טים קוק, מנכ"ל אפל / צילום: רויטרס Thomas Peter
התעשיינים. בעיצומו של קמפיין תעשייני ישראל, המוציאים כסף כבד על מודעות, שכנועים, לחצים וכיפופים פוליטיים לעידוד רכישת תוצרת הארץ, פורסמו ממצאי רכישות אונליין לקראת פתיחת שנת הלימודים ("גלובס", 24.8). מתברר שבחודש יולי הגיעו 5 מיליון פריטים שנרכשו על ידי ישראלים, מיליון מתוכם ציוד לתלמידים. ילקוטים, כלי כתיבה, עטים. מחצית מהפריטים נרכשו באתרים סיניים, שמתאפיינים במחירים נמוכים יותר. הודעה לשרגא ברוש נשיא התעשיינים ולאוריאל לין נשיא לשכות המסחר: לחץ פוליטי ותמיכת ממשלה זה נחמד, אבל אם אתם לא תתחילו לשבור את המחירים שלכם, הרכישות ברשת ישברו אותם. אגב, כדי לקבל הגדרה של "תוצרת הארץ" צריך להוכיח שהמרכיב הישראלי במוצר הוא לפחות 35%. כלומר, התעשיינים רוצים הטבות עבור 65% תוצרת חוץ.
המחנכים. רוצים-מאיימים-משתוקקים לשבות ביום הראשון ללימודים. 1 בספטמבר. יום א' הקרוב. את מורי "הסתדרות המורים" שלח, יום ד', בית הדין הארצי לעבודה לנהל מו"מ עד יום שישי. על שביתת "ארגון המורים" הטיל, ד', צווי מניעה. בתגובה הודיעו מורי ומחנכי דור העתיד: תהיה השבתה!
התלמידים. כ-2,354,000 תלמידי בתי ספר וגנים צפויים לפתוח את שנת הלימודים הקרובה, תש"ף. כך דיווח השבוע משרד החינוך. כעבור כמה שעות הגיעה הודעת הלמ"ס, שאמרה כך: "בשנת הלימודים תש"ף 2019/2020, מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי להיות כ-1,819,000 תלמידים". אז כמה תלמידים בישראל?
הפקידים. רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי יוזמים מהפכה בטרטור-סחבת-התעמרות במשפחות ילדים נכים. התוכנית: הורים לילדים בעלי נכות חמורה יוכלו להפסיק (רק טיפ-טיפה פחות) להתרוצץ, להתגלגל, להתחנן ולחזר שוב ושוב על פתחי הפקידות השלטונית. היוזמה: כאשר ועדה של הביטוח הלאומי תקבע את הזכאות ואת שיעור הזכאות לילד הנכה (בדרך כלל אחרי שנים של התרוצצות), יכירו עובדי רשות המסים בקביעה ויפעילו את ההקלות במס בלי שההורים יצטרכו לחזר ולהתחנן גם אחריהם (ואוו!). מה שמזכיר לנו את המיליארדים שנשפכו מכספי הציבור מאז אמצע שנות ה 90' על תוכנית הדגל הממשלתית "מרכבה" (מחשוב רכיבי כולל במשרדי הממשלה) שנועדה, על פי הכרזות הפקידות לדורותיה, לייצר "מערכת מחשוב אחידה ואינטגרטיבית בכלל משרדי הממשלה". אמרו אז: האזרח לא יצטרך להתרוצץ, המחשב יחבר את כל הנקודות לקו אחד... בינתיים, נסתפק בביצוע אמיתי של היוזמה הנ"ל, בתקווה שזו לא רק פטפטת בחירות של פקידים לטובת השרים שמינו אותם.
המנכ"לים. 181 מנכלי החברות הגדולות והמשפיעות ביותר בארה"ב גיבשו הצהרה שלפיה המטרה של חברה עסקית איננה רק למקסם רווחיה למען בעלי המניות אלא לדאוג לכלל החברה. כלומר, שורת הרווח איננה עוד כל הסיפור כולו ("גלובס", 20.8, 26.8). אלא מה, חברי "השולחן העגול" שחתמו על ההצהרה המסעירה והכל-כך מתקדמת חברתית הם בדיוק בכירי הבכירים, שיאני השיאנים של מושכי כספי העתק במשק האמריקאי והגלובלי. טים קוק מאפל, בריאן מויניהן מבנק אוף אמריקה, ג'ף בזוס מאמזון, לארי פינק מבלקרוק, מנכ"לי ג'יי.פי מורגן צ'ייס, ג'ונסון אנד ג'ונסון, לוקהיד מרטין, בואינג, ג'נרל מוטורס ועוד ועוד שמות גדולים ומקושרים שסידרו-משכו לעצמם עד היום סכומי עתק, של מאות מיליונים ומיליארדים של דולרים. הם חתמו על מסר "סוציאליסטי" אבל לא משחררים סנט משכרם ונשארים נאמנים לתמורה ה"קפיטליסטית". הם יכולים להרשות לעצמם לדבר.
הדיפלומטים. אחרי סדרה ארוכה של עיצומים שנקטו ונוקטים עובדים, שליחים ושגרירים במשרד החוץ, הגיע השבוע רגע השיא: המשרד הודיע שלא ירכוש יומני שנה עבור הדיפלומטים שלו. הצ'ופר שניתן במשך עשרות שנים בוטל. הדיפלומטים אומרים שבהעדר יומן הם לא יוכלו לקבוע פגישות עבודה, דיונים ואירועי הסברה. אגב, מחירו של יומן הדיפלומט הוא 15 שקל. הם יכולים לקנות לעצמם, כמו כל עובד ועובדת.
בהערכה. סימה גל, בעלה אמנון, שני הבנים ושתי הבנות, תושבי שדרות, הגיעו, יום א' השבוע, לפסטיבל הגדול בעיר. "פתאום אני מרימה את הראש ורואה שביל של אור מהרקטות. דבר ראשון תפסתי את עופרי (בתה) כיסיתי בשתי ידיי את אוזניה, שלא תשמע את הפיצוצים, כי היא נבהלת מהר. מאותו רגע החלה בריחה המונית, היסטריה, צעקות... אתה במקום פתוח, אלפי אנשים מתרוצצים, אין מרחב מוגן. בראש רצו לי סרטים על שני הבנים שלי, איבדתי איתם קשר, מנסה להתקשר ואי-אפשר להוציא שיחות. עצוב לי שזאת מציאות חיינו בשדרות, אבל למרות זאת פה אשאר ולא אזוז מפה, כי זה הבית. אשלח את ילדיי לבית הספר ביום ראשון ("ישראל היום", 27.8)".