גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לימונדה נוסח בייג'ין: איך סין יכולה ללמוד מיפן ולהרוויח מהשינוי

בזמן שמתלהט העימות עם ארה"ב, מומלץ לסין ללמוד מהמקרה היפני ובמקום לצאת למאבק בו תפסיד, לבחון כיצד תוכל דווקא להרוויח מהשינוי הבלתי נמנע

מימין: ראש הממשלה היפני לשעבר יאסואו פוקודה, רה"מ יפן הנוכחי שינזו אבה וראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג / צילום: KIM KYUNG-HOON, רויטרס
מימין: ראש הממשלה היפני לשעבר יאסואו פוקודה, רה"מ יפן הנוכחי שינזו אבה וראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג / צילום: KIM KYUNG-HOON, רויטרס

"אל תהיו קורבן של מלחמת הסחר. ראו בה הזדמנות פז לשינוי כלכלי וחברתי", כך אמר ראש ממשלת יפן לשעבר, יאסואו פוקודה, בפורום סחר חוץ שהתקיים בהונג קונג בראשית החודש. פוקודה הציע לבייג'ין ללמוד מהניסיון היפני כיצד לנצל את מתיחות הסחר מול ארה"ב לביצוע רפורמות ולמציאת מנועי צמיחה חדשים.

האם ההיסטוריה של יפן יכולה לשמש כמראה לעתידה של סין - או שמא ההבדלים בין השתיים יובילו לתוצאות שונות? הסאגה היפנית החלה בשנות ה-50. כלכלת יפן, אז צעירה ונמרצת, מצאה את עצמה במערכה מתגלגלת מול "הדוד סם". המערכה הפכה למלחמת התשה שארכה יותר מ-40 שנה והסתיימה בקול ענות חלושה מצד טוקיו. הקרב הראשון החל בתחום הטקסטיל, התפשט לסיבים סינטטיים, עבר לפלדה, גלש לטלוויזיות צבעוניות ולמכוניות ומאוחר יותר עבר לתחום המוליכים למחצה. המטרות נעו ממוצר למוצר, במעלה שרשרת ההתפתחות התעשייתית והטכנולוגית של יפן.

מתחילת שנות ה-80 נהנתה תעשיית המוליכים למחצה של יפן מתמיכה ממשלתית נדיבה והזינוק שלה היה מרשים. כשיפן עקפה את ארה"ב כספקית השבבים הגדולה בעולם, וושינגטון רתחה מזעם: יפן הואשמה בסבסוד פסול של תעשיה מקומית, בהפרת זכויות הקניין (היטאצ'י מ-IBM), בהצפת השוק האמריקאי וגם במכירת מוצרים רגישים לברה"מ (אלקטרוניקה של טושיבה אשר שיפרה את הצוללות שלה). אחרי סדרה של מכסים, עונשים וחרמות, יפן הרימה ידיים. היא חתמה על עסקת שיתוף הטכנולוגיות שלה עם ארה"ב, הסכימה להגדיל את רכישת השבבים מארה"ב והתחייבה לציית לכללי פיקוח אמריקאי. במקביל, יפן גם השתתפה ב"הסכם פלאזה" (ניסיון יזום של שווקים מפותחים להחליש את הדולר), שאחריו ערכו של הין הוכפל מול הדולר ותחרותיות היצוא היפני ספגה מהלומה נוספת. כדי לסתום את הגולל, ארה"ב גם הגנה על תעשיית השבבים המקומית בחקיקה.

בשנות ה-2000, השתנו תנאי השוק: ארה"ב צברה יתרון תחרותי בתחום המיקרו-מעבדים. דרום קוריאה וטייוואן הפכו למתחרות חזקות של יפן. יפן עצמה הפסידה את ההובלה בשוק המוליכים למחצה ובחרה לחפש שיתופי פעולה טכנולוגיים באירופה.

