גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש לאסותא תדמית שפוגעת בו": מנהלת ביה"ח הפרטי בת"א בראיון ראשון על המקום שאין בו זקנה במסדרון

ניהול בית חולים פרטי נראה פשוט לעומת ניהול בית חולים ציבורי שסובל ממחלות כמו גירעונות או זקנה ששוכבת במסדרון ● ד"ר דורית טקס–מנובה, מנהלת אסותא רמת החייל, חצתה את הקווים מהרפואה הציבורית לפרטית וגילתה שדברים שרואים מכאן לא רואים משם ● בראיון ראשון היא מספרת על המאבקים מול משרד הבריאות, התדמית המזיקה והרפורמות שטלטלו את המערכת

ד"ר דורית טקס–מנובה / צילום: שלומי יוסף
ד"ר דורית טקס–מנובה / צילום: שלומי יוסף

מי שייכנס בתקופה הקרובה בשעריו של בית החולים הפרטי אסותא רמת החייל בצפון תל אביב, יתקשה לפספס שהמקום מציין עשור להקמתו. שלטים עם פרטי "הידעת" מפוזרים במסדרונות ובמעליות (הידעתם? באסותא רמת החייל בוצעו חצי מיליון ניתוחים בעשור האחרון ו-350 אלף בדיקות MRI) והאווירה חגיגית.

חרף הקילומטראז' שצבר, אין לכך תזכורת בחזות המקום. אסותא רמת החייל הצליח להגשים את החלום האנושי האולטימטיבי: להתבגר, אך בלי אף קמט מיותר. המסדרונות והרצפות עדיין בוהקים ונקיים למשעי, והחזות מזמינה ומעוצבת בקפידה, כולל בתי קפה המקדמים את פני הבאים בקומת הכניסה וברחובות שבחוץ. כך שההבטחה שהביא עמו בית החולים לפני עשור - לייצר סטנדרט חדש למערכת הבריאות בישראל ואשפוז בתנאי "מחלקה ראשונה" - עדיין עומד. "הכול מתוקתק פה, נעים ומקצועי", מספרת ד' שעברה באחרונה פרוצדורה בבית החולים. "הדבר העיקרי שהניע אותי לבוא דווקא לכאן, הוא היכולת לבחור את הרופא המטפל".

וכשהמטופלים באים והכסף זורם, ניהול בית החולים הפרטי הגדול בישראל (המשתייך לרשת אסותא מרכזים רפואיים, שבבעלות קופת חולים מכבי) לא אמור להיות ג'וב מסובך מדי. בטח בהשוואה לכאבי הראש שעמם מתמודדים מנהלי בתי החולים הציבוריים. שם לא רק ששום דבר אינו נוצץ, אלא שטיח הקירות מתפורר, המסדרונות מתפקעים ממאושפזים, הגירעונות כבדים ותחנונים לתורמים הם דבר שבשגרה.

מי שמחזיקה בג'וב הכאילו-קל הזה בשנה וחצי האחרונות היא ד"ר דורית טקס-מנובה, 51, שנחשפת כעת לראשונה בראיון ל-G. לפני כן הייתה המנהלת בפועל של בית החולים הכללי של שיבא, כך שהיא מכירה היטב גם את המערכת הציבורית ואתגריה. "בשיבא עבדתי סביב השעון וגם עכשיו זה ככה, כך שבמובן הזה אין הבדל", היא אומרת. "אבל מכיוון שבאסותא אין רפואה דחופה, אז אין ספק שהיום אני ישנה יותר טוב בלילה ואיכות החיים שלי השתפרה", היא מוסיפה בחיוך. אסותא רמת החייל הוא הקטר של הרשת, ומבצע מדי שנה כ-50 אלף ניתוחים - כמחצית מכלל הניתוחים שמבוצעים בה.

אז החיים כיום נוחים יותר, אבל גם לטקס-מנובה יש את מנת האתגרים שלה. בעקבות שורת רפורמות שהובילו בשנים האחרונות במשרדי הבריאות והאוצר לריסון ההוצאה הפרטית על בריאות (ראו מסגרת) - הרווחיות של רשת אסותא, ובתוכה גם אסותא רמת החייל, נשחקה. "הייתה טלטלה, התייצבנו", היא אומרת. כחברה פרטית, אסותא לא חושפת את נתוניה הכלכליים, אך רווחיות הרשת כעת מוערכת ב-100-80 מיליון שקל בשנה.

אחת הרפורמות, המכונה "התוכנית לקיצור תורים לניתוחים", לא הסבה נחת לאף אחד מהצדדים: לא לבתי החולים הציבוריים, ולא לפרטיים. הציבוריים מחו על כך שראו רק פירורים מכמיליארד שקל שהוקצו לה ב-2018, כי כ-70% מהסכום הגיעו לבתי החולים הפרטיים. אך גם בתי החולים הפרטיים נאלצו להסתגל למציאות חדשה, שבה יותר מהפרוצדורות שהם מבצעים הן במימון ציבורי - כלומר בתעריפים נמוכים יותר בהשוואה לאלו שמשולמות באופן פרטי, דרך הביטוחים המשלימים וחברות הביטוח.

אסותא רמת החייל / צילום: דוברות אסותא

בבתי החולים הציבוריים אומרים: קיפחו אותנו.

"כן, הם התרעמו על התוכנית, כי חשבו שכל העוגה הזו של הכסף תגיע אליהם. צריך לזכור שהמטרה של התוכנית ברמה הלאומית, וגם ברמה האנושית-רפואית, הייתה שאנשים לא יצטרכו להמתין כל-כך הרבה זמן בתור לניתוח. ואם זו המטרה, אז לא צריך להפריע לאף אחד איפה הניתוחים האלה מתבצעים, אם בבילינסון, באסותא או בשיבא.

"אגב, ברמה הכלכלית, אני לא בטוחה שבתי החולים הציבוריים באמת יכולים לקחת על עצמם את כל סוגי הניתוחים, למשל ניתוחי 'כפתורים' באוזניים והסרות שקדים לילדים, כי הם פחות רווחיים עבורם. הניתוחים האלה מתבצעים כיום בעיקר במערכת הפרטית. יש מקום לשתי המערכות, הפרטית והציבורית, לחיות האחת לצד השנייה. הן מפרות זו את זו".

