בנק ישראל צפוי לפרסם היום (ד') את החלטת הריבית במשק, כאשר הנגיד, אמיר ירון, לא צפוי לשנות את גובה הריבית, כך לפי התחזיות המוקדמות של הכלכלנים בשוק.
מאז החלטת הריבית הקודמת, התנאים הכלכליים שעמדו מאחורי ההחלטה הקודמת השתנו, מה שמעלה את הצפיות לשינוי הטון של הנגיד ירון, בהתאם להודעה החריגה שלו ימים לאחר הודעת הריבית, על ההתקפלות מהכוונה להעלות את הריבית בטווח הקרוב.
אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של אקסלנס, מפנה ליסודות הכלכליים שהשתנו, כך למשל, האינפלציה בפועל המשיכה להתקרר מתחת לגבול התחתון של היעד, בנקים מרכזיים בעולם - והפד בראשם - עברו להורדות ריבית, התגברו האינדיקציות להאטה גלובלית, השקל המשיך להתחזק מול הדולר, ובעיקר, הנגיד ירון נשמע יוני בכנס בג'קסון הול, בנאום הנעילה, כך שהודעת הריבית היום אמורה להתכנס לדבריו של ירון. "כל הסיבות דוחפות להודעה 'יונית' בהחלטת הריבית היום, לאחר שמאז החלטת הריבית הקודמת היסודות הכלכליים שעמדו מאחורי ההחלטה התפרקו ברובם".
כלכלני לידר שוקי הון כותבים כי בנק ישראל צפוי להסביר היום כי סביבת האינפלציה נמצאת בקרבת הגבול התחתון, בעוד ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה נמצאות קצת מעל הגבול התחתון של יעד האינפלציה (1.1% בשוק ההון). עוד כותבים בלידר, כי בנק ישראל צפוי להסביר כי המשק הישראלי צומח לפי הקצב הפוטנציאלי, סביב 3%, ובנק ישראל צפוי להציג חישוב יותר מדויק לגבי הצמיחה, למעט השפעת יבוא כלי הרכב, אשר צפוי להצביע על צמיחה מהירה יותר, לעומת נתון הצמיחה כולל נתון זה.
עוד נכתב, כי בנק ישראל צפוי לציין שהשקל יוסף מאז ההודעה הקודמת ב-3% מול סל המטבעות, מה שעלול לעכב את חזרת האינפלציה אל תוך היעד. בנוסף, בנק ישראל צפוי לציין כי מסתמנת עלייה בסיכונים הגלובליים.
"אנו מצפים לשינוי בניסוח ברוח הדברים שאמר הנגיד לפני כחודש", כתבו כלכלני לידר. מדובר בציטוט מהודעת הריבית של בנק ישראל שאומר: "הוועדה מעריכה שהריבית תיוותר ללא שינוי כאשר אם יהיה צורך הוועדה תשקול הפעלת כלים מוניטאריים נוספים במטרה להביא את האינפלציה אל תוך היעד".
"אם בנק ישראל לא ישנה את ניסוח ההנחיות להמשך, צפויה אכזבה בשוק האג"ח", כתבו בלידר. להערכתם, אין לפסול מסר יותר חד משמעי ומחייב בסגנון: "הוועדה תשקול הפעלת כלים מוניטאריים נוספים במטרה להביא את האינפלציה אל תוך היעד". כלומר, בלידר מפנים את תשומת הלב כי השימוש של בנק ישראל בביטוי "אם יהיה צורך" כבר אינו הכרחי.
בעניין עמידה ביעד האיפלציה, הוסיף אמיר כהנוביץ', כי "מאז 2013 בנק ישראל לא עומד בגבול התחתון של יעד האינפלציה, למעט כמה הבלחות קצרות. גם החוזים העתידיים לאינפלציה שנה קדימה ירדו מתחת לגבול התחתון. וזה לא שבנק ישראל יצא בתקופה האמורה מגדרו כדי לחמם את האינפלציה. הוא בעיקר עמד עם ידיים בכיסים וידע להאשים אחרים. האם לא כל הרעיון של 'גבול תחתון' זה שכשמתקרבים אליה (מלמעלה) בנק ישראל מתחיל לפעול לחמם אותה לכיוון מרכז היעד, ואם בטעות קרה שפספס וירד מתחת אליה הוא צריך לצאת מגדרו כדי לחמם אותה בחזרה אל תוך גבולות טווח היעד?
"נראה שהשוק מעריך כיום שבנק ישראל, דה פאקטו החליף לעצמו את היעד, מיעד אינפלציה, ליעד 'ריבית חיובית'. כלומר, המטרה של בנק ישראל היא רק להיחלם בשוק כדי לשמור על הריבית חיובית בכל מחיר", כתב כהנוביץ'.