אבי ניסנקורן / צילום: כדיה לוי
הדיון הכלכלי-חברתי במדינה, כולל המדיניות הפיסקלית והגירעון בתקציב, לא יכול להיעשות ללא ניתוח של המדיניות אליה אנו צריכים לשאוף ותיקון כשלים עמוקים שמדיניותו של בנימין נתניהו כשלה מלפתור.
כחול לבן שואפת למשק עם פריון ותוצר גבוה, עם מגזר פרטי תחרותי וחופשי שיש עליו פחות נטלים ביורוקרטיים ורגולטורים, ובצד זאת תנאי שכר הוגנים והגנה אזרחית חברתית חזקה.
■ ניר ברקת: הדרך להתמודד עם הגירעון - יותר יזמים, פחות גזברים
מדיניותו של נתניהו לא הצליחה להתמודד עם בעיית הפריון בישראל (התוצר לשעת עבודה בישראל) הנמוך ב-24% מהממוצע במדינות ה-OECD. התוצר לשעת עבודה צומח לאט מדי בישראל וירד מיחס של 58% ביחס לארצות-הברית בשנת 2000 ל-55.5% בשנת 2016.
שיפור הפריון מחייב שיפור ההון האנושי. לצורך כך ולצורך צמצום האי-שוויון, יש לקדם את החינוך לפעוטות מגיל לידה ועד גיל 3 שנים, ולהעביר הפיקוח עליהם למשרד החינוך, לשפר את מעמדם של עובדי ההוראה, לצמצם את הפערים בתחום החינוך, תוך דגש על צמצום הפערים בין הפריפריה למרכז ומתן הזדמנות שווה לכל תלמיד ללא קשר למקום מגוריו. יש לשים דגש על הכשרה מקצועית באופן כללי ולאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסייה הערבית בפרט, באופן שיקל על השתלבותם בעבודה בפריון גבוה ובשכר ראוי.
שיפור הפריון מחייב שיפור בתשתיות, תוך שימת דגש על תשתיות התחבורה הציבורית שיעצימו את הגמישות בהשתלבות בשוק העבודה, ייעול רגולציה וצמצום ביורוקרטיה. שיפור הפריון לשעת עבודה צריך להיות אחד מאבני-היסוד של המדיניות הכלכלית.
כשל חמור נוסף במדינת ישראל, אשר נתניהו אדיש לו, הוא האי-שוויון והיקף העוני. ישראל היא עדיין אחת המדינות המדורגת ב-OECD בדירוג גרוע במדדי העוני והאי-שוויון. השיפור בשנים האחרונות (בין היתר בשל יוזמתי להעלאת שכר המינימום באלף שקלים חדשים) לא נבע ממדיניות סדורה של נתניהו אלא דווקא מלחצים חיצוניים, דוגמת נושא שכר המינימום, קצבת נכות וסיעוד. תמונת המצב החברתי הקשה מחייבת תיקון גדול, שכן היא פוגעת בחוסן החברתי ובפריפריה.
נתניהו לא יודע או לא רוצה לטפל בנושאים אלה. לאחר כהונתו כשר אוצר, ישראל הגיעה לפערים החברתיים הגדולים בתולדותיה. אין ספק כי יש צורך לטפל בשורת נושאים כלכליים חברתיים בתחום זה וביניהם: תחום החינוך, הבריאות הציבורית, קצבת הזקנה אשר נמוכה בישראל ומפקירה את הזכות לקיום בכבוד לאזרחים הוותיקים, חיזוק מערך הרווחה וצמצום פערים בין פריפריה למרכז.
בעיה נוספת אשר לא מטופלת היא ההידרדרות בבריאות הציבורית - תחום הבריאות הציבורית בקריסה! ממשלת נתניהו השקיעה מעט מדי בבריאות הציבורית (7.4% מהתמ"ג לעומת 8.9% מהתמ"ג בממוצע במדינות ה-OECD). החולים השוכבים במסדרונות הם עדות עצובה לכך. יש מחסור דחוף בבית חולים אחד נוסף בצפון ואחד בדרום. בתקנים נוספים בבתי החולים הקיימים. בעידוד הצוות הרפואי לעבוד בבריאות הציבורית. מערכת הבריאות הציבורית מורעבת על חשבון האזרחים.
וכמובן קיימת בעיית יוקר המחיה. אזרחי ישראל לא מצליחים לגמור את החודש. יוקר המחיה בישראל גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD ובמיוחד גבוה בתחומי המזון והדיור. בולט במיוחד הוא הכישלון של נתניהו לטפל במחירי הדיור בתקופת כהונתו כראש ממשלה.
הכשלים כאן רבים, אולם ראוי לציין שניים: כישלון מתמשך להגדיל את היצע הדירות במספרים הדרושים והיעדר שוק שכירות לטווח ארוך. בצד מדיניות הפתיחה לתחרות, שתלויה בתמריצים לתעשייה, חקלאות וחדשנות, יש לייצר פתרונות של ממש בתחום המזון ובייחוד הדיור.
את כל העוולות האלה כחול לבן תתקן. נפעל בתחומים השונים תוך שימת דגש על תחום החינוך, הבריאות, התחבורה הציבורית והפריפריה, ותוך חתירה לפריון גבוה וכמובן עלייה בתוצר וצמצום פערים.
בצד זה קיימת כמובן בעיית הגירעון, בעיה חמורה שמותירה אחריה ממשלת נתניהו. הגירעון עומד בשלב זה על 3.8%. נתניהו זרק מיליארדים בבחירות מיותרות ובזבזניות ודרדר את מדינת ישראל לשנה של שיתוק כלכלי וחוסר אפשרות להתמודד עם השינויים במשק והגירעון. במקביל, יש עלייה החורגת מהתכנון בהוצאות וההכנסה קטנה מהמתוכנן.
כחול לבן תפעל לפתרון בעיית הגירעון, באחריות פיסקלית. ננהג באחריות לטובת כל הציבור, ולא למען סקטור כזה או אחר. נעבור שורה שורה בתקציב ונמצא היכן ניתן לחסוך תוך התחשבות בעקרונות שפורטו לעיל. נפעל לצמצום הסכמים קואליציוניים סקטוריאליים, נמנע חריגה ממתווה ההוצאות המתוכנן ונחזיר את ישראל לצמיחה והגדלת הכנסות. חשוב מכך - נפעל לטובת האזרחים כולם, באחריות ונחישות, לטובת החוסן החברתי והכלכלי של המדינה, כי ישראל לפני הכול.
הכותב הוא הוא חבר כנסת ויו"ר סיעת כחול לבן. כיהן בעבר כיושב-ראש ההסתדרות