אנשים בחוף ים בעת גל חום בצרפת / צילום: Eric Gaillard, רויטרס
כשלי קואן יו, מי שנחשב ל"אבי האומה" הסינגפורית, נשאל בעבר מה הייתה ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות, הוא בחר במזגן. "בשבילנו בסינגפור, המזגן הוא ההמצאה החשובה ביותר", אמר בראיון שהעניק ב-2009, "הוא שינה את טבע הציוויליזציה האנושית, על ידי כך שהפך את העבודה ואת ההתפתחות לאפשריים אפילו באזורים הטרופיים. ללא מיזוג, אפשר היה לעבוד רק בשעות הבוקר הקרירות או לפני השקיעה. הדבר הראשון שעשיתי כשהפכתי לראש הממשלה היה להורות להתקין מזגנים בכל משרדי הממשלה".
לי הלך לעולמו ב-2015, אחרי קרוב לשלושה עשורים כראש הממשלה של מדינת העיר הזעירה, והשאיר אחריו סינגפור משגשגת - וממוזגת מאוד. הסינגפורים נחשבים לאומה "מכורה" למיזוג אוויר, שמובילה את אסיה בשיעור המזגנים לראש ושבה 40% מחשבון החשמל החודשי של התושבים הולך למיזוג. המטרה, כמובן, היא להקל את החום הכבד כמעט כל השנה ואת הלחות הטרופית, הנובעים ממיקומו של האי בקצה חצי האי המלאי, כמה מאות קילומטרים בלבד מקו המשווה.
הקשר בין חום לבין עבודה ברור לא רק ללי ולאומה הסינגפורית, אלא גם בסין, שהולכת ומתמזגת בקצב אדיר לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). מה שעוד ברור הוא שבאזורים רבים באסיה, שינויי האקלים המתרחשים כיום בקצב הולך וגובר יהיו כרוכים בהתחממות גוברת. יולי האחרון היה החודש החם ביותר שנמדד בעולם אי פעם, ובאירופה נשברו שיאי חום במערב היבשת. בעוד תושבי כדור הארץ מעכלים לאט-לאט כי שינויי האקלים נובעים ממאות שנים של פליטת גזי חממה לאטמוספירה ומיצירת "אפקט חממה", רוב המדענים מסכימים שגם אם האנושות תמצא דרך להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני - מה שנראה כבלתי אפשרי מבחינה כלכלית ופוליטית בשלב זה - ההתחממות הגלובלית כאן כדי להישאר.
איום ממשי על הפריון
השאלה כיצד התחממות זו תשפיע על עתיד העבודה עמדה במרכז מחקר מקיף שיזם וביצע ארגון העבודה העולמי (ILO), תחת הכותרת "עבודה בכדור ארץ חם יותר". השורה התחתונה שלו היא ששינויי האקלים מהווים איום אמיתי על הצמיחה הגלובלית ועל בריאות העובדים, בכך שיביאו כבר בטווח הקצר, בעוד עשור בלבד, למיליארדי שעות עבודה מבוזבזות, בעיקר בתחומי החקלאות והבנייה. ההשפעות של ההתחממות שחוזים מומחי האקלים - בין אם בהערכות שמרניות או קיצוניות יותר - ינועו על פני הגלובוס כולו.
"לכלכלות רבות החום הוא איום ממשי על הפריון", קובע הדוח, ומכמת: "עד שנת 2030, יותר מ-2% משעות עבודה ברחבי העולם צפויים ללכת לאיבוד, אם משום שיהיה חם מדי לעבוד, ואם משום הירידה ביעילות הנגרמת מעבודה אטית יותר בימים חמים". נתון זה, מחשבים מחברי הדוח, שקול לאובדן 80 מיליון עבודות במשרה מלאה, ומבחינה כספית הוא שווה-ערך לאובדן 2.4 טריליון דולר כבר בשנת 2030 בכלכלות ברחבי העולם.
