גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המסמך הפנימי חושף: האסטרטגיה שמאחורי השגת הפיצויים לניצולי השואה

מסמך שהגיע לידי "גלובס" מציג חמש מדינות שאותן סימן המשרד לשוויון חברתי כיעד להשגת הסכמי פיצויים - רומניה, פולין, הונגריה, ליטא וקרואטיה ● המשרד הפך בשנים האחרונות לגוף המוביל בהשבת כספי הניצולים, ובחודשיים האחרונים השיג הסכמים בסך 2 מיליארד שקל ● המסמך מתייחס לאמירה של שר החוץ בנוגע לסיוע של הפולנים לנאצים, וקבע כי זו גוררת קיפאון במו"מ מול פולין בנושא הפיצויים

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל./ צילום: יצחק הררי

בשבוע הבא ימלאו 80 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. למרות הזמן הרב שחלף ובעוד ניצולי השואה הולכים ומתמעטים עם השנים, נושא הפיצויים ממשיך לרכז מאמצים גדולים מצד ישראל. רק בחודש שעבר הושג מול ממשלת גרמניה הסכם פיצוי ל-8,000 יוצאי רומניה, שהוכרו כניצולי שואה. הסכום שנחתם, 1.53 מיליארד שקל, הוא הפיצוי הכספי הגבוה ביותר שנחתם בשנים האחרונות מול מדינת ישראל.

"ההסכם הרומני" הוא רק חלק ממערך פעולה רחב שמתקיים מול מדינות נוספות באירופה בנושא השבת נכסי וכספי ניצולי השואה. מסמך ממשלתי פנימי שהגיע לידי "גלובס" מלמד, כי באופן מפתיע הפך בשנים האחרונות דווקא המשרד לשוויון חברתי לגוף המוביל במאבק להשבת נכסי וכספי ניצולי השואה.

הדוח נכתב בחודש שעבר על ידי אגף אסטרטגיה, תכנון ומדיניות במשרד לשוויון חברתי, וסוקר את הטקטיקות השונות שבהן נוקט המשרד להשבת נכסים, יחד עם משרד ראש הממשלה, הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר וכן משרד החוץ.

בחודשיים האחרונים נשאו המאמצים שני הסכמים חדשים שהיקפם מוערך ב-2 מיליארד שקל, שמועברים ישירות לאלפי ניצולים ובני משפחותיהם שעדיין נותרו בחיים. הראשון מביניהם נחתם ב-20 ביוני השנה, והשיג תוספת של כ-15 מיליון אירו בשנה, לכ-5,000 ניצולי שואה שמקבלים רנטה חודשית מגרמניה.

השני, כאמור, מבטיח כי כ-8,000 אזרחים ותיקים מ-20 ערים ועיירות ברומניה יוכרו כניצולי שואה ויהיו זכאים לתבוע זכויות סוציאליות שונות, ובהן פיצוי רטרואקטיבי, רנטה וקצבה חודשית קבועה מהרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר.

תביעות רכוש לניצולי שואה

האסטרטגיה: התמקדות במספר מדינות יעד

תכיפות ההישגים הללו היא נדירה למדי. גורם המעורה בנושא השבת הנכסים אומר ל"גלובס", כי "סוגיית השבת הרכוש הפכה בשנים האחרונות למורכבת, מכיוון שהיא מצויה בתחום היחסים הבילטראליים בין ישראל למדינות אחרות, וללא הגיבוי של משרד ראש הממשלה ישנו קושי אמיתי להגיע להישגים. מה גם שלעיתים לראש הממשלה ולשלטונות הזרים יש אינטרסים שונים ולחצים פנימיים שאינם מאפשרים להם לקיים דיאלוג בעניין".

מהדוח שהגיע לידי "גלובס" עולה, כי עבודת מטה שערך צוות מקצועי במשרד הגיעה למסקנה, כי בשלב הנוכחי יש למקד את הפעילות סביב השבת רכוש בחמש מדינות יעד - רומניה, פולין, הונגריה, ליטא וקרואטיה.

