שר האוצר משה כחלון / צילום: רויטרס
לראשונה מאז המיתון העולמי האחרון (המשבר ב-2008-2009), התהפך עקום התשואות שהוא סימן מקובל בעולם הפיננסי למיתון עולמי מתקרב. התשואה על אג"ח ממשלתיות לשנתיים של ממשלת ארה"ב עומדת היום על 1.634%, מעט גבוהה יותר מהתשואה ל-10 שנים, שהיא 1.6318%. זאת הפעם הראשונה שהיפוך כזה קורה מאז 2007, מה שהיווה אז רמז עבה למשבר הקשה שהתרחש שנה אחר-כך.
מהמעקב אחרי אנשי התקשורת הכלכלית בארה"ב, ניכר כי הם עוקבים בדאגה אחרי התשואות הללו זה זמן רב. כעת חששותיהם התאמתו, ונראה שהמשבר אכן באופק. הסיבה שעקום זה מהווה סימן ידוע למיתון מתקרב היא שהעקום מבטא את האמון של המשקיעים ביציבות המשק לאורך זמן. רכישת אג"ח מהווה השקעה יחסית בטוחה ויציבה, וכאשר התשואה לטווח קצר גבוהה מהתשואה לטווח ארוך, יש בכך משום איתות שבשנים הקרובות צפוי מיתון משמעותי. היפוך התשואות הקדים כל מיתון ב-50 השנה האחרונות, ולכן מהווה כלי ניבוי אמין.
אומנם את המשבר העולמי האחרון צלחה ישראל צלחה באופן מרשים למדי, בעיקר בזכות פיקוח הדוק על הבנקים הישראלים, שלא איפשר לבנקים לקחת סיכונים גדולים מדי, ולסכן את הונם - אך השאלה היא אם ישראל מוכנה למיתון הקרוב, כפי שהייתה בפעם הקודמת?
על אף שברור לרובנו כי המיתון בדרך, ישנם עדיין כמה סימני שאלה בעניין - מתי יתחיל המשבר, כמה חריף הוא יהיה, מה יגרום לו, אך אפשר לצלוח אותו. לכל משבר פיננסי מאפיינים משלו, ולכן מוקדם לשפוט במדויק כיצד תעמוד ישראל במשבר, כאשר הוא יתרחש במוקדם או במאוחר. עם זאת, ישנם כמה מדדים לאיתנות המשק, המאפשרים להעריך את היציבות הכלכלית של המשק הישראלי, ושיכולים להעיד על מוכנות הכלכלה ליום סגריר.
במבט על, נראה שחברות דירוג האשראי מרוצות מיציבות המשק הישראלי. החברות המובילות - מודי'ס, פיץ', אס-אנד-פי, העלו את הדירוג או השאירו אותו ברמה גבוהה בשנים האחרונות. בכולן, מדורגת ישראל ברמה הגבוהה ביותר שדורגה אי פעם, נתון שמעיד על מצבו האיתן של המשק.
אלא שמעיון בדוחות של חברות דירוג האשראי לצד דוחות שונים של ה-OECD על המשק הישראלי, מתבררת תמונה מורכבת יותר, שלפיה ישראל אומנם חזקה בתחומים מסוימים, אך יש לה מקום לשיפור ניכר בכמה תחומים. כך לדוגמה, בדוח שהוציאה חברת פיץ' ביולי השנה, כאשר אישררה את הדירוג שלה לישראל, הביעה פיץ' דאגה מהמגמה של יחס החוב-תוצר של ישראל. הדוח ציין את יחס החוב-תוצר כבעיה מרכזית בכלכלה הישראלית. נכון ל-2018 עמד היחס על 61.2%, שיעור גבוה ביחס לחציון המדינות בעלות דירוג A, שהוא 49%.
אלא שכאן נעיר נקודה חשובה - לא המספר צריך להדאיג את ישראל, אלא המגמה השלילית. בשנה האחרונה נוצר היפוך במגמה החיובית ארוכת השנים של ישראל במדד החוב-תוצר. ב-2003 עמד היחס על 95% וב-2007 הוא ירד ל-75%. אך היום, במקום שהיחס חוב-תוצר ימשיך ויירד, נוצרה עלייה קטנה בשנה החולפת, שצפויה להחריף עוד יותר, אם לא יבוצעו מהלכי קיצוץ בהוצאות הממשלה משמעותיים.
נזכיר, כי הגירעון בתקציב שהיה 1.9% מהתוצר בשנת 2017, עלה ל-2.9% ב-2018; וכעת התחזיות הן שהגירעון יגדל עוד יותר ל-3.6% ב-2019. נכון לסוף 2018 עלה הגירעון ל-31.7 מיליארד שקל, סכום עתק לפי כל קנה מידה.
מגמת הידרדרות הגירעון מדאיגה במיוחד לנוכח ההתפתחויות האחרונות בשוק העולמי ובעיקר ההאטה המסתמנת. נראה כי הסערה מתקרבת, והיא תפגע גם במשק הישראלי. אלא שבמקום לייצב את המשק עם מהלכים כלכליים חשובים, החליט שר האוצר משה כחלון "למשכן" את הבית שלנו ולהותיר אותנו פגיעים לחסדי המשבר הצפוי.
אומנם ייתכן שיש עוד זמן לשינוי במגמה, אם המשבר יתמהמה, אך עם צעדים נכונים - בהם הקטנת הוצאות, הגדלת הכנסות והאצת הצמיחה, ניתן לחזור לאיזון תקציבי ולמגמת יחס חוב-תוצר ראויה. דרוש כעת קברניט אמיץ שיבצע צעדים קשים אך קריטיים למשק.
הכותב הוא כתב בדסק חדשות בינלאומי בסוכנות הידיעות הישראלית TPS