מה לגבי חדרי לידה? כשבית החולים הוקם דובר על כך שיהיו כאן חדרי לידה פרטיים.

"היינו רוצים חדרי לידה ציבוריים, לא פרטיים. אבל מכיוון שזה אחד ממוקדי ההכנסה הכי גדולים של בתי החולים הציבוריים, משרד הבריאות לא מעוניין להעניק לנו רישיון לזה כרגע. הגשנו בקשה בזמנו וסורבנו".

"יש תהליכים ששחקו את הרווחיות שלנו"

טקס-מנובה מדברת על טלטלה בשוק, ולא בכדי. לפי הערכות, אם בתחילת העשור רק כ-10% מהפעילות הכירורגית של רשת אסותא היו במימון ציבורי, הרי שכיום מדובר ברוב הפעילות, לפחות 60% ממנה. באסותא רמת החייל מדובר על כמחצית מכלל הפעילות, שנעשית כיום במימון ציבורי.

בשל הסטטוס המיוחד של אסותא כחברה-בת פרטית של מכבי והיקף הניתוחים הרחב שנעשה בה, היא הולכת ומתבססת כספק שירותים פרטי של המערכת הציבורית. הציבור יוצא נשכר מכך: את ניתוח החלפת מפרק הירך או הקטרקט בעין הוא עשוי לעבור כיום באסותא, בתנאי מחלקה ראשונה, בלי להוציא שקל מהכיס. בנוסף, אסותא הציבה רף חדש של שירות, שאותו מנסים לחקות כעת גם בבתי החולים הציבוריים. מצד שני, מנהלי בתי החולים הציבוריים קובלים על כך שלו יותר כסף היה מגיע אליהם, הם היו יכולים להשאיר את הרופאים שלהם "בתוך הבית", במקום שהם יצטרכו "לעשות חלטורות כדי להביא פרנסה הביתה במקומות אחרים", כפי שאמר לנו אחד מהם. האם התורים לניתוחים קוצרו? העניין הזה עוד לא ברור.

"אני שמחה שאני עושה יותר פעילות ציבורית מבעבר, כי זה אומר שאני עושה יותר טוב ליותר אנשים", אומרת טקס-מנובה, "אבל באותה נשימה, מדובר בתהליכים ששחקו את הרווחיות שלנו ומחייבים אותנו לחשוב מחוץ לקופסה. בבתי חולים כמו הדסה ושערי צדק (שם יש שירותי רפואה פרטיים, ה"ו) כבר מתקרבים ל-75% פעילות ציבורית. כך שההבדלים בין מה שמוגדר 'פרטי' ל'ציבורי', זה לא מה שהיה. האונקולוגיה אצלנו היא ציבורית, וכך גם מערך הדימות והדיאליזה".

לשלוש קופות החולים הגדולות בישראל - כללית, מכבי ומאוחדת - יש בתי חולים משלהן. מכבי מחזיקה באסותא, כללית ב-14 בתי חולים ציבוריים וב-40% מהרצליה מדיקל סנטר הפרטי, ומאוחדת ב-40% מרשת נארא הפרטית. למה הקופות חפצות כל-כך בבית חולים? בזכות היכולת לשלוח מטופלים לבתי החולים שלהן, וכך הכסף נשאר "בתוך הבית" וגם מתאפשר רצף טיפולי נוח ויעיל יותר; לספק עבודה פרטית לרופאים שלהן; וגם ליהנות מהרווחים שמניבים הגופים הפרטיים.

אבל טקס-מנובה טוענת שלא בטוח שרכישת בית חולים פרטי היא עניין כל-כך משתלם כיום. "לדעתי, מאוחדת לא עשו סקר שוק מספיק מעמיק לפני שרכשו את נארא, כי כללי המשחק השתנו. אנחנו כבר די התייצבנו, ולהערכתי כך גם הרצליה מדיקל סנטר. אנחנו פתוחים לספק שירות לכל הקופות".

אבל החלק של מבוטחי מכבי מקרב המטופלים שלכם גבוה יותר בהשוואה לחלק שלו באוכלוסייה כולה. מדוע?

מספר מיטות, ברשתות ובתי חולים פרטיים

"כי הקופות האחרות ממעטות לשלוח לכאן. מכבי היא אומנם גם בעלים וגם לקוח שלנו, כי היא קונה מאיתנו שירותים, אבל אנחנו מנהלים מולה משא ומתן בדיוק כמו מול שאר הקופות. לפעמים יש הנחות כמות, כי מטבע הדברים מגיעים לכאן הרבה ממבוטחי מכבי".

כמי שעד לפני שנתיים ניהלה את בית החולים הכללי של שיבא, כיצד הראייה משתנה כשעוברים לצד השני של המתרס, לבית החולים שמסומן לעיתים במערכת הציבורית כ"אויב"; זה שהרופאים הבכירים יוצאים אליו מדי יום אחר הצהריים בשיירות?

"הראייה משתנה. בזמני, כשהייתי רואה את הרופאים שלי בשיבא מתחילים להתארגן ליציאה לאסותא סביב 14:00, הייתי מקניטה אותם: 'מה, אתם בדרך לאל דוראדו (עיר הזהב)?'. לא ראיתי באסותא אויב, אבל כן חוויתי אותה כמתחרה על המשאב של הרופאים. ועכשיו, האמת, אני מבינה כמה מעט ידעתי על אסותא ומה שקורה בה, ואני מתביישת בזה. אנחנו גוף למטרות רווח, אבל זה לא גוף פרטי במובן הקלאסי של הדברים. כל הכסף מושקע חזרה ברפואה: בטכנולוגיות, בכוח אדם ובבינוי.

"נעשית פה המון פעילות רפואית ציבורית, כולל ניתוחים מהמורכבים שיש, כמו ניתוחי לב ומוח, לצד השתלות מח עצם עצמיות. אנחנו מפעילים טיפול נמרץ של רופאים מומחים מסביב לשעון. אין הרבה בתי חולים שיכולים להגיד את זה. כל מי שזקוק לטיפול נמרץ - שוכב בטיפול נמרץ. חשוב לנו גם להיות בחזית הטכנולוגיה. בימים אלה, למשל, אנחנו מכניסים לבית החולים מאיץ להקרנות מבוסס MRI - הראשון בישראל - שמיועד לחולי סרטן מסוג לבלב, ריאות וערמונית. אלה איברים שיותר קשה להקרין אותם בטכנולוגיות הקיימות. זה טיפול ציבורי, ואלה טכנולוגיות שעולות המון כסף".

מצד שני, כאשר ניתוחים מסתבכים ייתכן שעדיף להיות מטופלים במערכת הציבורית. הטענה היא שבמערכת הפרטית חסרה המעטפת של המיון וההיוועצות עם שלל גורמים רפואיים שקיימת במערכת הציבורית.

"אלה טענות שאוהבים לטעון, אבל הן לא בהכרח מבוססות מציאות. אנחנו יוצאי דופן לעומת בתי חולים פרטיים אחרים בכל הנוגע למעקב ולטיפול בחולים אחרי ניתוח. יש פרוטוקול ברור של מעקב אחר חולים, שבוע וחודש אחרי הניתוח. מטופלים גם מקבלים מספר טלפון בבית החולים שאפשר להתקשר אליו בכל שעה, אם צצה בעיה. יש אצלנו אחיות מסביב לשעון שיודעות מה לעשות במקרה של סיבוך. אם משהו מסתבך, אנחנו לא מעוניינים שמטופלים ילכו למקומות אחרים, אלא שיבואו לכאן".

אבל זה בדיוק העניין. לפעמים יש ערך בכך שמטופלים ילכו דווקא למיון. גם מנהלי בתי חולים אומרים בבירור: ביום שנצטרך לעבור ניתוח לב פתוח, נעבור אותו רק בבית חולים ציבורי.

"נכון, אין פה מיון, אבל יש רופא תורן ויש מענה רפואי לאנשים שמסתבכים. מחלקת ניתוחי הלב אצלנו היא השנייה בגודלה בישראל, והיו אצלנו לא מעט מנותחים שהם רופאים".

"אני לא משכנעת רופאים משיבא לבוא כפולטיימרים"

על המעבר האישי שלה מהמערכת הציבורית לפרטית, טקס-מנובה אומרת: "בהתחלה הייתי בשוק טוטאלי".

מה ההבדל העיקרי?

"בשיבא התעסקתי המון עם חירום וטראומה, בגלל המיון, ובאסותא אין מיון. יש בזה יתרונות וחסרונות, כי המיון הוא שער הכניסה העיקרי אל המערכת הציבורית".

ועכשיו עיקר הפעילות היא אלקטיבית, כזו שנקבעת מראש.

"כן, זה מאפשר לנו לתכנן יותר, אבל זה גם אומר שאני צריכה לדאוג לכך שהחולים יבחרו בנו. אנחנו חייבים להיות מצוינים כדי שזה יקרה".

אסותא נבדלת מבתי החולים הציבוריים גם במובן זה שאין בה רופאים מתמחים, ולא בכדי. היא מציעה "רפואת מומחים 24/7", כפי שמכנה זאת טקס-מנובה, וזו אחת מנקודות החוזק העיקריות שלה, כי "מדובר בבחירת מומחה של 100%. אף אחד לא מתנסה עליך". בכל זאת, היא רואה את העניין הזה באופן דואלי. "יש בזה אתגר ניהולי, כי אני צריכה לדאוג שהרופאים הבכירים שעובדים אצלנו ישנו דיסקט. ביום-יום הם מנהלים גדולים, והמתמחים עושים עבורם את 'העבודה השחורה'. פה הם צריכים לעשות הכול: את הקבלה, הבדיקה, וכתיבת מכתבי השחרור ודוחות הניתוח".

בעתיד טקס-מנובה הייתה רוצה להביא אליה רופאים-מתמחים בתחום ההרדמה, והיא תגיש בקרוב תוכנית בנושא למועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית. "אנחנו מחזיקים במשאב מאוד יקר של ידע ושל המון ניתוחים שאנחנו מבצעים כאן וממגוון סוגים", היא מסבירה את הרציונל. "זה גם אומר שאנחנו מבצעים הרדמות מאוד מורכבות. אני חושבת שהיכולת ללמד חסרה לרופאים. תפקיד הרופא הוא לא רק לטפל, אלא גם ללמד ולחנך את הדורות הבאים. הלימוד הוא גם חלק מהיוקרה של בית החולים".

איך זה מסתדר עם היתרון הגדול של הרפואה הפרטית על פני הציבורית: היכולת לבחור רופא מנתח?

"אין כאן סתירה. המטופלים בוחרים מנתח, לא רופא מרדים".

טקס-מנובה מספרת על שורה של רופאים בכירים שבחרו לעבוד באסותא באופן בלעדי, כלומר כפולטיימרים, ולא כפי שקורה בדרך כלל, כאשר העבודה הפרטית נלווית לעבודה במערכת הציבורית. בין רופאים אלה: הנויורוכירורגים מהדסה פרופ' סרגיי ספקטור, לשעבר מנהל מרכז ניתוחי בסיס הגולגולת, וד"ר נורית בדוסה; וד"ר מירב בן דוד, לשעבר מנהלת יחידת הקרנות השד בשיבא.

למה שירצו לעבוד אצלכם כפולטיימרים? הרי יוקרתו של רופא נגזרת מהמעמד שצבר במערכת הציבורית.

"יש רופאים שעשו את הבחירה הזו כבר לפני הרבה שנים, כי הם לא אהבו את השיטה במערכת הציבורית. כיום, כשאסותא רמת החייל מציע גם מחקר וגם הוראה (בזכות סינוף אקדמי לאוניברסיטת בן גוריון, ה"ו), הם יכולים לקבל את כל המאוויים שלהם במקום אחד".

את פונה לרופאים ואומרת להם: "בואו אליי כפולטיימרים"?

"אני לא משכנעת, בטח לא אנשים משיבא. מי שפונה אליי ורוצה לשמוע - יש לי הרבה מה להשמיע. אנחנו חותרים לתת איכות רפואית, ואם אפשר גם להרוויח, אז למה לא?".

כעת, עם ארגז כלים גדול יותר שבתי חולים ציבוריים יכולים להעניק לרופאים ולמטופלים - בחירת מנתח, העסקת רופאים כפולטיימרים ותגמול לא רע על ניתוחים אחר הצהריים - סביר להניח שיהיו רופאים שיעדיפו לעבוד רק במערכת הציבורית.

"יש רופאים שעושים את זה, אבל הם חלק קטן. בסופו של דבר, הכסף מדבר. האם רופאים יסכימו להסתפק בשכר יותר נמוך? תלוי מי ותלוי בכמה פחות".

אסותא רמת החייל. יותר פרוצדורות במימון ציבורי / צילום: דוברות אסותא

"המחלקות הפנימיות הפכו לכולבויניקיות"

טקס-מנובה, רופאה פנימאית במקצועה, היא בוגרת עתודה צבאית וקריירה כרופאה בצה"ל. כמו הרבה רופאים, גם היא ידעה שתהיה רופאה עוד מגיל צעיר. "מגיל 12 ידעתי שאני הולכת להיות רופאה, ואחר כך רציתי להיות רופאה בצבא. שני ההורים שלי ואחי הם אנשי מחשבים, אז במובן הזה אני 'הכבשה השחורה' במשפחה", היא צוחקת. ההורים לא ממש עודדו אותה ללכת במסלול "החתרני" הזה. "הם אמרו: 'רפואה זה לא מקצוע לאישה. מה את צריכה את זה?'".

מה ענית?

"זה מה שאני רוצה".

אחרי הלימודים היא שירתה בחיל האוויר כרופאה מוטסת בבסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה ("לא לבעלי פחד גבהים"), והמשיכה בקריירה צבאית עד שפרשה מהצבא בגיל 40.

ד"ר טקס-מנובה משתייכת לקבוצה רחבה של מנהלים בכירים במערכת הבריאות הישראלית שהם בוגרי שירות קבע בצה"ל, כולל הבוסים הנוכחיים שלה, יו"ר רשת אסותא פרופ' שוקי שמר, שהיה קצין רפואה ראשי, והמנכ"ל פרופ' ארי שמיס, שהיה קצין רפואי חילי ראשי בחיל האוויר. גם הבוס לשעבר, מנהל שיבא פרופ' יצחק קרייס, היה קצין רפואה ראשי. עוד בוגרת צה"ל היא מנהלת וולפסון, ד"ר ענת אנגל, שהייתה סגנית מפקד מחלקת הרפואה בפיקוד העורף, בתפקידה האחרון.

את ההתמחות היא השלימה אחרי כמה תפקידים כרופאה בצה"ל, והבחירה ברפואה פנימית הייתה טבעית. "פנימית היא מלכת הרפואה בעיניי, וידעתי בדיוק באיזו מחלקה אני רוצה להתמחות: פנימית א' בשיבא. עוד כסטודנטית היא הייתה בעיניי מודל לחיקוי, ובעיקר מי שניהל אותה אז, פרופ' הלל הלקין. אחרי שראיתי אותו אמרתי: 'כזאת אני רוצה להיות'".

ואיך את מסבירה את ירידת קרנן של המחלקות הפנימיות?

"הרפואה הופכת להיות ליותר ויותר נישתית, ולאורך השנים, במקום לחזק את המהות של הרפואה הפנימית, של האבחון, הן הפכו למין כולבויניקיות. אין מקום למישהו פה ופה ופה, והופס, הוא הולך לפנימית. ההזנחה של המחלקות הפנימיות לאורך השנים היא התוצאה של זה".

בשיבא היא הצליחה לדחוף לפתיחה של עוד מחלקה פנימית, שביעית במספר, עם 16 תקני רופאים נוספים. "כמנהלת ניסיתי להגשים כל מיני חלומות שהיו לי בתור מתמחה, בעיקר חיזוק האגף הפנימי, כי האמנתי שזה חשוב. זה היה מנוגד לכל היגיון כלכלי. הרי מה קורה כשפותחים עוד מחלקה פנימית? החולים ששכבו עד אז במסדרונות עוברים למחלקה החדשה, שעולה לך כסף. את התשלום עבור ימי האשפוז של המטופלים הללו תקבל כך או כך ובאותו סכום".

פרופ' זאב רוטשטיין, לשעבר מנכ"ל שיבא, זרם איתך?

"לא מיד. היה לנו שיג ושיח ובסופו של דבר הוא השתכנע".

אחרי ההתמחות, טקס-מנובה חזרה לצה"ל כמנהלת המרכז לבדיקות תקופתיות, ובמקביל השלימה תואר שני בניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר מכן הייתה אמורה להמשיך לתת-התמחות בקרדיולוגיה, אבל אז הגיעה הצעת עבודה מכיוון לא צפוי, ששינתה לגמרי את מסלול הקריירה שלה. זה היה תפקיד של מנהלת מרחב ובהמשך רופאה מחוזית בקופת חולים לאומית (מה שמכונה, "תפקיד בהשאלה לאזרחות"). "אמרתי 'וואלה, אנסה'. ואז פתאום זה היכה בי: כרופאה את מטפלת בחולה סוכרתי אחד, ואילו כמנהלת יש לי את היכולת להשפיע על 500 רופאי משפחה ועל מעגל הרבה יותר גדול של חולים. ככה התגלגלתי לניהול. הבנתי שהאימפקט הוא פה".

אחרי שפרשה מצה"ל ב-2010 החליטה להתמחות במינהל רפואי דווקא בבית החולים וולפסון בחולון. חלק נוסף של ההתמחות היה בהמשך, בקופת חולים לאומית, כמנהלת המחלקה לאיכות הרפואה.

"יכולתי להתמחות בשיבא, אבל החלטתי לצאת מאזור הנוחות שלי ובחרתי בוולפסון. זה היה חכם, כי אחר כך בשיבא ידעתי להעריך את ההבדלים. התשתיות בוולפסון אחרות והאוכלוסייה אחרת".

