איילת שקד / צילום: כדיה לוי, גלובס
בראיון לגלי צה"ל התגאתה יו"רית ימינה איילת שקד במלחמתה בביורוקרטיה וברגולציה. "גם בנט וגם אני הגענו מהמגזר הפרטי", אמרה, "ולכן אנחנו יודעים את החשיבות של אי-התערבות ממשלתית - שצריך לתת לשוק לעבוד, להסיר רגולציה, להסיר חסמים. כשרת משפטים פעלתי המון בנושאים כלכליים, צמצמתי את החקיקה הפרטית ב-50%, בדיוק על-מנת לא להכביד על המגזר העסקי ועל חירות הפרט".
שקד כיהנה כשרת משפטים בין מאי 2015 ליוני 2019. לעתים מזומנות היא הביעה רצון לצמצם לא רק את הכללים והתקנות שמקורם בממשלה, אלא גם את מה שכינתה "אינפלציה" ו"טירוף" של חקיקה פרטית. ועדת המשילות שהובילה עם יריב לוין מהליכוד אפילו המליצה להקטין את מכסת ההצעות שחבר כנסת רשאי להגיש. אבל מה קרה בשטח?
במאי 2018 פרסם משרד משרד המשפטים דוח לסיכום החקיקה ב-2017. בפרק שהוקדש לחקיקה פרטית נכתב כי מספר הצעות החוק שהגישו חברי הכנסת הגיע בכנסת ה-20 לשיא שלא היה כמותו בתולדות הכנסת: 5,124 - לעומת 4,654 בכנסת ה-18 ו-2,923 בכנסת ה-19 שהייתה קצרה בהרבה. גם בחישוב חודשי נשברו שיאים. דוח שפרסמה הלשכה המשפטית של הכנסת כעבור שנה הראה שהמגמה נמשכה ב-2018.
אז מה ירד? הנכונות של הקואליציה לתמוך בהצעות פרטיות. ועדת השרים לחקיקה, ששקד עמדה בראשה, אישרה עד מרץ 2018 רק 16% מהצעות החוק שנידונו בה, לעומת קרוב ל-29% בכנסת הקודמת. קרי: הסיכויים של הצעה פרטית לעבור את המסננת פחתו ב-45%.
אבל חברי הכנסת הגישו כל-כך הרבה הצעות, עד שבמספרים מוחלטים, יותר הצעות הגיעו לגמר. הגידול נראה גם באחוזים: 4.1% מההצעות שהוגשו נכנסו לספר החוקים, לעומת 3.8% בכנסת הקודמת.
בשורה התחתונה: דברי שקד לא נכונים ברובם. בכנסת ה-20 חלה ירידה של כ-45% בשיעור הצעות החוק הפרטיות שאישרה ועדת השרים לחקיקה. אבל חברי הכנסת הגישו הרבה יותר הצעות חוק, ולכן מספר ההצעות שאושרו סופית עלה.