גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך זה שבאומת הסטארט-אפ לשליש מהתלמידים אין גישה נורמלית לאינטרנט?

עשרה תלמידים על כל מחשב, מורים בעלי הכשרה בלתי מספקת ומדפסות תלת-ממד שמעלות אבק ● מערכת החינוך אמורה להכשיר את התלמידים, אבל קצת קשה לעשות את זה כשלשליש מהם אין גישה מספקת לאינטרנט, ומטרת-העל היא לגשת לבגרות ● ריסטרט לבית הספר – פרויקט מיוחד

נשארים מאחור / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
נשארים מאחור / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

טכנולוגיה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. אנחנו שולחים מיילים, מצלמים תמונות ורואים סרטונים באופן כמעט חלק. שימוש במחשבים ניידים, פרזנטציות מתוקשבות ושמירת מידע בענן הם פעולות שכיחות בארגונים עסקיים. בבתי הספר בישראל זה לא ככה - כל סרטון, כל תרגול בלומדה וכל תוכן אינטראקטיבי נחשבים לשבירת שגרה, לאירוע שצריך להיערך אליו, לפעמים אפילו לכמוה אליו.

הניגוד בין הסטארט-אפ ניישן לבין הנעשה במקומות אחרים בישראל אינו חדש. התעשייה המסורתית, המגזר הציבורי והיקף השימוש הנמוך בשירותים דיגיטליים במגזר העסקי הם דוגמאות לכך. דוגמא נוספת ולא פחות חשובה היא בתי הספר. במקום שבו מכשירים את דור העתיד מתקשים מאוד להגיע ל-2019. הטכנולוגיה מאפשרת חוויית למידה שונה ומותאמת אישית, מפתחת יכולים וכישורים נוספים אצל התלמידים ומסקרנת אותם. למרות זאת, השימוש בה במערכת החינוך הישראלית אינו משביע רצון. גם במקומות שבהם תשתית המחשוב קיימת, יש פער בין היכולות להן המורים נדרשים לבין אלה שקיימות בפועל. זאת עוד לפני שמדברים על מה זה בכלל תקשוב, ומה האסטרטגיה של משרד החינוך בנושא.

בכל אופן, הבעיה היא לא רק במחסור בציוד, אלא גם בקושי לעקוב אחר מצב הציוד הקיים, בין השאר בגלל בלאי. כך, הדוח האחרון שהכין משרד החינוך היה ב-2016. לפי נתוני המשרד, בישראל היה מחשב אחד לכל עשרה תלמידים. בשלוש השנים האחרונות המצב ככל הנראה השתפר לאור השקעה של משרד החינוך בתקשוב של בתי ספר נוספים. לאחר דשדוש של כמה שנים, החל בשנה שעברה המשרד בתקשוב של 200 בתי ספר בשנה. כך היה בשנה שעברה, כך היה השנה וכך צפוי להיות גם בשנים הבאות.

במשרד ציינו כי כיום יש 1,900 בתי ספר מתוקשבים, מתוך כ-3,800 בתי ספר פוטנציאליים, לאור זאת שבבתי הספר החרדים לא נהוג להכניס מחשבים. הבעיה שבקצב הנוכחי, עד שיסיימו לתקשב את כל בתי הספר, יצטרכו להתחיל להחליף את המחשבים הישנים. לפי פרסום של המשרד ממרץ, לפני קרוב לחמש שנים תוקצבו 1,800 בתי ספר ב"דגם בסיסי", חבילה שלא כללה ציוד. 200 בתי ספר זכו במימון נוסף עבור סיוע במימון רכישת מכשירי קצה, עבור אוכלוסיות ממצב סוציו-אקונומי נמוך. מתוך כלל בתי הספר הללו, 800 זכו בשלב מתקדם יותר לשדרוג תשתיות וציוד. מאז הוקצה תקציב לשדרוג 250 בתי ספר נוספים.

לפי קול קורא שפרסם המשרד במרץ, התקציב לבית הספר יכול להגיע עד 90 אלף שקל. המשמעות היא שהתקציב הכולל לפעילות השדרוג יכולה להגיע עד 18 מיליון שקל בשנה.

