גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקשר המהותי והעובדתי בין חופש לשוויון

מחקרים מהעשור האחרון מלמדים: הדרך לשוויון לא עוברת בצמצום החירות

אי-שוויון / צילום: שאטרסטוק
אי-שוויון / צילום: שאטרסטוק

האם יש סתירה בין חופש לשוויון? לכאורה, ברור שכן. בחברה עם חופש כלכלי נרחב, העשירים נעשים עשירים יותר בעזרת הגדלת ההון שלהם על חשבון העובדים העניים. רק התערבות ממשלתית תשפיע על התהליך הזה. זו התפיסה המרקסיסטית, שקנתה אחיזה אדירה במחשבה הכלכלית הפופולרית, ואני מודה שהאמנתי בה תקופה ארוכה. אלא שלתפיסה הזו אין ראיה במציאות.

מחקרים מוקדמים הראו קשר מבלבל בין חופש כלכלי לבין אי-שוויון. ב-2013, ניסו חוקרים אמריקאים בשם דניאל בנט וריצ'רד ודר דבר מעט שונה - הם בחנו כיצד שינויים בחופש הכלכלי במדינות בארה"ב משפיעים על רמת האי-שוויון בהן. החופש הכלכלי נמדד באמצעות מדד החופש הכלכלי של מכון פרייז'ר, שמודד את החופש הכלכלי בעולם מ-1 עד 10 באמצעות סט של 24 תתי-מדדים, כאשר המתודולוגיה שלו פתוחה ושקופה לחלוטין. התוצאה? עד רמה מסוימת, חופש כלכלי מגביר את האי-שוויון, והחל ממנה - חופש כלכלי דווקא מצמצם את אי-השוויון.

העניים מרוויחים יותר במדינות עם חירות כלכלית

איך זה יכול להיות? במצבים של חופש כלכלי מועט, הכל נמצא תחת "מעטפת" ביורוקרטית שדורשת סבלנות, מיומנות ביורוקרטית או קשרים. במצב כזה, רק חלק מהאנשים יכולים להתקדם, בעוד מבוגרים וכפריים מתקשים יותר לעשות זאת. אולי זה מה שקרה לרוסיה, שהשתחררה מהמערכת הסובייטית אך לא השיגה את החופש הכלכלי שקיים במערב.

ברגע שהחופש הכלכלי עולה מעבר לרף מסוים, היזמות נהיית נגישה יותר, ופירות החופש הכלכלי מגיעים לכולם - מחירים נמוכים, משכורות גבוהות והזדמנויות רבות יותר ליציאה מעוני.

על פי המחקר, השינוי מגיע בדרגת חופש כלכלי 7.4. עד אליה, חופש כלכלי מגדיל את האי-שוויון. אחריה - דווקא מצמצם אותו. כלומר - כלכלה חופשית יותר ושוויונית יותר כאחד. היופי הוא שבמדד החופש הכלכלי של מכון פרייזר, ישראל נמצאת על 7.49. כלומר, אנחנו בתחילת החלק היורד בגרף. לפי התוצאות שלהם, הגדלת החופש הכלכלי בישראל תצמצם את האי־שוויון, והתנגדות להרחבתו היא פגיעה בשוויון החברתי.
מחקר אחר של ניקולס אפרגיס מ-2015 הראה תוצאה דומה. במקום להשתמש ב-50 המדינות של ארה"ב, הוא לקח 58 מדינות מרחבי העולם, נירמל מאפיינים שלהן, ובדק כיצד שינוי בחופש הכלכלי משפיע על האי-שוויון. הוא הגיע למסקנה שנקודת המקסימום של האי-שוויון היא 6.67, אבל שההתנהגות הכלכלית דומה - עד רמה מסוימת, החופש הכלכלי מעלה את האי-שוויון, והחל ממנה - חופש כלכלי מצמצם אי-שוויון.

עם זאת, יש סייגים - ב-2016 אותו דניאל בנט פרסם עם בוריס ניקולייב מאמר נוסף , שסוקר את המחקרים הקודמים ומשתמש בסטטיסטיקה העדכנית ביותר. הוא הראה שעם מספיק משחק בהגדרה של אי-שוויון, של חופש כלכלי ושל קבוצת המדגם, אפשר להגיע למגוון תוצאות. אבל מה שבטוח - כל התוצאות, כולל המובהקות סטטיסטית, משפיעות מעט מאוד. גורמים חברתיים אחרים משפיעים על האי-שוויון בסדרי גודל יותר מאשר חופש כלכלי.

כלומר, אם לא מקבלים שחופש כלכלי יכול החל מרמה מסוימת לצמצם את האי־שוויון, אז גם אין שום הוכחה שהוא מגדיל את האי־שוויון בצורה משמעותית. ההנחה הסוציאליסטית הבסיסית ביותר, שהקפיטליזם מגדיל את האי־שוויון החברתי לאורך זמן, נמצאת כחסרת כל תימוכין במציאות.

מכיוון שהקשר בין חופש כלכלי לבין צמיחה כלכלית הוא הרבה יותר ברור וחזק, הן תיאורטית והן אמפירית, הקייס בעד חופש כלכלי ברור. אם חופש כלכלי "יגדיל את העוגה" בלי לפגוע באופן חלוקתה, עוד חופש הוא תרומה נטו לחלשים ביותר. זה מתבטא במחקר של מכון פרייז'ר, שמראה שבמדינות עם חופש כלכלי נרחב יותר, העשירון התחתון מרוויחים ריאלית הרבה יותר מאשר במדינות עם חופש כלכלי מצומצם.

כלומר, אנחנו מגיעים לתוצאה שסותרת את הנחות היסוד הבסיסיות ביותר של המחשבה הכלכלית הסוציאליסטית - הרחבת החופש הכלכלי היא פעולה חברתית, וצמצומו הוא אנטי-חברתי. בפעם הבאה שתשמעו מישהו אומר לכם שצריך לוותר על החופש הכלכלי למען החלשים ביותר, תדעו לומר לו שהמציאות היא הפוכה לחלוטין. 

הכותב הוא פעיל ליברל, ממייסדי "חופש לכולנו" וכלכלן במשרד "סמקאי אסטרטגיה בע"מ"

עוד כתבות

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

שי פולונסקי (מימין) ומיקי זיסמן / צילום: יח''צ

יזמי הנדל"ן שיש להם מלאי של 3 מיליארד שקל בת"א

ברקע המציאות המורכבת של ענף הנדל"ן, שני המייסדים של חברת ההתחדשות העירונית בולווארד־ג'נסיס, מיקי זיסמן ושי פולונסקי, ממשיכים להאמין בתל אביב ● לאחרונה חתמו על הסכם עם חברת העיר הלבנה, נהנים לבנות ברובעים 3 ו־4 ולא חוששים משדה דב בתור תחרות

רמי שבירו ואשתו רונית / צילום: אביב חופי

ב-30 מיליון שקל: הבית החדש של רונית ורמי שבירו

בני הזוג שבירו רכשו וילה חדשה בהרצליה פיתוח ב-30 מיליון שקל ● וגם: טופ גאם פתחה מפעל חדש בשדרות בהשקעה של 60 מיליון דולר – המפעל התעשייתי הראשון בעוטף מאז המתקפה ● אירועים ומינויים

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

ירדן בארי / צילום: יח''צ

כך הפכה ישראל לאחד השווקים החזקים של ענקית הבריאות iHerb

מתוך 180 שווקים שבהם פועלת חברת מוצרי הבריאות iHerb, ישראל נמצאת בעשירייה הפותחת - והיא בין המדינות המובילות במכירות פר נפש ● בראיון ראשון מספרת ירדן בארי, מנהלת השוק הישראלי בחברה, עד כמה משמעותית העבודה עם משפיענים, התחושה כשאתרים אחרים מעתיקים את המלאי, מה הישראלים עדיין לא הפנימו ואיך הפך ספטמבר לאחד החודשים החזקים במכירות

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

איך חברה שגייסה פחות מ־5 מיליון דולר נמכרה ביותר ממיליארד דולר?

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: אובר משקיעה מיליונים בחברת רחפנים ישראלית ● פריצת ענק בסיילספורס מאיימת על פאלו אלטו ● וגם: סקר חדש מגלה כמה האמריקאים מפחדים מבינה מלאכותית • חדשות ההייטק

מאגר תמר. בעיגול: אהרון פרנקל / צילומים: מארק ישראל סלם, מורג ביטן

יומיים ברצף: אהרון פרנקל קונה עוד מניות תמר פטרוליום ב־52 מיליון שקל

יום אחד בלבד לאחר רכישת 9% ממניות תמר פטרוליום, איש העסקים אהרון פרנקל ממשיך להגדיל את החזקותיו ומוסיף 1.5% נוספים בסכום של 52 מיליון שקל ● הרכישה הנוכחית מעלה את פרנקל להחזקה של 17.5% ממניות תמר פטרוליום בשווי של 612 מיליון שקל

עומר אדם בקמפיין לאומי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

לאומי ודיסקונט ראש בראש: מי הפרסומת הזכורה ביותר, ומי הפרסומת האהובה

בנק לאומי אחראי השבוע לפרסומת הזכורה ביותר, ואילו בנק דיסקונט מתברג במקום השני בזכירות - אך הראשון באהדה. כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● פרטנר משלבת בין הדור הצעיר לשיר בן כ–60 שנה, ומתברגת גבוה

100 אלף נכי צה''ל עד 2030 / צילום: Shutterstock

יש מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות. איך משלבים אותם בקהילה?

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 26% בלבד, והממשלה ניסתה לשנות את זה ● בדרך היא נתקלה בחסמים ממשלתיים ופרלמנטריים, ורק מעט באמת התבצע ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחרי שילוב אנשים עם מוגבלות

הותר לפרסום: 4 לוחמים נהרגו בקרב בדרום רצועת עזה, לוחם נוסף במצב קשה

באירוע שבו נפלו ארבעת הלוחמים נפצע באורח קשה צוער בגדוד דקל, בבית הספר לקצינים ● הותר לפרסום: סא"ל יצחק הרוש, בן 68 מירושלים, וסמל אורן הרשקו, בן 20 מתל מונד, נפלו בפיגוע במעבר אלנבי בגבול ירדן ● חיל האוויר יירט טיל אחד ששוגר מתימן ● כטב"ם נפל בחצר מלון באילת: נזק נגרם למבנה ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

רשות ניירות ערך / צילום: תמר מצפי

באופן חריג: בית המשפט הכלכלי פסק נגד רשות ני"ע והזהיר מפני עודף דיווחים לציבור

ביהמ"ש קבע כי חברת הנדל"ן דקמא והמנכ"ל נתנאל לורנצי לא היו צריכים לדווח על הפרה של הסכם הלוואה שהעניקה החברה בגובה 10 מיליון שקל, שכן ההפרה לא הייתה מהותית ● הרשות אף חויבה בתשלום הוצאות בגובה 20 אלף שקל ● רשות ני"ע: "לומדים את פסק הדין"

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה