גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה שהצילה את חברת החשמל מעול הרגולציה והעובדים

יש אור בקצה המנהרה: החוב הכולל של חברת החשמל עמד בסוף שנת 2014 על כ-70 מיליארד שקל, ועם מכירת תחנות כוח במיליארדי שקלים, אין ספק שמצבה הפיננסי של החברה עוד ישתפר ● פרשנות

עובדי חברת החשמל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
עובדי חברת החשמל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

1.

יש רגעים בודדים בחייה של חברה שאפשר להגדירם כמכריעים, כנקודת מפנה. שנים על גבי שנים צעדה חברת החשמל (חח"י) בצעדים בטוחים לעבר התהום, מצבה הפיננסי רק הידרדר; התוואי הידוע של חוב עולה, מינוף גבוה, תשלום של כ-3 מיליארד שקל בשנה רק לריביות, הכנסות יורדות, רווחים בצניחה, תזרים שמצטמק ועודף משמעותי בעובדים - איים על הישרדותה.

ברור שהיא הייתה שורדת, הרי יש לה את מדינת ישראל כבעלים - השאלה רק באיזה מחיר. שנים על גבי שנים הייתה חח"י שבויה של הרגולטורים ושל עובדיה. הרגולטורים ייבשו אותה, הרעיבו אותה, העבירו אותה סדרת חינוך, כדי לייצר תחרות מדומיינת (לצרכן לפחות) באמצעות תחנות הכוח הפרטיות. שנים שבהן הרגולטורים היו, כרגיל, מסוכסכים בינם לבין עצמם על הדרכים להוציא את עגלת חברת החשמל מהבוץ.  העובדים מצידם הקשו עורף להתייעלות הדרושה לחברה עד שלא ייחתם איתם הסכם.

משנה לשנה הפכה אותה "רפורמה" מיתולוגית בחח"י ללעג ולקלס. עוד רעיון לרפורמה עלה וירד, עוד רעיון עלה וטורפד, וזה כבר לא משנה מי טרפד, הדחיינות האופיינית של הסקטור הציבורי הובילה לגרירת רגליים שלא שירתה איש: לא את החברה, לא את לקוחותיה וגם לא את עובדיה.

עד שהגיעו לאותה רפורמה לפני כשנה, רפורמה שהתקבלה בחמיצות ובעיקום פרצוף בתקשורת הכלכלית. התאריך המדויק היה 19.7.2018, היום שבו עבר חוק הלאום, שעורר סערה רבתי. הרפורמה בחברת החשמל, שעברה באותו לילה, הפכה לאחד האירועים הכלכליים המשמעותיים בשנה האחרונה בכלל, ובוודאי שעבור חח"י בפרט.

אפשר להסתכל על זה אחרת: חח"י ניצלה בזכות אותה רפורמה. יתר על כן: לאור שתי מערכות הבחירות שאנחנו עוברים מאז, ספק אם הרפורמה הזו הייתה צולחת את דרכה, לולא אושרה באותו לילה. גורמים בשוק החשמל משוכנעים שאם אז לא הייתה עוברת הרפורמה - היא הייתה תקועה עד היום בין ממשלות המעבר ואי-יכולת משפטית להעבירה. וצריך לומר זאת בלי כחל ושרק: ללא הרפורמה הייתה חח"י היום בכאוס פיננסי.

מי שדחף את הרפורמה היו במיוחד ראשי חח"י, יו"ר החברה יפתח רון-טל, המנכ"ל עופר בלוך וגם שרי האנרגיה והאוצר, יובל שטייניץ ומשה כחלון, למרות הביקורת על עלותה והציניות שליוותה אותה. השורה התחתונה היא שאפשר להוציא שינויים ארגוניים בסקטור הציבורי די בשקט, תוך הסכמת העובדים ושיתופם - ובלי גלי הדף.

2.

הרפורמה כללה מרכיבים רבים, אבל אני רוצה להתמקד בשניים מרכזיים ודומיננטיים מאוד, לבטח מבחינה פיננסית: מכירת נכסים והתייעלות המתבטאת בצמצום מצבת כוח-האדם. האחד, החברה נדרשה להפחית את פעילותה במקטע הייצור ובטווח זמן של כחמש שנים ממועד החלטת הממשלה בנושא הרפורמה. על פי המתווה, החברה תמכור לצדדים שלישיים חמישה אתרי ייצור קיימים שלה המופעלים בגז, לרבות התשתית והקרקע של כל אתר. מדובר באתרי הייצור אלון תבור, רמת חובב, רידינג, חגית (חלק מהאתר) ואשכול. כמו כן חלק מהשטח בתחנת רוטנברג - שהיה מיועד להקמת תחנה פחמית - יועבר לידי רשות מקרקעי ישראל לצורך מכירתו.

לזכותה של חח"י ייאמר שהיא מיהרה לפעול, והחלה למכור את הנכסים שהתחייבה למכור תחת הרפורמה. בתחילת יולי נסגר המכרז על מכירת תחנת אלון תבור לקבוצה משותפת לחברה סינית, מבטח שמיר ורפק ב-1.87 מיליארד שקל, כאשר האתר יעבור לרשות הרוכשים בתחילת דצמבר. בהתחשב בעובדה שהאתר רשום בספרי חברת החשמל בכ-950 מיליון שקל בלבד, זה ממחיש את הפוטנציאל הגדול של רווחי הון ממכירת תחנות כוח.

הבאה בתור למכירה היא תחנת הכוח רמת חובב, שעליה כבר יצא מכרז ופורסם הליך המיון המוקדם. רק כדי לקבל פרופורציות: כושר הייצור של רמת חובב כפול כמעט מזה של אלון תבור, כך שאפשר להעריך מה פוטנציאל היקף העסקה השנייה, למכירת תחנת הכוח ברמת חובב.

תחנת כוח רידינג, חברת החשמל / צלם: איל יצהר

3.

מרכיב שני מרכזי ברפורמה זו ההתייעלות, קרי צמצום במספר העובדים. על פי מתווה הרפורמה תקטן מצבת העובדים של חח"י ב-1,803 עובדים, משנת 2018 ועד לשנת 2025. נוסף על כך, צפוי שחלק מהעובדים יעברו לחברת ניהול המערכת. כמו כן, עובדי יחידות הייצור שיימכרו יושאלו לחמש שנים לחברות אשר ירכשו את יחידות הייצור, ולאחר מכן יסיימו את העסקתם בחברה.

בסך הכול, מצבת העובדים הקבועים של חח"י אמורה לרדת בכ-2,200 עובדים. נוסף על כך, בהתאם לשינוי המבני, בתום שמונה שנים ממועד החלטות הממשלה בנושא הרפורמה (קרי, 2 ביוני 2026), מספר העובדים הקבועים בחברה לא יעלה על 6,400 עובדים. כמו כן, הוחלט כי מ-1 בינואר 2022 ובמהלך יתרת תקופת הרפורמה מספר העובדים הארעיים יהיה בין 2,600 ל-2,900.

עוד נקבע בהסכם, שככל שהמטלות על החברה ידרשו העסקת עובדים ארעיים נוספים מעבר להיקף שנקבע, העסקתם תהיה כפופה לאישור מנהל רשות החברות הממשלתיות ומנכ"ל משרד האנרגיה. בסך הכול, ערב הרפורמה העסיקה החברה בסביבות 12,500 עובדים, ואחרי הרפורמה היא אמורה להעסיק כ-9,000 עובדים, צמצום של 25% לפחות בכוח-האדם.

הצמצום במספר העובדים כלל גם מרכיב של פיצויים מוגדלים לעובדים הפורשים - עניין שמשך אש, וכמובן ביקורת טבעית. אבל לטעמי, הביקורת הזו איננה הוגנת, והיא מפספסת לחלוטין את המהות של הרפורמה. ראשית, לנתונים: תוכנית הפרישה לעובדים במסגרת הרפורמה מיועדת בעיקרה לעובדים בגילי 55-64 ביום הפרישה, ואילו ממוצע גיל הפורשים בפרישה מוקדמת לכל אורך תקופת הרפורמה יעמוד על 59.5 שנים.

תנאי הפרישה יכללו תשלום מענק פרישה בשיעור של 120% מהשכר הקובע לפיצויי פיטורים בגין כל שנת עבודה מלאה. בפרישה מוקדמת במסגרת המבצע יהיו זכאים העובדים אף לפנסיה ממועד הפרישה ולתוספת קצבה. על פי התכנון פרשו כבר 459 עובדים ב-2018, 291 צפויים לפרוש ב-2019, ב-2020-2023 עוד 200 פרישות בכל שנה, בשנת 2024 עוד 130 פרישות ובשנת 2025 צפויות 123 פרישות מוקדמות. נוסף על כך, אמורים לפרוש 1,000 עובדים בפרישת חובה, וכן יוענקו בתקופה זו 1,000 קביעויות.

לבד ממענקי הפרישה, עובד שיפרוש במסגרת תוכנית הפרישה המוקדמת המיוחדת יהיה זכאי לתוספת קצבת גמלה חודשית בשווי של 1,250 שקל ברוטו צמוד למדד. גם לעובדים שלא פרשו במסגרת התוכנית המיוחדת נקבע מנגנון לקצבה חודשית נוספת, בהתאם לעמידת החברה באבני דרך שנקבעו, וסכום התוספת יכול להגיע עד 1,700 שקל.

