משה ברקת, ענת גואטה / צילומים: ישראל הדרי, איל יצהר
מאבק איתנים בין שני הרגולטורים הפיננסיים שמובילים את רשות שוק ההון ואת רשות ניירות ערך, בנוגע לשאלת בחינת ההיערכות של ענף הביטוח לקראת אימוץ תקן החשבונאות 17 IFRS, מציף מאבק אדיר לא פחות בין שלושה משרדי רואי חשבון מובילים בישראל. המאבק בין רואי החשבון נוגע לעתידם של הסכמי ייעוץ ארוכי שנים שילוו גם את הליכי היישום, ושיסתכמו בתשלומי עתק בהיקפים מצטברים של מאות מיליוני שקלים.
אתמול בערב חשפנו באתר "גלובס" מלחמת גזרה חריפה בין משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ובין ענת גואטה, יו"רית רשות ני"ע, שנולדה לאחר שרשות ני"ע פנתה לחברות הביטוח במכתב חריג, שבו היא דורשת כי יפרטו בפניה את ההיערכות שלהן לקראת אימוץ תקן IFRS 17 לגבי חוזי ביטוח - הליך רב-שנתי ובינלאומי.
חלקים ניכרים מהפנייה הזו של רשות ני"ע, ובעיקר הדרישה כי חברות הביטוח יעבירו בהקדם לרשות את לוחות הזמנים שלהן להיערכות ליישום התקן החדש, נתפסו בשוק הביטוח, ובעיקר ברשות שוק ההון שמפקחת על ענף הביטוח, כחדירה חריגה ולא ראויה לתחום הפיקוח של הרשות. בשל כך, ברקת שלח אתמול מכתב חריף שבו הורה לחברות הביטוח לפנות אליו בלבד בכל עניין שקשור בדיווח של חברות הביטוח - ורק לאחר מכן, "ולאחר תיאום", יתאפשר להן לפנות לרשות ני"ע.
כעת חושף "גלובס" כי המאבק שהתעורר בין הרגולטורים הוא תוצאה של מלחמה אדירה שמתחוללת זה זמן בין משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל, ובעיקר שלושה מהם - דלויט מהצד האחד, וארנסט אנד יאנג (EY) ו-KPMG מהצד השני - שמתחרים בשגרה יחד עם משרדי רואי החשבון הגדולים האחרים, PWC ו-BDO, על חוזי ייעוץ וביקורת.
חדירה לסמכויות רשות שוק ההון
הפעם, כפי שעולה מבדיקת "גלובס", המאבק בין דלויט ל-EY ו-KPMG נוגע לנושאי האי-תלות של רואי חשבון מבקרים וניגודי העניינים בין מתן שירותי ביקורת לבין ייעוץ בהקשר של אימוץ ויישום תקן 17 IFRS. על פניו, נראה כי בצל טענות דלויט לבעייתיות רבה מבחינה פוטנציאלית שמתעוררת מהדומיננטיות הרבה של EY ושל KPMG בתחום הביקורת בענף הביטוח, והדומיננטיות הרבה שלה הם חותרים גם בייעוץ לגבי התקן החשבונאי החדש שישנה סדרי עולם בענף הביטוח, החליטה רשות ני"ע לקחת צד ולבחון את הנושא.
לכן, כאמור, הרשות שלחה מכתב חריג, "שהיא לא שולחת כל יום", כשבסביבתה גורסים כי "יש פה נושא שעליה לבדוק כרגולטור, עד כמה מעורבים רואי החשבון המבקרים והסכנה לאי-תלות שלהם". לפיכך היא פנתה ישירות לחברות הביטוח, ללא תיאום והסכמה מוקדמת עם רשות שוק ההון, כשהיא דורשת מהן לפרט בפניה את תוכנית ההיערכות לעמידה בהוראות התקן החשבונאי, כולל אבני הדרך לעמידה בהן, וגם לפרט בפניה אם חברת הביטוח נעזרת בייעוץ חיצוני לטובת המהלך, גם בבחינת משרד רואי החשבון המבקר בעניין זה, והמעורבות של רואה החשבון המבקר בהליך.
אלא שלא מדובר בדבר של מה בכך. לרשות ני"ע הסמכות לפקח על חברות ציבוריות, באמצעות מחלקת התאגידים, שבראשה עומדת דורית קדוש, שקודם להצטרפותה לרשות הייתה בכירה בדלויט, וגם על משרדי רואי החשבון. אלא שבעצם הפנייה לחברות הביטוח, ובעיקר בדרישה לקבל מפת דרכים ליישום אימוץ התקן, הרשות גם נכנסת בין הרגליים הפיקוחיות של הממונה על הביטוח, כשהיא בוחרת שלא לפעול בנושא בהסכמה עמו ולא לחכות לו. זאת, מכיוון שבמקרה של חברות הביטוח, בדיוק כמו שקורה עם הבנקים, יש רגולטורים ייעודיים, שהוסמכו על ידי חוק מיוחד, והם אלה שמחזיקים בסמכויות הפיקוח, כולל על הדיווח החשבונאי באותו ענף.
גורם המעורה בעבודת הרגולציה, ושאינו נמנה עם שתי הרשויות, אף אמר ל"גלובס" כי הדרישה של רשות ני"ע כי חברות הביטוח יפרטו לה כיצד בכוונתן להיערך לאימוץ התקן ומהן אבני הדרך שלהן, היא לא ראויה ואף בגדר חדירה לסמכויות רשות שוק ההון. על כך נוסיף כי לפני שנים, כשה-IFRS אומץ גם בביטוח ושינה את הדיווח בענף הביטוח מקצה לקצה, מי שהוביל את המהלך של המעבר ל-IFRS מהתחלה ועד לסוף היה הפיקוח על הביטוח, שהיה אז חלק ממשרד האוצר.
מכתב חריג מברקת לחברות הביטוח
על רקע זאת, כפי שחשפנו אמש ב"גלובס", מיהר ברקת להבהיר לחברות ביטוח כי "כידוע לכם, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמונה מתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) על היבטי הפיקוח השונים הנוגעים למבטחים. בין היתר, החוק מסמיך את הממונה על שוק ההון לקבוע הוראות הנוגעות לדוחות כספיים שיוגשו על ידי מבטחים. בכלל זה, הממונה מוסמך לקבוע (וכבר קבע) הוראות לעניין מבנה הדוחות העתיים של מבטחים, התקינה החשבונאית החלה על מבטחים, הטיפול החשבונאי שיחול בדוחותיהם לגבי פריטים מסוימים וכיוצא באלה".
עוד הבהיר ברקת כי "בכל הנוגע למבטחים שהם תאגידים מדווחים כהגדרתם בחוק ניירות ערך, וכן בכל הנוגע לחברות החזקה שהן תאגידים מדווחים, המאחדות מבטח או שהמבטח הוא חברה כלולה שלהן, תקנות ניירות ערך קובעות הסדרים החריגים חלק ניכר מההוראות הרגילות החלות (לגבי חברות ציבוריות) על עריכת דוחות תקופתיים ורבעוניים, ובכלל זה אופן העריכה והמידע הנכלל בדוחות תיאור עסקי התאגיד, בדוחות הדירקטוריון ובדוחות הכספיים. הסדרים אלה מכפיפים את צורת העריכה של דוחות אלו להוראות הממונה, בתכלית שנועדה למנוע הוראות גילוי כפולות או סותרות". כלומר, ברקת מסביר למפוקחים על ידו, בצעד חריף וחריג, כי עליהם לא להקשיב למכתב של רשות ניירות ערך בנושא.
על כן, הוא הבהיר לחברות הביטוח כי "ככל שבעקבות דיון עם רשות ני"ע מתכוון התאגיד לנקוט שינוי בטיפול חשבונאי, אומדן וכיוצא באלה, יש לתאם זאת גם עם רשות שוק ההון, וזאת בטרם ביצוע שינוי כאמור בפועל". נוסף על כך, לדבריו, "ככל שתאגיד כאמור מתכוון להטמיע במסגרת הדיווח העיתי שלו, לרבות במסגרת דוח כספי, במסגרת דוח דירקטוריון או במסגרת דוח תיאור עסקי התאגיד, התייחסות לדרישת גילוי כללית, רחבה או תקדימית, הרי הוא מתבקש לתאם את העניין מראש גם עם רשות שוק ההון". הוא מדגיש בהקשר זה כי הוא טרם קבע הוראות מפורטות המתייחסות לעיתוי האימוץ של התקן האמור ואופן אימוצו, ולכן הוא דורש מחברות הביטוח לתאם עמו כל מענה לרשות ני"ע.
למעשה, אמר ל"גלובס" גורם אחר בשוק הפיננסי, שאינו קשור לשני גופי הרגולציה, נראה כי רשות ני"ע חרגה מסמכותה ונכנסה לתחום של רשות שוק ההון כחלק ממלחמה של משרדי ראיית החשבון. גורם אחר, שגם הוא מעורה ברגולציה ואינו קשור לשתי הרשויות, אמר כי "על פי ההיגיון של רשות ני"ע, היא גם יכולה עתה לפנות לבנקים ולהנחות. לא סתם יש רגולטורים מקצועיים, שמבינים בענפים מורכבים אלה".
"לא סתם יש רגולטורים מקצועיים"
על רקע זה, גורם בכיר ברשות ני"ע ניסה להציג את פניית הרשות ככזו שנועדה להוליד פעולה רק בתחום משרדי רואי החשבון, כשטען כי "מטרת הפנייה שלנו לבחון היבטים הנוגעים למעורבות רואי החשבון המבקרים בתהליך ההיערכות המורכב של חברות הביטוח ליישום 17 IFRS". הוא הוסיף כי "רואה חשבון מבקר שהוא שומר סף קריטי בשוק ההון, חייב לשמור על אי התלות שלו". לדבריו, "זהו מהלך שנועד לוודא ששני משרדי רואי החשבון המבקרים את חברות הביטוח הציבוריות, יעמדו במגבלות ולא יתנו שירותי ייעוץ אסורים שיפגעו באי תלותם. מצב שבו רואה חשבון מבקר יהיה גם יועץ בקבלת החלטות הוא מצב אסור, ואת זה אנחנו רוצים למנוע. פנינו לרשות שוק ההון בעניין, אבל לא קיבלנו תשובה מספקת", הטיח אותו גורם ברשות המקבילה, כשטען כי שליחת המכתב נועדה "להקדים תרופה למכה", בעוד שבסביבת רשות שוק ההון מאמינים שמדובר דווקא בניסיון לא אחראי של רשות ני"ע לרוץ מהר ולבד.
נוסף על כך, בסביבת רשות ני"ע אומרים כי אין בכוונת הרשות להתערב במהות של ההיערכות של חברות הביטוח, כי אם רק לבחון את הפריזמה של מעורבות היועצים בהליך.
בכל אופן, המאבק בין הרגולטורים נלווה ואולי אף נולד בעקבות המאבק בין משרדי רואי החשבון הגדולים, ובעיקר דלויט, שמנסה ליצור לעצמו נוכחות משמעותית בתחום הייעוץ בענף הביטוח, בדגש על התקן החדש. ממולו מנסים משרדי EY ו-KPMG לשמר את הדומיננטיות שלהם בביקורת בענף, גם בתחום הייעוץ בנוגע לתקן החדש, כשהם מנמקים זאת במקצועיות הייחודית שצברו בתחום הביטוח, ושהובילה את רשות שוק ההון וגורמים נוספים לבחור בהם כיועצים להליך אימוץ 17 IFRS בישראל.
כך או כך, נראה כי מדובר רק ביריית פתיחה פומבית למאבק בין שני הרגולטורים וכן בין שלושת משרדי רואי החשבון הגדולים.