ארה"ב בדרך למתקפה רב-מערכתית

כנראה שגם לסין צפויה מתקפה רב-מערכתית. ארה"ב לא תהיה מוכנה להסתפק בפשרות יצוא-יבוא בתחום החקלאות והתעשיות המסורתיות. כמו במקרה של יפן, עיני וושינגטון גם הפעם נשואות אל תעשיות הדגל "החמות" של סין: בינה מלאכותית, חלל, רובוטיקה וננו-טכנולוגיה.

פרופ' Yiwei מאוניברסיטת רנמין (Renmin), מומחה ליחסים בינלאומיים, לא מאמין שמגבלות אמריקאיות על חברות התשתיות כגון וואווי ו-ZTE ישנו במשהו את השאיפות הטכנולוגיות של סין - היא רק רואה בכך דחיפה לכיוון העצמאות הטכנולוגית. היריבות עם ארה"ב, כמו במקרה של יפן, דוחקת את סין לחפש שותפויות עסקיות באירופה ובמדינות אחרות, ביניהן ישראל.

ליפן לא הייתה ברירה - אחרי מלחמת העולם השניה היא הייתה תלויה בארה"ב הן מבחינה ביטחונית והן מבחינה כלכלית. בנוסף, יפן כבר הייתה מדינה מפותחת ופוטנציאל הצמיחה שלה היה מוגבל. סין, מנגד, התברכה בשוק מקומי ענק שטומן בחובו פוטנציאל רב, אך השוק הזה משווע לרפורמות. סין נמצאת עדיין בשלבי התפתחות התחלתיים ושינוי במודל הצמיחה המקרטע שלה יכול לספק לה עוד הרבה שנים של צמיחה וחיזוק מעמדה בזירה הגלובלית (מן הסתם, למורת רוחם של האמריקאים). האיום הכלכלי הגדול ביותר שלה הוא "מלכוד הכנסות הביניים" - הסכנה לדעוך בטרם שתגיע לרמות הכנסה של מדינות מפותחות. ברור שמלחמת הסחר מערימה קשיים בדרך לשם.

התחבטות בין הבראה לזגזוג

על סין לנצל את התקופה הנוכחית כדי להאיץ את תהליך הליברליזציה, ובעיקר עליה לשאוף לצמצם את מעורבות הממשלה בהקצאת המשאבים. על סין ללמוד מהניסיון היפני, שמלמד כי אין לניהול המרכזי את הגמישות הדרושה כדי לזהות הזדמנויות בסביבה עסקית משתנה. הדפנסיביות של יפן גרמה לה לדבוק בתעשיות הרכב, ברובוטיקה ובציוד אלקטרוני בהן הצטיינה, במקום להצטרף למהפכת האינטרנט. זאת גם כנראה הסיבה שסין טובה בלסגור פערים, אך מתקשה עדיין להוביל טכנולוגית.

הממשל הסיני עושה אמנם מאמץ כדי להבריא את הכלכלה, אך נוטה לזגזג. שנתיים ניהלה בייג'ין קמפיין להפחתת נטל החוב, אולם "מפלצת" האטת הצמיחה ריפתה את ידיה והיא שוב נקטה במדיניות הקלות האשראי לנדל"ן ולתשתיות.

הזדקנות האוכלוסייה דורשת שורה של צעדים לחיזוק הכוח הצרכני, תוך כדי מעבר מכלכלה שנשענת על תעשייה ותשתיות, לכלכלה שנשענת על ענף השירותים, בדומה למשקים מפותחים. סין כבר עשתה קפיצת מדרגה לכיוון הרצוי - תחום השירותים מהווה היום יותר ממחצית התמ"ג, זאת בהשוואה לכ-20% בתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה.