למערכות היחסים הדיפלומטיות בין המדינות והעומדים בראשן יש משמעות רבה ביכולת להשיג הסכמים שייטיבו עם ניצולי השואה. כך מצוין בדוח הפנימי, כי "על רקע הבחירות האחרונות בפולין נושא השבת הרכוש הפך לנושא עימות קשה בין המדינות", וכי "משרד החוץ מטיל בשלב הזה מגבלות קשות על תקשורת ישירה מול שלטונות פולין סביב נושא זה. מבחינה מדינית, עד להסדרת היחסים בין המדינות וכן חזרה של שר החוץ הישראלי מאמירותיו ביחס לפולנים ולאנטישמיות, לא ניתן לקדם מגעים ישירים". המשפט האחרון מכוון לאמירתו של ישראל כ"ץ, שלפיה "פולנים שיתפו פעולה עם הנאצים".

בפרק שמדבר על אתגרי העתיד בתחום השבת הנכסים, מדגישים הכותבים כי המצב הדיפלומטי הנוכחי מול פולין - המדינה החשובה ביותר בתחום השבת הנכסים, שכן לפני המלחמה התגוררו בה למעלה משלושה מיליון יהודים - אינו מאפשר כמעט התקדמות בציר זה. "אנו בדעה כי ללא הסדרה בשיח הפוליטי בין המדינות יקשה על הצדדים לקדם הסדרים אמיתיים ומהותיים שיסייעו לניצולי השואה ו/או ליורשיהם", נכתב בדוח.

רומניה: מבנים היסטוריים יוחזרו

רומניה היא אחת ממדינות היעד העיקריות, בין היתר על רקע מספר גבוה של יוצאי רומניה החיים בישראל, ובשל הקשר המדיני החזק והאמיץ בין שתי המדינות. הבעיות העיקריות שזוהו בשנים האחרונות התרכזו בפיצויים לניצולים שעמדו על סכום נמוך ובביורוקרטיה רבה שסיבכה את סוגיית השבת הרכוש.
במהלך הקדנציה, תוקן החוק הרומני כך שאזרחי ישראל יכולים להגיש תביעות, והפנסיות הוגדלו באופן משמעותי. כיום התשלום הממוצע, שמוגדר כ"פנסיה", מגיע עד כ-1,000 שקל בחודש. כמו כן, פעולות אלו מול הממשל הרומני, סייעו לאיל"ר (ארגון יהודי עולמי להחזרת רכוש) להפעיל תוכנית סיוע לרווחת ניצולי שואה ישראלים בהיקף של 12 מיליון שקל.

ביקור השרה גמליאל במרץ 2019 בבוקרשט הוביל למספר תוצרים בשיח הפקידותי בין המדינות: מינוי קונסול קבוע לענייני עבודה ופנסיה בתל אביב לטובת סיוע לניצולי שואה לקבל את קצבתם; דיון בקידומן של יוזמות להשבת רכוש יהודי. כרגע רומניה מפעילה תוכנית פנסיות לאלפי ניצולי שואה החיים בישראל, כך שקידום דיאלוג סביב יישום חקיקה זו צפוי לסייע כספית לניצולים רבים.

משמעויות: במשרד מעריכים כי במהלך 2019-2020 יועברו לקהילת יהודי רומניה ולאיל"ר מבנים היסטוריים של הקהילה, אשר יגדילו את התקציב שיועמד לרווחת ניצולי שואה חיים בישראל.

הונגריה: מתווה סופי להשבת הרכוש היהודי

בשונה מפולין, הונגריה היא דוגמה למדינה שבשל מערכת יחסים קרובה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין מקבילו ההונגרי ויקטור אורבן, ניתן לראות הישגים באופק. במאי 2019, יצאה משלחת מקצועית משותפת לשני המשרדים לבודפשט, כחלק מהמאמצים להתניע שיתוף-פעולה ולפעול לקידום המחקר ההיסטורי ביחס לרכוש יהודי ללא יורשים בהונגריה, והשפעה עליו מהיבטים מדיניים.