נוסף על כך, עם כניסת הרפורמה לתוקף קיבלו עובדי חח"י הזכאים מענק חד-פעמי בסך 30 אלף שקל לעובד קבוע ו-10,000 שקל לעובד ארעי. בסך הכול, עלות הרפורמה, כ-6-7 מיליארד שקל, נראית עצומה מאוד ומס שפתיים לעובדים, אבל התמונה הזו, לדעתי, די מטעה.

4.

הטענה שלא צריך לפצות עובדים במענקים ובגידול בקצבאות בשביל להניע רפורמה נראית הגיונית ומובנת, אבל הרציונל הזה לא מביא בחשבון את אחד העיוותים הגדולים במערכת השכר במגזר הציבורי, במיוחד בחברות ממשלתיות, ששותפים לו מקדמת דנא ההסתדרות ומשרד האוצר: שכר הבסיס הפנסיוני של עובדי המגזר הציבורי רחוק מאוד מהשכר ברוטו שלהם, וכך נפגעת באופן משמעותי הפנסיה העתידית שלהם. הדבר נוצר כתוצאה מהסכמי שכר שנבנו טלאי על טלאי, ואפשרו תוספות מגוונות על שכר הבסיס - תוספות שעות, ביגוד ומה לא.

עד כמה הפערים הללו משמעותיים אפשר ללמוד מדוח של רשות החברות הממשלתיות, המפורסם מדי שנה, שחושף את שיעורי השכר הפנסיוני מתוך השכר ברוטו במגוון החברות הממשלתיות. למה הכוונה? שכר פנסיוני חודשי ממוצע הוא חלק מהשכר החודשי המהווה בסיס לניכוי ולהפרשה לחיסכון ארוך-הטווח לשכירים. רכיבים אלה כוללים את רכיבי השכר הקבועים של העובד, כגון שכר יסוד, תוספת ותק וכדומה, אבל אינם כוללים הוצאות ורכיבים לא קבועים, כגון גמול שעות נוספות. ככל שהפער בין השכר ברוטו לשכר הפנסיוני גבוה יותר, המשמעות היא שחלק גדול מהשכר לא "נהנה" מההטבות הסוציאליות, והפנסיה הסופית תהיה רחוקה מאוד מהשכר האחרון (מצד שני, נותר יותר כסף פנוי מדי חודש).

העיוות הזה בולט מאוד בחח"י: השכר ברוטו הממוצע שם, נכון ל-2017, נושק לכ-25 אלף שקל (24,456 שקל), שכר גבוה לכל הדעות, אבל השכר לצורך הפרשות לפנסיה מתקרב ל-13 אלף שקל ברוטו (12,813 שקל), כ-52% בלבד משכר הברוטו - הפרש ענק. המשמעות היא שגמלאי חח"י יקבלו פנסיה מוערכת של כשליש בלבד משכרם האחרון. או.קיי, תגידו, לא צריכים לרחם עליהם, הם הרוויחו לאורך שנים הרבה יותר מכל מגזר, בוודאי שבמגזר הפרטי.

זה נכון, אבל פורשים בגיל 60 ומטה ימצאו את עצמם בלי עבודה קבועה, עם נפילה חדה בשכרם לצורך פנסיה ולכן נקבע מנגנון פיצוי. האם המנגנון הזה מיותר? מופרז? נדמה לי שלפעמים צריכים להסתכל על מכלול הדברים, על יחס של עלות-תועלת. היה אפשר להמשיך להתדיין עם העובדים, להעביר עוד שנה ועוד שנה - עד שהכלב ימות או שהפריץ ימות.

בסופו של דבר, גם האמירה ש"הציבור יממן את הרפורמה" היא קצת מטעה. זה לא מצב שבו מנתבים 7 מיליארד שקל מתקציב המדינה לעובדי חברת החשמל, אלא חח"י עצמה אמורה לממן זאת, בין היתר ממכירת תחנות הכוח שלה. אני מניח שהצלחת הרפורמה עד כה טמונה גם בעובדה שהציבור הרחב לא ממש שמע עליה. כלומר, למרות מספר העובדים הגבוה שנאלץ לפרוש, אף עובד או לא הרים קול צעקה. ולא, הם לא מיליונרים - הם יצאו מחברת החשמל בצורה מכבדת, שנותנת להם ביטחון כלכלי - ממש לא מעבר לזה.

5.

הצמצום הדרסטי במצבת כוח-האדם בא יחד עם שיטוח הארגון. הרבה פחות שכבות ניהוליות-פיקודיות, ניהול אחד של מוקד 103 (במקום חמישה מוקדי ניהול), מעבר של מנהלים לחוזים אישיים במקום קיבוציים וכמובן ירידה ברמת החוב.

