גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המס הצרפתי שגרם לטראמפ להילחם למען ענקיות הטכנולוגיה

ניסיונות לגבש מדיניות בינלאומית בנוגע למיסוי ענקיות הטכנולוגיה טרם צלחו, אך באחרונה החליטו בצרפת להטיל מס על שירותים דיגיטליים ● נשיא ארה"ב טראמפ הגיב בחריפות, ויחסי צרפת-ארה"ב עלו על שרטון ● נראה כי גם ועידת ה-G7 שמתקיימת השבוע לא תפתור את המחלוקת

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא צרפת עמנואל מקרון בוועידת G7 בצרפת / צילום: רויטרס
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא צרפת עמנואל מקרון בוועידת G7 בצרפת / צילום: רויטרס

נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר ביום רביעי האחרון לכתבים כי ענקיות הטכנולוגיה משלמות מסים נמוכים באופן לא הוגן, ובכך לא תורמות לטובת הציבור. לדבריו, מיסוי כבד יותר על ענקיות הטכנולוגיה הוא עניין של צדק חברתי. "אני לא חושב שהמערכת הקיימת היא מערכת טובה, גם לא עבור העובדים האמריקאים", אמר וקרא לארה"ב לסייע בשינוי מערכת המסים הבינלאומית, הנדונה בוועידת ה-G7 המתקיימת בצרפת.

קריאתו של מקרון לארה"ב לסייע בשינוי שיטת המיסוי על הענקיות מגיעה דווקא על רקע מחלוקת בין המדינות בנושא, בשל מס צרפתי חדש שיוטל עליהן. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבטא ביום שישי האחרון נגד אותו המס ואמר שהוא אמנם "לא מעריץ גדול" של חברות הטכנולוגיה, אבל הוסיף כי "אלו חברות אמריקאיות נהדרות ובכנות, אני לא רוצה שצרפת תלך ותמסה את החברות שלנו". טרמאפ אף איים כי "אם הם יעשו את זה, אנחנו נטיל מסים על היין שלהם כמו שהם מעולם לא ראו בעבר".

ועידת ה-G7 החלה בצרפת ביום שבת ותימשך עד מחר, והיא כוללת דיונים בדיני מסים אוניברסליים הנוגעים לשירותים דיגיטליים, לצד נושאים כמו ההתחממות הגלובלית, פיתוח כלכלי במדינות אפריקה ונושאי ביטחון לאומי. בוועידה משתתפים נציגים מצרפת, איטליה, גרמניה, יפן, אנגליה, קנדה וארה"ב. ועידת ה-G7 שמתקיימת כעת הייתה אמורה לספק פלטפורמה לניסוח נייר עמדה משותף של כלל המדינות אודות מדיניות המיסוי החדשה שהן מבקשות לקבוע. אולם בעקבות המתיחות בין טראמפ ומקרון על רקע המס הצרפתי, ה"גרדיאן" דיווח כי הניסיון הזה נזנח.

ביולי האחרון, שבע המדינות הגיעו להסכמות בנוגע למיסוי של חברות אינטרנט במדינות בהן הן פועלות באופן דיגיטלי - גם אם אינן מחזיקות בפעילות פיזית באותן המדינות. ההסכמות הגיעו לאחר דיונים בוועידה האחרונה שהתכנסה אף היא בצרפת, בה השתתפו נציגי הבנקים המרכזיים ושרי הכלכלה של המדינות. טרם הושגה פשרה לגבי מתווה המיסוי, אך הוסכם כי ה-OECD יפתח תוכנית ראשונית עד ינואר הקרוב, כאשר המטרה היא לקבל את ההחלטה הסופית עד סוף שנת 2020.

הסנאט הצרפתי לא המתין למהלך גלובלי - ואישר ביולי מס בגובה 3% על מחזור ההכנסות ממכירה של שירותים דיגיטליים בתוך גבולות צרפת בהתאם לעקרונות שהוסכמו. המס יחול על חברות שהכנסותיהן השנתיות עומדות על יותר מ-25 מיליון אירו בצרפת, ו-750 מיליון אירו באופן גלובלי, ויחול באופן רטרואקטיבי על הכנסות מינואר 2019. בצרפת אמרו בעבר כי אם ה-OECD ייזום מהלך רחב יותר, צרפת תבטל את המס שהטילה באופן פרטני.