מחקר זה תקועזה עשור. במסגרת מגעים אלו הוצהר, כי כוונת ממשלת הונגריה להציג למקבלי ההחלטות הפוליטיים מתווה לסילוק אחרון וסופי של השבת הרכוש היהודי ללא יורשים. בימים אלו מתקיימות השלמות של המחקר, שיהיה אבן בוחן שעל בסיסו יתקיימו הערכות ובניית הקרן. כמו כן, התחייב הצד ההונגרי לשאת בעלויות המחקר וציין כי הוא מתחייב לסיימו ב-2019.

משמעויות: פתיחת מגעים אינטנסיביים להקמת קרן רכוש ללא יורשים, בהיקף של כ-50 מיליון אירו, שישולמו לאורך מספר שנים.

ליטא: קרן ל-2,000 תביעות של ניצולים

נושא השבת רכוש יהודי לסדר היום הבילטראלי ונידון מספר פעמים בפרלמנט הליטאי. בשנים האחרונות הציגו גורמי ממשלה ישראלים, אמריקאים ונציגי הארגונים היהודיים, מספר בקשות הנוגעות לתיקונים השונים הנחוצים סביב החקיקה הקיימת בליטא בתחום רכוש פרטי: תיקון חוק ההשבה, שיאפשר לאנשים שאינם אזרחי ליטא בעת העברת החוק בשנת 2000 להגיש תביעות להשבת רכוש; בחינת הגדלת המענקים הסימבוליים המשולמים על ידי ממשלת ליטא לניצולי שואה; בחינת הרחבה של הקרן הקיימת לרכוש ללא יורשים, גם לפעילות חינוך להנצחת השואה.

משמעויות: נראה כי הצד הליטאי מתכוון לייצר פתרון לכ-2,000 תביעות של אזרחי חוץ (ברובם ישראלים). הצפי הוא להמשך השיחות לקראת סוף 2019 או ראשית 2020.

קרואטיה: הכדור אצל שר המשפטים המקומי

בשלהי 2016 הוצג מתווה להשבת רכוש ללא יורשים לניצולי שואה מקרואטיה, ואולם עם נפילת הממשלה הקרואטית וחיכוכים עם הקהילה היהודית, המחרימה את הממשלה, הגיעו המגעים למבוי סתום.

בעקבות פעילות המשרד בשיתוף איל"ר, התקיימו מספר ביקורי עבודה אשר הובילו להקמתה של קבוצת עבודה פנים-ממשלתית בקרואטיה. לקראת דיון בקונגרס האמריקאי על השבת נכסי קורבנות השואה היהודים, נפגש באחרונה שר המשפטים הקרואטי עם שגריר ארה"ב וישראל, בכדי לסקור את פעולות הממשלה הקרואטית עד כה. בדיון הוצג בבירור כי על ממשלת קרואטיה רובצת החובה המוסרית לקדם פתרון סופי ומיידי לנושא רכוש פרטי וכן רכוש ללא יורשים. הנושא מרוכז כיום אצל שר המשפטים הקרואטי.

משמעויות: הקמת קרן פיצוי קרואטית בהיקף כולל של 50 מיליון אירו, שישולמו במספר פעימות.

פולין: מחכים לשחרור הפלונטר הדיפלומטי

מלבד הבעיות הדיפלומטיות האחרונות, בפולין פועל המשרד לשוויון חברתי בשתי חזיתות: קידום הטיפול בניצולי השואה הזכאים לקצבה חודשית בשל תיקון חוק שיזם המשרד בשנת 2015. באמצעות מרכז הארגונים של ניצולי השואה מפעיל המשרד תוכנית להנגשת זכות זו לאזרחי ישראל. כיום מקבלים כ-2,000 ניצולים את הקצבאות ומספר דומה עדיין נמצא בטיפול מול הפולנים.

במקביל, מקדם המשרד מספר שנים שיח סביב חקיקתו של חוק השבת רכוש פרטי. הצעת החוק האחרונה שהוגשה לדיון בממשלה הפולנית עלתה בשנת 2018, וטורפדה.

משמעויות: כוונה לחדש את המגעים, עם הסרת האיסור של המחלקה המדינית של משרד החוץ.

השבת נכסים: רכבות ואמנות גזולה

במקביל למדינות יעד אלה, קיימת פעילות מול מדינות אחרות, בהן אוסטריה והולנד. בשנה שעברה החליטה חברת הרכבת בהולנד, Nederlandesspoore - NS, על קידומו של תהליך פיצוי בגין גירוש יהודי הולנד למחנות באמצעות הרכבות ההולנדיות. ביוני השנה הודיע יו"ר הרכבת ההולנדית, כי ההסדר יניב תשלום של 15,000 אירו לכל אחד מהניצולים ששרדו את הגירושים ואת מחנות ההשמדה, ובין 5,550-7,500 אירו ליורשיהם.

כותבי הדוח מתייחסים לשיתוף-פעולה שהושג באחרונה בין ממשלות ישראל וגרמניה בתחום השבת האמנות הגזולה. "סוגיה זו מתמודדת עם סוגיית הניסיון לבצע שואה תרבותית ערכית בעם היהודי כחלק מהרעיון הנאצי של השמדה טוטלית את הגזע היהודי.

בהתייחס לתחום זה נכתב בדוח, "בינואר 2019 העביר הפרלמנט האירופי החלטה היסטורית מהותית אשר דנה ומשרטטת את מפת הדרכים לפעילות בתחום השבת אמנות גזולה, ומטילה על המדינות החברות, וכן על מוסדות האיחוד, חובות קונקרטיות בנושא".

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, אמרה ל"גלובס": "בארבע השנים האחרונות פעלנו למול ממשלות שונות באירופה, ובראשן גרמניה, והצלחנו לחולל הישגים משמעותיים מאוד בהיקפים של מיליארדי דולרים המסייעים לאלפים רבים של ניצולי שואה. נמשיך לפעול להכרה גרמנית בזכאותם של עוד אלפי ניצולים שטרם הוכרו. לממשלת ישראל יש חובה ואחריות כלפי ניצולי השואה, רווחתם והצדק שלו הם זכאים".

מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן-סקאלי, אמר: "יש מדינות שעבורן השבת הנכסים והכספים, ועצם הדיון עליהם, הם מהלך דרמטי. לדוגמה פולין, שעשירית מאזרחיה לפני מלחמת העולם השנייה היו יהודים. כך שמדובר על אחוז גדול מאוד של נכסים".

עוד כתבות

הרכבת הקלה בירושלים. משתלבת במרקם העירוני/צילום: נחשון פיליפסון

חתונה או חופש? המדינה תצטרך למצוא מודל נכון להקמת המטרו

מדינת ישראל ניסתה כבר את מודל חיי הזוגיות פעמיים, עם שתי הזכייניות של שני הקווים האדומים של הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים ● בתל אביב העסק התפוצץ מיד אחרי החתונה, בירושלים הזוגיות הייתה רווית ריב ומדון

יונתן צ'רצ'י / צילום: איל יצהר

"אני בדרך לפת לחם, אבל אני מאושר"

בשנים האחרונות השחקן יונתן צ'רצ'י עושה רק מה שטוב לו. לכן, יש תקופות שהוא חי כמו שייח' עשיר וימים שבקושי נשאר לו כסף לשכר דירה

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: דני זקן

ליברמן ל"גלובס": "אמליץ על גנץ, אם יתחייב לממשלת אחדות חילונית ללא נספחים"

לליברמן לא נותרו הרבה אפשרויות, לאחר מסמך החישוק שהחתים נתניהו את מפלגות הימין והחרדים ● החתימה הזו מערימה קושי רב על גנץ להקים ממשלה כלשהי ● פרשנות

ידידיה שטרן / צילום: שלומי יוסף

"הקפיטליזם הפר את האיזון": פרופ' ידידיה שטרן בטוח שהעידן שבו רווח היה הדבר החשוב ביותר – נגמר

הצהרת "השולחן העגול של העסקים" שעליה חתמו 181 המנכ"לים הגדולים בארה"ב, מבהירה שרווחי בעלי המניות הם לא הכול • פרופ' ידידיה שטרן, מומחה למשטר תאגידי, אומר בראיון ל"גלובס" כי "הקפיטליזם הפר את האיזון בצורה לא ראויה - עכשיו מגיע התיקון"

ריבלין, נתניהו וגנץ באזכרה של הנשיא לשעבר פרס / צילום: לע"מ

מה באמת חושב דרעי ואיך הגיב נתניהו לתוצאות הבחירות. מאחורי הקלעים של הדרמה הפוליטית

בליכוד לא הפנימו במשך שעות ארוכות שאין לנתניהו שום סיכוי להרכיב ממשלה ושידרו עסקים כרגיל • רק כשהתמונה החלה להתבהר, מיהר ראש הממשלה להחתים את מפלגות הימין והחרדים על מסמך הבלוק הימני, ובמקביל לרוץ ולקרוא לבני גנץ להצטרף לממשלת אחדות

חמדה מרק / צילום: איל יצהר

"החלטתי ללמוד כלכלה דווקא בגלל שהיה קשה להתקבל"

פורטפוליו עם חמדה מרק, הפורשת מתפקיד ראש אגף ומנהלת הקרן לחיילים משוחררים וסמנכ"לית במשרד הביטחון, על הרצון לתרום למדינה, על ההישגים ועל הסיוע לחיילים

ג’ו ביידן/ צילום: רויטרס

השערוריה החדשה של טראמפ: "טראמפ לחץ על נשיא אוקראינה לחקור את בנו של ג'ו ביידן"

טראמפ מסתבך בשערוריה חדשה: ניצול מעמדו כנשיא כדי ללחוץ על אוקראינה לאסוף חומרים מחשידים על משפחת מתחרהו הפוטנציאלי בבחירות לנשיאות ב-2020

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן  / צילום: חיים צח, לע"מ

מה קרה לכנסת בחילופי העונות, ולמה זה גרם לקרמניצר להתנגד לחוק היועמ"שים?

למה באמת נערך השנה סביב נוסף של בחירות, מה אפשר ללמוד מהמהלך על המעמד של הכנסת ואיך קרה ששני חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה מתארים את בית הנבחרים הישראלי בצורה כל כך שונה ● פרשנות

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

עידן נתניהו? הוא לא תם ולא נעליים

עידנים לא תמים כל–כך מהר, וגם הרבה–הרבה אחרי שהעידן תם, הוא עדיין קיים ● עידן קוסמולוגי נמתח על פני מיליארדי שנים, עידן גיאולוגי נמשך אלפי מיליונים של שנים, עידן היסטורי נמדד במאות שנים, אבל עידן פוליטי? שנות נתניהו נחשבות אצלנו לעידן, אבל בחייאת - יש לי בארון ג'ינסים ותיקים יותר ● דעה

נתניהו והשליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט / צילום: קובי גדעון, לע"מ

נתניהו נפגש עם שליח ארה"ב למזרה"ת גרינבלט

בפגישה השתתפו גם שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר ● נשיא ארה"ב אמור לנאום באו"ם ביום שלישי הקרוב

הצבעה בבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ועדת הבחירות פרסמה את התוצאות הסופיות של הבחירות

מדובר בתוצאות כמעט סופיות לאחר הליכי בדיקה ובקרה שביצעה הוועדה ● סה"כ נפסלו 27,601 קולות

ג'יי קלייטון, יו"ר רשות ני"ע של ארה"ב / צילום: רויטרס

יו"ר ה-SEC: הביטקוין דורש "פיקוח טוב יותר" לפני שיוכל להיסחר בבורסות

ג'יי קלייטון התייחס למעמדו של המטבע הדיגיטלי המוביל, כמה ימים לאחר שחברות הקריפטו האמריקאיות SolidX ו-VanEck החליטו למשוך את בקשתן לאשר השקה של קרן סל מבוססת ביטקוין ● ממשלת גרמניה החליטה לאסור על הנפקת מטבעות "מקבילים" לאירו, כולל ליברה של פייסבוק