האזורים המושפעים ביותר, מציין הדוח, הם דרום אסיה (הודו, בנגלדש, ופקסיטן, בין השאר) ומערב אפריקה, שם שיעור שעות העבודה ה"מבוזבזות" יעמוד על 5%. ההשפעה העיקרית של השעות האבודות תהיה על החקלאות, אך גם על בנייה, על תעשיות אחרות כמו מפעלים ואפילו במגזר השירותים (שלרוב ניתנים במשרדים).
כדי לחשב את ההיקף המדויק של הפגיעה בעבודה השתמשו מומחי ה-ILO במונח "עקת חום" (Heat Stress), סף מסוים שמעבר אליו נפגעים התפקודים הפיזיים של העובד, וכך גם התפוקה שלו ובריאותו. לרוב, נכתב, מדובר על עבודה בטמפרטורות של יותר מ-35 מעלות ובתנאי לחות כבדים. עקה זו עשויה להוביל ל"תשישות כתוצאה מחום", שבה טמפרטורת הגוף מטפסת מעל 39 מעלות, ומורידה את התפוקה של העובד, מגדילה את הסיכון שלו ללקות במכת חום ואת הסיכון לתאונות במקום העבודה.
החוקרים בדקו את העלייה החזויה בטמפרטורות לפי מומחי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) באזורים שונים, בדקו אילו עבודות באזורים אלה כרוכות בשהייה בחוץ, את מספר הידיים העובדות החזויות ואת שיעור האבטלה, וציירו תמונה מדאיגה לגבי ההשפעות הקרובות של התחממות כדור הארץ.
בישראל למשל, לפי המודלים שבהם השתמשו החוקרים, רק 0.1% מכלל שעות העבודה "בוזבזו" בגלל חום בשנת 1995, רובם בתחום החקלאות. אך לפי התחזית, בישראל של שנת 2030, שיעור זה מוכפל ל-0.2%, שמיתרגמים לאובדן של 9,000 משרות מלאות בשנה, מבחינת שעות עבודה מבוזבזות, ולפגיעה בשיעור של קרוב ל-0.2% בתמ"ג. גם בעוד עשור, רוב האובדן נובע מהקושי מיעילות עבודה פחותה בתחומי החקלאות והבנייה, אך גם בתעשייה.
מנגנון העסקה בעייתי בחוות
בארה"ב, מציין הדוח, אפשר לכמת בדיוק, כי לא מדובר רק בבזבוז אלא גם בעניין של חיים ומוות: 232 מקרי מוות בעבודה נרשמו בארה"ב בין השנים 2003-2009 כתוצאה מחשיפה מוגזמת לחום, רובם המכריע בחודשי הקיץ. מחצית מהמקרים אירעו בחוות חקלאיות, ואחת הסיבות התורמות לכך היא מנגנון העסקה שמיושם בחקלאות ברחבי העולם, שלפיו העובדים העונתיים - לרוב מהגרים, לפעמים חסרי מעמד או ביטוח רפואי - מקבלים תשלום בעבור תפוקה ולא לפי שעה. "מנגנון זה מונע מהם לקחת הפסקות", כתבו מחברי הדוח, "משום שהזמן הדרוש להם לאכול ולשתות מים בא על חשבון הכסף שיקבלו". בעיה זו בתחום החקלאות, כותב הדוח, היא אחת החמורות ביותר בעולם שהולך ומתחמם, והיא תקפה למטעי קנה סוכר בגואטמלה כפי שהיא תקפה לאזורים חקלאיים במערב אפריקה.
אף שהדוח מציין כי מדינות אירופה ייפגעו פחות מאובדן שעות עבודה כתוצאה מהחום הגובר, משום שיושפעו פחות מהתחממות הגלובלית, הוא עדיין צפוי להשפיע משמעותית בגלל התפוקה הכלכלית הגבוהה ביבשת. מחקר מקומי במפעל לייצור מכוניות בסלובניה, למשל, מצא ש-90% מהעובדים היו סבורים שהטמפרטורות של קיץ 2016 היו בעייתיות לעבודה, וש-50% מהם סבלו מכאבי ראש ותשישות במהלך העבודה. אמנם הסבל שלהם כתוצאה מהחום הוא כאין וכאפס לעומת הודים שעובדים בייצור לבנים לבנייה מול תנורים מאולתרים או אפריקאים שעובדים באופן ידני תחת השמש הקופחת בשבירת סלעים לחצץ או בחקלאות - אבל ההשפעה הכלכלית שלו על הצמיחה הגלובלית גדולה יותר.
תוכנית שתתמודד עם עבודה בקיץ
אז מה הדוח ממליץ לעשות? בעיקר לשפר את תנאי העבודה של העובדים בחקלאות ובבנייה - שני הסקטורים המתאפיינים בקושי האקלימי הרב ביותר, מאחר שהעבודה בחוץ חושפת אותם לפגעי מזג האוויר (ואולי לא במקרה, שני סקטורים שמאופיינים בעובדים זרים). הארגון קורא למדינות ברחבי העולם לאמץ אמנה בדבר זכויות העובדים, כדי לאפשר להם הפסקות מעוגנות בחוק ומספיק שתייה ואפשרות לצל. בנוסף, ממליץ הארגון שממשלות יקבעו "טמפרטורות מקסימום בעבודה", שמעבר להם העבודה תיפסק.
אחד המקומות שבהם הקיץ האחרון התניע מחשבה בדיוק בנושא זה הוא גרמניה. במהלך גל החום האחרון שעברה אירופה דרשה מפלגת "הירוקים" במדינה מהממשלה להתחיל ולגבש תוכנית להתמודד עם עבודה בקיץ, בתנאי חום שלפעמים עוברים את אלה של ישראל, למשל. "הירוקים" דרשו לעגן בחוק את האפשרות לעבוד מהבית במהלך ימים חמים במיוחד (רוב בנייני המשרדים בגרמניה אינם ממוזגים), ולאפשר "הפסקות חופשיות מחום" למי שעובדים בחוץ תחת השמש הקופחת.
ומה לגבי ה"ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות" לפי לי, המזגן? מומחי הארגון דווקא יוצאים נגד רעיון המיזוג שעובד יפה בסינגפור, בשל תרומתו להתחממות הגלובלית. "למרות שמיזוג אוויר יעיל מאוד בהפחתת טמפרטורות גבוהות, הוא גם זולל אנרגיה, וכאשר הוא מופעל באמצעות חשמל שמגיע משריפת דלק מאובנים (פחם או נפט או גז טבעי), הוא גם מקור מרכזי לפליטת גזי חממה, התורמים לשינויי האקלים ולעלייה בטמפרטורות ברחבי העולם", נכתב בדוח. אם אירופה כולה תרכוש מזגנים באותו שיעור שבהם הם קיימים בישראל או בארה"ב, העריכה סוכנות האנרגיה בעבר, צריכת האנרגיה שלה תוכפל. מומחי ה-ILO מעדיפים שלא להיכנס לסוגיה רגישה זו - של מיזוג מול השפעות על הסביבה - ומתרכזים בעבודות תחת כיפת השמים, שאינן יכולות ליהנות ממיזוג אוויר.
לגביהן, המומחים חוזים כי המיזוג דווקא ירע את תנאי העבודה, בשל "איי חום עירוניים" הנוצרים בערים צפופות, בין השאר כתוצאה ממיזוג אוויר הפולט חום אל הסביבה. סינגפור היא דוגמא מצוינת. בעוד שבערים צפופות ברחבי העולם ההבדל בין הטמפרטורה העירונית לאזורים הפתוחים סביבה עומד על בין 2 ל-3.5 מעלות, ריבוי המזגנים בסינגפור מציב את הפער על 7 מעלות. הבעיה היחידה עם ההמצאה ששינתה את האנושות היא ששינתה על הדרך גם את האקלים, ואתו את עתיד העבודה.