עם זאת, אני חייב להדגיש, חח"י עדיין מייצרת רווחיות רזה מאוד, התזרים מפעילות שוטפת "נאכל" ברובו על-ידי הוצאות מימון, ורמת החוב שלה, כולל תשלומי ריביות עתידיים של כ-12 מיליארד שקל, עומדת על כ-49 מיליארד שקל, רובו לטווח ארוך (חמש שנים ומעלה) ורובו באיגרות חוב. כך שלחח"י  יש עוד הרבה עבודה כדי להמשיך את התוואי היורד שלה ברמת החוב. אבל לפחות יש אור בקצה המנהרה: החוב הכולל עמד בסוף שנת 2014 על כ-70 מיליארד שקל, ועם מכירת תחנות כוח במיליארדי שקלים אין ספק שמצבה הפיננסי של החברה עוד ישתפר.

התחרות ממאגר לוויתן כבר פה

זה לא סוד שחברת החשמל נעולה בפועל בהסכם יקר יחסית לאספקת גז טבעי ממאגר "תמר". ההסכם הזה ספג ביקורת קשות מאוד, ומהרבה בחינות הוא כבר מים מתחת לגשר - משום שאין שום דרך מעשית לפרוץ אותו, זולת בנקודת היציאה שלו.

אבל חוזה גז אחד שנחתם השנה ממחיש יותר מכל עד כמה היה חשוב לפתח את מאגר "לוויתן" כמה שיותר מהר. במהלך יוני השנה חתמה חברת החשמל על חוזה גז טבעי עם השותפים בפרויקט לוויתן (דלק קידוחים, נובל ורציו) על הסכם לאספקת גז טבעי, שבו השתתפו בין היתר גם השותפים בפרויקט תמר.

תקופת ההתקשרות של ההסכם היא החל מחודש אוקטובר 2019, או ממועד תחילת הזרמת הגז מלוויתן, לפי המאוחר - וההסכם יחול על כמויות שהחברה תבחר לא לרכוש משותפי תמר. לחברת החשמל אין חובה לרכוש כמות מינימלית כלשהי של גז במסגרת ההסכם, והיא תפנה לשותפי לוויתן על בסיס חודשי לצורך רכישות כמויות גז שהיא איננה רוכשת מתמר, כאשר מחיר הגז בהסכם לוויתן נמוך בהשוואה למחירי הגז הקבועים בהסכם האספקה מתמר (בשיעור של כ-20%).

מה שקרה בעקבות ההסכם הזה רק ממחיש שוב את אפקט התחרות. חלק משותפי תמר הגישו עתירה מנהלית לביהמ"ש המחוזי כנגד שותפי לוויתן וכנגד חברת החשמל, בדרישה לבטל את ההחלטה של ועדת המכרזים בחח"י, ולהורות על ביטול ההליך התחרותי. העתירה נדחתה, אבל ההתנגשות בין מאגר תמר ובין מאגר לוויתן, למרות חפיפה חלקית של בעלי המניות בשני המאגרים, מוכיחה עד כמה פיתוחו של מאגר לוויתן בהקדם היה חשוב למשק החשמל, ובמיוחד לחח"י, הצרכנית הכי גדולה של גז טבעי.

בג"ץ אישר: ניתוק חברת החשמל מזרח ירושלים במקרה של אי-תשלום חוב

סוגיית החוב של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל התגלגלה במשך שנים רבות, ובסופו של דבר הסתיימה בהסדר חוב וגם בתספורת. על הרקע הזה רשמה חח"י שני ניצחונות משפטיים מול חברת החשמל מזרח ירושלים, המספקת חשמל לתושבי מזרח ירושלים והרשות הפלסטינית.

הראשון, בבית המשפט העליון, לפני כחודש וחצי, שהחליט בעקבות עתירה של החברה הפלסטינית, כי חח"י  תוכל לנתק את החשמל תוך יידוע מראש של שורת גורמים, כמו לשכת שר הביטחון, לשכת שר האנרגיה, לשכת שר האוצר, מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, קצין מטה לענייני אנרגיה במנהל האזרחי ורשות החשמל. הניתוק ייעשה בחלוף חודש ממועד שליחת ההתראה השנייה.

הניצחון השני נגע ל"שיירי" חוב ישן בסך של כ-136 מיליון שקל שחח"י טענה כלפיו, וזכתה בביהמ"ש המחוזי בירושלים לפני כשבועיים בלבד. השופט משה בר-עם קבע כי חברת החשמל מזרח ירושלים תשלם את החוב בתוספת ריבית, ובסך הכול כ-178 מיליון שקל.

עוד כתבות

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?