גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גיורא איילנד: הגידול בהסכם הסיוע הביטחוני של ארה"ב פוגע בתעשיות הקטנות והבינוניות

במסגרת ההסכם בוטלה היכולת של ישראל להמיר כ-25% מכספי הסיוע מדולר לשקל • האלוף במיל' איילנד כתב את הדברים בחוות-דעת שחיבר בהזמנת פורום חברות המייצרות רכיבים לתעופה • חוות-הדעת מציעה ליצור "אפליה מתקנת" לספקים זרים שיבצעו עסקאות רכש עם חברות קטנות

האלוף (במיל') גיורא איילנד / צילום: תמר מצפי, גלובס
האלוף (במיל') גיורא איילנד / צילום: תמר מצפי, גלובס

האלוף (במיל’) גיורא איילנד מזהיר כי הגידול בהיקף הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, שנחתם ב-2016, "אופטי בלבד", ושהוא מרע את מצבן של התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות. בחוות-דעת שחיבר בהזמנת פורום של חברות העלולות להיפגע מתנאי הסכם הסיוע האמריקאי, איילנד קובע כי "לכאורה מדובר בהסכם טוב, שכן הסכום הכולל שלו הוא 38 מיליארד דולר, ממוצע של 3.8 מיליארד דולר לשנה, אך בפועל מדובר בהסכם בעייתי".

חוות-הדעת היא חלק ממהלך של התעשיינים הקטנים והבינוניים לשיפור מעמדן במסגרת הסכם הסיוע. מהלך זה מנוהל בין השאר על רקע שלוש עסקאות ענק שמשרד הביטחון מקדם עם האמריקאים והחברות רוצות לקבל נתח מהן. מדובר בעסקאות לרכש של טייסת מטוסי קרב חדשה, מטוסים לתדלוק אווירי ומסוקי סער. החלטות בנושא צפויות להתקבל עם כינון הממשלה הבאה.

פורום החברות שאיילנד מלווה ומספק להן שירותי ייעוץ מייצרות מכלולים ורכיבים תעופתיים: וויפרו גבעון מקריית ביאליק; בז מכלולים ומוקד מכשירים מדויקים שפועלות מאזור התעשייה בר לב; פדקו ישראל מפארק התעשייה שבעמק חפר; כבירן מקיבוץ כברי; כנפית ממגדל העמק ואפ.בי.אמ חומרים מרוכבים מקריית גת. שבע החברות מעסיקות יותר מאלף עובדים ומספקות תעסוקה לכאלף נוספים.

את הפורום ייסד סמנכ"ל וויפרו גבעון, גוני לצטר, במטרה להוביל להבנות עם התעשיות האמריקאיות לקראת השינויים הצפויים בהסכם הסיוע ובמרכזם ביטול היכולת של ישראל להמיר בכל שנה כ-25% מכספי הסיוע מדולר לשקל. עם ביטול המרות אלה, התקציב השקלי של משרד הביטחון לרכש מחברות בישראל יצטמצם משמעותית והוא יוכל למצות את כספי הסיוע רק בחברות שרשומות בארה"ב.

שינויים אלה מעוררים דאגה רבה בעוד מאות חברות ברחבי הארץ, שרבות מהן מתקיימות בזכות הזמנות ממשרד הביטחון או מהתקשרויות עם חברות גדולות כקבלניות משנה. ניתוח שעשה בעבר משרד הביטחון קבע כי השינוי בהסכם עלול לפגוע בכ-600 חברות, לסכן מקומות עבודה של כ-20 אלף עובדים ולגרום למשק אובדן הכנסות של 7 מיליארד שקל במונחי תוצר.

"אילוצים לרכוש מוצרים יקרים יותר"

לפי חוות-הדעת, הסיוע האמריקאי מורכב מ-3.3 מיליארד דולר לשנה וכולל "מתנה" של 5 מיליארד דולר שמשרד ההגנה מעניק לישראל, בין השאר למימון תוכניות פיתוח והצטיידות במערכות להגנה אווירית: טילי חץ, שרביט קסמים וכיפת ברזל.

"מרכיב ה’מתנה’ בהסכמים הנפרדים היה גדול ומשמעותי באופן יחסי, שכן האמריקאים מימנו בפועל חלק ניכר מפיתוח טכנולוגי ישראלי ייחודי", נכתב בחוות-הדעת: "הסדר מיוחד זה מתבטל, ומעתה כל הסכום, 33 מיליארד דולר פלוס 5 מיליארד דולר, ייחשב כסיוע החוץ הרגיל, דבר שיחייב כמובן רכש בארה"ב. מבחינת ישראל עדיף היה ההסדר הקודם, שהפריד בין סיוע חוץ לרכש בארה"ב ובין מיליארדים שמשקיע משרד ההגנה בפרויקטים טכנולוגיים ישראליים".

בהמשך איילנד מזהיר כי הביטול המדורג של יכולת ההמרה מדולר לשקל "יוביל לפגיעה משמעותית עד דרמטית בפעילות המקומית של התעשייה הביטחונית הישראלית", ובנוסף, ישחק את כושר הקנייה האמיתי של ישראל בשוק האמריקאי, שנמוך בכ-25% לעומת כושר הקנייה בדולר מומר המשמש לרכש בשוק הישראלי.

לפי איילנד, "הרכש בארה"ב הוא אמנם מבורך, שכן הכסף ניתן במתנה, אך יחד עם זאת הדבר יוצר אילוצים וצורך לרכוש מוצרים יקרים או מוצרים שיש טובים מהם בישראל או באירופה".