ההצטיידות כוללת כיתות מחשבים, עגלות ניידות של כ-30 לפטופים שמאפשרים לבצע שיעור שבו לכלל תלמידי הכיתה יש מחשב נגיש, וכן מחשב ומקרן שבהם המורה עושה שימוש. התמהיל כמובן משתנה בין בתי הספר. בנוסף, משרד החינוך מפעיל פורטל של תכני לימוד מגוונים. במשרד החינוך גם מממנים רכז תקשוב בית ספרי ונותנים לכל בית ספר חבילה של תוכן דיגיטלי.

נשמע מבטיח? באחת הרשויות המקומיות סיפרו ל"גלובס" כי החליטו שלא לגשת לקול הקורא של משרד החינוך מכיוון שתוכנית התקשוב כרוכה בחבילה שלמה, שכוללת למשל אינטרנט אלחוטי, תמיכה פדגוגית וגמול לרכז התקשוב הבית ספרי. הבעיה היא שעלות השירותים הללו, כך נטען, גבוהה מדי והרשות מעדיפה לחסוך את לרכוש את השירותים בעצמה. זה מתאפשר לה מכיוון שהיא מממנת את המחשבים עצמם ממקומות אחרים, למשל ממפעל הפיס, ומוותרת על חלקים מהחבילה שהיא לא זקוקה להם.

מה חושבים בשטח? "המשרד מתווה דרך. הוא מעודד את המורים לעשות קורסים מקוונים, לבצע עבודה שיתופית או לארגן האקתון", מספרת מנהלת בית ספר תיכון. "לוקח זמן להטמיע שיטות למידה אחרות, אבל לפעמים המורים חושבים שאם הם שמים מצגת, אז השיעור מתוקשב. הסיבה שאני לא מנצלת את המחשבים ב-100% אלה המורים, שלא מוכנים עדיין. אף בית ספר לא בנוי לזה עד הסוף, כי למורים מאוד קשה עם זה. גם מורים צעירים, שגדלו לתוך העולם הזה, מתמודדים בסוף עם המציאות ועם הצורך להספיק ללמד את החומר לבגרות".

ואכן, דוח של ה-OECD שפורסם לפני כחודשיים מציג תמונה עגומה למחצה: 52% מהמורים עושים שימוש בטכנולוגיה כחלק מתהליך ההוראה, לעומת ממוצע של 67% במדינות ה-OECD. במשרד החינוך מביעים שביעות רצון מהנתון הזה וציינו כי מדובר בקפיצה משמעותית, מ-18% בדוח הקודם שפורסם ב-2013.

40% מהמנהלים ציינו כי חסרה טכנולוגיה להוראה או שהטכנולוגיה הקיימת אינה מתאימה, לעומת 25% בממוצע ב-OECD. בקרב המנהלים מהחברה הערבית המצב עוד פחות טוב, שם דיווחו 50% על מחסור בטכנולוגיה מתאימה. 34% מהמנהלים דיווחו על גישה מוגבלת לאינטרנט, כאשר הנתון בחברה הערבית עומד על 48%, לעומת 19% בלבד ב-OECD.

מעט מדי מחשבים בפריפריה

שלושה מחשבים, 352 תלמידים

הסקר של ה-OECD, שהעלה כי בחברה הערבית המצב עגום יותר, מעלה שאלות לגבי ההבדלים בין הרשויות העשירות יחסית לאלה העניות. אם בוחנים את הטבלה שמציגה את יחס המחשבים לתלמיד, רואים כי החציון גבוה מהממוצע, כלומר ביותר מחצי מהיישובים היחס טוב יותר מהממוצע, אך היו יישובים בהם היחס היה גרוע במיוחד ולכן הממוצע גבוה יותר. כך, בכפר יונה היה מחשב אחד לכל 52 תלמידים; בריינה אחד לכל 50 תלמידים, ובכפר הדרוזי עין קנייא שברמת הגולן היו שלושה מחשבים בלבד על 352 תלמידים.

הדוח מאפשר גם לבחון לפי אשכולות סוציו-אקונומיים והבדיקה מאששת את החששות בחלקן - לא קיימים הבדלים בין אשכולות 4-5, אשכולות 6-7 ואשכולות 8-10 והיחס הממוצע בין מספר התלמידים למחשב עומד על בכל שלוש הקבוצות על 8.8. השוויון הזה הוא בהחלט מעודד. עם זאת, באשכולות 1-3 הממוצע יותר מכפול ועומד על 18.5.

בתוכניות התקצוב של משרד החינוך, אחד המשתנים הוא המצב הכלכלי-חברתי של הרשות. בהתאם לכך נקבע גם שיעור ההשתתפות של הרשות המקומית והוא נע בין 5% ל-50% מהתקציב. עם זאת, במערך השיקולים של משרד החינוך אם לתת תקציב לבית ספר מסוים, המצב הכלכלי-חברתי מהווה 15% בלבד מהציון. המשתנים האחרים הם שיעור היקף ציוד המחשבים הקיים בבית ספר (25%), שיעור היקף כיתות מתוקשבות (25%), שיעור היקף ציוד תקשורת (15%) והערכת צוות הפיקוח של המשרד (20%, שכוללים שימוש בספרים דיגיטליים והיקף ההשתתפות במיזמים משלבי תקשוב).

יש היגיון בקריטריונים הללו, שמסייעים למשרד החינוך לדעת שייעשה שימוש בכסף שהוא מקצה. כך, אם הוא היה מקצה את הכסף לבתי ספר בלי תשתית כלל, יכול להיות שהמחשבים החדשים היו מעלים אבק. עם זאת, יש טעם לפגם בכך שהכסף הולך לאלה שכבר יש להם תשתית טכנולוגית, במקום לבנות מאפס תשתית בבתי ספר שנשארו מאחור.

דבר נוסף שמעמיק פערים, איך לא, הוא תקציב הרשויות המקומיות. כמו בכל סעיף במשרד החינוך, לרשויות יש אפשרות לרכוש מחשבים מהתקציב המוניציפלי. רשויות חזקות, למשל כאלה שיש בהן אזורי תעשייה משגשגים ומניבי ארנונה, יכולים לשפר את החינוך של ילדי העיר. התקצוב הדיפרנציאלי של משרד החינוך לא בהכרח מצליח לפצות על התקציבים של הרשויות. מי שמסייע לרשויות החלשות הוא מפעל הפיס, שנותן מענקים להקמת מבנים ולהצטיידות, בעיקר לפי קריטריונים של מצב כלכלי-חברתי ומרחק מהמרכז.

כך או כך, כל הרשויות מתמודדות עם אותה בעיה - בלאי של המחשבים וצורך בהחלפתם בכל מספר שנים. בעיריית תל-אביב מספרים כי הם נמצאים בתהליך בחינה של הנושא, בגלל העלות הגבוהה של החלפת המחשבים. בעירייה שכרו יועץ חיצוני שבחן את הנעשה בעולם, ובימים אלה הם פועלים לגיבוש מתווה פעילות לעיר.

בבת ים למשל, יש בתי ספר בכיתות ז'-ח' בהן לכל תלמיד יש טאבלט. הם היו שותפים לתוכניות תקשוב של משרד החינוך וחלק מהתקציב הגיע גם ממפעל הפיס. לדברי זיו חורב, סמנכ"לית חינוך בבת ים, העירייה מובילה כעת מעבר למחשבים ניידים, ואם להורי התלמיד אין כסף לממן את הקנייה, בית הספר מממן זאת בעצמו. "זה אתגר ללמד ככה ולוודא שתלמידים ילמדו בטאבלטים ולא שיחקו, אבל זה חלק מהחינוך. אי אפשר להתעלם מכך שזה דור שנולד לתוך סיטואציה שהיא כמעט אבולוציונית, שבקצה היד יש לו אמצעי קצה. זה גם עוזר עם החינוך המיוחד, כי זה מאפשר לספק הנגשה, לתת קצב התקדמות דיפרנציאלי ועוד".

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות ומנהל אגף חינוך בהוד השרון, אומר כי "קיימים דיונים במשרד החינוך לגבי איך ייראה המרחב החינוכי, אבל ככל הידוע לי, נושא המחשוב והטכנולוגיה לא עלה באופן ממוקד. בכל מקרה, אנחנו לא מחכים למשרד, ולקחנו חברה שתקדם תשתית מחשוב".

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי חינוך ברשויות המקומיות / צילום: גידי לויתן

היתרון של המורים הוותיקים

אחרי שיש מחשבים, "ברזלים", צריך גם לדעת לנצל אותם. פרופ' אינה בלאו מאוניברסיטת חיפה ומהאוניברסיטה הפתוחה, חקרה ביחד עם ד"ר תמר שמיר ענבל, את השימוש בטכנולוגיה בכיתות. שתי החוקרות התמקדו במחקר במורים שנתפסים כמובילים, ובאופן שבו הם מלמדים אוריינות דיגיטלית. "עשינו ראיונות ונכנסנו לכיתות, שם ראינו שקיימים פערים בין מה שהמורים אומרים למה שהם עושים בפועל. יש שם בהחלט דברים טובים, אבל אם זה הכי טוב שלנו אז יש לאן לשאוף".

פרופ’ אינה בלאו, האוניברסיטה הפתוחה / צילום: גידי לויתן

"צריך להמשיך את תוכנית התקשוב, את ההדרכה והליווי שנותנים לבית הספר. זה שנותנים לך מדפסת תלת-ממד ויש עליה אחר כך אבק, מה עשינו בזה? או שיש מורה שמשוגע לדבר והוא מקים מייקרספייס. וכשאתה בודק מאיפה זה צץ, אז אתה מגלה בדרך כלל שהמורה לא בא ממערכת החינוך אלא שהוא פליט הייטק לשעבר, ואז הוא מכיר את התפיסה הזאת שצריך להתנסות, ליצור, לעבוד ביחד בקבוצות. זה לא בא בטבעי.

"אשליה נוספת היא שמורים צעירים מאמצים טכנולוגיות מוקדם יותר. בדקתי את זה ממחקר למחקר - האם יש פער בגלל גיל, ולא מצאתי את זה. מה שכן ראיתי, וביותר ממחקר אחד, זה שאם מתחילים תהליך של דיגיטליזציה אז בדרך כלל למורים הוותיקים יותר יש פחות מיומנות טכנולוגיות, אבל תוך שנה הם סוגרים את הפער, ואז רואים שימוש נבון דווקא אצל המורים הוותיקים. הם מאפשרים, לעצמם וגם לתלמידים, להיות יותר חופשיים ולהתנסות". 

אסטוניה מוכיחה שאפשר אחרת

האם כל תלמיד צריך לקבל מחשב משלו, איך בנויים מערכי השיעור והאם צריך לעשות שימוש בלוח דיגיטלי? שאלות שנוגעות לתקשוב בתי הספר ולהצטיידות במכשירים יקרים ובעלי בלאי מהיר יחסית, מעסיקות את קובעי המדיניות בכל העולם. בעיריית תל-אביב, שם מתחבטים בסוגיה, הזמינו עבודת מחקר שבחנה את הנעשה במדינות השונות. העבודה בוצעה על ידי אורי בן ארי מחברת Smart City Consulting.

בסינגפור למשל כל המורים והמנהלים מקבלים מחשבים ניידים. חלק מהתלמידים מקבלים מחשבים ואחרים עדיין תלויים במעבדות מחשבים או בהשאלה של טאבלטים. בכל כיתה יש מקרן, מחשב נייח ואינטרנט אלחוטי, ובחלקן יש לוחות חכמים.

לימודי סייבר באסטוניה. שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי / צילום: רויטרס

בסין יש שונות בין האזורים השונים, ובערים הגדולות יש שילוב טוב יותר של טכנולוגיות. לתלמידים בדרך כלל אין מחשבים, אך יש ניסיון להציב מחשב נייח בכל כיתה.

בארה"ב המדיניות משתנה לפי מחוז או עיר, כאשר באופן כללי, כל המורים מקבלים מחשב נייד ללא תמורה. תלמידים מקבלים טאבלטים או מחשבים, בדרך כלל לשימוש בבית הספר עצמו. במקומות מסוימים נהוג גם להביא את המחשבים מהבית (Bring Your Own Device) או שמשכירים לתלמידים מחשבים. בכל כיתה יש מקרן עם גישה לאינטרנט רחב פס.

באסטוניה, שם התשתית הדיגיטלית נחשבת למתקדמת במיוחד, שמים דגש רב על הנושא. המדינה השיקה תוכנית לאינטרנט מהיר בכל הכיתות ובמתן מכשירים דיגיטליים לכל המורים. באסטוניה משתפים פעולה עם המגזר העסקי על מנת לפתח תוכניות חדשות.

עוד כתבות

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא התחתית" ו-"שנת הסטארט-אפ": באינטל רוצים ש-2024 כבר תסתיים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי