בשבוע שעבר פירסם בנק ישראל קריאת כיוון לגבי הדרכים לשיפור הפריון מעבודה בישראל. אחת ההמלצות שהופיעה בדוח הייתה להרחיב את לימודי התכנות בבתי הספר. "הקניית ידע בסיסי או מתקדם בתכנות במהלך הלימודים, לכמה שיותר תלמידים, עשויה לתרום למיומנויות העובדים העתידיים בכלל המשק, ולא רק לאלה שצפויים להיקלט בתעשיית ההיי-טק", נכתב בדוח.
לימודי תכנות, בטח בגן הילדים או בבית ספר יסודי, נשמעים כמו דבר מאיים. בפועל מדובר בתוכניות מותאמות לילדים, שלא כוללות שורות קוד מסובכות. למשל, סקראץ' - סביבת פיתוח פופולרית לילדים שפותחה במעבדות MIT - פועלת על בסיס תכנות מונחה עצמים. על המסך מופיעים בלוקים מסוגים שונים ובעלי פקודות קוד שונות, וכשילדים מחברים ביניהם הם יכולים ליצור פקודות מורכבות יותר ולבנות משחקים וסרטונים.
"התכנות מאפשר לילדים לחשוב על דרכים לפתרון בעיות", אומר ד"ר אורן צוקרמן, שעומד בראש המעבדה לחדשנות במדיה במרכז הבינתחומי, והיה שותף לצוות הפיתוח של סקראץ' ב-MIT. "למשל, אם אני מתכנן איך להוריד כלים מהשולחן - אני יכול לקחת אותן לכיור אחת-אחת, או להיות יעיל יותר, לערום את הצלחות ולקחת אותן יחד. אלו שני אלגוריתמים שונים ובחירה באחד מהם תלויה במשתנים נוספים כמו המרחק בין השולחן לכיור, כמה צלחות אדם יכול לסחוב ועוד. ילדים יכולים להתחבר לדוגמה כזו כי הם חווים את זה ביומיום, והמחשבה על תכנון אלגוריתם פותחת להם עולם שלם. כמובן שצריך לדבר איתם בשפתם, ולא להשתמש במילים כמו אלגוריתמים.
"כל הילדים נחשפים לטכנולוגיה, למרביתם יש מחשב בבית וסמארטפון", מוסיף צוקרמן. "אולם אלו שיש להורים שלהם יכולת לשלוח אותם לחוגי העשרה, יקבלו את הצד של החשיבה היצירתית, האינטלקטואלית והאנליטית עם הטכנולוגיה, ואלו שלא - יהיו משתמשי טכנולוגיה טובים, אבל לא יצרני טכנולוגיה. המשמעות של יצרני טכנולוגיה היא זה לדעת להשתמש בה לקידום השימושים שלך, למשל רופא שיוזם שימוש חדש בציוד טכנולוגי כי הוא מבין את התרומה לפעילות הצוות".
"אסור לבלבל בין מיומנויות לחשיבה"
מדי שנה משתתפים אלפי ילדים באליפות הסייבר שעורך משרד החינוך. אירוע השיא כולל תחרות גמר, הפנינג והופעות, אך קודמים לו חודשים ארוכים של תחרות בין 2,000 בתי ספר, שמשתתפים בה 350 אלף תלמידים. התחרויות כוללות תכנות ומתמטיקה, מדעי המחשב, רובוטיקה ורחפנים.
תוכנית הדגל של משרד החינוך בתחום התכנות היא קוד ורובוטיקה, שתפסה תאוצה בשנים האחרונות. התוכנית כוללת תכנות בסקראץ', ובמשרד מדגישים החשיבות החיבור עם העולם הפיזי, כלומר לא רק תכנות אפליקציה. התוכנית פועלת ב-585 יסודיים וחטיבות ביניים, ולומדים בה כ-50 אלף תלמידים, 49% מהם - בנות.
