רבעון ומחצית של צמיחה ניכרת בהכנסות וברווח הנקי של יבואנית, יצרנית ומשווקת המזון ויליפוד , שגם נהנתה מהגאות בשוקי ההון הודות להחזקות שלה בניירות ערך: ברבעון השני ב-2019 רשמה ויליפוד הכנסות שעלו על רף ה-100 מיליון שקל, לאחר שצמחו בכ-28% ביחס לרבעון השני אשתקד. הודות לכך ובשל שיפור בשולי הרווח הגולמי, החברה הציגה בשורה התחתונה גידול של כ-63% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות, שהסתכם בכ-6.5 מיליון שקל.
הודות לרבעון השני האמור רשמה החברה מחצית שנה ראשונה באותה מגמה, עם גידול של יותר מ-15% בהכנסות, שהסתכמו בכ-198 מיליון שקל, כשבשורה התחתונה הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות טיפס בכ-48% לסך של כ-16.1 מיליון שקל. גם במחצית חל שיפור בשיעור הרווח הגולמי של החברה מתוך ההכנסות, מ-27.3% בששת החודשים הראשונים ב-2018 ל-30.3% השנה.
גם שיעור הרווח התפעולי של החברה שבניהולו של מיכאל לובושיץ טיפס ברבעון השני השנה ובמחצית הראשונה של 2019 ביחס לתקופות המקבילות אשתקד, כאשר הרווח הנקי במחצית כמעט משתווה לרווח שרשמה החברה בכל שנת 2018.
מהיכן הגיעה הצמיחה האמורה בתוצאות החברה? ויליפוד נמצאת בשליטת האחים ויליגר ונסחרת לפי שווי של כ-339 מיליון שקל לאחר שמתחילת השנה טיפסה כ-41%. החברה פועלת באמצעות חברת-הבת ג. וילי פוד אינטרנשיונל שנסחרת בוול סטריט. בדוחותיה לרבעון השני השנה מסבירה החברה כי מבחינתה הצמיחה במכירות נובעת בעיקרו מ"הרחבת קו מוצרי החברה, הפניית משאבים ניהוליים לטובת סחר ומכירות וניהול מלאי נכון לצורך עמידה ביעדי מכירות".
מהדוחות עולה כי קבוצת המוצרים העיקרית במכירות של הקבוצה הייתה במחצית הראשונה קבוצת "מוצרי חלב ותחליפיו" תחת המותג שהשיקה בארץ - מחלבות יורו, שהיוותה כ-38.1% מהמכירות הכוללות. וילי פוד נהנתה בין היתר מהמחסור שחווה תנובה בייצור חמאה, ושיווקה חמאה מיובאת תחת המותג החדש. אחריה מדובר במוצרי "שימורי ירקות" (המהווים 16.6% ממכירות החברה במחצית), "שימורי דגים" (12.6%) ו"דגנים, אורז ופסטות" (11.8%).
הצמיחה הזו מתרחשת על אף שוילי פוד איבדה את הזיכיון המשמעותי שלה להפצת המוצרים של מחלבת ארלה ובראשם לורפק. בסוף 2017 קיבלה החברה הודעה מענקית החלב האירופית ארלה כי היא מפסיקה את הסכם ההפצה הבלעדי עימה בישראל. סיום ההסכם מנם נכנס לתוקף כבר בסוף 2017, אולם ככל הידוע מלאים שהיו ברשות החברה נמכרו בשוק המקומי עד סוף הרבעון השלישי של 2018.
עוד מסבירים בחברה כי השיפור בשיעורי הרווחיות ביחס להכנסות, הן הגולמי הן התפעולי והן הנקי, נובע גם מ"שינוי תמהיל המוצרים שנמכרו שנבע מהתמקדות החברה במכר פריטים בעלי רווחיות גולמית גבוהה יותר והפניית מאמצים לניהול ומיקוד הסחר בחברה".
כאמור, תוצאות החברה נהנו גם מהגאות בשוקי ההון כשהחברה נהנתה במחצית וברבעון מרווחי נוסטרו בגין עליית ערך ניירות ערך שבידיה בסכומים של 9.7 מיליון שקל ושל 2.8 מיליון שקל, בהתאמה, לעומת הפסדים של 4 מיליון שקל ושל 1.7 מיליון שקל בתקופות המקבילות, בהתאמה, כשההפסד מניירות ערך במחצית הראשונה ב-2018 התקזז אז עם רווח משיערוך אג"ח לא סחירות.
כלומר, בנטרול הרווחים מניירות הערך (כולל הרווח אשתקד משיערוך האג"ח), הרווח לפני מס של וילי פוד טיפס ברבעון בכ-10.5%, בעוד שבמחצית הוא טיפס בכ-9.1%. נכון לסוף יוני התיק של החברה שמושקע במניות בארץ ובחו"ל, באג"ח קונצרניות ובקרנות השקעה, היה שווה כ-138 מיליון שקל. מהצד השני, נציין, החברה חוותה ברבעון השני השנה ובמחצית הראשונה כולה עלייה בהוצאות שכר ובהוצאות שיווק ופרסום למוצרים חדשים.
הצמיחה של וילי פוד משפיעה על עוד היבטים בדוחות ובמאזן של החברה. עוד מדווחת החברה על גידול ביתרת לקוחות במאזן, "בעיקר מגידול במכירות ברבעון השני", וזאת לצד גידול במלאי של החברה. את הגידול במלאי מסבירים בחברה בכך שנבע "בעיקר מגידול במספר הפריטים המוצעים למכירה על-ידי החברה. גידול זה נובע בעיקר מהשקת קו מוצרים חדש ומפיתוח מוצרים חדשים בקטגוריות חדשות וכן בכוונת הנהלת החברה להמשך צמיחת מכירות החברה והצטיידות במלאי לצורך התמיכה בתוכניות ההנהלה". כפועל יוצא גם ישנה עלייה בהתחייבויות השוטפות של החברה גם למול ספקים ונותני שירותים, "כתוצאה מגידול במלאי לצורך תמיכה במכירות החברה".
אגב, וילי פוד מפרטת בדוחותיה כי רשות ניירות ערך לא הייתה מרוצה מאופן הצגת הדוחות הכספיים שלה לשנת 2018, ולכן ביקשה להרחיב פרטים נוספים. על כן החברה צירפה לדוחות לרבעון השני השנה פרטים בדבר פתיחת מכסות יבוא פטורות ממכס, מידע על פעילות האשראי החוץ-בנקאי ועל השפעות חוק סימון מזון.
אגב תחום האשראי החוץ-בנקאי, אליו נכנסה החברה בנובמבר 2018, מצוין בדוחות כי "במהלך חציון ראשון 2019 העמידה ג. וילי פוד הלוואות בסך של 21.65 מיליון שקל", כאשר למולן היה פירעון הלוואות בהיקף 5.8 מיליון שקל. מהדוחות עולה כי ההכנסות מתחום האשראי החוץ-בנקאי הסתכמו במחצית בכ-360 אלף שקל והיוו 0.2% מכלל הכנסות החברה בתקופה זו.