מוצרי תנובה / צילום: תמר מצפי
סופית: הדוח הסודי שהכינה חברת מקינזי ונחשף בדוח המבקר המדינה, ושבעקבותיו נטען כי תנובה העלתה מחירים בתחילת העשור, ייוותר חסוי - כך קבע אמש (ב') בית המשפט העליון.
פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, מוביל כבר מספר שנים מאבק נגד תנובה סביב מחיר מוצרי החלב שגבתה מכלל הציבור בשנים שקדמו למחאת הקוטג' ב-2011. במסגרת שתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית על סך חצי מיליארד שקל שהגיש זליכה נגד תנובה ב-2014 ומתנהלות בפני השופטת תמר בזק-רפופורט בבית המשפט המחוזי בירושלים, טוען זליכה כי החברה עברה על חוק ההגבלים העסקיים (שבינתיים שונה שמו ל"חוק התחרות הכלכלית"), בכך שניצלה את כוחה המונופוליסטי ומכרה מוצרי חלב מסוימים מתוצרתה במחיר מופרז, טרם הכנסת מוצרים אלה לפיקוח.
לטענת זליכה, מה שאיפשר לתנובה במידה רבה להעלות את המחיר, לאחר שנרכשה בשנת 2007 על-ידי קרן ההשקעות אייפקס, הוא דוח סודי מינואר 2008 שהכינה חברת הייעוץ העסקי מקינזי, שנשכרה על-מנת לבחון את יכולת התמחור של מוצרי תנובה. לטענת זליכה, בדוח שייוותר חסוי נכללה מסקנה כי "קיים ביקוש קשיח" לגבינה של תנובה, ולכן "תנובה יכולה להרשות לעצמה להעלות את מחירה"
מאז הוגשה הייצוגית, מתמקד המאבק בין זליכה לתנובה סביב השאלה אם יש הצדקה להטיל חיסיון על דוח מקינזי. כבר ב-2015 ביקש זליכה מתנובה לחשוף את הדוח, הנוגע בליבת טענותיו נגד תנובה. תחילה, תנובה טענה כי אין בידיה דוח הנוגע לטענות שהעלה זליכה בייצוגית, וכי העברת כל המסמכים הנוגעים לייעוץ שניתן לה על-ידי חברת מקינזי תכביד עליה באופן בלתי סביר. בית המשפט המחוזי לא התייצב לצדו של זליכה, דחה את בקשתו וקיבל את טענת תנובה, לפיה תוצרי עבודת הייעוץ של מקינזי חובקים כמות ניכרת של מסמכים, ובהתאם אין מקום להטיל על תנובה לברור מבין המסמכים הרבים הללו את הנתונים הנוגעים למוצרים שמחלוקת.
אלא שבשנת 2017 פורסם דוח שנתי של מבקר המדינה שטרף את הקלפים והוביל את זליכה לטעון כי תנובה הצהירה הצהרות כוזבות בפני בית המשפט, כאשר הכחישה תחילה את קיומו של הדוח. באחד מפרקי הדוח השנתי של המבקר, תחת הכותרת "ליקויים בפיקוח הממונה על ההגבלים העסקיים על גופים מונופוליסטיים", צוין כי בינואר 2018 הגישה מקינזי לאייפקס דוח שכותרתו "הגשמת מצוינות בתמחיר", שבו לכאורה הומלץ להעלות את מחירם של חלק מהמוצרים של תנובה, בשיעור שבין 10% ל-12%.
זליכה, כמובן, רתם לטובתו את הדוח ומיהר להגיש בקשה נוספת לבית המשפט שיורה לתנובה לחשוף את הדוח, וכן שיורה להעביר אליו מסמכים נוספים שהתקבלו מחברת מקינזי שלא הועברו לו כאמור בפעם הראשונה בשל טענת ההכבדה. הוא טען כי דוח המבקר סותר את טענת תנובה בתשובה לבקשת הגילוי הראשונה שהגיש ב-2015, לפיה אין בידה מסמך סדור של מקינזי בנושא בקשות האישור - ודי בכך על-מנת להורות לתנובה לגלות את דוח מקינזי.
תנובה, באורח לא מפתיע, התנגדה לבקשה. החברה טענה, בין היתר, כי מדובר בדוח הכולל ייעוץ אסטרטגי בלבד שאינו רלוונטי לדיון בייצוגית, והגישה את הדוח במעטפה סגורה לבית המשפט המחוזי. בהקשר זה טענה תנובה כי דוח מקינזי אינו עוסק במוצרים שמחלוקת, ועוד נאמר כי הוא כולל נתונים כספיים והמלצות אסטרטגיות שלא פורסמו מעולם לציבור, העולים כדי סודות מסחריים; ומשכך, ביקשה להטיל עליו חיסיון.
בית המשפט המחוזי עיין בדוח מקינזי, שהוגש כאמור לעיונו בלבד, וקבע כי הדוח איננו עוסק במוצרים שבמחלוקת, וממילא עניינו בייעוץ, ולא בפעולות שביצעה תנובה בפועל. המחוזי גם קיבל את טענת הסודיות של תנובה וקבע כי דוח מקינזי כולל נתונים רבים והמלצות אסטרטגיות שמטבעם הם סודיים ביותר, ומשכך אין הצדקה לחשוף אותו.