מנהלת וולפסון, ד"ר ענת אנגל, מובילה כיום בבית החולים תוכנית ראשונה מסוגה של בחירת מנתח בכל המחלקות - צעד שנועד בראש ובראשונה לתת פייט למערכת הפרטית, שמושתתת על עיקרון בחירת המנתח.

"זה מהלך פופוליסטי, כי בחירת המנתח שהמערכת הפרטית יודעת להציע היא לא הבחירה שהמערכת הציבורית מאפשרת (גם בשיבא, איכילוב ורמב"ם קיימת בחירת מנתח אחראי במחלקות מסוימות, ה"ו). בבית חולים ציבורי, מה לעשות, יש מתמחים, ומי שהוא Hands-on על המטופל זה המתמחה. הבחירה היא במנתח אחראי, מי שמפקח על הניתוח.

"באסותא 100% מהפעילות היא אלקטיבית ולכן בחירת המנתח היא של 100%. הוא זה שמנתח אותך, והוא זה שמטפל בך. הוא עושה את הקבלה, הוא המנתח, הוא הכונן, ואם יש סיבוך הוא נקרא לטפל בך. הוא עושה את הביקורים היומיים והוא זה שמשחרר אותך. זו בחירה אמיתית של מנתח".

כשרק החלה את שלב ההתמחות בלאומית, וכבר יועדה לנהל את המחלקה לאיכות הרפואה באופן קבוע, קיבלה טקס-מנובה הצעה ממי שהיה אז מנהל בית החולים הכללי של שיבא וכיום מנכ"ל אסותא, פרופ' שמיס, להצטרף אליו כסגניתו. "הייתי בדילמה קשה", היא נזכרת. "ניגשתי למי שהיה אז סמנכ"ל רפואה בלאומית, פרופ' דני ורדי המנוח, ואמרתי לו שאני לא יודעת מה לעשות, כי רק התחלתי פה. הוא אמר: 'יש הצעות שאי אפשר להגיד להן לא'. ניגשנו יחד למנכ"ל לאומית, אז והיום, ניסים אלון, לבשר לו את זה. זה לא היה פשוט. הבטחתי לו שתמיד תישאר פינה חמה ללאומית בלבי ואני מקיימת את זה עד היום".

"לא מסתכלים רק דרך החור של הגרוש"

טקס-מנובה שבה לשיבא בתקופה שבה נוהל בידי פרופ' זאב רוטשטיין (כיום מנהל הדסה), הידוע כמנהל קונטרוברסלי וחם מזג. "למדתי ממנו הרבה על ניהול. הוא יודע להוביל דברים, יש לו חזון", היא אומרת עליו.

הנחיתה חזרה בשיבא הייתה רכה, אך גם מורכבת, כי "עכשיו את צריכה לנהל את האנשים שהיו המורים שלך. זה עבר חלק כי אנשים זכרו אותי לטובה כרופאה וזה פתח לי דלתות".

בתחילה תכננה להמשיך ולעבוד כרופאה במקביל לתפקידה כמנהלת. "עוד בראיון עבודה ביקשתי משמיס שייתן לי לעבוד במחלקה יום בשבוע. הוא איש חכם אז הוא אמר: 'אין בעיה'".

כמה זמן זה שרד?

"זה לא שרד. זה היה בלתי אפשרי. זו עבודה שהיא 24/7, 100% ניהול".

ועד כמה את מתגעגעת לעבודה כרופאה?

"מאוד. לא אגיד לך שזה לא חסר. לכן אני שמחה כשמתייעצים איתי עדיין בסוגיות קליניות, למרות שזה לא כמו לטפל בחולה שהוא שלך. לטפל בחולה שמחלים זה סיפוק מיידי".

ההצעה לנהל את אסותא הגיעה לפתחה ב-2017 מאותו אדם שגם הביא אותה גם לשיבא, פרופ' שמיס. זה קרה אחרי שהמנכ"ל הקודם של אסותא רמת החייל, ד"ר נפתלי שני, סיים קדנציה בת שש שנים. "התלבטתי. זו לא הייתה החלטה פשוטה לעזוב את שיבא, המקום שגדלתי בו, אזור הנוחות שלי תרתי משמע, כי אני גם גרה ליד, ברמת אפעל. במובן הזה אני כמו אנשי צבא טיפוסיים - אוהבת להתקדם ולזוז מכיסא לכיסא".

לא רצית להישאר בשיבא ולהתמודד על תפקיד מנכ"לית המרכז הרפואי?

"לא, זה לא התאים בעת ההיא. כשהייתה ההתמודדות על התפקיד הייתי עוד סגנית של שמיס וזה לא היה הזמן הנכון".

ומה עם להיות מנהלת שיבא בבוא העת?

"אני לא פוסלת את זה. אבל ההצעה מאסותא הגיעה בזמן מתאים. הכרתי את הצבא, את הקהילה, את המערכת הציבורית, וזו הרגל שחסרה לי, המערכת הפרטית. ניסו לשכנע אותי להתמודד על תפקיד מנהלת וולפסון, אבל החלטתי שאם אני עושה שינוי - אז זה שינוי דרמטי. המערכת העסקית סיקרנה אותי, ורציתי גם ללמוד מפרופ' שמר, שיש לו ניסיון עתיר שנים במערכת הבריאות על כל הרבדים שלה".

והיום באסותא, את יכולה לקבל החלטות "לא כלכליות" כמו ההחלטה שקיבלת בזמנו בשיבא, לפתוח עוד מחלקה פנימית?

"כן, אחרת לא הייתי פה. לפני שנה למשל התחלנו לעשות כאן ניתוחי פרו-בונו לפליטים אריתריאים. דווקא אנחנו, 'החזירים הקפיטליסטים' מאסותא, מטפלים בחינם באנשים חסרי מעמד שאף אחד לא רוצה לטפל בהם".

יפה. איך זה התגלגל?

"זה התחיל כיוזמה של אחד הרופאים שלנו, האורתופד פרופ' שמואל (סמי) דקל, שמתנדב במרפאה שמסייעת לפליטים. אמרתי לעצמי 'וואלה, דווקא אנחנו'. התודה והאור בעיניים שיש לפליטים שבאים למקום כמו אסותא, ומקבלים אותו טיפול, אותו יחס ואותו חדר שמקבל אדם שבא מחברת ביטוח - זה מדהים. אלה דברים שאנחנו יכולים לעשות דווקא מתוך העוצמה הכלכלית שלנו".

את לא מרגישה שכיום, בניגוד לעבר, את נבחנת בעיקר לפי השורה התחתונה? שהעבודה פחות ערכית, פחות משמעותית?

"ממש לא. אם מהות העבודה הייתה להסתכל על דברים רק דרך החור של הגרוש - זה לא היה תואם את הערכים שלי ולא הייתי פה. חוץ מזה, שכיום כל מנהל בית חולים, ציבורי או פרטי, נמדד גם על-פי היציבות הכלכלית של המוסד שהוא מנהל. התפקיד שלו הוא לשאת באחריות לכך. לכן גם חשוב בעיניי שמנהל בית החולים יהיה רופא, כי רופא רואה את התמונה כולה, כולל השיקולים הכלכליים".

מעבר לשחיקה ברווחיות, עם אילו אתגרים נוספים את מתמודדת?

"אני מאוד רוצה שיתנו לנו לעבוד. לפני שנה, למשל, הגשתי בקשה למשרד הבריאות להעניק לנו רישיון לרכישת מכשיר 'MRI פתוח', שאין כמותו בארץ. זה מכשיר שמאפשר לבצע בדיקת MRI לאנשים עם עודף משקל וקלסטרופוביים, אנשים שמפחדים ממקומות סגורים. עדיין לא קיבלתי את הרישיון לזה".

איך את מבינה את זה?

"לדעתי זה קשור בתדמית שיש לאסותא של 'רפואה פרטית' שצריך לעצור אותה, כי היא פוגעת בנו. בינתיים אנשים נאלצים לוותר על הבדיקה או לעבור אותה תחת טשטוש. יש פתרון, ולא מאפשרים לנו אותו. זה מתסכל. ולמה? כי משרד הבריאות לא מעוניין להגדיל את כושר הייצור של אסותא. סך הכול מדובר בשירות שהוא ציבורי לחלוטין".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "התכנון הלאומי הוא להקצות מכשיר פתוח אחד או שניים וטרם הוחלט לאן להקצות מכשיר זה".

מה התפקיד הבא?

"רק הגעתי לכאן. יוצא שאני מגשימה את החלומות שלי לאט-לאט".

"בגלל רפורמת הסדר-החזר אני לא מצליחה להכניס דם חדש למערכת"

"התוכנית לקיצור תורים לניתוחים" היא חלק ממערך שלם של רפורמות שמובילים בשנים האחרונות במשרדי הבריאות והאוצר כדי לבלום את ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל, שהייתה 39% מההוצאה הלאומית ב-2007, ומאז צומצמה במעט לכ-35%. היעד של ארגון הבריאות העולמי, שאליו גם חותרים להגיע בממשלה, הוא הוצאה פרטית של 30% לכל היותר.

אחת הרפורמות האלה היא "הסדר-החזר", שיצאה לדרך ב-2016, ונועדה לשנות את מערך ההתחשבנות שבין רופאים למטופלים בתחום הניתוחים. אם בעבר מבוטחים שנזקקו לניתוח יכלו לבחור כל מנתח שרצו, ולקבל החזר מהביטוח המשלים בקופת החולים או מחברת הביטוח עד סכום מסוים - הרי שכיום הם יכולים לבחור מנתח רק מתוך רשימה מוגבלת, ותמורת השתתפות עצמית. מאחר שבשיטה החדשה הקופה או חברת הביטוח הן שמנהלות את המשא ומתן מול הרופא על התגמול, הציפייה הייתה שהתגמול למנתחים ירד. סקירת הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה באחרונה הראתה שכך אכן קרה. שכר הכירורגים מרפואה פרטית (למעט אורתופדיה וכירורגיה פלסטית) עלה בפחות מ-1% ב-2017-2016, אחרי שב-2016-2007 הוא גדל בקצב של 8% בשנה. האם גם התשלום בעבור הניתוחים פחת? זה עוד לא לגמרי ברור. וישנו גם "חוק הצינון", האוסר על רופאים לטפל באופן פרטי בחולים שפגשו במערכת הציבורית, אלא בחלוף חצי שנה.

"היום, כדי לנתח מבוטחים של מכבי רופאים צריכים להיכנס לרשימה של מכבי, ובשביל זה מכבי צריכה להסכים לקבל אותם, והם צריכים להסכים לתעריפים שלה. אז היו רופאים שנכנסו לרשימה וזה היה להם סבבה והיו רופאים שאמרו 'סליחה, אנחנו לא ברשימה'".

בשורה התחתונה, אומרת טקס-מנובה, "המחירים ירדו, וזה לא רע בכלל כי היה צריך לרסן אותם. אך מי שהכי נפגעו מהסיפור הזה הם הרופאים הצעירים. אלה שחזרו מתתי-ההתמחויות בחו"ל. הם רוצים להיכנס לשוק הפרטי, והם לא מצליחים להיכנס לרשימות, כי קשה מאוד להיכנס אליהן. זה גם פוגע בי, כי אני רוצה להכניס דם צעיר למערכת".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד מחויב לכך שהרשימות תהיינה רחבות ומגוונות. המשרד בוחן את היקף ואופן שילוב המנתחים בהסדר".

אסותא הפרטית משגשגת, אך ביה"ח הציבורי בגירעון עמוק

בניגוד ל"אסותא מרכזים רפואיים" הפרטית, שהיא חברה רווחית ואיתנה כלכלית, בית החולים הציבורי שבבעלותה - אסותא אשדוד - נקלע לגירעון עמוק זמן קצר בלבד לאחר הקמתו. בית החולים פתח את שעריו בסוף 2017 וכבר בקיץ 2018 התמודד עם גירעון של כ-150 מיליון שקל (בחישוב שנתי), שעשוי לקטון לכ-120-100 מיליון שקל עד סוף השנה.

המצוקה הכלכלית של אסותא אשדוד, שמנוהל תקציבית בנפרד ממכבי ומאסותא מרכזים, מראה עד כמה קשה לבית חולים ציבורי בישראל להשיג איתנות כלכלית בהיעדר סיוע מהמדינה, בניגוד לבית חולים פרטי.

גורם מרכזי שהכשיל את בית החולים הוא חיסרון הגודל, שכן הוא כולל 300 מיטות בלבד, מספר שנחשב נמוך עבור בית חולים ציבורי. "אנחנו רוצים להגדיל את המחלקות הפנימיות והמחלקה האונקולוגית, ולהציע פתרונות גם בתחום השיקום", אמר ל"גלובס" במאי מנכ"ל בית החולים, פרופ' חיים ביטרמן. "עם 300 מיטות לא נוכל להתקדם".

אחד הפתרונות הנשקלים כיום להתמודדות עם גירעון בית החולים, הוא הכפפתו ישירות למכבי, במקום המצב כיום כאשר בית החולים הוא חברה-נכדה של מכבי ולכן מופרד ממנה תאגידית. במודל כזה, גירעונות בית החולים מכוסים במסגרת "הסכמי ייצוב" - הסכמים לכיסוי גירעונות הקופות הנחתמים מול האוצר מדי שלוש שנים.

למעשה, מכבי כבר החלה בהעמקת מעורבותה באסותא אשדוד. בינואר פרש פרופ' שוקי שמר מתפקידו כיו"ר אסותא אשדוד, ובמקומו מונה מנכ"ל מכבי, רן סער. במסגרת הסכם הייצוב שעליו חתמה מכבי מול האוצר באפריל בגובה כמיליארד שקל, היא יכולה להקצות עד 250 מיליון שקל לטובת אסותא אשדוד. "כבר עכשיו המעורבות הגדולה של מכבי עובדת לטובתנו", הוסיף ביטרמן. "זה יתרון עצום להשתייך לארגון בריאות גדול".

מספר שיא של מנהלות בתי חולים בישראל

בשנים האחרונות נרשם מספר שיא של מנהלות בתי חולים כלליים בישראל, אחרי שבמשך שנים רבות הייתה במערכת רק מנהלת אחת: פרופ' אורנה בלונדיים, מנהלת העמק בעפולה. לצד ד"ר טקס-מנובה באסותא רמת החייל מונו בשנים האחרונות ד"ר אסנת לבציון-קורח למנהלת אסף הרופא; ד"ר ענת אנגל למנהלת וולפסון; ד"ר שרית אבישי-אלינר למנהלת קפלן; ד"ר תמר אלרם למנהלת הדסה הר-הצופים וד"ר אפרת ברון-הרלב למנהלת בילינסון. שבע מנהלות סך הכול.

"יש לי רתיעה מסוימת מהתיוג המגדרי", אומרת טקס-מנובה, "כי תמיד הרגשתי שהתקדמתי בזכות כישורים, ושלא היה עניין או חסם שנגע למגדר. אני מאמינה בניהול איכותי ולניהול נשי יש יתרונות. כל הסמנכ"לים שלי באסותא ת"א הן סמנכ"ליות נשים. זו לא אג'נדה אך אני שמחה שזה כך. מכיוון שאני לא רודפת אחרי פרסום ותקשורת ואני גם לא מזדהה עם התיוג המגדרי, מיעטתי עד היום להתראיין. אני אוהבת לעבוד, פחות לדבר".

עוד כתבות

קייט מידלטון, נסיכת ויילס / צילום: Shutterstock

התמונה הערוכה של הנסיכה קייט רק הגבירה את חרושת השמועות סביבה

הנסיכה קייט רק ניסתה לכבות את חרושת השמועות. התמונה שלה עשתה את ההפך • המשרוקית של גלובס

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

אתר בניה בישראל / צילום: שלומי יוסף

השרים כבר חגגו, אבל רק 1,000 עובדים זרים הגיעו לישראל

מספר עובדי הבנייה הזרים שהגיעו מתחילת המלחמה עומד על כ-1.5% בלבד מהכמות המתוכננת, אך שרי הפנים והבינוי והשיכון כבר חגגו בקבלת פנים

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

מפעילים לחצים אדירים: שרי הליכוד מתנגדים להקמת תחנת כוח חדשה

שרי הליכוד מפעילים לחצים אדירים אבל מנכ"ל מנהל התכנון נחוש לקדם תחנת כוח חדשה במטרופולין גוש דן ● עדיין לא ברור האם הצורך למנוע עלטה מאזרחי ישראל יגבר על שיקולים פוליטיים צרים; במשרד האוצר מזהירים מפגיעה משקית של מיליארדי שקלים ● וראש מטה התכנון מזהיר "מי שירים את ידו נגד יצטרך לתת הסברים בוועדת חקירה ממשלתית"

יו''ר טקטונה, יריב גילת / צילום: יח''צ

ותודה לביטקוין: המניה בבורסת תל אביב שזינקה ב-271% בתוך שבוע

שווי השוק הנוכחי של טקטונה עומד על כ-170 מיליון שקל, עלייה של יותר מ-100 מיליון שקל בתוך שבוע ● בשבוע שעבר פרסמה את התוצאות הכספיות לסיכום שנת 2023, שמהן עלה כי עברה לרווח של 700 אלף דולר בסיכום אותה שנה

מטוסי F-35 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

חרם הנשק על ישראל: המסלול העוקף של הולנד, הסכנה שאורבת באירופה

בניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט שאין לספק חלקי F-35 לישראל, משרד הביטחון ההולנדי בודק אפשרות להעביר את החלקים לאיטליה או לארה"ב ● במקביל, ניצחון העתירה בבית בבית המשפט בהאג הובילה לשורת דרישות דומות בצרפת, בדנמרק, בבריטניה ובספרד

סמנכ''ל משאבי אנוש ומינהל במקורות, חגי פיליפסון / צילום: כדיה לוי

ההחלטה הראשונה שקיבל במלחמה סמנכ"ל משאבי אנוש במקורות

חגי פיליפסון, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל בחברת מקורות, מספר מה הייתה ההחלטה הראשונה שקיבלה החברה ב־7 באוקטובר ואיך היא השפיעה על העובדים ● לדבריו, המלחמה יצרה לעובדים ולמנהלים אתגרים חדשים, בהם הצורך להמשיך במשימות שוטפות תחת ירי טילים

תמונות החטופים מה-7 באוקטובר / צילום: Reuters, SUSANA VERA

מהומות בירושלים: מפגינים חסמו רכבים של שרים בדרך לקבינט

הרמטכ"ל מסר הצהרה מיוחדת לתקשורת שבה התייחס לשורה של נושאים ● בני משפחות חטופים מפגינים סמוך לקריה בתל אביב ולקריית הממשלה בירושלים ● גלנט: "בזכות הפעולה הקרקעית הגענו למידע שהביא לסיכולים ולהצלחות - זה נכון לצפון עזה, למחנות המרכז בנוסיראת' ולרפיח" ● דיווח: בעזה מודים - מרוואן עיסא נפגע בתקיפת צה"ל ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח של OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

למרות התנגדות שרי הממשלה: הוות"ל אישרה שתי תחנות כוח במרכז

הוועדה אישרה את הקמתה של תחנת הכוח ריינדיר במועצה האזורית דרום השרון וכן את הרחבתה של תחנת הכוח OPC חדרה ● הממשלה לא אישרה את שתי התוכניות הללו במאי האחרון, ואם חבריה יתנגדו שוב, הצעד יסתום עליהן את הגולל

סניף של סופר פארם / צילום: בר - אל

מכה לסופר פארם: בוועדת הכלכלה מקדמים חקיקה שתחליש את כוחה

לפי הצעת החוק שמקדמת ועדת הכלכלה, בכל קניון חדש שייפתח בחמש השנים הבאות - חנות הפארם הראשונה בו לא תהיה של הרשת ● נכון ל-2021, נתח השוק הכספי של סופר פארם היווה כ-85% עם כ-7.5 מיליארד שקל הכנסות ●  לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, רפורמות חלקיות בענף המזון שעסקו ביחסים בין הספקים לקמעונאים ובשקיפות מחירים הובילו לתוצאות חלקיות בלבד

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה שמשגעת את העולם עומדת לקנות אותם בעסקת ענק: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● "לעובדים היה קשה לתפקד דווקא כשהבינה המלאכותית 'התפוצצה'"

ג׳נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה / צילום: Reuters, Walid Berrazeg

האירוע שכל התעשייה חיכתה לו: אנבידיה מציגה את הדור הבא של הבינה המלאכותית

הכנס השנתי של החברה הלוהטת בעולם התקיים בסן חוזה, וסיפק שורה של בשורות מרכזיות ● מהדור הבא של שבבי הבינה המלאכותית, דרך שיתוף פעולה עם אפל ועד לחידושים בענף הרכב ● כל הפרטים מהאירוע השנתי של אנבידיה

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סימני השאלה סביב קבוצת הוואטסאפ שפתח ניר ברקת

שר הכלכלה ​ניר ברקת הקים בצעד חריג קבוצת וואטסאפ הכוללת מעל 20 בכירים מענף המזון, וביקש מהם שלא להעלות מחירים לתקופה מסוימת ● מומחים בתחום מסבירים: מהלך חוקי אך כזה שמעלה לא מעט שאלות משפטיות ● בסביבת השר הבהירו: קיבלנו ייעוץ משפטי טרם הפעולה

עו”ד יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה ומנכ''ל אאורה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יעקב אטרקצ'י מפנק את המשקיעים בתשואה ומסדר משכורת נאה לבנו

מניית חברת הבנייה אאורה זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה ● כעת היא מפרסמת דוחות חזקים ולצידם מבקשת לאשר את תנאי העסקת בנו של הבעלים כמנהל חטיבת הנכסים המניבים עבור יותר מחצי מיליון שקל בשנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מיכל רז חיימוביץ', shutterstock

אלו חברות התעופה שהודיעו רשמית על חזרה לישראל. מה הן מציעות?

דלתא ואיזיג'ט הכריזו בשבוע שעבר על חידוש הטיסות לנתב"ג, והן מצטרפות לשורת חברות תעופה נוספות שיחדשו בקרוב את הטיסות ● למרות העלייה בהיצע הטיסות, המחירים נותרו גבוהים, ורוב החברות לא מציעות מבצעים משמעותיים ● מתי כל אחת צפויה לחזור לארץ, ומה כלול במחיר?

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

חדשות טובות ליוסי כהן: כמה ירוויח ראש המוסד לשעבר מהגיוס בדוראל

חברת האנרגיה המתחדשת דיווחה כי גוף השקעות אמריקאי צפוי להשקיע 400 מיליון דולר בפעילות האמריקאית של דוראל ● ראש המוסד לשעבר משמש כדירקטור בחברה הבת של דוראל, ומחזיק באופציות ל-3% ממניותיה – הטבה בשווי של עשרות מיליוני שקלים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מחירי הנפט קפצו ב-2%

הנאסד"ק עלה ב-0.8% ● מדד שנגחאי עלה ב-1% ● מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל ● מחר תתפרסם ביפן החלטת הריבית, ובגולדמן זאקס צופים שזו תעלה בפעם הראשונה מזה 17 שנה ● היום נפתחת ועידת ה-GTC השנתית של אנבידיה ● מיטב: יוון, איטליה ומדינות במזרח אירופה עשויות להיות יעד לפיזור השקעות מהמדדים היקרים בארה"ב

מרואן עיסא. האם חוסל? / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

מספר 3 בחמאס ואחד מאדריכלי ה-7 באוקטובר: מי היה מרוואן עיסא?

תקיפה נרחבת בנוסיראת בשבוע שעבר נועדה לחסל את מרוואן עיסא, סגן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם וכעת בחמאס בודקים האם הוא אכן חוסל ● זהו ניסיון החיסול השני שלו של עיסא, שהתחנך מגיל צעיר במוסדות שמזוהים עם האחים המוסלמים

יניב פרטוש (מימין) וניב חורש / צילום: שי פרנקו

יניב פרטוש מונה למנכ"ל משותף בסוכנות הדיגיטל ארלו של ראובני־פרידן

פרטוש יכהן בתפקיד במקביל לניב חורש, מבעלי הקבוצה, שביצע את התפקיד עד כה לבדו ● במקביל למהלך בוצעה שורה של מינויים נוספים בסוכנות