בניין טבע בכפר-סבא / צילום: סיון פרג'
בעולם העסקי כיום, אולי יותר מאשר בעבר, חברות רב-לאומיות רגישות לשיעורי המס שלהם הן כפופות במדינות שבהן הן פועלות ברחבי העולם.
מדינות רבות, ובהן מדינות חברות OECD, מבינות את כללי המשחק החדשים ומתאימות את משטר המסים לעולם העסקי הבינלאומי כדי למשוך אליהן השקעות נחשקות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה.
תהליכים אלה ניתן לראות גם בישראל. במסגרת חוק ההסדרים שאושר בסוף 2016, אושר תיקון דרמטי לחוק עידוד השקעות הון, שמקנה לחברות טכנולוגיה מקומיות ובינלאומיות המחזיקות בחברות טכנולוגיה מקומיות, שיעור מס חברות מופחת על הכנסותיהן מקניינן הרוחני, כחלק ממשטר מס של מפעל טכנולוגי מועדף.
תיקון זה לחוק עידוד השקעות הון הגיע בסמוך לאימוץ של כללי BEPS (ראשי תיבות באנגלית של "שחיקת בסיס המס והסטת רווחים") שמטרתם, בין השאר, יצירת מסגרת אחידה למתן הטבות מס להכנסות הנובעות ממוצרים המבוססים על נכסים בלתי מוחשיים, על ידי ה-OECD, בשיתוף פורום מדינות G-20.
על כן, עם פרסום כללי BEPS, מדינת ישראל ראתה ובצדק הזדמנות משמעותית לפיתוח התעשייה עתירת הידע ולקידום מעמדה כמדינת מפתח בתחום החדשנות הטכנולוגית, וזאת על ידי משיכת ענקיות הטכנולוגיה העולמיות להשקעה בישראל (כמו גם חיזוק וזריקת עידוד לפעילות הקיימת בישראל), באמצעות קביעת שיעור מס חברות מופחת (12% / 7.5% עבור מפעל טכנולוגי מועדף ו- 6% עבור מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד).
ישראל יישרה קו עם OECD
עם זאת, ישראל, לעומת מדינות אחרות ב-OECD, אימצה הגדרה די מצומצמת של סוגי הקניין הרוחני אשר ההכנסה הנובעת בגינם תהיה זכאית לשיעור מס חברות מופחת במסגרת המשטר החדש. כך נוצר מצב שבו קיימים כמה תחומים עתירי מו"פ שלא נכנסו לתחולת ההטבות, ובין השאר, מדובר בחברות פרמקולוגיה (פארמה) המייצרות תרופות גנריות - תרופות שמיוצרות ומשווקות כאשר אין פטנט רשום ותקף על החומרים הפעילים שבהן.
במקרה זה, מדובר בתחום תעשייה מרכזי בישראל, אשר תרומתו הכבירה למשק הישראלי אינה מוטלת בספק, הוא מגשים את רוח החוק לעידוד השקעות הון, וחברות בתחום זה אף היו זכאית להטבות מכוחו עד לתחילת התיקון. כל זאת, אף שבמדינות מרכזיות ב-OECD, כמו בריטניה, הולנד ופולין, חברות בתחום זה יכולות ליהנות משיעורי מס חברות מופחתים, וזאת לאור אימוץ הגדרה רחבה יותר לסוגי הקניין הרוחני אשר ההכנסה הנובעת מהם תהיה זכאית לשיעור מס חברות מופחת.
באחרונה יישרה ישראל קו, בהובלתה ובעידודה של רשות המסים, עם מדינות מרכזיות נוספות החברות ב-OECD וביצעה עדכון לחקיקה הקיימת. במסגרת זו, חתם שר האוצר, משה כחלון, ב-1 ביולי 2019 על צו המרחיב את החוק החל משנת המס 2019 ומאפשר לחברות פארמה בתחום הגנרי להיות זכאיות לשיעור מס חברות מופחת על הכנסותיהן ממכירת מוצרים אלה.
הצו מקנה גם זכאות לשיעור מס חברות מופחת על בסיס זכויות דומות שחברות פארמה מחזיקות בהן מחוץ לישראל (במסגרת הרגולציה המקומית באותה מדינה).
מעבר לצעד החשוב שישראל עושה בהקשר עם יצירת כללי מס אחידים בין מדינות החברות ב-OECD, הצו מהווה תמריץ משמעותי להשארת וחיזוק מרכזי פעילות, פיתוח ותעשייה חשובים בישראל, ובכך לא רק לתרום לתעשייה המקומית ולעידוד צמיחת המשק, אלא גם לשמירה על מקומות עבודה ברחבי הארץ ובפריפריה בפרט.
פרסום הצו הינו צעד משמעותי שישראל עושה כדי לעמוד בשורה אחת עם מדינות מתקדמות ב-OECD, מגשים את היעדים המרכזיים בחזון של החוק לעידוד השקעות הון ומאפשר לישראל לבסס את מעמדה בחזית המדינות המובילות חדשנות טכנולוגית בעולם.
רו"ח אבישי ברדוגו הוא שותף בקבוצת המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC, ורו"ח שלומית דולה היא מנהלת מחלקת בקבוצה