ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: רפי קוץ
חברות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים הישראליות סובלות כבר זמן רב מחסמים רגולטוריים, המקשים על פעילותן בישראל ומאלצים אותן לסגור אותה או להעבירה לחו"ל. אף כי מספרן של חברות אלה מידלדל והולך, נראה כי ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר מעוניינים לשפר את הפיקוח על אלה מהן המבקשות לספק שירותים פיננסיים בישראל.
בשבוע שעבר פרסמה הרשות קול קורא, שבו היא מבקשת לקבל מידע מיזמים בתחומי הפינטק והבלוקצ'יין, החייבים ברישוי כנותני שירותים פיננסיים. על-פי הודעת הרשות, היא "מזמינה יזמים וחברות מתחומים אלה, המיישמים פתרונות טכנולוגיים מתקדמים במתן שירותים פיננסיים, ואשר טעונים רישוי על-פי החוק, ליצור עמה קשר (בין אם הגישו בקשת רישיון ובין אם עליהם להגיש בקשה כאמור), ככל ואלה מעוניינים כי במסגרת תהליך הרישוי והאסדרה על-פי החוק יילקח בחשבון היישום הטכנולוגי הייחודי שבבסיס פעילותם, תוך מתן התייחסות לרגולציה הנדרשת לדעתם בתחומים אלה, ובדגש על ההיבטים המפורטים".
בהודעתה מבקשת הרשות לקבל "פירוט של תחומי הפעילות של אותו יזם בישראל ותחת איזה רישיון ספציפי הוא עתיד לפעול"; "פירוט של החסמים הרגולטוריים העיקריים שעמם מתמודד היזם, בדגש על הרגולציה של הרשות ושל רגולטורים פיננסיים אחרים"; "הסבר על הקשיים הנגרמים כתוצאה מהחסמים המפורטים, בדגש על תחומי הרגולציה של הרשות, וכיצד הקלה בהם אשר אינה פוגמת בתכלית הרגולציה עשויה למזער קשיים אלה"; "השוואה לרגולציה החלה בעולם על היזם או על פעילות דומה, בדגש על מדינות OECD, שהיזם סבור שיכולה להתאים לישראל". החברות מתבקשות למסור את פנייתן לרשות עד 1 בנובמבר 2019.
טל הפלינג, יועצת בכירה לממונה על שוק ההון, התייחסה בשיחה עם "גלובס" לקול הקורא ואמרה: "אנחנו רואים חשיבות גבוהה בשחקנים שמעוררים חדשנות ותחרות בתחום השירותים הפיננסיים, ומגדילים נגישות לשירותים אלה. מטרת הפנייה של הרשות היא לזהות ולייחד את שחקני תעשיית הפינטק והבלוקצ'יין, כדי שנוכל לטפל בהם בלוחות הזמנים המתאימים ותחת תנאי הרישוי המתאימים".
המטבע של פייסבוק יגיע לישראל?
לפני כחודשיים נחשף ב"גלובס" מכתב של פורום תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית למפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, ובו דרישה להסדיר את מתן השירותים הבנקאיים לחברות הפועלות בתחום. במכתב ציין מנכ"ל הפורום, יגאל נבו, כי "תעשיית הבלוקצ'יין בישראל היא מהמובילות בעולם בהיבט הטכנולוגי, אבל מרביתה פועלת באופן מסורבל ולא יעיל בשל קשיים רגולטוריים".
כבר בדצמבר 2018 פרסם בנק ישראל קול קורא, שבו ביקש לקבל מידע מהציבור עבור הצוות הממשלתי הבין-משרדי המיועד "לתיאום רגולטורי בנוגע לנכסים וירטואליים". הצוות כולל נציגים ממשרדי האוצר והמשפטים, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מערך הסייבר הלאומי ובנק ישראל.
באותו קול קורא הוצגו לציבור שבע שאלות עיקריות, והראשונה מביניהן הייתה "מהם החסמים העיקריים, רגולטוריים ושאינם רגולטוריים, שאיתם מתמודדים בעלי עניין ישראליים העוסקים בנכסים וירטואליים, כאשר הם מבקשים לפעול בישראל ולהציע את המוצר שלהם לצרכן המקומי". ואולם, נראה כי התשובות שהתקבלו בעקבות אותו קול קורא אינן מספקות את רשות שוק ההון, שכאמור, הציגה שאלה דומה גם בקול הקורא שפרסמה בשבוע שעבר.
נזכיר כי בסוף יולי, כפי שנחשף ב"גלובס", התקיים מפגש רשמי ראשון במשרדי בנק ישראל בירושלים בין הצוות הבין-משרדי הממשלתי בתחום ובין תומר בראל, אחד המנהלים הישראלים הבכירים בפייסבוק, הנמנה עם מובילי פרויקט ליברה, המטבע הדיגיטלי של פייסבוק. בתגובה ל"גלובס" נמסר מבנק ישראל בעקבות אותו מפגש: "הצוות הבין-משרדי לתיאום רגולטורי בנושא נכסים וירטואליים מקיים פגישות עם גופי פינטק מהארץ ומהעולם כדבר שבשגרה, ובמסגרת זו התקיימה גם הפגישה המדוברת".
ואולם לא מדובר בעוד פגישה רגילה עם "גוף פינטק": בראל הוא סגן נשיא קליברה, זרוע הבלוקצ'יין של ענקית המדיה החברתית, שבחודשים האחרונים קיימה פגישות דומות עם רגולטורים פיננסיים במדינות רבות בעולם. אם פרויקט ליברה ימשיך לפעול למרות החסמים הרגולטוריים הניצבים בפניו, מעניין יהיה לראות אם ישראל תהיה בין אזורי הפעילות הראשונים של המטבע הדיגיטלי של פייסבוק.
הפיקוח על הפינטק יידחה בשנתיים
באחרונה סיכמה רשות שוק ההון עם משרד המשפטים כי בתחילת כהונתה של הכנסת הבאה יוגש תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, שידחה בשנתיים את החלת הפיקוח של הרשות על גופים חוץ-בנקאיים, ובהם חברות פינטק, חלפני כספים ונותני אשראי חוץ-בנקאי. ברשות הסבירו את הצורך בדחייה בחוסר זמן וידיים עובדות לטיפול במצבור הגדול של בקשות לרישוי עבור גופים אלה.
לא ברור עד כמה משמעותי יהיה התיקון לחוק מבחינתן של חברות המספקות שירותי מטבע דיגיטלי, כל עוד לא אושר בכנסת צו איסור הלבנת הון החדש, הנוגע גם למטבעות דיגיטליים. נציין גם כי בתחילת אוגוסט פרסמה הרשות את הנוהל לרישוי נותני שירותים פיננסיים, ובו דרישות מחמירות ביחס לנוהל הקודם.
בכל מקרה, ברשות שוק ההון, בראשותו של הממונה על הרשות ד"ר משה ברקת, מדגישים כי הם מעוניינים לעודד חדשנות פיננסית. באחרונה הצטרפה הרשות לארגון GFIN - רשת הכוללת 30 רגולטורים פיננסיים וגופים בינלאומיים, ובהם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) והבנק העולמי, הפועלת להקמת "ארגז חול" (Sandbox) בינלאומי ליזמים בתחום ולשיתוף ידע חדשני בין רגולטורים בעולם. כמו כן, השתתפה הרשות באפריל בשולחן עגול שערכה קרן המטבע בנושאי פינטק ומטבעות דיגיטליים.
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.