החברות הגדולות מגדילות את הפער

לדעת איילנד, דווקא בתעשיות הביטחוניות הגדולות, אלביט מערכות, רפאל והתעשייה האווירית, הפגיעה תהיה שולית, כי הן ממילא מייצאות את רוב המוצרים שלהן ומקיימות קשרים הדוקים עם ענקיות הנשק האמריקאיות. יותר מכך, חברות אלה מרוויחות גם מכך שמשרד הביטחון מתנה לעתים ביצוע עסקאות עם ספקים זרים בקיום רכש גומלין שלהם בישראל.

על רקע פערי המעמד בין החברות הגדולות לחברות הקטנות והבינוניות איילנד מציע מנגנון חדש שייטיב עם התעשיות הקטנות והבינוניות, כך שבכל עסקה עתידית שכוללת רכש גומלין - משרד הביטחון יחייב את הספקית הזרה לייעד לפחות 25% מגובה העסקה לרכישות מחברות ישראליות עם מחזור שנתי של עד חצי מיליארד שקל.

בנוסף, איילנד מציע להעמיד לחברות הזרות תמריץ לקיום רכש גומלין או שיתוף-פעולה עם חברות ביטחוניות קטנות - באופן שנתח הרכש או שיתוף-הפעולה שלהן בישראל יוכר כגדול יותר מהיקפו בפועל. איילנד מציין כי תמריץ כזה מיושם בהצלחה במדינות רבות בעולם.

גורם ביטחוני בכיר אמר ל"גלובס" כי "אין סיכוי שמשרד הביטחון ישנה את מדיניותו בנושא, שכן הסכם הסיוע עם האמריקאים חתום ואטום ואין חיה כזאת שמישהו כאן יכול לכפות על חברה אמריקאית רכש גומלין בזמן שאנחנו קונים ממנה באמצעות כסף אמריקאי. זה מחוץ לכללי המשחק".

לדברי הגורם, ועדה מקצועית בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי, צפויה להגיש את המלצותיה בנוגע לכלי הסיוע שיוצעו לתעשיות שעשויות להיפגע בעשור הקרוב.

במשרד הביטחון יכולים להציע רק אמפתיה / פרשנות

לפחות פורמלית, ישראל לא יכולה לחייב חברות אמריקאיות שמספקות לה ציוד ואמצעי לחימה ב-38 מיליארד דולר בעשור, על חשבון משלם המסים האמריקאי, לקיים אצלה רכש גומלין; כשמקבלים סוס במתנה אי אפשר לדקדק ולבדוק לו את השיניים.

המצוקה שאיתה יתמודדו בשנים הקרובות התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות נוכח הביטול המדורג ביכולת ההמרה של חלק מכספי הסיוע הביטחוני מדולר לשקל - תהיה אמיתית וקשה. רוב החברות הקטנות והבינוניות אינן יכולות, כמו החברות הגדולות, לנקוט צעדים שיקלו עליהן את ההתמודדות עם השינויים בהסכם הסיוע - למשל לפתוח חברות בנות בארה"ב ולחתום על הסכמי שיתוף-פעולה עם תעשיות אמריקאיות.

קריאות השותפים בפורום תעשיות המכלולים והרכיבים התעופתיים לשינוי מדיניות משרד הביטחון, כך שיחייב חברות אמריקאיות שמוכרות לישראל נשק להתקשר איתן ישירות ולרכוש מהן עבודות או מוצרים - זוכות לקשב רב בקריה.

עם זאת, חוץ מאמפתיה הגורמים המקצועיים במינהל הרכש לא יכולים להבטיח להם דבר: כל שינוי באופן התנהלותה של מערכת הביטחון בבואה לשאת ולתת עם חברות אמריקאיות בהתבסס על כספי הסיוע טעון בשינוי מדיניות הרכש - ושינוי כזה לא עומד על הפרק. גם אם ביום מן הימים מישהו ירצה לנקוט מהלכים מעשיים לקראת שינוי כזה - גם לאמריקאים יש צד בסיפור.

אחרי שסוף סוף תוקם כאן ממשלה, אולי בסתיו הקרוב, מערכת הביטחון תידרש להתכנס לאחת ההחלטות הדרמטיות שלה בשנים האחרונות, לקראת צבר עסקאות בהיקף כולל של יותר מ-10 מיליארד דולר לרכש של מטוסים ומסוקים חדשים.

בינתיים, התעשיות הקטנות והבינוניות שמות את יהבן על התחרות בין הספקים האמריקאים שרוצים למכור את מרכולתם לצה"ל ובמרכזם החברות לוקהיד מרטין ובואינג. כל אחת מהן מציעה לישראל "עסקת חבילה" אטרקטיבית שכל אחת כוללת מטוסי תדלוק, קרב ומסוקי תובלה לשימוש חיל האוויר. בתעשיות הקטנות מקווים שבשם התחרות בין שתי הענקיות, אלה יהיו נכונות להתחייב על רכש גומלין או שיתופי-פעולה תעשייתיים עם חברות מקומיות שאינן תע"א, אלביט ורפאל.

גם משרד הביטחון מנסה להדק את הקשר שבין התעשיות הקטנות בארץ לענקיות האמריקאיות בניסיון לייצר עבורן הזדמנויות עסקיות ולשפר את תנאי התחרות שלהן במכרזים לקבלני המשנה. אלא שגם במשרד הביטחון מודים שבהיעדר היכולת לקבוע מדיניות חדשה שתיטיב עם החברות הקטנות והבינוניות - כל התקשרות בין חברה ישראלית קטנה לחברה אמריקאית ענקית תהיה על בסיס של כדאיות עסקית בלבד. 

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

נעילה ירוקה באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע ● מדד שנגחאי עלה ב-1%

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו