גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כולם היו בטוחים שמיזם הסיבים מת - אך אני מאמין שעוד חברת תקשורת תיכנס כשותפה"

דורון כהן, יו"ר ומנכ"ל מיזם הסיבים האופטיים IBC, מספר בראיון פרישה ל"גלובס" על הכישלון בתחילת הדרך, על הצעדים הקשים שהובילו למפנה ועל עתיד המיזם בלעדיו • "בעלי המניות במיזם הפסידו מאות מיליוני שקלים. מנגד, המדינה השקיעה 150 מיליון שקל ולא הפסידה אותם"

דורון כהן, מנכ"ל ויו"ר מיזם הסיבים האופטיים IBC / צילום: כדיה לוי, גלובס
דורון כהן, מנכ"ל ויו"ר מיזם הסיבים האופטיים IBC / צילום: כדיה לוי, גלובס

בשבוע שעבר נערך הטקס הרשמי לקבלת הרישיון המעודכן של מיזם הסיבים האופטיים IBC במשרד התקשורת. מטרת המיזם, שיצא לדרך אי שם ב-2013, הייתה להקים רשת של סיבים אופטיים על גבי רשת החשמל, ובכך לספק למשקי-הבית בישראל אינטרנט במהירות של עד 1 ג'יגה-בייט.

המיזם הזה התחיל בתור הבטחה גדולה - להקים חברת תשתיות מתקדמת שתתחרה בבזק ובהוט. אלא שמאז הקמתו הוא עבר טלטלות וגלגולים, ובסופו של דבר הפך ליצור כלאיים שלא מצליח לעמוד על רגליו. הקשיים במיזם הובילו לשינוי מבנה הבעלות ולכניסתן של סלקום וקרן תש"י. כעת, תחת מבנה הבעלות החדש, הבעלים מקווים לעמוד בציפיות מתחילת הדרך.

מי ששימש כמנכ"ל וכיו"ר המיזם הוא דורון כהן, שהצטרף אליו ב-2015 - תקופה קשה מאוד עבור המיזם. על כהן הוטלה משימת ההיחלצות מהמשבר.

קצרה היריעה מלתאר את כל שרשרת המחדלים שהובילו לכישלון המיזם בשלביו הראשונים. לכהן מגיע קרדיט גדול על כך שהמיזם התעורר לחיים עם משקיעים חדשים ועם המון תקווה, שבסוף אולי תקום כאן תשתית סיבים אופטיים נוספת, שהיא תנאי להתפתחותה של מדינה מודרנית.

אבל ככל שהמיזם התקרב לשלב הנוכחי, קבלת הרישיון החדש ממשרד התקשורת, כבר היה ברור שכהן לא יישאר בחברה. בשלבי המשא ומתן לכניסת סלקום וקרן תש"י, הוא לקח על עצמו לשמש כנציג בעלי המניות המוכרים מול המשקיעים החדשים, ולכן היה ברור שלמרות הניסיון הרב שצבר, הוא ייאלץ לפנות את כיסאו.

 מה גילית כשהצטרפת ב-2015?
"כשנכנסתי לתפקיד החברה הייתה בעיצומו של משבר. היא לא הצליחה להגשים את התוכנית העסקית שלה. לא הייתה תוכנית פריסה והמוצר לא היה שלם. אחד הדברים הראשונים שעשיתי זה להאיץ פריסה משמעותית של סיבים אופטיים, ובסוף 2015 הייתה פריסה ראשונה אחרי שנתיים של הפסקה. תוך כדי, הכנו תוכנית עסקית".

מה היה המכשול הגדול?
"בתחילת 2016 דבר אחד היה ברור. צריך כסף, והרבה".

מה אותו דירקטוריון לא ידע לפני שאתה הגעת?
"אני יודע מה אני ידעתי. הייתה תוכנית עסקית שלא הוגשמה ולא הייתה ריאלית. בתחילת 2016 התברר שצריך לפחות כמה מאות מיליוני שקלים ושבעלי המניות הנוכחיים לא יביאו את הכסף הזה. הצלחתי לשכנע אותם ללכת לתוכנית של גיוס, שבנויה משלוש זרועות, אבל יש עוד זרוע שהיא הכי חשובה - יצירת אמון בקרב בעלי המניות. אז קודם כל צריך להתחיל לגייס כסף. לקחת בנק השקעות, לפתוח חדר מידע, תוכנית עסקית וכו'. שכרנו את שירותי בנק רוטשילד ואת BBDO, שהכינו תוכנית עסקית שמבוססת על עבודה שנעשתה בחברה ועל עלויות עבודה מעודכנות.

"אבל תוכנית כזאת לבדה לא מספיקה. היא צריכה לשבת על עוד שתי רגליים - הראשונה היא שינוי של רגולציה. היה לי ברור שבלי כניסה של חברת תקשורת למיזם לא ייכנס אף משקיע, ולכן קודם כל צריך לשנות מדיניות ולאפשר לחברת תקשורת להשקיע. זאת לצד הקלות רגולטוריות כמו פטור מהיתר בנייה, שוק סיטונאי שיאפשר לנו לחבר במקומות מסוימים דרך תשתית בזק, וכמובן ביטול חובת הפריסה בכל המדינה. היה לי ברור שבלי הצעדים האלה לא יבוא אף משקיע. הדבר השלישי והכי חשוב היה לשרוד".

"בהתחלה המדינה רצתה גם, גם וגם"

בסופו של דבר המיזם שרד בזכות כניסת משקיעים חדשים. אחת המוציאות והמביאות בהסכם לצידו של כהן הייתה עו"ד רולי קלינגר, היועצת המשפטית לשעבר בפרטנר שהצטרפה למיזם במטרה לסגור את העסקה.
אבל השאלה הגדולה היא איך המיזם שרד עד אז תחת הקשיים הרבים. אחת הערכות היא שחברת החשמל הסכימה לדחות תשלומים ואפשרה לו להמשיך להתקיים. "ממש לא, חברת חשמל לא הזרימה כסף", אומר כהן.

אומנם אסור היה לה להזרים כסף, אבל לא שילמתם לה על עבודות.
כהן מעדיף לא לענות בצורה ישירה על השאלה ועונה בעקיפין. "אף אחד לא היה משקיע בחברה אם היא הייתה מתה".

אם IBC כשלה, אולי צריך היה פשוט לסגור אותה בשל היעדר היתכנות כלכלית?
"למיזם הזה יש היתכנות כלכלית, בהחלט כן. זה נכון עוד יותר כיום, כשמשקיעות כמו סלקום ותש"י נכנסות אליו. אם זה היה עובד כפי שרצו בהתחלה היינו בין המדינות הראשונות בעולם בפריסת סיבים אופטיים. זה היה גורם גם לבזק לפרוס מהר יותר".

מה דעתך על המדיניות בתחום, כיצד היא השפיעה על הצלחתכם?
"אני לא רוצה לדרוך למישהו על היבלות, אבל לפעמים יושבים אנשים בממשלה, רוצים לעשות טוב, אבל האויב של הטוב זה המצוין.

"רצו גם להביא סיבים אופטיים, שזו הטכנולוגיה הכי חדישה, גם לייצר תחרות לבזק, אבל גם שזה יהיה ניטרלי, ושזה יהיה אוניברסלי. גם, גם וגם. לכל זה לא הייתה היתכנות כלכלית".

רק חבל שזה היה אחרי שהמדינה השקיעה 150 מיליון שקל.
"היה אפשר לקבור את המיזם, אבל מה היה קורה ל-150 מיליון שקל האלה? הם היו יורדים לטמיון. כולם היו בטוחים שהמיזם הזה מת, אבל הוא לא. אני מאמין שלפחות עוד חברת תקשורת אחת תבוא ותהיה שותפה אסטרטגית לצד סלקום ותש"י - וזה יפיח בו חיים. הכי קל היה לסגור. הרבה יותר קשה להתעקש".

ומי חטף את המכה הכי קשה?
"בלי לרדת לפרטים ספציפיים, בעלי המניות במיזם הפסידו מאות מיליונים. מנגד, המדינה השקיעה ביוזמה ולא הפסידה את הכסף כי הציוד כאן מותקן, עובד וישרת בעתיד את התושבים לעוד הרבה שנים. בעלי המניות קיבלו החזר מסוים, אבל את הרוב הפסידו".

החמצן שסיסקו העניקה לחברה

בעלי המניות הישראליים שמכרו את מניותיהם שכהן מדבר עליהם הם באטם, רפ"ק, יהודה זיסאפל וחברת טמרס. הם החזיקו ב-30% מהמניות, ויה אירופה החזיקה ב-30% וחברת חשמל החזיקה ב-40%. במבנה החדש סלקום ותש"י מחזיקות ב-35% כל אחת וחברת החשמל מחזיקה ב-30%. סיסקו העניקה לפרויקט אשראי ספקים, והיא הייתה הספקית הבלעדית של הציוד עבורו.

מה אתה יכול לספר על חלקה של ויה אירופה במיזם?
"לא הוצאנו אף אחד, ויה אירופה נשארה בעלת שליטה עד הרגע האחרון".

אחת השאלות הלא פתורות היא מעמדה של סיסקו בפרויקט. כהן לא מוכן להגיד מילה על מערכת היחסים שבין ויה אירופה וסיסקו למיזם, אבל בעלי מניות אחרים אמרו ל"גלובס" שבלי סיסקו גם העסקה עם סלקום ותש"י לא הייתה יוצאת לפועל. הסיבה היא שסיסקו הייתה נושה מובטח של המיזם, וככזו הייתה יכולה לסגור אותו מהיום הראשון. אלא שהיא בחרה שלא לעשות זאת. במקום זאת היא בחרה ללכת לתהליך מסודר שבו המשקיעים יקבלו חלק מהכסף שלהם תוך שהיא בעצמה סופגת נזק כבד מאוד. 

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר