שלדון אדלסון / צילום: יח"צ
האם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין עלולה לפגוע באימפריות ההימורים של שלדון אדלסון ושל חברות אמריקאיות אחרות בחצי האי מקאו, "אזור מנהלי מיוחד", אוטונומי למחצה, בחסות סין?
"המחשבה הזו מכרסמת בשלוותם של משקיעים ואנליסטים מאז שהחלה לגאות המתיחות בין וושינגטון לבייג'ינג בשנה שעברה", כתב באחרונה העיתון המשפיע "סאות צ'יינה מורנינג פוסט", שיוצא לאור בהונג קונג ברציפות מאז 1903.
לאס וגאס סנדס (LVS), חברת האחזקות בשליטת אדלסון, שמפעילה מרכזי הימורים ובתי מלון במקאו, נוסף לאלה שבלאס-וגאס, נוואדה, ובמקומות אחרים, קיבלה בשבוע שעבר תזכורת שביצועיה אינם מרשימים את וול סטריט. חברת המחקר הפיננסי ארגוס ריסרץ' (Argus Research), מניו יורק, הודיעה כי האנליסט ג'ון סטאסזאק (John Staszak), שמתמחה בעסקי הימורים וממלונאות, הוריד את המלצתו למניות LVS מ"קנה" ל"החזק" (HOLD).
בה בעת הוא הוריד את אומדן רווחי LVS - מ-3.70 דולר ל-3.30 דולר ב-2019, ומ-4 דולר ל-3.60 דולר ב-2020. האנליסט מציין, שמניית LVS ירדה בכ-14% החודש בגלל דאגה מרפיון השוק במקאו.
"אנו צופים צמיחה מוגבלת ללאס וגאס סנדס ב-12 החודשים הבאים לנוכח העובדה שמלחמת הסחר בין ארה"ב לסין וההאטה בכלכלת סין מעכירות את התחזיות לגבי תעשיית ההימורים במקאו", כתב סטאסזאק.
"אנו מצפים שפעילויות שאינן קשורות במישרין בהימורים (ועידות, בתי מלון, מרכזי קניות) יתנו דחיפה להכנסות החברה בלאס-וגאס, נוואדה, ויסייעו לקזז היחלשות בשוק ההימורים בעיר זו. בה בעת אנו מצפים לירידה במספר המהמרים העשירים שמגיעים למקאו בגלל ההאטה שמסתמנת בכלכלת סין".
אבל מעבר לגורמים הכלכליים ה"טהורים" שמשפיעים על ביצועי LVS, מאפילה על עתיד החברה גם שאלה פוליטית: האם היא ממשלת סין עלולה להשתמש בה כקלף מיקוח בעימות המסלים שלה עם ממשל טראמפ? המאמר ב"סאות צ'יינה מורנינג פוסט" (SCMP), שראה אור ב-8 ביוני השנה, מקבל עתה תהודה מחודשת לנוכח הביצועים הפושרים של LVS.
כמו חברת התעופה "קתאי פסיפיק", ה"מורנינג פוסט" הוא אחד מהאייקונים החשובים של הונג קונג. זה העיתון הנחשב. את המאמר על LVS כתב וונג שיאנגווי, שהיה העורך הראשי של העיתון. עתה הוא יושב בבייג'ינג עם תואר של "יועץ המערכת" ויש הערכות שהוא נותן ביטוי לחשיבה בצמרת הפוליטית של סין.
"תחילה היה נראה שהמשקיעים אינם חוששים יותר מדי שמלחמת הסחר בין סין לארה"ב תפגע בחברות שמפעילות את בתי ההימורים במקאו.", הוא כתב. "רוב האנליסטים האמינו, שהעימות הזה לא יימשך זמן רב; נוסף לכך, הרי החברות האלה מילאו תפקיד חשוב בשגשוג של מקאו".
"אך מאז מאי, ההערכות האופטימיות האלה נעשו קודרות יותר ויותר", ממשיך הכותב. "גדלים הסיכויים שסוגיית הרישיונות להפעלת בתי ההימורים (שפוקעים ב-2022) תעלה על הפרק ואחת מהסיבות החשובות לכך היא שהבעלים של אחת מהחברות האלה הוא התורם הגדול ביותר לדונלד טראמפ; לפי הדיווחים יש לו השפעה גדולה ביותר עליו".
ההחרפה ההדרגתית של העימות בין סין לארה"ב עוררה מיד השערות בתקשורת הממלכתית ובמדיה החברתית של סין לגבי אמצעי הגמול שסין תוכל לנקוט. בין השאר דובר על החלטה להפסיק לקנות פולי סויה בארה"ב, ולהפסיק למכור לארה"ב מתכות נדירות, רכיבים חיוניים במוצרי הי-טק. היו אפילו מי שדיברו על מכירה מסיבית של אגרות החוב האמריקאיות.
"אך רוב ההצעות האלה היו פוגעות באינטרסים של סין עצמה ומחוללות פגיעות קשות בכלכלה הגלובלית", כותב וונג. "מבחינה זו, הרישיונות של בתי הקזינו במקאו נראים כלי נוח לניגוח וללחצים".
נוסף ללאס וגאס סנדס (שפועלת במקאו כ-Sands China), פועלות במקאו שתי חברות אמריקאיות גדולות: ווין מקאו (Wynn Macau) ו-MGM China. בתי ההימורים שלהן תורמים כ-60% מההכנסה השנתית של שוק ההימורים במקאו, שמסתכמת ב-37.6 מיליארד דולר. ההכנסות מהימורים במקאו גדולות פי שש או שבע מהכנסות ההימורים בלאס וגאס, נוואדה. היכלי ההימורים מפוארים ומרכזי קניות הענקיים, רובם בשליטה אמריקאית, נתנו למקאו תנופה אדירה והפכו את אזור החסות למוקד של עושר פנטסטי בקנה מידה גלובלי.
רישיונות ההפעלה של בתי ההימורים שבשליטת החברות האמריקאיות יפקעו ב-22 ביוני 2022 והשלטונות המקומיים במקאו כבר הודיעו שהם עובדים על ניסוח תנאים חדשים לחידוש הרישיונות.
"הכי חשוב, סנדס צ'יינה נמצאת בבעלות שלדון אדלסון, היו"ר ובעל המניות הגדול ביותר בלאס וגאס סנדס, מפעילת בתי הקזינו הגדולה בעולם", כותב וונג. הוא מתאר כיצד רואים הסינים את את אדלסון: "אדלסון, יחד עם אשתו, הוא התורם הפוליטי הכי גדול. תרומותיו, שמסתכמות בכ-25 מיליון דולר, הקנו לו את הכינוי 'הפטרון הראשי של טראמפ'. יש לו גישה חסרת תקדים לממשל טראמפ ויכולת השפעה גדולה על הממשל. למשל: הוא הצליח לשכנע את טראמפ להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים. היו אפילו ידיעות שטראמפ פנה אישית לראש ממשלת יפן, שינזו אבי, וביקש ממנו לפעול למען הקמת בית הימורים של אדלסון ביפן.
"העובדה שלאדלסון (ולסטיב וויין, בעל השליטה בווין מקאו) יש יכולת השפעה כה גדולה על ממשל טראמפ לא תחמוק מעיני מקבלי ההחלטות בסין עם התקרב מועד חידוש הרישיונות", כותב וונג.
"החשיבה המקובלת היא, שהחברות האמריקאיות סייעו לשנות מהיסוד את תעשיית ההימורים הרדומה במקאו ושלתרומות שלהם יש חשיבות קריטית לפיתוחה של מקאו בעתיד", מוסיף בעל המאמר. "אך אם המתיחות בין סין לארה"ב תימשך והיחסים יתחילו להידרדר, חשיבות התרומה שלהם לפיתוח מקאו תתגמד ליד השיקולים הכלל-ארציים של סין.
"נוסף לכך, זה מכבר יש לחישות בבייג'ינג שהאמריקאים עושים יותר מדי כסף", הוא כותב.
"בהנחה שלא יקרה הגרוע מכל, קשה להעלות על הדעת, שהשלטונות ישללו את הרישיונות לתפעול בתי ההימורים לפני מועד פקיעתם", מציין בעל המאמר. "אבל יכולות להיות דרכים אחרות להציק למפעילים האמריקאים או לפגוע ברווחיהם. למשל: בדיקה מדוקדקת יותר של מסמכיהם, כביכול למען סיכול הלבנות כספים... לחלופין, יוכלו השלטונות להעלות את מס ההימורים".
מכל מקום, אם רמת המתיחות בין סין לארה"ב תפחת - כותב האנליסט ג'ון סטאסזאק - הוא יבחן שוב את מסקנותיו והמלצותיו לגבי LVS.