כיום עדיין מדובר בתוכנית ולא במקצוע, התוכנית פועלת רק בכשליש מבתי הספר, והלימודים מתחילים רק מכיתה ד'. השיקולים הם בעיקר תקציביים, אף שלא מדובר בסכומי עתק בשביל מערכת החינוך, שתקציבה עומד על יותר מ-60 מיליארד שקל.
לפי הערכות של גורמי חינוך, תקציב תוכנית קוד ורובוטיקה עומד על 10-12 מיליון שקל לכיתות ד'-ו'. הרחבת התוכנית לכיתות א'-ג' ולכלל בתי הספר תעלה בחישוב גס 60-70 מיליון שקל. הפעלת התוכנית גם בכיתות ז'-ט' דורשת 90-100 מיליון שקל בשנה.
עם זאת, כפי שפורסם השבוע ב"גלובס" - משרד החינוך עלול להתקשות להרחיב את התוכניות בגלל פערים טכנולוגיים אדירים בבתי הספר: יותר מחצי מהמוסדות סובלים ממחסור בתשתיות מחשוב. גם באלו שזכו להצטיידות במחשבים ממשרד החינוך, המצב עדיין אינו משביע רצון.
במשרד החינוך גם פיתחו משחקים לימודיים באמצעות חברות חיצוניות, במטרה לנסות לנגוס בשעות שבהן יושבים הילדים בבית מול המחשב. המשחקים מאפשרים למשרד לנתח שימושים ולקבל תובנות על היכולות שהילדים מטפחים. למשל, הם מספרים כי ילדים בכיתה ב' הצליחו להגיע להישגים גבוהים משמעותית מהרמה שציפו לה. במשרד לא נענו לבקשה לספק נתונים על שימושים אלו.
בבתי ספר תיכון, תלמידים יכולים להיבחן בבגרות ברמה של חמש יחידות במדעי המחשב, אך בסופו של דבר מספר הנבחנים נמוך ועומד על אלפי תלמידים. לפי מחקרים, היכרות מוקדמת עם תכנות מגדילה את הסיכויים ללמוד מדעי המחשב בהמשך, ולפי נתוני משרד האוצר, בגרות במקצוע זה מגדילה את הסיכוי לבחור בו בתואר הראשון. בתיכונים פועלת גם תוכנית "גבהים", שכוללת מסלול הגנת סייבר. את התוכנית הקימה קרן רש"י, אך מהשנה הבאה תפעיל אותה חברת מרמנת.
צוקרמן מדגיש כי "אסור לבלבל בין מיומנות לחשיבה, והן צריכות ללכת ביחד. רק ללמד את המיומנות, ולא משנה באיזה גיל, זאת טעות. אם לא נלמד את החשיבה, התלמידים יראו בזה רק כמוטיבציה של ההורים שהילדים יגיעו ל-8200. במערכת החינוך התחילו להבין את זה, ולכן המשרד החל בהכשרת מורים בצורה מתאימה".
בימים אלו נערך בלונדון כנס של קהילת סקראץ' העולמית. נדב וידוצינסקי, מנהל פרויקט סקראץ' ישראל, ונעה קורמן, מובילה טכנולוגית, שהיו נציגי הבינתחומי בכנס, מספרים כי רמת התכנות בישראל לא נופלת מהרמה בעולם, אבל הבעיה היא בחינוך ליצירה. "סיפרו בכנס כי ילדים מדברים בראיונות על החשיבות של קהילה בעבורם. אפשר להעלות פרויקטים של הילדים לאתר של סקראץ', דבר שמשרד החינוך לא עושה. ילדים מכל העולם יכולים לצפות בפרויקט ולעשות בו שימוש. זה מעצים מאוד את הילדים", הם אומרים.
שיתוף-הפעולה של Wix, ירוחם ותל-אביב
בשבוע האחרון התכנסו בנמל תל-אביב עשרות מורים להכשרה לקראת שנת הלימודים. המיקום: משרדי Wix, שפיתחה פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט. מאחורי ההכשרה עומדת יוזמה של החברה, בשיתוף עיריות תל-אביב־יפו וירוחם, ללימודי הייטק בחטיבות הביניים. התלמידים אינם חשופים לכך שזאת יוזמה של Wix.
"אנחנו מתייחסים לתכנות כמו לשפה שילד צריך להכיר כדי להיות חלק מהעולם הגלובלי. כמו שאנחנו משקיעים בלימודי אנגלית, עברית וערבית לפי שפת האם, יצאנו בהחלטה להשקיע בלימודי שפה. שלא יהיה ילד שיסיים את י"ב בלי לדעת לתכנת. התוכנית היא לשלוש שנים והיא פועלת בכל חטיבות הביניים בעיר, חלקן לכל השכבה וחלקן כמקצוע בחירה", אומרת שירלי רימון-ברכה, מנהלת מינהל חינוך בעיריית תל-אביב.
יוסי חיות, מנהל תחום חינוך ב-Wix, אומר כי "המטרה שלנו היא לא להחליף את מערכת החינוך אלא לעבוד יחד איתה בשותפות רב-מגזרית כדי להגיע רחוק יותר. המחקרים מראים כי יש קשר ישיר בין מוביליות חברתית וצמצום פערים להמשך קיומה של ישראל כמעצמה טכנולוגית, ומערכת החינוך חייבת להיות חלק מזה".
תוכנית הלימודים גובשה בסיוע Wix, שרתמה למשימה את עמותת Code.org האמריקאית, שבדרך כלל מפעילה תוכניות לבתי ספר יסודיים. "לא רצינו להתחרות במשרד החינוך, שעושה עבודה נהדרת בבתי הספר היסודיים עם תוכנית קוד ורובוטיקה", מספר חיות. "גיבשנו תוכנית שלא כוללת רק תכנות, אלא גם חשיבה מחשובית, עיצוב מוצר, ניתוח נתונים ועוד. עיצוב מוצר יכול להיות שקול לתוכניות של ה'אחר זה אני', כי כשאתה מתכנן ומעצב מוצר טכנולוגי אתה ממקם את עצמך במקום המשתמש, צריך להקשיב לו כדי לפתור את הבעיה שלו, וצריך הרבה אמפתיה".
בנוסף לתוכנית זו, קיים שיתוף-פעולה של משרד החינוך, עיריית תל-אביב ו-Wix כדי להכשיר את המורים בעיר להכנסת "קוד ורובוטיקה" לכיתות ו' בשנת הלימודים הקרובה, כחלק מיצירת רצף חינוכי בתחום.
"תחרותיות מבריחה נערות"
אתגר נוסף בלימודי התכנות בישראל הוא שילוב בנות. בתעשיית ההייטק יש מיעוט של נשים, והסיבות לכך מתחילות כבר בבתי הספר. תחום המחשב נחשב גברי ואם תלמידות בוחרות ללמוד אותו, הן מוצאות את עצמן בדרך כלל במיעוט. "בנות חושבות שהן לא יכולות והן גם לא אוהבות את התחרות. אליפות הסייבר, למשל, מבריחה נערות", אומר שגיא בר, מנהל המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י. "יש גם עניין תפיסתי - נתקלתי בנערות חילוניות בכיתה ט' ששואלות: 'האם אפשר לעבוד בהייטק ולהתחתן ולהביא ילדים'. נערות הן בוגרות יותר והעיסוק בקריירה ובעתיד שלהן הוא משמעותי, כבר בגיל הזה".
בר מציין כי לימודי תכנות וסייבר מקנים את הכישורים הרכים, וגם מספקים תחושת מסוגלות. "זה דומה מאוד לספורט, רק שאין צורך ביכולות פיזיות, אלא רק מחשב, מישהו שידריך אותך ויאפשר לך להתנסות.
"בנות צריכות לקבל יחס שונה - מתוכנית לבנות בלבד ועד קהילה וירטואלית שמלווה את הנערות. הקהילה הזאת, סייבר גירלז, כוללת למשל קבוצת ווטסאפ של בנות בלבד מכל הארץ, שבה יש להן מקום לשאול שאלות. יש שם גם חיילות ונשים שעובדות בסטארט-אפים שמסייעות לבנות. זה מצליח - המספרים הולכים וגדלים".
