תלמידים בכיתה / צילום: איל יצהר
ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-2018 ב-4% (במחירים קבועים) והסתכמה ב-110 מיליארד שקל, אך לא מדובר בהכרח בבשורה חיובית - קצב העלייה בתקציב החינוך יורד, ובשנה שעברה נרשמה עלייה של 4.7% - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ג').
אם לוקחים בחשבון את ההוצאה לנפש, כלומר בהתאם למספר התלמידים, אז העלייה מצומצמת יותר ועומדת על 2% (לעומת 2.7% ב-2017 ו-3.7% ב-2016).
ההוצאה השוטפת (לא כולל השקעה בנכסים קבועים) מתחלקת בין עלות עבודה (73%), קניית סחורות ושירותים (23%) ובלאי (4%).
ירידה בקצב הצמיחה של ההוצאה הייתה יכולה להיות חיובית, אם הסיבה הייתה ירידה בהוצאות משקי הבית, אך זה אינו המצב. משקי בית ותרומות מימנו בשנה שעברה 23.9% מההוצאה הלאומית לחינוך, בדומה לשנה שלפני כן. שאר המימון הגיע מהממשלה, מהרשויות המקומיות וממוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח.
הנתונים על ההוצאה הלאומית לחינוך כוללים את כל שלבי החינוך - מהגיל הרך ועד האקדמיה. הוצאות אלה כוללות קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, קניית צורכי כתיבה וכו'.
הלמ"ס פרסמה גם נתונים מפורטים יותר על 2016, אז ניתן לראות את החלק של משקי הבית ותרומות לפי שלבי החינוך - בקדם-יסודי הם מימנו קרוב לרבע מההוצאה (כ-3 מיליארד שקל); בחינוך יסודי - 7% (1.9 מיליארד שקל) בחינוך על-יסודי - 14% (3.1 מיליארד שקל); ובאקדמיה בין שליש ל-60% מההוצאה.