גם "גלובס" הגיש בקשה לחשוף את תוכן הדוח, אך בקשתו נדחתה מאותם נימוקים.
"מסמך שאיננו רלוונטי לדיון בייצוגית"
בבקשת רשות ערעור שהגיש זליכה לבית המשפט העליון, הוא חזר על טענתו לפיה מדובר במסמך הרלוונטי לניהול ההליך, וגם טען כי דוח המבקר מהווה שינוי נסיבות המצדיקות את תיקון ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי.
אלא שגם בית המשפט העליון סבר כמו המחוזי. זליכה טען כי לאחר שפורסם דוח המבקר, התברר כי למעשה יש בנמצא דוח ספציפי של מקינזי בעניין הייעוץ שהעניקה לאייפקס, וכי עובדה זו שומטת את הקרקע תחת טענתה של תנובה, לפיה מסמכי הייעוץ של מקינזי אינם מרוכזים במסמך בודד אלא נפרשים על פני כמות עצומה של מסמכים. העליון דחה טענה זו.
"בכל הכבוד, אין בידי לקבל טענה זו, וסבורתני כי בדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין בדוח המבקר כדי להשליך על החלטת הגילוי הראשונה", קבעה שופטת בית המשפט העליון ענת ברון, שהוסיפה: "העובדה שדוח מסוים של מקינזי מצא את דרכו לדוח המבקר - אין בה כדי לכרסם בטענה שישנה עוד כמות גדולה של מסמכי ייעוץ של מקינזי שחורגים מנושא המחלוקת. בהתאם, גם אין באמור כדי לערער את הקביעה שמדובר בדרישת גילוי רחבה שבנסיבות העניין אין להתירה - בין היתר מאחר שהיא תדרוש מתנובה להשקיע מאמצים משמעותיים שאינם נחוצים".
בנוסף דחתה ברון גם את בקשת זליכה לקבל לידו את דוח מקינזי. "בהינתן קביעת בית המשפט המחוזי שדוח מקינזי איננו עוסק במוצרים שבמחלוקת, נראה כי מדובר במסמך שאיננו רלוונטי לדיון בייצוגית", קבעה השופטת. "נראה על פניו כי הנחיצות של דוח מקינזי לדיון היא פחותה, וספק אם בכלל קיימת. זאת, בין היתר, בהינתן שמדובר במסמך ייעוץ שאיננו מעיד על מעשיה בפועל של תנובה. דברים אלה אמורים במיוחד בהתחשב בקביעת בית המשפט המחוזי כי דוח מקינזי 'כולל נתונים רבים והמלצות אסטרטגיות שהם סודיים ביותר מטבעם'".
דוח מקינזי טען כי המחיר יכול לעלות ב-15% לפחות
דוח מקינזי, שקיומו נחשף לראשונה ב"גלובס", נחשב לבסיס שעליו נשענה תנובה כדי להעלות את מחירי מוצרי החלב לאחר רכישת תנובה על-ידי אייפקס. כפי שפורסם ב"גלובס" (בכתבות שפורסמו בשנים 2011-2014), לאחר הרכישה ביקשה אייפקס לייצר רווחים מהירים ושכרה לשם כך את חברת הייעוץ מקינזי, שיחד עם הכלכלנית הראשית של תנובה, ד"ר שולה פסח, הגישו דוח בעניין מחירי מוצרי החלב. לפי הפרסום דאז, מסקנת הדוח הייתה שהביקוש לגבינה צהובה, גבינה לבנה וקוטג' הוא קשיח, וניתן להעלות את המחיר ב-15% לפחות מבלי לפגוע בביקוש. כיום, בעקבות הליכים משפטיים שונים שננקטו נגד תנובה, ידוע כי הייעוץ שהעניקה מקנזי היה רחב בהרבה: מקנזי לא הגבילה את העבודה שלה לדוח ספציפי כלשהו - אלא עבודתה נפרשה על פני סדרה שלמה של מסמכים, מצגות ועוד.
עם קבלת הדוח, תנובה הקפיצה את מחירי המוצרים, ועליית המחיר נמשכה עד שכדור הנפץ הזה התפוצץ בחרם הקוטג' שפרץ בקיץ 2011, בעקבות תחקיר "גלובס" על המתרחש בשוק המזון. על הרקע הזה, בין היתר, הוגשה ב-2014 תביעתו של פרופ' זליכה נגד תנובה.
הופעתו של דוח מקינזי בדוח מבקר המדינה השנתי לשנת 2016 התאפשרה בזכות העובדה שרשות ההגבלים העסקיים (כיום "רשות התחרות") תפסה את דוח מקינזי במסגרת חקירה שניהלה נגד תנובה. הרשות חשדה כי תנובה לא מסרה לה את כל המסמכים המבוקשים, ותנובה הסכימה לקבל על עצמה תשלום קנס בגובה 3 מיליון שקל, מבלי להודות בחשדות שייחסה לה הרשות.