גן ילדים / צילום: עינת לברון
החופש הגדול מסתיים בשבוע הבא, הילדים אמורים לחזור לגנים ולבתי הספר, ובמקרה של הגנים הפרטיים, במקרים רבים המצב התכנוני של הגן מעורפל גם לגננות עצמן, גם להורים וגם לשכנים. גן ילדים פרטי אינו זקוק לרישיון עסק, אבל הוא כן זקוק להיתר לשימוש חורג במקרה שהוא פועל ממבנה שאינו מיועד לגן.
הבעיה: הוצאת היתר אורכת שנים
הבעיה היא שההליך של הוצאת היתר לשימוש חורג אורך חודשים ארוכים (וגם עולה עשרות אלפי שקלים), וגם גננת שהחלה בהליך של הוצאת ההיתר חודשים רבים לפני פתיחת הגן - עלולה להגיע ל-1 בספטמבר בלי היתר.
לטענת האדריכל דן מדר, המתמחה בתכנון וברישוי של גני ילדים פרטיים, מאז תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה ב-2014, "הליך קבלת ההיתר לשימוש חורג לגני הילדים הפרטיים הפך ארוך עוד יותר - שלוש שנים במקרה הטוב - וביורוקרטי מאוד. גננות נדרשות להוציא עשרות אלפי שקלים מכיסן מבלי לדעת האם בסופו של תהליך יאושר גן הילדים".
מה בעצם השתנה?
מדר: "בין היתר, גננת נדרשת לעבור הליך לתיק מידע, מה שלא נדרש קודם לתיקון 101 לחוק. זו התנהלות מקדמית עוד לפני העלאת הבקשה להיתר, אשר בעצמה אורכת בממוצע כחצי שנה. לאחר התנהלות מקדמית זו אמורה הגננת לקבל התייחסות מקצועית מכלל המחלקות בעירייה טרם העלאת הבקשה".
לדברי מדר, ההליך המקדמי הזה של תיק המידע הוא חלק אינטגרלי מההליך הכולל, ובלעדיו לא ניתן לקדם בקשות להיתר.
במקרה של גן שפועל ללא היתר לשימוש חורג, גם אם כבר הגיש בקשה להליך, הוועדה המקומית הייתה יכולה לפעול לסגירת הגן. עתה, פסק דין של בית המשפט המחוזי נותן מרווח נשימה לגננות המבקשות להפעיל גנים בבתים פרטיים, וקובע כי עד להכרעה בבקשה לשימוש חורג, הוועדה המקומית לא תפעל לסגירת גן שפועל ללא היתר כזה - גם אם הבקשה נמצאת בשלב המקדמי של תיק המידע.
ההחלטה, שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, מתייחסת לגננת שהפעילה גן ילדים בבית פרטי ברחוב הסירה 39 בראשון לציון. הגן פעל מספטמבר 2018, והשכנים שמתגוררים סמוך לגן הגישו בקשה לבית המשפט להפסקת הפעילות של הגן ואף ביקשו צו מניעה זמני עד להכרעה בתביעה. לטענתם, הגננת הגישה את הבקשה להיתר לשימוש חורג רק ביוני 2019 - אחרי שהגן כבר פעל כבר עשרה חודשים.
ביוני האחרון נתן בית משפט השלום בראשון לציון צו מניעה זמני האוסר על הגננת לפתוח את הגן ב-1 בספטמבר 2019. מאז ניהלה הגננת הליכים משפטיים לביטול צו המניעה על מנת שתוכל להמשיך להפעיל את הגן בספטמבר, ועד להכרעה בתביעה.
בית משפט השלום: הגן הוא מטרד
בית משפט השלום קבע כי יש לבחון האם קיומו של הגן מהווה עוולה של מטרד, וקבע כי למרות שמצפייה בסרטונים מצטיירת תמונה של גן הומה ורועש, אין בכך כדי להביא למסקנה שמדובר במטרד על פי פקודת הנזיקין.
בהמשך קבע בית המשפט כי על העירייה והוועדה המקומית, המכירות היטב את הסביבה, להסדיר את האיזון בין הצורך הציבורי בקיומו של גן ילדים, לבין האינטרס הפרטי של בעלי הנכסים הגובלים.
