גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרה בהייטק: בוגרים מהחברה הערבית מתקשים להשתלב בתעשייה

ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים ● יפעת ברון-גולדברג ומשה קוזלובסקי מעמותת itworks: "כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל.  המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זה מונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלה שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק"

סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1. לפי הדוח האחרון של רשות החדשנות, נוצר מצב בריא שבו חברות ישראליות רבות עולות בשנים האחרונות על מסלול צמיחה מהירה כשהן "מתודלקות" בהון רב. במצב זה, הן נדרשות לגייס כוח-אדם מיומן בקצב מואץ והן מתחרות עליו מול שחקנים נוספים באקוסיסטם, במיוחד מול החברות הרב-לאומיות שממשיכות ומרחיבות את פעילותן בישראל.

התוצאה: הביקוש האדיר למהנדסים ולמפתחים מיומנים ממשיך להיות מורגש בתעשייה. לפי מחקר שערך ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל בשיתוף רשות החדשנות וחברת צבירן, היו בשנת 2018 כ-15 אלף (!) משרות פנויות בתעשייה. במקביל, שיעור העובדים המפוטרים בסקטור נמצא בירידה עקבית בשנים האחרונות, בעוד ששיעור העזיבות מרצון נמצא בעלייה - מגמה המעידה על הביקוש הגבוה לכוח-אדם.

הפתרון שעולה מעבודת רשות החדשנות לפערי הביקוש הוא הגדלת מספר הסטונדטים במקצועות ההייטק באוניברסיטאות, פיתוח ערוצי כניסה חוץ-אקדמיים מגוונים לתעשייה, פתיחת ערוצים לגיוס כוח-אדם מיומן מחו"ל ועידוד לימודי מתמטיקה ומדעים בבתי הספר. במסגרת המאמצים הללו מושם דגש על שילוב נשים ואוכלוסיות הנמצאות בתת-ייצוג בהייטק, בפרט ערבים וחרדים.

על פי הרשות, מספר התלמידים ב-5 יחידות מתמטיקה הוכפל בתוך 5 שנים - דבר שצפוי להשפיע בעוד כמה שנים, ו-26% מהסטודנטים למדו בשנה החולפת הנדסה ומדעי המחשב. בתוך הקבוצה הזאת ניכרת עלייה משמעותית בשיעור הערבים.

אחד התחומים שבהם הביקוש להון אנושי מיומן עולה באופן מיוחד הוא מדע הנתונים - הביקוש העולמי למדעני נתונים עלה ב-650% בין 2012 ל-2017 והשכר במקצוע הזה גבוה במיוחד. בישראל, השכר החודשי הממוצע למדען נתונים עם חמש שנות ניסיון נע בין 27 אלף ל-32 אלף שקל - שכר גבוה יותר מבתפקידי פיתוח רבים ברמת ניסיון דומה.

אז יש ביקוש גבוה לעובדים, השכר בעלייה, הכסף זורם פה בשפע מדי שנה, ויש תוכניות להכשרת הון אנושי בעתיד. אז מה הבעיה? יש בעיה. לפי יפעת ברון-גולדברג, מנכ"לית עמותת itworks, שמטרתה לפעול לשילוב אוכלוסיות מרוחקות משוק העבודה בהייטק, נוצר פה כשל שוק. מצד אחד, יש מחסור של כ-15 אלף מהנדסים ומתכנתים למשרות הייטק מול אלפי מחפשי עבודה בתחום ובוגרי תארים טכנולוגיים שיוצאים לשוק העבודה מדי שנה, ומצד שני חברות הייטק ישראליות מוציאות לחו"ל, במיוחד לאוקראינה, כ-20 אלף משרות מהנדסים.

יפעת ברון גולדברג / צלם איציק שוקל

2. "בשנים האחרונות יש עלייה חדה ומשמעותית באחוז הסטודנטים החדשים מהחברה הערבית. בתוך עשר שנים המספר הכפיל את עצמו", אומרים ברון-גולדברג ומשה קוזלובסקי, יזם ומשקיע בחברות הייטק וחבר בוועד המנהל של העמותה. "בשנת הלימודים האחרונה, בטכניון בלבד, החלו ללמוד 600 סטודנטים מהחברה הערבית, מתוך 1,800 סטודנטים חדשים (שליש מהסטודנטים, בזמן שהחברה הערבית היא 21% מהאוכלוסייה). רובם במקצועות ההייטק. לכאורה, זו בשורה מעודדת, כי סקטור ההייטק זקוק לבוגרים מוכשרים, אבל כשבחנו את השתלבותם בעולם העבודה, מצאנו שהפערים בין היותם אקדמאיים במקצועות טכנולוגיים לבין השתלבותם בעולם העבודה בסקטור ההייטק עצומים.

"העובדים הערבים הם הכוח הצומח בסקטור ההייטק, ובתוך שנתיים הם צפויים לספק כמחצית מכוח-האדם החסר בו. הם אלה שיכולים להציל את ההייטק מסטגנציה. ההייטק מדמם מבחינת כוח-האדם. עשרות אלפי משרות מיוצאות מדי שנה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אלה משרות שלעולם לא יחזרו לישראל והן פוגעות בכלכלה, בצמיחה ובמחפשי העבודה".

אתם אומרים שמצד אחד יש היצע של בוגרים בתחומי הייטק ומצד שני יש ביקוש. מדוע הם לא נפגשים? האם המשרות המיוצאות הן עניין כלכלי (מחפשים כוח עבודה יותר זול) או הדרה מכוונת מצד חברות הייטק?

"אנחנו אומרים שקליטתם של מתכנתים ומהנדסים צעירים וחסרי ניסיון, רובם מקבוצות וממגזרים שגם כך סובלים מהדרה בחברה הישראלית, הולכת וקטנה. אלה העובדות: כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל. המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זהו מעגל אכזרי הגורם לאוכלוסיות מודרות לחוות הדרה כפולה ומונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלה שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק. איך בדיוק ייבנה הדור הבא של המפתחים הישראלים המנוסים אם חלק משמעותי של המפתחים הזוטרים יהיה במזרח אירופה והודו?".

בין השורות עולה תופעה שכמעט לא מדברים עליה. אמנם חברות גדולות כמו אינטל, מלאנוקס ועוד חרתו על דגלן העסקת מיעוטים, אבל ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים. הן מעדיפות את ההייטקיסט ה"קלאסי", בוגר 8200 מהמרכז, שגם נהנה מתנאי שכר גבוהים מהממוצע. ברון-גולדברג וקוזלובסקי גם לא בטוחים שטענת כוח-האדם הזול יותר בחו"ל היא מדויקת. הם סבורים שאין הפרשים מהותיים בעלויות השכר, במיוחד לאוכלוסיות מודרות שבלאו הכי מתחילות בשכר נמוך יחסית מהממוצע בהייטק.

משה קוזלובסקי / צילום: דרורה לוי

השניים פסימיים מאוד לגבי התפתחות תופעת מיקור החוץ בהייטק. "אם בעבר השימוש במיקור חוץ היה בעיקר על ידי חברות גדולות, היום השימוש הוא הרבה יותר רחב ומבוצע גם על ידי חברות קטנות ובינוניות וסטארט-אפים. רק בשנת 2018, לפי הערכות יותר ממיליארד דולר שולמו לחברות מיקור חוץ. המספר הזה צפוי לגדול בצורה מאוד משמעותית בשנה-שנתיים קרובות".

ברון-גולדברג וקוזלובסקי מזהירים מפני הבאות: "התעלמות המדינה מהבעיה עשויה להביא למצב שבו בתוך שנים ספורות יאוישו יותר מ-100 אלף משרות, המהוות כ-40% מעובדי חברות ההייטק בישראל, ע"י עובדים זרים במדינות אחרות ויביאו איתם אבטלה לאלפי מתכנתים ישראליים. בתהליך הזה ייפגעו גם עובדים שמועסקים במשרות התומכות בעובדי ההייטק בתחומים כגון ההסעדה, ניקיון, נדל"ן, תקשורת ועוד, מאחר שידוע שעל משרת פיתוח ישנם לפחות שלוש משרות התומכות בפעילות הפיתוח".

מדוע עיקר יצוא המשרות, 40% מהמשרות, הוא לאוקראינה?

"אוקראינה זיהתה את הפוטנציאל הענק לפיתוח חברות מיקור חוץ עבור שוק המתכנתים הישראלי, ודוגמה לכך אפשר לראות בהתלהבות שלהם לחתום, במסגרת ביקור ראש הממשלה השבוע במדינה, על שיתוף-פעולה שיכלול גם הקמת משרד בקייב ובירושלים לקידום ולפיתוח שירותי הייטק. אבל האם מדינת ישראל מזהה את הפוטנציאל ההרסני לשוק התעסוקה בישראל כתוצאה מהפיכת מיקור החוץ לאוקראינה כפתרון לכוח-אדם מקצועי עבור חברות ההייטק? אנחנו חושבים שלא".

אוקיי, הצגתם את הבעיות. מה עם פתרונות?

"המדינה חייבת להוציא לפועל באופן מיידי מדיניות של תמריצים לחברות ההייטק ולסטארט-אפים בישראל כדי להוזיל את עלויות ההעסקה ולבלום את הבריחה של משרות פיתוח מישראל. התמריצים האלה יחזירו את עצמם למדינה, באמצעות המסים שהעובדים הישראלים ישלמו. במקביל, המדינה צריכה לתגמל ולעודד את החברות לגייס מועמדים מאוכלוסיות שפחות משולבות היום בהייטק כמו החברה הערבית, חרדים, נשים אנשים עם מוגבלות ועוד בעזרת הסקטור הפרטי".

תמריצים זו מילה כללית מדי. איך מתמרצים בדיוק?

"ניתן לך דוגמה. כמו שהמדינה מוכנה לתת מענקים לאינטל ולסבסד עלויות פיתוח כדי שתקים כאן את מפעל הייצור שלה, המדינה יכולה לעזור לחברות ההייטק להשאיר את המשרות הקריטיות האלה בישראל, או להוסיף קריטריון של גיוון תעסוקתי כתנאי לתמיכה הכספית שמעניקה רשות החדשנות לפעילויות מו"פ בהייטק - תקציב המסתכם בכ-2 מיליארד שקל בשנה".

עוד כתבות

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם