גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא חשוב מי חותם על הצ'ק - קבוצות הכדורגל שייכות קודם כל לאוהדים

בישראל האוהדים סוף-סוף מפסיקים לסגוד לבעלי ההון, אבל הדרך לשינוי עוד ארוכה

אוהדי הפועל באר-שבע / צילום: שלומי יוסף
אוהדי הפועל באר-שבע / צילום: שלומי יוסף

המפגש בין אוהדי כדורגל לבעלי קבוצתם הוא אחת מנקודות החיכוך המרתקות בתרבות הספורט. בתקופה מוצלחת, כולם מתמוגגים מן ההישגים, אך ביום סגריר, העימות כמעט בלתי נמנע. בין אם מדובר בהפגנה סוערת, בכתיבת פוסטים מושחזים או במפגש אקראי בשדה התעופה, האוהדים ידרשו מבעל ההון לשנות, להחליף ובעיקר לחתום על הצ'ק עבור שחקנים חדשים. התגובות לדרישה הזאת נעות בין ביקורת חריפה כלפי המתערבים בחייו הפרטיים של בעל הבית הנדבן, לבין הטענה שמועדון הכדורגל שייך לאוהדים, ולכן קולם חייב להישמע.

הכדורגל נוצר כמסגרת תרבותית ששייכת לציבור. באנגליה מולדת הכדורגל, לדוגמה, חקיקה שהגבילה בעלות פרטית בגובה של שבעה אחוזים וחצי לכל היותר ממניות המועדון הותירה את הענף כקהילתי שמשרת קודם כל את השכונה, העיירה או העיר הקטנה. בשנות ה-90 חל השינוי הגדול. בעלי הון שחשקו במוצר היוקרתי, ניצלו את ההלם מכמה אסונות גדולים שהמרכזי שבהם התרחש באפריל 1989 באצטדיון הילסבורו בשפילד כש-96 אוהדי ליברפול נמחצו למוות ומאות נפצעו במהלך משחק חצי גמר הגביע האנגלי. כחלק מהמלצות ועדת החקירה שבחנה את האירועים הללו, ותוך הפניית חיצי הביקורת כלפי האוהדים שרבים מהם נמנו על מעמד הפועלים, הוקמה הפרמייר-ליג ונותק הקשר בין המועדונים לציבור. הגבלת היקף הבעלות בוטלה, בעלי הון מרחבי העולם רכשו את מועדוני הפאר, יציעי העמידה העממיים נסגרו ומחירי הכרטיסים הועלו בצורה דרמטית. לכך נוספו גם שינויים אירופאיים שצמצמו את הזהות המקומית של הקבוצות והנסיקה במחירי זכויות השידור בעולם.

תגובת האוהדים הייתה הקמת מועדוני אוהדים מסוגים שונים, חלקם בבעלות מלאה של האוהדים ואחרים עמותות שמלוות את המועדונים שבבעלות פרטית. האירוע המשמעותי שתרם להתגברות התופעה הייתה ההחלטה להעביר את מועדון ווימבלדון הלונדוני 90 קילומטר צפונה למילטון קיינס מסיבות של רייטינג ותנאים פיזיים, שביטאה את הניתוק שבין המועדון לציבור המלווה אותו. אוהדי ווימבלדון לא התייאשו והקימו קבוצת אוהדים חדשה בשם AFC ווימבלדון שעד היום נמצאת בבעלותם המלאה. המודל הזה הפך ליותר ויותר נפוץ בעולם וגם בישראל פועלות מספר קבוצות מהסוג הזה, ביניהן הפועל קטמון ירושלים, בית"ר נורדיה ירושלים, הפועל רובי שפירא חיפה, הפועל אדומים אשדוד ועירוני אשדוד.

ממחקרה של קארי דאן שפורסם לאחרונה, עולה כי הארגונים החדשים הללו תורמים גם לעלייה משמעותית במספר הנשים האוהדות. תגובת הנגד שנשמעת לעיתים היא שהאהדה החדשה היא צרכנית ולא אותנטית, אך הכיוון ברור: השילוב בין מעורבות אוהדים בניהול הקבוצות או בניהול ארגונים שמלווים אותן, לצד השיפור בתנאים הפיזיים באצטדיונים, השפיעו על זהות היושבים ביציעים והפכו את הענף התרבותי הזה ליותר משפחתי. התהליך הזה גם משרת את האינטרסים הכלכליים של המפרסמים ובעלי הקבוצות שמבקשים להרחיב את שוק הצריכה של המשחק, כפי שצוין לא אחת במהלך מונדיאל הנשים עתיר הרייטינג שהתקיים באחרונה בצרפת.

במדינות אחרות בעולם קיימים מודלים נוספים של בעלות ציבורית על מועדוני ספורט שהמגמה חשובה: גם כאשר הבעלות היא פרטית, המועדונים הם גופי תרבות ציבוריים שתפקידם לשרת קודם כל את הציבור ורק לאחר מכן את כיס הבעלים שמעמדם החברתי ירד מעט בעקבות המחאות החברתיות בעשור האחרון. עדות לכך ניתן לראות במאבקי האוהדים באירופה כנגד קיום משחקים במועדים לא נוחים על-פי צורכי רשתות הטלוויזיה.

אצלנו ההצטרפות למגמה העולמית איטית מדי. לאחר עשרות שנים של בעלות מפלגתית, הופרטו מועדוני הכדורגל במהלך שנות ה-90 והתקבעה הגישה לפיה בעל המאה הוא בעל הדעה. התפיסה הזו מכילה דה-לגיטימציה לאוהדים שאומנם כבר לא נחשבים כחוליגנים פוטנציאליים, אך עדיין מתבקשים להביע נאמנות באמצעות רכישת כרטיסים, לעודד בכל מחיר, להמתין לפרסום מועדי המשחקים שמתחשבים בצורכי הטלוויזיה ולהגיד תודה לבעל ההון שתורם להם מזמנו ומכספו. נראה כי גם כאן סוף-סוף מתחיל להיווצר השינוי. יותר ויותר אוהדים דורשים - החזירו לנו את הכדורגל. הוא שייך לנו, ובכלל לא חשוב מי חותם על הצ'ק. 

הכותב הוא דוקטורנט בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב ומלמד באוניברסיטה הפתוחה ובבינ"ה - התנועה ליהדות חברתית

עוד כתבות

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המשך הסטת כספים מחו"ל יכול לתדלק את הראלי הבא בשוק המקומי"

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?