ניצן הורוביץ, יו"ר המחנה הדמוקרטי / צילום: יוסי כהן
אחת הדרכים להטעות באמצעות סטטיסטיקה נקראת "צ'רי פיקינג", ובעברית: לבחור את הדובדבנים. דהיינו, להציג רק את המקרים שתומכים במסקנה. בט' באב פרסם יו"ר המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ פוסט בפייסבוק שבו ביקר את הפוליטיקאים מימין "שמעיזים לדבר ביום הזה על אהבת חינם". כשבודקים את המספרים, הוא טען, רואים בדיוק מי מסית ומי סופג קללות - "על פי דוח השנאה של קרן ברל כצנלסון, 32% מהשנאה מכוונת כלפי ערבים, 13% נגד אנשי שמאל, 11% נגד להט"ב. ההפחדה והשנאה הזאת מגיעה מכיוון אחד".
אם כן, הורוביץ מבקש להראות שהקורבנות העיקריים של שיח מפלג הם ערבים וערביות, אנשים ונשים מהשמאל, ולהט"ב. המשרוקית לא בדקה אם השנאה לקבוצות האלה באה דווקא מימין, אבל הורוביץ מניח כמדומה שזה המצב. האם המחקר שהוא מציג תומך בכך, אפילו לשיטתו?
הדוח של קרן ברל כצנלסון הוא מערכת ניטור שמציגה בזמן אמת פילוח של השיח המסית ברשת. הוא מבוסס על טכנולוגיה של חברת ויגו מקבוצת יפעת (גילוי נאות: המשרוקית נעזרת במערכת אחרת של יפעת).
המספרים של הורוביץ, נמסר לנו, נדגמו בין 8 ל-9 באוגוסט. ואמנם, לפי נתונים שקיבלנו מוויגו, 37% מהשיח ב-8 באוגוסט כוון נגד ערבים, 11% נגד אנשי שמאל ו-9% נגד להט"ב (נתוני המחרת שונים קצת). אבל מיד אחרי הערבים, עם 17%, נמצאת קבוצה שהורוביץ לא הזכיר: חרדים. ובמקום החמישי, עם 7%, מזרחים.
חרדים תופסים בקביעות מקום גבוה במדד השנאה. בכל החודש החולף, לפי המידע שהוצג סמוך לסגירת הגיליון, הם זכו כמו השמאלנים ל-13% משיח השנאה, אחרי 31% שספגו הערבים. ההתעלמות מהם גורמת לטיעון של הורוביץ להישמע משכנע יותר.
בסקירה שכתבו מחברי דוח השנאה לפני כשנה וחצי מצוין כי רבע מהשיח נגד חרדים בזמן המאבק על חוק המרכולים התפרסם "בקבוצות ובעמודי פייסבוק נגד הכפייה הדתית דוגמת 'ישראל חופשית' ו'שיקצע מהמרפסת'". ישראל חופשית, שייסד הורוביץ, מזוהה דווקא עם השמאל.
■ בשורה התחתונה: דברי הורוביץ מטעים. לפי הדוח שבחר לצטט, חלק גדול משיח השנאה מופנה גם כלפי חרדים ומזרחים. השמטתם חיזקה את הרושם ששיח השנאה מגיע מימין בלבד.