פרופ' רונית סצ'י פאינרו / צילום: אריק סולטן

50 המשפיעות של ליידי גלובס: אשת השנה היא פרופ׳ רונית סצ׳י פאינרו, שפיתחה "טיל מונחה" לטיפול בסרטן

דרמת הפרישה של מנכ"ליות הבנקים הגדולים ומנכ"ליות תאגידי הענק, הפמיניזציה של ניהול בתי החולים, מדעניות מובילות • רשימת המשפיעות החדשה כוללת 23 נשים חדשות, ומציגה כרוניקה של שינוי

אוניברסיטת תל אביב/  צילום: Shutterstock   א.ס.א.פ קרייטיב

מהתרומה לאוניברסיטת ת"א ועד פרשת האופיואידים: הסתבכות מש' סאקלר מטלטלת את עולם הפילנתרופיה

"ידיהם מוכתמות בדם", אומר תובע כללי אמריקאי ● "הם הוסיפו לעשות כסף כאשר מאות אלפים מתו", אומרת מועמדת לנשיאות ● מה ייעשה בנדבנותה המופלגת של משפחת סאקלר ומי בעצם ישלם את המחיר?

SINOMACH | ג’יפון וגרסה חשמלית מוקטנת של פורשה 911  / צילום: יח"צ

הכירו את כלי הרכב החשמליים מסין שהולכים להגיע לישראל

אחרי שהסינים הסתערו על כלי הרכב החשמליים, הממשלה החלה לקצץ בסובסידיות, והיצרנים שם מחפשים כעת שווקים חדשים במערב. גם אנחנו נהנה בקרוב מהטרנד הזה, אז קבלו כמה דוגמאות נבחרות

הונדה CR-V / צילום: יח"צ

מכוון גבוה: מחיר הקרוס-אובר החדש של הונדה מטפס לקצה

לקרוס-אובר החדש של הונדה יש עיצוב נאה וידידותי, תא נוסעים איכותי, מערכות בטיחות מתקדמות, ופוטנציאל לשנע שני ילדים צייתנים בשורה השלישית מאחור ● אך כרגיל המחירים של הונדה נמצאים בקצה העליון של הפלח

הטלנובלה של גזונדהייט / איור: גיל ג'יבלי

הטלנובלה של גזונדהייט: אישה בת 92 מירושלים התעשרה בחצי מיליארד שקל - במזומן. כך זה קרה

לפני כשבועיים מימשה שושנה גזונדהייט בת ה–92 את רוב החזקותיה בערד השקעות תמורת יותר מחצי מיליארד שקל ● האם זה ישים סוף לסאגה שנמשכת כבר חצי יובל וכוללת סכסוכים בין השותפים בחברה ותביעות על גבי תביעות? לא בטוח

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

צרות בצרורות: הבנקים מבקשים לשנות את קו האשראי לנוימן

הבנקים שהעמידו קו אשראי למייסד אדם נוימן בהיקף של 500 מיליון דולר מבקשים לשנות את תנאי ההלוואה ● הנמכת הציפיות סביב ההנפקה של WeWork שנדחתה העלתה את החששות לגבי המניות שנוימן התחייב כבטוחה

בני גנץ ובנימין נתניהו, בחירות 2019, סבב ב' / צילום: אמיר מאירי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבליץ האחרון: זמן המסך שקיבל נתניהו מהערוצים - כפול מגנץ

רה"מ קבע את סדר היום, ושוב קיבל זמן אוויר כפול מגנץ בבליץ של הימים האחרונים. איכשהו, הפעם זה לא עבד

יולי אדלשטיין / צילום: דוברות הכנסת

כחול לבן מסמנת מטרה ראשונה לפתיחת הכנסת: החלפת היו"ר יולי אדלשטיין

ל"גלובס" נודע שהתכנית של רשימת כחול לבן היא להחליף את יו"ר הכנסת, הבכיר בליכוד, כבר בישיבת הפתיחה ב-3 באוקטובר ● האם מדובר בפעולה בת ביצוע והאם לבני גנץ יש את הרוב הדרוש לכך? ● פרשנות