופים בעסקאות מסוכנות

אחמד אל-חבטור (קבוצת "אמפא" בדובאי) ושלומי פוגל  / צילום: יח"צ

עוד קבוצת ענק מדובאי בדרך לארץ: קונגלומרט המלונאות והנדל"ן אל-חבטור יפתח משרד בישראל

היקף נכסיה של קבוצת אל-חבטור נאמד בלמעלה מ-8.5 מיליארד דולר ● בנוסף, הודיעה הקבוצה בניהולו של חאלד אל-חבטור כי החלה במגעים עם חברת "ישראייר" על פתיחת קו טיסות סדיר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. קצב רכישות האג”ח מעיד כי הבנק מתכנן להתערב בשוק עוד תקופה ארוכה / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

הנגיד חושף את השיטה: משרד האוצר מנפח אומדנים, והפוליטיקאים חוגגים

בדיון בממשלה הזהיר הנגיד אמיר ירון מפני שימוש בעייתי ביתרות שנוצרות ונתן רוח גבית לשר כ"ץ בוויכוח עם מרידור • במסגרת הדיון טען ירון שהאוצר מחלק רזרבות ללא דיון מקצועי

משתתפות בטיסת "הכאילו" בטיוואן / צילום: Chiang Ying-ying, AP

בתוך 10 דקות: חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס מכרה את כל הכרטיסים לטיסה "לשום מקום"

מטופש ומזיק לסביבה, אבל מביא לחברות תעופה את היח"צ שחסר להן בתקופה הזאת ● יותר ויותר חברות מוכרות טיסות ב"כאילו" ומציעות ללקוחות אפשרות לעלות על מטוס - גם אם בסוף הם יחזרו לאותה נקודה

זוהר פוקס ואורי לדרמן, מייסדי אורורה לאבס / צילום: אורורה לאבס

אורורה לאבס מגייסת 23 מיליון דולר ממריוס נכט ו-LG

הסטארט-אפ מפתח טכנולוגיה לניהול תוכנה, אבחון ועדכון מרחוק עבור רכבים ומכשירים מחוברים ● בגיוס השתתפו גם פורשה SE, בעלת השליטה בקבוצת פולקסווגן, וחברה מקבוצת טויוטה

מטוס F35 - לוקהיד מרטין/ צילום: לוקהיד מרטין

עסקת F-35 בין ארה"ב לאיחוד האמירויות צפויה להיחתם עד דצמבר

באיחוד האמירויות מבקשים מארה"ב מכתב הסכמה רשמי למכירת המטוסים עד ל-2 בדצמבר 2020 ● גנץ צפוי לדון בנושא היום עם מזכיר ההגנה האמריקאי