בארה"ב הגיבו בחריפות על ההחלטה להטיל את המס הצרפתי, ופתחו בחקירה כדי לבחון אם הוא מפלה נגד ארה"ב. תוצאות החקירה עשויות להביא לנקיטת צעדים של ארה"ב נגד צרפת - בהם הטלת מכסים. לשכת המסחר של ארה"ב העריכה שהמס צפוי לייצר לצרפת הכנסות של 500 מיליון אירו בקירוב בכל שנה, כאשר מרבית הסכום ייגבה מחברות אמריקאיות. בנוסף, הלשכה ציינה כי חברות האינטרנט יאלצו להוציא מיליונים כדי לארגן מחדש את מערכות החשבונאות שלהן בהתאם לשינויים.

למרות שארה"ב לקחה חלק בהסכמות לגיבוש מדיניות מיסוי גלובלית במסגרת ה-G7, כעת נראה שהמתיחות בין צרפת וארה"ב עשויה להעיב על כך. טראמפ איים בחודש שעבר להגביר את המיסוי על יין צרפתי המיובא לארה"ב כתגובה למס הדיגיטלי החדש, וכאמור חזר על האיום בסוף השבוע לפני שעזב את הבית הלבן לצרפת כדי להשתתף בוועידה.

החלת המס היא על מכירות, ולא על רווחים

בדיון שנערך במשרד נציבות הסחר האמריקאית ביום שני האחרון במסגרת החקירה, העידו חברת האם של גוגל, אלפאבית, פייסבוק, אמזון ואיגודי סחר גדולים נגד תוכנית המיסוי הצרפתית. החברות האמריקאיות מבקרות את המס החדש בטענה שרף ההכנסות עבור המיסוי נקבע כך שישפיע על החברות האמריקאיות, אך לא על מתחרותיהן הצרפתיות. שר האוצר הצרפתי, ברונו לה מר, אמר בעבר כי כ-30 חברות, רובן אמריקאיות, יושפעו מהמס, אך הכחיש כי הצעד מפלה. זאת, מאחר שלדבריו המס בכל זאת ישפיע גם על מספר חברות שאינן אמריקאיות - בהן חברות סיניות ואף חברה צרפתית אחת, חברת הפרסום אונליין Criteo.

מתיו שרוארס, מנכ"ל איגוד המחשבים והתקשורת (CCIA) שמייצג חברות כמו אינטל, איביי ונטפליקס, אמר בשימוע כי המס "חותר תחת ההתקדמות שהושגה" ב-G7, לטובת מערכת מס חדשה על הכלכלה הדיגיטלית. עוד אמר שרוארס כי באיגוד מאמינים שהפעולה מצדיקה תגובה משמעותית ופרופורציונלית מצידה של ארה"ב, מאחר שהמס מכוון כלפי חברות אמריקאיות. מנגד, חלק מנציגי חברות הטכנולוגיה התנגדו אמנם למס - אך גם להטלת מכסים על צרפת.

טענה נוספת שהעלו החברות נגד המס היא החלתו על מכירות ולא על רווחים - מה שעשוי להביא להכפלה של כמות המס שישולם. אלן לי, ראש מדיניות המסים הגלובלית של פייסבוק, אמר ל"רויטרס" כי "צעדים חד-צדדיים יפגעו בפייסבוק ובכלכלה הדיגיטלית". בצל הניסיונות לכפות רגולציה ומיסוי על הכנסותיה באירופה, פייסבוק הודיעה לאחרונה כי תתחיל לרשום את הכנסותיה במדינות בהן היא מוכרת את השירותים - ולא באירלנד.

עם זאת, ההודעה נתפסה על ידי רבים כניסיון של פייסבוק לרצות את המחוקקים, ולא כמהלך בעל השפעה אמיתית. זאת כיוון שהחברה הודיעה כי השינוי ברישום יחול רק על הכנסות מפרסום שנתמך על ידי צוותים מקומיים - כאשר הצוותים הללו לא עובדים ישירות מול מרבית המפרסמים בפלטפורמה. המשמעות היא שללא רפורמה במיסוי, פייסבוק תשלם מס גבוה יותר רק עבור הכנסות מפרסום של לקוחות גדולים - בהם היא תומכת באופן ישיר באמצעות צוותים מקומיים - והיא תוכל להעלות את מחירי הפרסום רק עבור מפרסמים אלה.

המיסוי הצרפתי החדש, לעומת זאת, יחול על הכנסות מכלל המפרסמים. הדבר נכון גם לגבי חברות האינטרנט האחרות אשר יספגו את העלייה במיסוי על כלל הכנסותיהן. לכן, מנהל מדיניות המסים הבינלאומית של אמזון, פיטר הילץ, ציין בדיון שהתקיים בנציבות האמריקאית כי מעל עשרת אלפים עסקים צרפתיים שמוכרים דרך פלטפורמת אמזון יספגו בעלויות המס: הסוחרים קיבלו באחרונה הודעה על כך שעמלות מסוימות יעלו ב-3% עבור אמזון צרפת החל מאוקטובר.

חשש נוסף של חברות הטכנולוגיה נוגע לתקדים שצרפת יוצרת. מדינות אחרות באיחוד האירופי, בהן בריטניה, ספרד ואיטליה, הכריזו כי בכוונתן לקבוע כללים דומים לאלו שנקבעו בצרפת למיסוי שירותים דיגיטליים, וגם ניו זילנד פועלת להחלת חקיקה דומה. בחברות חוששים כי אם יעברו חוקים נוספים כאלה, במקום חקיקה רחבה יותר שתהיה אחידה עבור מדינות שונות, יהיה עליהן לשלם מסים כפולים.

גם בתוך צרפת קיימות התנגדויות למס, וטיעוני המתנגדים כוללים בין היתר את הטענה כי המס החדש יקשה על מאמצי צרפת להפוך לאומת סטארט-אפ, וכן כי קיים קושי לאסוף את המס מבחינה פרקטית - מאחר שהמידע על ההכנסות מצרכנים צרפתים בלבד לא מאוחסן באופן מרוכז כלשהו על ידי החברות. ג'סי גסטון, עורכת דין צרפתית לענייני מסים, אמרה ל-BBC במקביל להעברת החוק כי המס הוא בעיקר סימבולי - ולא אמצעי מיסוי אפקטיבי - משום שהסכום שיגויס בעזרתו עבור ממשלת צרפת נמוך ממה שהיא הייתה רוצה לקבל מהכלכלה הדיגיטלית.

מנגד, צרפת טוענת כי המס בא לתקן את המצב הקיים, ולעדכן ולהתאים את מערכת המיסוי כך שתוכל להתמודד עם חברות שמייצרות ערך מאיסוף דאטה על משתמשים. הנציבות האירופית מעריכה כי עסקים מסורתיים משלמים 23% מס על רווחיהם באיחוד האירופי, ואילו חברות אינטרנט משלמות לרוב 8%-9% מס.

גם בישראל רוצים לגבות מס מהענקיות

ב-2018 נערך האיחוד האירופי להטלת מס מחזור בשיעור של 3% על חברות אינטרנט בינלאומיות, אשר מחזור המכירות שלהן עולה על 750 מיליון אירו והיקף המכירות שלהן באיחוד עולה על 50 מיליון אירו. זאת על מנת להתמודד עם המצב שבו חברות אינטרנט רב-לאומיות גדולות משייכות את הכנסותיהן למדינות עם מסים נמוכים, כמו אירלנד, כדי להתחמק מתשלום מסים גבוהים יותר ללא קשר למקור ההכנסות. החקיקה לא עברה, היות שלא כל מדינות האיחוד הסכימו לה. אירלנד הייתה בין המדינות שהתנגדו לחקיקה רחבה באיחוד בנושא, מכיוון שהיא מרוויחה מהמצב הקיים בו ארגונים רב לאומיים רושמים במדינה את רווחיהם ממכירות דיגיטליות ללקוחות במדינות אחרות.

במקביל למגמה העולמית להטלת מס מחזור על חברות האינטרנט הבינלאומיות, גם ברשות המסים בישראל החליטו כי הנושא יעלה לדיון לאחר שייכנס שר אוצר חדש, וכי תגובש תוכנית סדורה למיסוי המחזור של חברות אינטרנט הפועלות בישראל. השאיפה היא לגבות בין 3%-5% מס על המחזור של החברות האלה ממכירותיהן במדינה.

בשנים האחרונות מצויות ענקיות האינטרנט הפועלות בישראל, בראשן פייסבוק וגוגל, בדיוני שומה מול רשות המסים - הדורשת מהן מס על פעילותן בארץ, על בסיס פרשנות חדשה למס על חברות בינלאומיות שפרסמה הרשות כבר באפריל 2017. הפרשנות קבעה כי חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל ומעניקות ללקוחות בארץ שירותים - ובהם שירותי פרסום, הורדת קבצים, קידום לקוחות באתרי אינטרנט ועוד - חייבות בתשלום מס בישראל.

