גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנק ישראל לא צריך ולא יכול להילחם נגד מגמות השוק

האירועים הכלכליים של השבועיים האחרונים - ובראשם הפיחות המשמעותי והפתאומי של היואן הסיני מול הדולר האמריקאי והייסוף בשער החליפין של השקל מול אותו דולר - מעלים כמה שאלות ● האם מלחמת הסחר עלתה מדרגה? איך זה קשור אלינו? ולמה בנק ישראל לא מתערב במסחר במט"ח?

בניין בנק ישראל / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בניין בנק ישראל / צילום:Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

השבועיים האחרונים הציפו לתודעה הציבורית שני אירועים מעולם שערי החליפין בין המטבעות. האירוע הראשון מתרחש כאילו על פלאנטה אחרת - הפיחות המשמעותי והפתאומי של היואן הסיני מול הדולר האמריקאי. האירוע השני מתרחש לאורך זמן אצלנו בבית - הייסוף בשער החליפין של השקל מול אותו דולר אמריקאי. מה המשמעות של אירועים אלו? האם מלחמת הסחר בין ארצות-הברית ובין סין עלתה מדרגה? איך זה קשור אלינו? ולמה בנק ישראל לא מתערב במסחר במט"ח? ננסה לענות "לאן זזה הגבינה" הזו.

הפיחות בשער היואן הסיני הוא תוצאה של מלחמת הסחר בין ארה"ב ובין סין מזה כ-15 שנה, ואולי אף יותר, המשק הסיני הופך ליצרן העולמי, לנוכח שכר עבודה זול, רגולציה סביבתית ועסקית חלשה, משק ריכוזי ומתוכנן, ומה שמקובל לחשוב - שער חליפין נמוך למטבע, התומך בכושר התחרות.

התוצאה של כל העניין הזה היא שלארה"ב יש גירעון מסחרי מול סין בהיקף כ-450 מיליארד דולר. כלומר, האמריקאים מייבאים המון תוצרת סינית, ומייצאים לסין בתמורה ים של דולרים. הממשל האמריקאי מנסה כבר שנים לפתור את המצב בדרכי נועם, ולשכנע את סין לקיים מדיניות שער חליפין הגיונית יותר, כלומר לייסף את שער החליפין ולייקר את התוצר הסיני.

המשא ומתן לא נושא פירות, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט כי הספיק לו, והוא מסיר את הכפפות, והטיל מכסים על תוצרת סין כדי להעלות את מחירה ולהפחית את הכדאיות ביבוא מסין. בעקבות ההודעה האמריקאית שלפיה יועלו המכסים על סחורות מסין בהיקף של 300 מיליארד דולר, התרחש לפתע פתאום פיחות משמעותי של כ-2.5% בשער היואן הסיני. המשמעות היא שהתוצר הסיני הוזל. המהלך הזה נתפס כפעולת תגמול סינית אל מול המכסים שמטיל הממשל האמריקאי במסגרת מלחמת הסחר, ובעקבות זאת שוקי ההון, מטוקיו דרך תל-אביב ואירופה ועד ניו יורק, צללו באופן משמעותי ביום שלמחרת הפיחות המשמעותי ביואן.

האירוע הזה מעלה מיד את השאלה האם שער החליפין של היואן הסיני מנוהל על-ידי הממשלה או שהוא נקבע על-ידי כוחות השוק? אם שער החליפין של המטבע הסיני נקבע על-ידי הממשלה, זה אומר שמלחמת הסחר בין ארצות-הברית ובין סין עלתה מדרגה. מלחמת סחר בין מעצמות כמו ארה"ב וסין נראית כחזון אפוקליפטי, צונאמי שישטוף את כל העולם - וגם אותנו.

אבל עיון מעמיק מעט יותר מגלה כי זו לא בהכרח התמונה האמיתית. שער החליפין של היואן הסיני כבר ירד (ייסוף של היואן) ביותר מ-10% פעמיים בארבע השנים האחרונות, ועלה (פיחות של היואן) ב-11% באותה תקופה. זו לא התנהלות מטבע המוכתבת על-ידי הממשל, אלא התנהלות של מטבע בהתאם לכוחות השוק. בעיון מעמיק עוד יותר מתברר, כי הבנק המרכזי הסיני לא מנהל את רמת שער החליפין, אלא מרסן את התנודתיות בשער החליפין. אלו שתי אסטרטגיות שונות לחלוטין.

נראה אם כן, שמלחמת הסחר בין האמריקאים ובין הסינים לא באמת עולה מדרגה. זו יותר מלחמה של "תחזיקו אותי", כיפופי ידיים ופירוטכניקה בין שני יריבים, שכל אחד מהם יודע מי באמת יותר חזק (ספוילר - האמריקאים). הסינים ימשיכו בטקטיקה של משיכת זמן, אבל אין להם באמת את אורך הנשימה של המשק האמריקאי. היכולת של הסינים לכפות על האמריקאים תנאי סחר מיטיבים עבורם נמוכה מאוד. מצד שני, חשוב לסינים שהתהליכים להתאמת שער החליפין יתבצעו בהדרגה, ולא יביאו את המשק הסיני, שחייב לפרנס מעל מיליארד סינים, לירידה חריפה בכושר התחרות ובצמיחה. המשטר הסיני יודע שזעזוע כלכלי חזק מדי מסוכן עבורו.

ואצלנו, שער החליפין של השקל לעומת הדולר יורד ויורד, למעלה מ-8% בעשר השנים האחרונות, וזה כבר מתחיל להיראות כבור ללא תחתית. בנק ישראל, בניגוד לעבר, ממעט לאחרונה להתערב, ולא קולט את עודף היצע הדולרים. התעשיינים צועקים, אבל הנגיד החדש שומר על עמימות, וחוטף על כך לא מעט ביקורת מפרשנים, ובעיקר מגורמים עלומי שם בשוק ההון, כלומר אנשים המדברים מהפוזיציה.

האם בנק ישראל בכלל צריך להתערב, לרכוש דולרים ו"להציל את היצוא הישראלי"? כמו שאומרים - שאלה מצוינת. אני ממש לא בטוח בכך, וזאת משתי סיבות עיקריות. האחת - בימים שבהם ממש לא ברור לאן הולכת מלחמת הסחר בין ארה"ב ובין סין, רצוי שהבנק המרכזי יותיר בידיו מרחב פעולה נרחב ככל הניתן, ינקוט מדיניות של עמימות ולא ינעל את עצמו בהכרזות על תוואי הריבית או שער החליפין, שאחר כך קשה יהיה לחזור מהן. נוסף על כך, שער חליפין גבוה מעודד ודוחף את התעשייה המתקדמת של ישראל, זו שלמדה לייצר ולייצא מוצרים עם ערך מוסף גבוה ושולי רווח רחבים, כאלה שיכולים לספוג תנודות בשער החליפין, ולטעמי, אלו התעשיות שצריך לעודד.

אז תשאלו מה יהיה עם התעשיינים והיצוא? ומה יהיה עם המלונאים שהישראלים בורחים להם לחו"ל? טוב ששאלתם. שקל חזק משקף את החוסן של המשק, ומחירי היבוא הנמוכים מורידים את יוקר המחייה. בנק ישראל לא צריך ולא יכול להילחם נגד מגמות השוק. המלונאים, התעשיינים והחקלאים צריכים להתמקד בפיתוח ובייצור המוצר התיירותי, התעשייתי והחקלאי בעל הערך המוסף הגבוה ושולי הרווח הרחבים. זה יבטיח את התחרותיות של המשק הישראלי מול כל העולם. 

הכותב הוא מנכ"ל קרן הפנסיה גילעד. האמור לעיל אינו משקף בהכרח את עמדת ועדת ההשקעות של הקרן, והוא על דעת הכותב בלבד

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן וארה"ב יצאו להתייעצות אחרי השיחות, בעומאן אופטימיים

השיחות צפויות להתחדש בשעה 17:30 ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות בחוזים בוול סטריט; אנבידיה עולה בכ-1%

הדאקס עולה בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"