אייל לפידות, מנכ"ל שיכון ובינוי / צילום: אמיר מאירי
קבוצת הנדל"ן והתשתיות שיכון ובינוי (שו"ב) סגרה את הרבעון השני של השנה עם הפסד של כ-44 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 169 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. חלק ניכר מההפסד נזקף להסכם העסקת המנכ"ל אייל לפידות, שנכנס לתפקידו בתחילת חודש יוני השנה.
לצד ירידה חדה ברווחים ממימוש נכסים, זינקו הוצאות הנהלה וכלליות של שיכון ובינוי ברבעון ב-39% לכ-149 מיליון שקל, על רקע חבילות השכר הנדיבות אשר להן זכו לפידות והיו"ר תמיד כהן, נציגו של בעל השליטה נתי סיידוף. ללפידות אושרה חבילת תגמול הכוללת שכר בעלות של יותר מ-20 מיליון שקל בשנה, הכוללת חבילה ענקית של אופציות, הניתנות להמרה ל-5% ממניות שו"ב, בשווי כולל של 65 מיליון שקל. לכהן, שנדרש למקצה שיפורים לנוכח התנגדות בעלי המניות המוסדיים בשו"ב, אושרה חבילת תגמולים בעלות של כ-15 מיליון שקל (עבור 85% משרה).
בשורה העליונה רשמה שו"ב עלייה של 17% בהכנסות ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל, לרמה של כ-1.6 מיליארד שקל. זאת, על רקע עלייה בהכנסות מפעילות קבלנות תשתיות ובנייה בחו"ל, וממכירת דירות בארץ ובמזרח אירופה. את המחצית הראשונה של השנה סיימה שו"ב עם הכנסות של כ-3.1 מיליארד שקל, שיפור של 13% לעומת המחצית המקבילה אשתקד. זאת, על רקע עלייה בהכנסות מפעילות קבלנות תשתיות ובנייה בחו"ל, וממכירת דירות במזרח אירופה בעקבות אכלוס של פרויקטי מגורים שבנתה הקבוצה שם.
מה ש"סידר" לשו"ב את השורה התחתונה במחצית השנה (רווח נקי של 465 מיליון שקל, קפיצה של 150% לעומת התקופה המקבילה) הוא השלמת עסקת ענק בסוף הרבעון הראשון, למכירת 30% ממניות חברת ADO גרופ, הפועלת בשוק הדיור בברלין, גרמניה, בכ-720 מיליון שקל. העסקה הניבה לשו"ב רווח הון של 481 מיליון שקל, ולאחריה היא נותרה עם 7.5% ממניות ADO.
העסקה נעשתה בעיתוי אופטימלי מבחינתה של שו"ב, שכן לאחריה, במהלך הרבעון השני, צנחה מניית ADO בכ-23% (ומסוף חודש יוני ועד היום בעוד 10%), על רקע החלטת הסנאט של ברלין להקפיא את שכר הדירה בעיר לחמש שנים. בעקבות הנפילה בערך המניה רשמה שיכון ובינוי הפסד הון של כ-45 מיליון שקל ברבעון השני על יתרת החזקתה בחברה.
קבוצת שיכון ובינוי, הנמצאת בשליטת איש העסקים נתי סיידוף (47.5%), פועלת בתחום התשתיות והבנייה בארץ ובעולם. שו"ב עברה טלטלות רבות בשנים האחרונות, שהגדולה מכולן הייתה פרשת תשלומי שוחד לכאורה על-ידי בכירים בחברה לאישי ציבור במדינות באפריקה בשנים 2008-2016. הפרשה התפוצצה לפני כשנה וחצי, אז הודיעו רשות ני"ע והמשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתם לדין, בין השאר, של בעלת השליטה הקודמת בשו"ב שרי אריסון, משה לחמני (המנכ"ל עד לאחרונה, שכיהן כיו"ר החברה בחלק מהתקופה) והמנכ"ל לשעבר עופר קוטלר.
אריסון החליטה למכור את השליטה בשו"ב לידי נתי סיידוף בקיץ 2018, בין השאר על רקע התפוצצות הפרשה, בסכום של כ-1.1 מיליארד שקל, נמוך ב-14% ממחיר המניה באותה תקופה. סיידוף, שהסכים לבצע את העסקה ללא בדיקת נאותות, מורווח "על הנייר" יותר ממיליארד שקל על המניות שרכש, נכון להיום.
כאמור, לפידות נכנס לתפקיד לפני כחודשיים וחצי, וזמן קצר לאחר מכן, כך נחשף ב"גלובס", הוא החל לקדם צעדי קיצוץ והתייעלות בקבוצת התשתיות והנדל"ן, כחלק מהצעדים לשיפור מצבה הפיננסי. מדובר, על פי ההערכות, בצמצום רוחבי מתוכנן בתשלומים לספקים, בשיפור מבנה ההתקשרות מולם ובפיטורי עשרות עובדים. נושאים נוספים העומדים על הפרק קשורים, בין השאר, להתקשרויות מול עורכי דין ויועצים המספקים לשו"ב שירותים בתחומים שונים, וכן להוצאות התקשורת הקווית של הקבוצה.
מניית שיכון ובינוי , שצורפה החודש למדד ת"א 35, הגיבה לתוצאות בירידה של 1.7% היום. עם זאת, מתחילת השנה רשמה המניה התקדמות של 91%, ושווייה של החברה בבורסה הגיע לכ-4.8 מיליארד שקל.