לאחר שהתברר כי חברות האינטרנט מערימות קשיים על רשות המסים במסגרת דיוני השומה שלהן מולה, החליטו לנסות לקדם בישראל את החקיקה בדומה לצרפת. ברשות המסים מתקיימים כיום דיונים מול פייסבוק ועם חברות אינטרנט אחרות החייבות בתשלום מס על פעילותן בארץ, אך לא משתפות פעולה עם ניסיונות הגבייה. על פי ההערכות, אם החקיקה תעבור, המס שיוטל על החברות יגיע למאות מיליוני שקלים - ולפי הערכות מסוימות הוא אף עשוי להגיע למיליארד שקל. 

באיחוד האירופי שוקלים להקים קרן בהיקף של מאה מיליארד אירו על מנת לסייע לחברות להתחרות מול ענקיות הטכנולוגיה

באיחוד האירופי שוקלים להשיק קרן עושר ריבונית (Sovereign Wealth Fund) של מאה מיליארד אירו להשקעה בחברות אירופיות בעלות פוטנציאל להפוך למתחרות של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות והסיניות, כך לפי דיווחים ב"פייננשל טיימס" וב"פוליטיקו".

הצעד מגיע כאשר ברקע הטענה האמריקאית כי המס של צרפת מכוון ספציפית נגד חברות אמריקאיות, וייתכן שאירופה מנסה לנקוט צעדים כדי לפתח ענקיות טכנולוגיה משלה.

הדיווחים התייחסו למסמך פנימי מודלף של הנציבות האירופית, ובו טיוטה של 173 עמודים שמציגה את התוכנית להקמת הקרן, שתיקרא "קרן העתיד האירופית", ותמומן על ידי מדינות האיחוד. במסמך קיימת התייחסות לחברות גוגל, אפל, פייסבוק, אמזון, ביידו, עליבאבא וטנסנט כחברות שרכשו יריבות פוטנציאליות וכעת מנהלות את ה"אג'נדה הדיגיטלית הגלובלית". "באירופה אין חברות כאלה. זה מהווה סיכון לצמיחה, לעבודות ולהשפעה של אירופה בסקטורים מרכזיים מבחינה אסטרטגית", נכתב במסמך.

עוד נכתב כי הקרן תתמקד בקניית החזקות לטווח ארוך ב"תאגידים שמבוססים באירופה בסקטורים חשובים מבחינה אסטרטגית", וכי תתעדף השקעות ב"פיתוח סקטורים אסטרטגיים" ו"בנייה וחיזוק של מובילי החדשנות של העתיד". לפי הדיווחים, בכירים באיחוד אף מקווים שהקרן תעודד גם השקעות של המגזר הפרטי בחברות.

דוברת הנציבות האירופית אמרה בתגובה לדיווחים כי הנשיאה הנבחרת של הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, טרם ראתה את התוכנית, וכי אין לבלבל בין טיוטה פנימית שמציגה סיעור מוחות שנעשה בנושא, לבין מדיניות. פון דר ליין צפויה להתחיל את כהונתה בנובמבר ולהחליף את מרגרט ווסטגר, נשיאת הנציבות האירופית היוצאת, שאופיינה ביד קשה כלפי הענקיות האמריקאיות ובהטלת קנסות כבדים - בהם שלושה קנסות ענק נגד גוגל בסכום כולל של מעל 8 מיליארד אירו בשנתיים האחרונות. פון דר ליין הבטיחה כי במהלך כהונתה "תשקיע בחדשנות ומחקר, עיצוב מחדש של הכלכלה האירופית ועדכון המדיניות התעשייתית".

בעוד שרבות מהחברות הציבוריות האמריקאיות הגדולות ביותר מגיעות מתחום ההייטק, החברות האירופאיות בעלות השווי הגבוה ביותר שייכות לסקטורים מסורתיים יותר, כמו תחום האנרגיה ומוצרי הצריכה.

עוד כתבות

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

השימוש בגז במשק החשמל יורד: ישראל עברה לשימוש בדלקי חירום

בזמן שהשימוש בסולר - דלק החירום של ישראל - מזנק, השימוש בגז במשק החשמל צונח ביותר מחצי, מה שעשוי להעיד על השבתת אחד ממאגרי הגז של המדינה ● לפי מערכת "נגה", גם התחנות הפחמיות מגבירות תפוקה מעבר לרגיל

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר