היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: ליאב פלד
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, כינס היום (ה') דיון דחוף שיוחד לסוגיית ההפרדה המגדרית באירועי תרבות, זאת בעקבות ההליכים המשפטיים שהתקיימו סביב אירוע התרבות בפארק העירוני בעפולה שנערך בהפרדה מגדרית, ולאור אירועים נוספים מעין אלה המתוכננים במקומות שונים.
מטרת הדיון הייתה לגבש עמדת ביניים מהירה, עד קיומו של דיון עקרוני, מקיף ויסודי בסוגיית ההפרדה המגדרית.
עיקרי קביעותיו של היועץ המשפטי לממשלה הם: נקודת המוצא היא עיקרון השוויון, העומד בליבת השיטה הדמוקרטית ומעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מכאן שהכלל הוא קיום האירוע במעורבות רשות ציבורית ללא נקיטת צעדים מצד הרשות שנועדו לכפות הפרדה מגדרית. עם זאת, ייתכנו הקשרים מיוחדים בהם תתאפשר הפרדה מגדרית, לתכליות ציבוריות מסוימות, ובלבד שההפרדה מקיימת את אמות-המידה החוקתיות.
חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, קובע איסור כללי על אפליה במגוון הקשרים, אך מגדיר מספר מצבים אותם אין רואים כאפליה.
בין מצבים אלה ייחד המחוקק סעיף להפרדה מגדרית, המבהיר כי זו אפשרית כאשר אי-הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, או את הכניסה למקום הציבורי, והיא מוצדקת בשים לב לאופי השירות, מידת החיוניות שלו, קיומה של חלופה סבירה לו וצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה.
אם רשות מקומית מעוניינת לקיים אירוע בהפרדה מגדרית עבור ציבור המעוניין בכך, הרי שראשית עליה לבחון האם לאור מאפייני האוכלוסייה המתגוררת באותה רשות ולאור סוג האירוע בו מדובר, ניתן לקיים הפרדה וולונטרית ללא הכוונה.
ככל שניתן, מובן כי יש להעדיף אפשרות זו על פני הפרדה מתוכננת.
בעת החלטה על קיומם של אירועים בהפרדה מתוכננת, יש להביא בחשבון את החובה לעמוד בתנאים המצטברים הקבועים בסעיף 3(ד)(3) לחוק איסור אפליה, כמפורט להלן:
1. קיום האירוע ללא הפרדה ימנע מחלק מן הציבור את קבלת השירות הציבורי: על הרשות המקומית להשתכנע כי הציבור לו מיועד האירוע, או חלק משמעותי ממנו, יימנע מהשתתפות בו, בהיעדר הפרדה מגדרית מתוכננת.
2. קיומה של הצדקה לעריכת האירוע בהפרדה מגדרית: על הרשות המקומית לשקול את מכלול הנסיבות של האירוע, ובמסגרת זו ליתן משקל, בין היתר, לאמות-המידה הבאות העולות מלשון החוק ומהפסיקה:
א. וולונטריות ההפרדה: ככל שגובר רכיב הוולונטריות, כך קטן הקושי בהפרדה המגדרית. בהתאם, כאשר מדובר בהפרדה וולנטרית לחלוטין במסגרתה כל אדם בוחר את מקומו ללא כל הכוונה, אין בכך כל קושי כאמור.
ב. ייחוד האירוע: ככל שייחודו של האירוע לקהל המעוניין בהפרדה מגדרית הוא מובהק יותר, מצטמצם הקושי בקיומה.
ג. שוויון חומרי: נדרש כי ההפרדה תיעשה תוך הקפדה על תנאים שווים ביחס לגברים ולנשים.
ד. השפעה על הציבור שאינו מעוניין בהפרדה: ככל שהאירוע משפיע באופן משמעותי יותר על הציבור שאינו מעוניין בהפרדה מגדרית, כך גובר הקושי בהפרדה.
אמות-המידה המפורטות בסיכום הדיון הן בגדר קווים מנחים, אשר יש בהם לסייע לרשויות המקומיות בבואן לשקול עריכת אירועים המיועדים לציבור המעוניין בהפרדה מגדרית.
כל זאת, כאמור, כעמדת ביניים אשר תעמוד בתוקפה עד לקיומו של דיון משפטי עקרוני ומקיף בסוגיה זו.
נוכח המורכבות והרגישות של הסוגיות המתעוררות בהקשר זה, החלטה על קיום אירוע בהפרדה נכון שתתקבל על-ידי דרג מקצועי בכיר בעירייה, וזאת לאחר שהיועץ המשפטי לעירייה יחווה את דעתו.