למרות קביעות אלה, החליט בית המשפט לקבל את הבקשה לצו מניעה זמני, וזאת משום שהגננת הגישה את הבקשה לשימוש חורג רק ב-2 ביוני 2019. בית המשפט נתן משקל רב בהחלטתו למועד הגשת הבקשה של הגננת לקבל היתר לשימוש חורג בנכס.
הגננת פנתה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, והגישה בקשה לעיכוב ביצוע הצו על מנת שתוכל להפעיל את הגן ב-1 בספטמבר, לפחות עד להכרעה בתביעה.
בבקשה שהגישה הגננת באמצעות עו"ד שלומי סהר, המתמחה ברישוי, נטען כי בית משפט השלום הסתפק בטיעון של "אי נוחות" לשכנים, ולא חייב אותם להוכיח כי מדובר במטרד של ממש, אף שגן ילדים הוא "מטרה חברתית בעלת חשיבות נעלה".
עוד טענה הגננת בבקשה לביטול צו המניעה כי בניגוד לנטען כי החלה את הליך הבקשה לקבלת היתר לשימוש חורג הרבה לפני יוני 2019, אז נקלטה הבקשה שלה, ועוד לפני כן שכרה מתכנן לצורך קבלת תיק מידע, וביצעה פעולות תכנוניות ראשוניות לצורך קליטת הבקשה.
על כן מבקשת הגננת לא לסגור את גן הילדים עד שתשלים את הליכי התכנון מול הוועדה המקומית.
בית המשפט המחוזי: להפעיל את הגן
בית המשפט המחוזי מרכז בלוד קיבל את עמדת הגננת, וביטל את הצו הזמני שניתן על ידי בית משפט השלום. נקבע כי במאזן הנוחות, הנזק שעלול להיגרם לשכנים כתוצאה מעיכוב ביצוע הצו הזמני קטן יותר מזה שעלול להיגרם לגננת אם צו המניעה ייותר על כנו - בשעה שהורי הילדים מחפשים מסגרת חינוכית לרשום אליו את ילדיהם לשנה הבאה. סגירת הגן מספטמבר 2019 עלולה לגרום לכך שהגננת לא תוכל להפעיל את הגן בכל שנת הלימודים כיוון שרוב הילדים ייקלטו בגנים אחרים. לאור זאת ניתן צו עיכוב ביצוע עד להכרעה בתביעה.
בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה ל"תקופת החסד" הנדרשת להפעלת גן ילדים עד למיצוי ההליכים התכנוניים בפני הוועדה המקומית, כך שבתקופה זו לא יינקטו פעולות סגירה כנגד הגננת.
"בית המשפט המחוזי אימץ את התפיסה שלפיה לא הגיוני שמפעיל גן הילדים ייאלץ לשאת במלוא התשלומים הנובעים מתפיסת החזקה במבנה עד לקבלת ההיתר לשימוש החורג, שיכול להתארך במשך חודשים רבים, כאשר השכנים המתגוררים בצמידות למבנה מגישים התנגדות והדיונים לרוב מגיעים אל פתחה של ועדת הערר", מסר עו"ד סהר.
סהר הוסיף כי מכיוון שפעוטונים לילדים מגיל 0-3 נמצאים בבתי מגורים פרטיים, מדובר בפסיקה אשר יש בה כדי להשפיע על כלל תהליכי הרישוי והאכיפה של גני ילדים פרטיים בכל הארץ.
המשמעות: הגננות יוכלו לפעול ללא חשש
האדריכל דן מדר: "עד למועד פסק דין זה יכלו דיירים מתנגדים לטעון לצו מניעה לסגירת גן הילדים וזאת בטענה כי ההליך של בקשת תיק מידע איננו חלק מהליך הבקשה להיתר, ובכך היה נעתר בית המשפט לבקשתם. פסק דין זה יאפשר לגננות לאלפי גנים לקדם את הליך הרישוי על כל שלביו, בלי לחשוש מפני צו מניעה או מצו סגירה לגן הילדים בשל טענה לאי קידום בקשה להיתר לגן הילדים".