תרומת הסקטורים השונים לתמג

באיזו מידה משקפים שוקי המניות של סין את השינויים המבניים שעוברת הכלכלה? התעשיות החדשות מחליפות בהדרגה את הישנות. חדשנות טכנולוגית ושינויים בדפוסי צריכה שמקורם בזינוק בהכנסות, מולידים רוטציה סקטוריאלית מבורכת. המדדים הסיניים נותנים היום ייצוג גדול יותר לענפי הטכנולוגיה, הרפואה והצריכה. ענף הפיננסים נותר אמנם הדומיננטי מבין כולם, אך הוא מאבד מנתחו משנה לשנה. ענף הטכנולוגיה/שירותי תקשורת נמנה עם הענפים הצומחים ביותר בעשור האחרון.

סין נמצאת בתהליך הדרגתי של פתיחת השווקים למשקיעים זרים ומלחמת הסחר דוחקת אותה להגביר את הקצב. עכשיו, יותר מתמיד, חשוב להבין כיצד בנויים המדדים השונים: מי רגיש למלחמת הסחר ומי משקף בעיקר את השוק המקומי.

סין פותחת את השערים בהדרגה

אלפבית סיני: לחברות סיניות יש שלל אפשרויות התאגדות ורישום למסחר, מקומיות וזרות. מסיבה זו, המשקיעים מבולבלים נוכח הסוגים השונים של מניות: A , B , H , N , Red Chips , S Chips ואחרים. המשקיעים יכולים להיחשף לשוק הסיני דרך חברות שנסחרות בחו"ל, אולם השוק המקומי עדיין מהווה חלק הארי של מערך ההזדמנויות. בעשור האחרון לאט ובזהירות סין פותחת את שערי הבורסות בשנחאי ובשנזן למשקיעים מחו"ל והודות לכך ב-2018 החליטו ב-MCSI להכניס חלק ממניות ה-A (הנסחרות בסין) למדד השווקים המתעוררים.

בחינת ההתפלגות הסקטוריאלית של המדדים מעלה כי המדדים המקומיים CSI300 ו-FTSE China A-50 והמדד ההונג קונגי Hang Seng China עדיין מייצגים את "הכלכלה הישנה" - הטיה חזקה לבנקים, לביטוח ולנדל"ן. "הכלכלה החדשה" מוצאת את דרכה במדד MSCI China שנותן משקל גבוה יחסית למניות מסוג N (הרשומות למסחר בארה"ב) בענפי הצריכה והטכנולוגיה. השמות המוכרים של המניות במדד הם אליבאבא, טנסנט, ביידו וג'י.די. חשוב להדגיש כי ענף הרפואה עדיין זוכה למשקל נמוך של כ-3%, הרחק מהרמות הקיימות בשווקים במפותחים. מגמה זו תשתנה ככל הנראה נוכח הזדקנות האוכלוסייה בסין והעלייה ברמת החיים. ראוי לציין כי מדד CSI300, שמייצג את "הכלכלה הישנה", עבר שינוי ונותן היום ייצוג רב יותר לענפי הטכנולוגיה, הצריכה ואפילו הרפואה (6.5%).

תיאורי מדדי מניות של סין לפי התפלגות סקטוריאלית (באחוזים)

נראה כי חשיפה למדדים מקומיים בסין, כלומר מניות מסוג A, היא למעשה הבעת אמון בשוק המקומי ועשויה ליהנות מהפן הריכוזי של סין - תמיכות ממשלתית בתעשיות הוותיקות והרחבות נדיבות. לעומת זאת, השקעה במדדי "הכלכלה החדשה" כמו MSCI China ושלל של מדדי "נישה", שנועדו לשקף את סין הגלובלית, תהיה מטבע הדברים רגישה יותר למתיחות בין ארה"ב לסין. עם זאת, במבט לטווח ארוך, המדדים האלו מעניקים משקל רב יותר לדור העתיד של התעשיה בסין. המשקיע בכלכלה המרתקת זו יצטרך לבחור בין הישן לחדש או אולי לשלב בין שני העולמות, לפחות כל עוד עתידה הכלכלי של סין לוט בערפל המתיחות עם ארה"ב. 

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. המידע האמור הינו למטרות מידע בלבד ואין לראות באמור שיווק או הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך, המתחשב בצרכיו של כל אדם

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב