גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המסמך הפנימי חושף: האסטרטגיה שמאחורי השגת הפיצויים לניצולי השואה

מסמך שהגיע לידי "גלובס" מציג חמש מדינות שאותן סימן המשרד לשוויון חברתי כיעד להשגת הסכמי פיצויים - רומניה, פולין, הונגריה, ליטא וקרואטיה ● המשרד הפך בשנים האחרונות לגוף המוביל בהשבת כספי הניצולים, ובחודשיים האחרונים השיג הסכמים בסך 2 מיליארד שקל ● המסמך מתייחס לאמירה של שר החוץ בנוגע לסיוע של הפולנים לנאצים, וקבע כי זו גוררת קיפאון במו"מ מול פולין בנושא הפיצויים

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי

בשבוע הבא ימלאו 80 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. למרות הזמן הרב שחלף ובעוד ניצולי השואה הולכים ומתמעטים עם השנים, נושא הפיצויים ממשיך לרכז מאמצים גדולים מצד ישראל. רק בחודש שעבר הושג מול ממשלת גרמניה הסכם פיצוי ל-8,000 יוצאי רומניה, שהוכרו כניצולי שואה. הסכום שנחתם, 1.53 מיליארד שקל, הוא הפיצוי הכספי הגבוה ביותר שנחתם בשנים האחרונות מול מדינת ישראל.

"ההסכם הרומני" הוא רק חלק ממערך פעולה רחב שמתקיים מול מדינות נוספות באירופה בנושא השבת נכסי וכספי ניצולי השואה. מסמך ממשלתי פנימי שהגיע לידי "גלובס" מלמד, כי באופן מפתיע הפך בשנים האחרונות דווקא המשרד לשוויון חברתי לגוף המוביל במאבק להשבת נכסי וכספי ניצולי השואה.

הדוח נכתב בחודש שעבר על ידי אגף אסטרטגיה, תכנון ומדיניות במשרד לשוויון חברתי, וסוקר את הטקטיקות השונות שבהן נוקט המשרד להשבת נכסים, יחד עם משרד ראש הממשלה, הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר וכן משרד החוץ.

בחודשיים האחרונים נשאו המאמצים שני הסכמים חדשים שהיקפם מוערך ב-2 מיליארד שקל, שמועברים ישירות לאלפי ניצולים ובני משפחותיהם שעדיין נותרו בחיים. הראשון מביניהם נחתם ב-20 ביוני השנה, והשיג תוספת של כ-15 מיליון אירו בשנה, לכ-5,000 ניצולי שואה שמקבלים רנטה חודשית מגרמניה.

השני, כאמור, מבטיח כי כ-8,000 אזרחים ותיקים מ-20 ערים ועיירות ברומניה יוכרו כניצולי שואה ויהיו זכאים לתבוע זכויות סוציאליות שונות, ובהן פיצוי רטרואקטיבי, רנטה וקצבה חודשית קבועה מהרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר.

תביעות רכוש לניצולי שואה

האסטרטגיה: התמקדות במספר מדינות יעד

תכיפות ההישגים הללו היא נדירה למדי. גורם המעורה בנושא השבת הנכסים אומר ל"גלובס", כי "סוגיית השבת הרכוש הפכה בשנים האחרונות למורכבת, מכיוון שהיא מצויה בתחום היחסים הבילטראליים בין ישראל למדינות אחרות, וללא הגיבוי של משרד ראש הממשלה ישנו קושי אמיתי להגיע להישגים. מה גם שלעיתים לראש הממשלה ולשלטונות הזרים יש אינטרסים שונים ולחצים פנימיים שאינם מאפשרים להם לקיים דיאלוג בעניין".

מהדוח שהגיע לידי "גלובס" עולה, כי עבודת מטה שערך צוות מקצועי במשרד הגיעה למסקנה, כי בשלב הנוכחי יש למקד את הפעילות סביב השבת רכוש בחמש מדינות יעד - רומניה, פולין, הונגריה, ליטא וקרואטיה.

למערכות היחסים הדיפלומטיות בין המדינות והעומדים בראשן יש משמעות רבה ביכולת להשיג הסכמים שייטיבו עם ניצולי השואה. כך מצוין בדוח הפנימי, כי "על רקע הבחירות האחרונות בפולין נושא השבת הרכוש הפך לנושא עימות קשה בין המדינות", וכי "משרד החוץ מטיל בשלב הזה מגבלות קשות על תקשורת ישירה מול שלטונות פולין סביב נושא זה. מבחינה מדינית, עד להסדרת היחסים בין המדינות וכן חזרה של שר החוץ הישראלי מאמירותיו ביחס לפולנים ולאנטישמיות, לא ניתן לקדם מגעים ישירים". המשפט האחרון מכוון לאמירתו של ישראל כ"ץ, שלפיה "פולנים שיתפו פעולה עם הנאצים".

בפרק שמדבר על אתגרי העתיד בתחום השבת הנכסים, מדגישים הכותבים כי המצב הדיפלומטי הנוכחי מול פולין - המדינה החשובה ביותר בתחום השבת הנכסים, שכן לפני המלחמה התגוררו בה למעלה משלושה מיליון יהודים - אינו מאפשר כמעט התקדמות בציר זה. "אנו בדעה כי ללא הסדרה בשיח הפוליטי בין המדינות יקשה על הצדדים לקדם הסדרים אמיתיים ומהותיים שיסייעו לניצולי השואה ו/או ליורשיהם", נכתב בדוח.

רומניה: מבנים היסטוריים יוחזרו

רומניה היא אחת ממדינות היעד העיקריות, בין היתר על רקע מספר גבוה של יוצאי רומניה החיים בישראל, ובשל הקשר המדיני החזק והאמיץ בין שתי המדינות. הבעיות העיקריות שזוהו בשנים האחרונות התרכזו בפיצויים לניצולים שעמדו על סכום נמוך ובביורוקרטיה רבה שסיבכה את סוגיית השבת הרכוש.
במהלך הקדנציה, תוקן החוק הרומני כך שאזרחי ישראל יכולים להגיש תביעות, והפנסיות הוגדלו באופן משמעותי. כיום התשלום הממוצע, שמוגדר כ"פנסיה", מגיע עד כ-1,000 שקל בחודש. כמו כן, פעולות אלו מול הממשל הרומני, סייעו לאיל"ר (ארגון יהודי עולמי להחזרת רכוש) להפעיל תוכנית סיוע לרווחת ניצולי שואה ישראלים בהיקף של 12 מיליון שקל.

ביקור השרה גמליאל במרץ 2019 בבוקרשט הוביל למספר תוצרים בשיח הפקידותי בין המדינות: מינוי קונסול קבוע לענייני עבודה ופנסיה בתל אביב לטובת סיוע לניצולי שואה לקבל את קצבתם; דיון בקידומן של יוזמות להשבת רכוש יהודי. כרגע רומניה מפעילה תוכנית פנסיות לאלפי ניצולי שואה החיים בישראל, כך שקידום דיאלוג סביב יישום חקיקה זו צפוי לסייע כספית לניצולים רבים.

משמעויות: במשרד מעריכים כי במהלך 2019-2020 יועברו לקהילת יהודי רומניה ולאיל"ר מבנים היסטוריים של הקהילה, אשר יגדילו את התקציב שיועמד לרווחת ניצולי שואה חיים בישראל.

הונגריה: מתווה סופי להשבת הרכוש היהודי

בשונה מפולין, הונגריה היא דוגמה למדינה שבשל מערכת יחסים קרובה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מקבילו ההונגרי ויקטור אורבן, ניתן לראות הישגים באופק. במאי 2019, יצאה משלחת מקצועית משותפת לשני המשרדים לבודפשט, כחלק מהמאמצים להתניע שיתוף-פעולה ולפעול לקידום המחקר ההיסטורי ביחס לרכוש יהודי ללא יורשים בהונגריה, והשפעה עליו מהיבטים מדיניים.

מחקר זה תקועזה עשור. במסגרת מגעים אלו הוצהר, כי כוונת ממשלת הונגריה להציג למקבלי ההחלטות הפוליטיים מתווה לסילוק אחרון וסופי של השבת הרכוש היהודי ללא יורשים. בימים אלו מתקיימות השלמות של המחקר, שיהיה אבן בוחן שעל בסיסו יתקיימו הערכות ובניית הקרן. כמו כן, התחייב הצד ההונגרי לשאת בעלויות המחקר וציין כי הוא מתחייב לסיימו ב-2019.

משמעויות: פתיחת מגעים אינטנסיביים להקמת קרן רכוש ללא יורשים, בהיקף של כ-50 מיליון אירו, שישולמו לאורך מספר שנים.

ליטא: קרן ל-2,000 תביעות של ניצולים

נושא השבת רכוש יהודי לסדר היום הבילטראלי ונידון מספר פעמים בפרלמנט הליטאי. בשנים האחרונות הציגו גורמי ממשלה ישראלים, אמריקאים ונציגי הארגונים היהודיים, מספר בקשות הנוגעות לתיקונים השונים הנחוצים סביב החקיקה הקיימת בליטא בתחום רכוש פרטי: תיקון חוק ההשבה, שיאפשר לאנשים שאינם אזרחי ליטא בעת העברת החוק בשנת 2000 להגיש תביעות להשבת רכוש; בחינת הגדלת המענקים הסימבוליים המשולמים על ידי ממשלת ליטא לניצולי שואה; בחינת הרחבה של הקרן הקיימת לרכוש ללא יורשים, גם לפעילות חינוך להנצחת השואה.

משמעויות: נראה כי הצד הליטאי מתכוון לייצר פתרון לכ-2,000 תביעות של אזרחי חוץ (ברובם ישראלים). הצפי הוא להמשך השיחות לקראת סוף 2019 או ראשית 2020.

קרואטיה: הכדור אצל שר המשפטים המקומי

בשלהי 2016 הוצג מתווה להשבת רכוש ללא יורשים לניצולי שואה מקרואטיה, ואולם עם נפילת הממשלה הקרואטית וחיכוכים עם הקהילה היהודית, המחרימה את הממשלה, הגיעו המגעים למבוי סתום.

בעקבות פעילות המשרד בשיתוף איל"ר, התקיימו מספר ביקורי עבודה אשר הובילו להקמתה של קבוצת עבודה פנים-ממשלתית בקרואטיה. לקראת דיון בקונגרס האמריקאי על השבת נכסי קורבנות השואה היהודים, נפגש באחרונה שר המשפטים הקרואטי עם שגריר ארה"ב וישראל, בכדי לסקור את פעולות הממשלה הקרואטית עד כה. בדיון הוצג בבירור כי על ממשלת קרואטיה רובצת החובה המוסרית לקדם פתרון סופי ומיידי לנושא רכוש פרטי וכן רכוש ללא יורשים. הנושא מרוכז כיום אצל שר המשפטים הקרואטי.

משמעויות: הקמת קרן פיצוי קרואטית בהיקף כולל של 50 מיליון אירו, שישולמו במספר פעימות.

פולין: מחכים לשחרור הפלונטר הדיפלומטי

מלבד הבעיות הדיפלומטיות האחרונות, בפולין פועל המשרד לשוויון חברתי בשתי חזיתות: קידום הטיפול בניצולי השואה הזכאים לקצבה חודשית בשל תיקון חוק שיזם המשרד בשנת 2015. באמצעות מרכז הארגונים של ניצולי השואה מפעיל המשרד תוכנית להנגשת זכות זו לאזרחי ישראל. כיום מקבלים כ-2,000 ניצולים את הקצבאות ומספר דומה עדיין נמצא בטיפול מול הפולנים.

במקביל, מקדם המשרד מספר שנים שיח סביב חקיקתו של חוק השבת רכוש פרטי. הצעת החוק האחרונה שהוגשה לדיון בממשלה הפולנית עלתה בשנת 2018, וטורפדה.

משמעויות: כוונה לחדש את המגעים, עם הסרת האיסור של המחלקה המדינית של משרד החוץ.

השבת נכסים: רכבות ואמנות גזולה

במקביל למדינות יעד אלה, קיימת פעילות מול מדינות אחרות, בהן אוסטריה והולנד. בשנה שעברה החליטה חברת הרכבת בהולנד, Nederlandesspoore - NS, על קידומו של תהליך פיצוי בגין גירוש יהודי הולנד למחנות באמצעות הרכבות ההולנדיות. ביוני השנה הודיע יו"ר הרכבת ההולנדית, כי ההסדר יניב תשלום של 15,000 אירו לכל אחד מהניצולים ששרדו את הגירושים ואת מחנות ההשמדה, ובין 5,550-7,500 אירו ליורשיהם.

כותבי הדוח מתייחסים לשיתוף-פעולה שהושג באחרונה בין ממשלות ישראל וגרמניה בתחום השבת האמנות הגזולה. "סוגיה זו מתמודדת עם סוגיית הניסיון לבצע שואה תרבותית ערכית בעם היהודי כחלק מהרעיון הנאצי של השמדה טוטלית את הגזע היהודי.

בהתייחס לתחום זה נכתב בדוח, "בינואר 2019 העביר הפרלמנט האירופי החלטה היסטורית מהותית אשר דנה ומשרטטת את מפת הדרכים לפעילות בתחום השבת אמנות גזולה, ומטילה על המדינות החברות, וכן על מוסדות האיחוד, חובות קונקרטיות בנושא".

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, אמרה ל"גלובס": "בארבע השנים האחרונות פעלנו למול ממשלות שונות באירופה, ובראשן גרמניה, והצלחנו לחולל הישגים משמעותיים מאוד בהיקפים של מיליארדי דולרים המסייעים לאלפים רבים של ניצולי שואה. נמשיך לפעול להכרה גרמנית בזכאותם של עוד אלפי ניצולים שטרם הוכרו. לממשלת ישראל יש חובה ואחריות כלפי ניצולי השואה, רווחתם והצדק שלו הם זכאים".

מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן-סקאלי, אמר: "יש מדינות שעבורן השבת הנכסים והכספים, ועצם הדיון עליהם, הם מהלך דרמטי. לדוגמה פולין, שעשירית מאזרחיה לפני מלחמת העולם השנייה היו יהודים. כך שמדובר על אחוז גדול מאוד של נכסים".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"