גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרה בהייטק: בוגרים מהחברה הערבית מתקשים להשתלב בתעשייה

ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים ● יפעת ברון-גולדברג ומשה קוזלובסקי מעמותת itworks: "כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל.  המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זה מונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלה שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק"

סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

1. לפי הדוח האחרון של רשות החדשנות, נוצר מצב בריא שבו חברות ישראליות רבות עולות בשנים האחרונות על מסלול צמיחה מהירה כשהן "מתודלקות" בהון רב. במצב זה, הן נדרשות לגייס כוח-אדם מיומן בקצב מואץ והן מתחרות עליו מול שחקנים נוספים באקוסיסטם, במיוחד מול החברות הרב-לאומיות שממשיכות ומרחיבות את פעילותן בישראל.

התוצאה: הביקוש האדיר למהנדסים ולמפתחים מיומנים ממשיך להיות מורגש בתעשייה. לפי מחקר שערך ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל בשיתוף רשות החדשנות וחברת צבירן, היו בשנת 2018 כ-15 אלף (!) משרות פנויות בתעשייה. במקביל, שיעור העובדים המפוטרים בסקטור נמצא בירידה עקבית בשנים האחרונות, בעוד ששיעור העזיבות מרצון נמצא בעלייה - מגמה המעידה על הביקוש הגבוה לכוח-אדם.

הפתרון שעולה מעבודת רשות החדשנות לפערי הביקוש הוא הגדלת מספר הסטונדטים במקצועות ההייטק באוניברסיטאות, פיתוח ערוצי כניסה חוץ-אקדמיים מגוונים לתעשייה, פתיחת ערוצים לגיוס כוח-אדם מיומן מחו"ל ועידוד לימודי מתמטיקה ומדעים בבתי הספר. במסגרת המאמצים הללו מושם דגש על שילוב נשים ואוכלוסיות הנמצאות בתת-ייצוג בהייטק, בפרט ערבים וחרדים.

על פי הרשות, מספר התלמידים ב-5 יחידות מתמטיקה הוכפל בתוך 5 שנים - דבר שצפוי להשפיע בעוד כמה שנים, ו-26% מהסטודנטים למדו בשנה החולפת הנדסה ומדעי המחשב. בתוך הקבוצה הזאת ניכרת עלייה משמעותית בשיעור הערבים.

אחד התחומים שבהם הביקוש להון אנושי מיומן עולה באופן מיוחד הוא מדע הנתונים - הביקוש העולמי למדעני נתונים עלה ב-650% בין 2012 ל-2017 והשכר במקצוע הזה גבוה במיוחד. בישראל, השכר החודשי הממוצע למדען נתונים עם חמש שנות ניסיון נע בין 27 אלף ל-32 אלף שקל - שכר גבוה יותר מבתפקידי פיתוח רבים ברמת ניסיון דומה.

אז יש ביקוש גבוה לעובדים, השכר בעלייה, הכסף זורם פה בשפע מדי שנה, ויש תוכניות להכשרת הון אנושי בעתיד. אז מה הבעיה? יש בעיה. לפי יפעת ברון-גולדברג, מנכ"לית עמותת itworks, שמטרתה לפעול לשילוב אוכלוסיות מרוחקות משוק העבודה בהייטק, נוצר פה כשל שוק. מצד אחד, יש מחסור של כ-15 אלף מהנדסים ומתכנתים למשרות הייטק מול אלפי מחפשי עבודה בתחום ובוגרי תארים טכנולוגיים שיוצאים לשוק העבודה מדי שנה, ומצד שני חברות הייטק ישראליות מוציאות לחו"ל, במיוחד לאוקראינה, כ-20 אלף משרות מהנדסים.

יפעת ברון גולדברג / צלם איציק שוקל

2. "בשנים האחרונות יש עלייה חדה ומשמעותית באחוז הסטודנטים החדשים מהחברה הערבית. בתוך עשר שנים המספר הכפיל את עצמו", אומרים ברון-גולדברג ומשה קוזלובסקי, יזם ומשקיע בחברות הייטק וחבר בוועד המנהל של העמותה. "בשנת הלימודים האחרונה, בטכניון בלבד, החלו ללמוד 600 סטודנטים מהחברה הערבית, מתוך 1,800 סטודנטים חדשים (שליש מהסטודנטים, בזמן שהחברה הערבית היא 21% מהאוכלוסייה). רובם במקצועות ההייטק. לכאורה, זו בשורה מעודדת, כי סקטור ההייטק זקוק לבוגרים מוכשרים, אבל כשבחנו את השתלבותם בעולם העבודה, מצאנו שהפערים בין היותם אקדמאיים במקצועות טכנולוגיים לבין השתלבותם בעולם העבודה בסקטור ההייטק עצומים.

"העובדים הערבים הם הכוח הצומח בסקטור ההייטק, ובתוך שנתיים הם צפויים לספק כמחצית מכוח-האדם החסר בו. הם אלה שיכולים להציל את ההייטק מסטגנציה. ההייטק מדמם מבחינת כוח-האדם. עשרות אלפי משרות מיוצאות מדי שנה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. אלה משרות שלעולם לא יחזרו לישראל והן פוגעות בכלכלה, בצמיחה ובמחפשי העבודה".

אתם אומרים שמצד אחד יש היצע של בוגרים בתחומי הייטק ומצד שני יש ביקוש. מדוע הם לא נפגשים? האם המשרות המיוצאות הן עניין כלכלי (מחפשים כוח עבודה יותר זול) או הדרה מכוונת מצד חברות הייטק?

"אנחנו אומרים שקליטתם של מתכנתים ומהנדסים צעירים וחסרי ניסיון, רובם מקבוצות וממגזרים שגם כך סובלים מהדרה בחברה הישראלית, הולכת וקטנה. אלה העובדות: כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל. המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זהו מעגל אכזרי הגורם לאוכלוסיות מודרות לחוות הדרה כפולה ומונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלה שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק. איך בדיוק ייבנה הדור הבא של המפתחים הישראלים המנוסים אם חלק משמעותי של המפתחים הזוטרים יהיה במזרח אירופה והודו?".

בין השורות עולה תופעה שכמעט לא מדברים עליה. אמנם חברות גדולות כמו אינטל, מלאנוקס ועוד חרתו על דגלן העסקת מיעוטים, אבל ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים. הן מעדיפות את ההייטקיסט ה"קלאסי", בוגר 8200 מהמרכז, שגם נהנה מתנאי שכר גבוהים מהממוצע. ברון-גולדברג וקוזלובסקי גם לא בטוחים שטענת כוח-האדם הזול יותר בחו"ל היא מדויקת. הם סבורים שאין הפרשים מהותיים בעלויות השכר, במיוחד לאוכלוסיות מודרות שבלאו הכי מתחילות בשכר נמוך יחסית מהממוצע בהייטק.

משה קוזלובסקי / צילום: דרורה לוי

השניים פסימיים מאוד לגבי התפתחות תופעת מיקור החוץ בהייטק. "אם בעבר השימוש במיקור חוץ היה בעיקר על ידי חברות גדולות, היום השימוש הוא הרבה יותר רחב ומבוצע גם על ידי חברות קטנות ובינוניות וסטארט-אפים. רק בשנת 2018, לפי הערכות יותר ממיליארד דולר שולמו לחברות מיקור חוץ. המספר הזה צפוי לגדול בצורה מאוד משמעותית בשנה-שנתיים קרובות".

ברון-גולדברג וקוזלובסקי מזהירים מפני הבאות: "התעלמות המדינה מהבעיה עשויה להביא למצב שבו בתוך שנים ספורות יאוישו יותר מ-100 אלף משרות, המהוות כ-40% מעובדי חברות ההייטק בישראל, ע"י עובדים זרים במדינות אחרות ויביאו איתם אבטלה לאלפי מתכנתים ישראליים. בתהליך הזה ייפגעו גם עובדים שמועסקים במשרות התומכות בעובדי ההייטק בתחומים כגון ההסעדה, ניקיון, נדל"ן, תקשורת ועוד, מאחר שידוע שעל משרת פיתוח ישנם לפחות שלוש משרות התומכות בפעילות הפיתוח".

מדוע עיקר יצוא המשרות, 40% מהמשרות, הוא לאוקראינה?

"אוקראינה זיהתה את הפוטנציאל הענק לפיתוח חברות מיקור חוץ עבור שוק המתכנתים הישראלי, ודוגמה לכך אפשר לראות בהתלהבות שלהם לחתום, במסגרת ביקור ראש הממשלה השבוע במדינה, על שיתוף-פעולה שיכלול גם הקמת משרד בקייב ובירושלים לקידום ולפיתוח שירותי הייטק. אבל האם מדינת ישראל מזהה את הפוטנציאל ההרסני לשוק התעסוקה בישראל כתוצאה מהפיכת מיקור החוץ לאוקראינה כפתרון לכוח-אדם מקצועי עבור חברות ההייטק? אנחנו חושבים שלא".

אוקיי, הצגתם את הבעיות. מה עם פתרונות?

"המדינה חייבת להוציא לפועל באופן מיידי מדיניות של תמריצים לחברות ההייטק ולסטארט-אפים בישראל כדי להוזיל את עלויות ההעסקה ולבלום את הבריחה של משרות פיתוח מישראל. התמריצים האלה יחזירו את עצמם למדינה, באמצעות המסים שהעובדים הישראלים ישלמו. במקביל, המדינה צריכה לתגמל ולעודד את החברות לגייס מועמדים מאוכלוסיות שפחות משולבות היום בהייטק כמו החברה הערבית, חרדים, נשים אנשים עם מוגבלות ועוד בעזרת הסקטור הפרטי".

תמריצים זו מילה כללית מדי. איך מתמרצים בדיוק?

"ניתן לך דוגמה. כמו שהמדינה מוכנה לתת מענקים לאינטל ולסבסד עלויות פיתוח כדי שתקים כאן את מפעל הייצור שלה, המדינה יכולה לעזור לחברות ההייטק להשאיר את המשרות הקריטיות האלה בישראל, או להוסיף קריטריון של גיוון תעסוקתי כתנאי לתמיכה הכספית שמעניקה רשות החדשנות לפעילויות מו"פ בהייטק - תקציב המסתכם בכ-2 מיליארד שקל בשנה".

עוד כתבות

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים