ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון / צילום: אוליביה פיטוסי, "הארץ"
בנימין נתניהו: "אני כבר טיפלתי בגירעונות גדולים בלי עין הרע. כאשר הייתי שר האוצר היה מדובר בגירעון גדול פי כמה. כיום מדובר בגירעון של 12-13 מיליארד שקל, אז זה היה מכפלות פי שלושה. אנחנו שולטים בגירעון יפה מאוד"
(ראש הממשלה השבוע, ג', בווידאו לייב בפייסבוק, ממצה את השבוע בכלכלה)
עבור: כבודו.
1. אין מי שלא מכיר בעובדה שאתה יודע ויכול לטפל בגירעונות גדולים, גם בגירעון האמיתי-הנוכחי, שהוא הרבה יותר גדול ממה שציינת. גם אין מי שלא מודה בעובדה שכאשר היית שר אוצר, מתחילת 2003, במשך שנתיים וחצי, התחלת לבנות פה כלכלת שוק, משק תחרותי שפניו לצמיחה, מנעת משבר פיננסי, העברת רפורמות כבדות ועקרוניות בשוק ההון, מערכת המס, קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, הפרטת חברות ממשלתיות עסקיות, העדפת עבודה על פני קצבאות ועוד ועוד. אין גם שמץ ספק בכך שעשית מה שעשית אף שידעת שנקמה תבוא בקלפי ואתה מהמר על עתידך הפוליטי (אכן, בבחירות שאחרי, 2006, התרסק הליכוד ל-12 מנדטים).
השאלה, ההיסוס והספק הגדול ביכולותיך מתבססים על פעילותך ומנהיגותך הכלכלית בעשור האחרון מאז מרץ 2009, כשמונית לראש ממשלה. האם אתה באמת רוצה ונכון לטפל בגירעונות ובמשק? האם אתה באמת מסוגל לעשות את זה כשאתה הבוס הגדול, כשאתה זה שלוקח את הסיכון הקואליציוני והחברתי, כשהשביתות יירשמו על שמך? כי עד היום זה לא היה כך.
2. כשהיית שר אוצר, היה אריאל שרון ראש ממשלה. הוא איפשר ונתן בידך את הכוח לפעול - את כל הכוח העצום שהיה לו באותה עת. שרון ספג ובלם, בעזרת בניו וצוותו, אף שלא באמת חיבבו אותך, את המתקפות עליך - דבר שאתה אף פעם לא נתת לשרי האוצר שלך. שרון, למרות שחשש ממך, פירגן לך כשלחמת וכשעשית טוב, אפילו כשהתנגד או חשש ממהלכים שלך. אתה, לעומת זאת, למרות שלא באמת חששת משרי האוצר שלך - יובל שטייניץ, יאיר לפיד ומשה כחלון - הקפדת לגמד אותם, לפעמים חנקת, השפלת ואף הכשלת. מעולם לא פירגנת להם. אפילו לקחת מהם את הקרדיט למעשים נכונים שהעזו לבצע. ראש הממשלה שרון ידע מה שראש הממשלה נתניהו לא רוצה לדעת: שהצלחה של שר אוצר היא הצלחה של ראש ממשלה, וכישלונו של השר הוא כישלונו של הראש. לפיכך, כמו שהצלחתו הכלכלית דאז של נתניהו כשר אוצר הביאה להצלחתו הכלכלית של שרון המנוח, כך כישלונו הכלכלי של משה כחלון כשר אוצר היא כישלונו הכלכלי של נתניהו.
3. אתה, כבודו, הפסקת להיות לוחם הכלכלה התחרותית ונסיך השוק החופשי זמן קצר מאוד אחרי שמונית לראש הממשלה ולשר לאסטרטגיה כלכלית. באותו לילה קשה, אפריל 2009, זמן מה אחרי מינוי הממשלה, בליל העברת חוק ההסדרים הראשון שלך, הבאת לנטרולו של שטייניץ, שר האוצר שמינית ותמך, עם צוותו, באג'נדה הכלכלית שלך. אתה מסרת את סיכום המשא ומתן והחתימה בידי אורי יוגב, אז יו"ר הוועדה הכלכלית המייעצת לראש הממשלה, שכינס את שרגא ברוש, אז ועכשיו נשיא התעשיינים, ועופר עיני, אז יו"ר ההסתדרות הכללית.
4. מה שידעת שיקרה קרה: הסכם נחתם רק אחרי שעיני סובב את כולם והאינטרסים שלו ניצחו. תוכניות הענק שלך ליעילות המשק, לפתיחת יבוא, למשק חופשי ותחרותי, למלחמה ברגולציה ובביורוקרטיה נמסרו כאופציה בידי ההסתדרות - והדגל האדום עלה לראשונה לראש התורן במשרד האסטרטגיה הכלכלית של ראש הממשלה. דיברת הרבה על ה"שמן", השירות הממשלתי-ציבורי שרוכב על ה"רזה" המגזר העסקי, אבל לא באמת התעמת עם ההסתדרות שטיפחה ומטפחת את השומנים. עסקות החבילה והסדרי השכר המיוחדים שנחתמו לאחר השביתות שאחריהן הביאו להתנפחות ולנפיחות ה"שירות" הציבורי וגידול בשכרו - יותר מהשכר במגזר העסקי. התוצאה ברורה, צפויה וכתובה בכל ספרי הכלכלה שראש הממשלה קורא: העמקת הדשדוש בפריון, במדדי קלות עשיית עסקים ובשירות שניתן לשמירה על זכויות הציבור. בקיצור: חיסול בסיסי הכלכלה הבריאה.
5. דוגמה קטנה אחת - הכניעה לוועדים הגדולים שלא אהבו את התוכנית שמיליוני העובדים האחרים ייחלו וציפו לה: ארבעה סופי שבוע ארוכים בשנה. עוד בקטנה: המשך הדברת הריקה על בוררות חובה במשק או חובת העברת הדיונים בעניינם של עובדי מונופולים מבית הדין לעבודה לבית הדין להגבלים עסקיים. הוועדים התנגדו - אתה נכנעת.
6. "אני מעדיף הקטנת ההוצאה הציבורית ואני עושה זאת כי ידוע שמשרדי הממשלה הם לא הגופים הכי יעילים. יש להם מרווחי שומן", התווית השבוע, באותו וידיאו, את תוכניותיך. פתרון בעיית הגירעון לא תהיה באמצעות העלאת מסים אלא בדרך של הקטנה וחיסכון בהוצאות הממשלה. ברצינות כבודו, אתה? תייעל את משרדי הממשלה? תקטין את ההוצאה הציבורית? תחתוך במרווחי השומן? אתה?
7. נ"ב. המבחן כאן. איך תטפל באיומי ארגוני המורים לא לפתוח את שנת הלימודים?