גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה ליזמי הנדל"ן דחוף כל כך להנציח את שמם על ראש בניין המגורים שלכם

בדומה לשלטי חוצות, גם הם זועקים אלינו כשאנחנו עומדים בפקקים ● יותר ויותר קבלנים מנציחים את שמם על ראשי המגדלים שאותם בנו, האדריכלים מזועזעים מהוולגריות ונראה שגם הדיירים לא ממש מרוצים מהתופעה, אבל רק מעטים מהם פועלים נגדה ● בחלק מהעיריות מעדיפים להעלים עין וליהנות מאגרת השילוט

אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס
אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס

כשאנחנו תקועים בכביש מספר 2, בפקק הנצחי שמתחיל אחרי נתניה, אבל גם אם אנחנו בנהיגה מהירה באותו כביש, קשה לפספס את שלטי הענק המתנוססים בראשי המבנים שבשכונות המגדלים החדשות שלצדי הדרכים. כך בנתניה, בחדרה, באור עקיבא, בטירת הכרמל ובחיפה. לא מדובר בסתם פרסומות מתחלפות וגם לא בשילוט זמני שיוסר עם תום הבנייה, אלא בשלטים גדולים - ומוארים, שעליהם רשום שם היזם.

אי אפשר להגיד שהשלטים מתכתבים עם האדריכלות של הבניין, וגם לא בטוח שהם עומדים בדרישות החוק לגבי שילוט במרחב הציבורי ותשלום אגרות, שיכול להגיע לאלפי שקלים בשנה. בנוסף, כלל לא ברור אם מדובר בשלטי פרסומת או בשלטי חוצות. ובכל זאת, מדובר בתופעה שתופסת תאוצה ולא ניתן להמשיך להתעלם ממנה.

שלטי הנצחה היו תמיד. כך על בניינים לשימור. למשל, במרכז תל אביב, מופיעים שמות היזם והאדריכל. השלטים עשויים על פי רוב מאבן ומשוקעים בטיח. בבלוקים שהקימה שיכון ובינוי בתחילת שנות ה-70 אפשר לראות שלטים מאריחי קרמיקה, משוקעים בטיח "שפריץ".

שילוט קצת יותר גדול ובוטה, אבל עדיין חלק אינטגרלי מהמבנה, החל להופיע בבנייה הקבלנית של ראשית שנות ה-80. למשל בבניינים של אברהם גינדי בראשון לציון.

בעשור האחרון המבנים למגורים הכפילו את גובהם ושמות היזמים קפצו מקומת הקרקע של החזית הראשית, ממישור חיפוי המבנה, היישר אל גג הבניין.

באר יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אדריכלות
"וולגריזציה כוחנית בלי קשר לאסתטיקה"

"בית IBM בשדרות שאול המלך בתל אביב, שתכנן אברהם יסקי, היה בניין אייקוני ולאורך כל השנים השלט של IBM היה למטה, בלובי", מספר האדריכל ד"ר צבי אלחייני, מייסד הארכיון לאדריכלות ישראלית. "כשהבניין עבר בעלות, פתאום תלו עליו, בצורה וולגרית, אותיות פלסטיק עם מותג הבעלים החדשים. בלי ניסיון להבין את האסתטיקה של הבניין".

אלחייני ממשיך: "זו דוגמה מוקדמת וקיצונית שמבשרת את השינוי בשילוט של הבניינים. השלטים החדשים הם שלטי פרסומת לכל דבר. היזם רוצה שמי שנוסע על כביש החוף ידע ש-’X בנה פה’. זה עניין כוחני מאוד מצד הקבלנים והיזמים. אני חושב על דרי הפנטהאוזים במגדלים האלה, בשכונות השינה, ששילמו ממיטב כספם ויושבים בערב על הגג תחת שלט מואר. זוועה".

אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס

תחרות ואגו
"זה מבזה את האנשים שקנו דירות בבניין"

שרון בנד חברוני, מתכננת ערים ומומחית לשיווק, מאוד מסויגת מהשלטים בראש המגדלים: "יש לזה שני מרכיבים. הראשון, התחדדות של כלים שיווקיים. פתאום זה נהיה מאוד חשוב בשיח הישראלי - מי היא חברת הבנייה. נתגבשה התפיסה שככל שיש יותר נראות לפרויקטים - אז אתה יותר גדול ויציב. כל הדברים שהציבור מחפש לראות.

"היבט אחר זה העניין של אגו. כל אחד צריך להנציח את עצמו. זה הפך למהלך האדרה עצמית. בעיניי זה זילות של המרחב הציבורי. זה מבזה את האנשים שקנו דירות בבניין. הם לא צריכים לגור בבניין שמפאר את מי שבנה אותו".

יש מי שמרוויח
מדוע העיריות מעדיפות להתעלם

אדריכל גיורא בוס, יועץ אדריכל העיר תל אביב-יפו לעיצוב עירוני ושילוט, מסביר שמדובר בתופעה לא חוקית שהולכת ותופסת תאוצה: "חוק הדרכים, מ-1966, לא מאפשר הצבת שלטים בדרכים בינעירוניות. האוריינטציה של החוק הייתה בטיחותית, אבל הוא נועד גם להגן על זכויות הנוף.

נתניה / צילום: איל יצהר, גלובס

"כשיצרו את נתיבי איילון, הבינו שמדובר בקונטקסט אורבני ושזה אבסורדי לא להציב שלטים, ולכן קבעו תיקון שאיפשר לערים שיש להן חזית לנתיבי איילון להציב שלטים בכל מיני צורות. חוקי העזר של ערים רבות, שמשרד הפנים מאשר, לא מאפשרים הצבת שלטים לצד הדרך. מצד שני, עיריות רבות מעלימות עין מהתופעה ונהנות מאגרת שילוט".

איך אתה מסביר את זה שרואים יותר ויותר שלטים בראש הבניינים?

"כל חברה שיכולה לתפוס לעצמה נתח של נראות במרחב הציבורי, מציבה שלט בראש הבניין. מי שמקים בניין רואה את עצמו כמלך, כאדון העולם. לדעתי, אחד הדברים שדחפו את העניין זה שהקבלנים תפסו את הפוטנציאל של הפרסום הזה. הרצון שלהם להנציח את עצמם רק גדל".

בוס מספר שבתל אביב-יפו הסיטואציה לגמרי שונה: "ב-2016, הצלחנו לשכנע את הוועדה המקומית בחומרת התופעה והוספנו סעיף לטופס 4, דבר שאין בשום עיר אחרת, שלא מאפשר לקבל אישור אכלוס ללא הסרת השלט. הצלחנו למגר את התופעה".

לגור מתחת לשם
הדיירים עצמם לא מתלהבים

בכתבה שפורסמה ב-2017 ב"גלובס", סיפרה דיירת בשכונת המשתלה בתל אביב, על השלטים: "אני גרה בשכונה 17 שנה. אכפת לי מסביבת המגורים שלי. בנו בניינים חדשים ופתאום צצו שלטים ענקיים בראשי המגדלים. זה נראה נורא. זה פשוט מפגע - שמונה בניינים שעל כל אחד מהם שלט עצום בגודלו.

"זה מזעזע בעיניי שדיירים צריכים לגור בתוך שלט פרסומת. זו גסות רוח בעיניי, ממש פגיעה במתחם הציבורי. אני רואה את זה כל היום וממש לא רוצה להיות חשופה לזה ושהילדים שלי יהיו חשופים. כל השכונה חשבה כמוני".

במקרה שלה, התלונה לעירייה נשאה פרי ולאחר כחודש וחצי השלטים הוסרו. עם זאת, העובדה שבבניינים המדוברים הורידו את השלטים, לא הפריעה ליזמים השכנים להציב שלטים על בניינים חדשים יותר שבנו בסמוך.

בדרך כלל, תושבים שנכנסים לדירתם החדשה מקפידים לבדוק ולבקר כל תקלה אפשרית שצצה בדירה הפרטית, ולכל היותר במרחב הציבורי שבתוך הבניין עצמו, והם אדישים למדי - ודאי באופן אישי - למפגעים המתנוססים בחוץ.

ראשון לציון / צילום: איל יצהר, גלובס

קשר השתיקה
לא כל היזמים משלמים אגרה

פנייה בעניין למומחי שיווק נדל"ן או ליועצי תקשורת/יחצ"נים, שמייצגים יזמים נענתה בשלילה. לא ברור אם זה קשור לעובדה שאנחנו בסוף חודש אוגוסט וכולם בחופשה, או שליזמים יש אינטרס לא לדבר על הנושא הזה.

כך או כך, בכיר בחברה יזמית/קבלנית גדולה נאות לשוחח על הנושא, בתנאי שפרטיו יישארו חסויים. באופן טבעי, הוא סבור שהשלטים על הבניינים הם עניין חיובי ביותר: "מבחינתי כיזם - השילוט מצוין. זה תורם לי. בטח אם הבניין נראה טוב אחרי 15 שנה. גם הדיירים מרוויחים מהשלט. יזם שיציב שלט על בניין, יקפיד יותר על החומרים והגימור של הבניין. זו החותמת שלו. הנהנה השלישי זו הרשות, שנהנית מכל העולמות. אם היא מאפשרת לי לשים שלט זה מקור הכנסה לא מבוטל לעיר. ברגע שהרשויות יפסיקו לקרוא לזה שלט פרסום, וזה יהפוך לסוג של שלט חוצות, הרשויות ירוויחו מאגרת שילוט בתעריף לא קטן".

אז למה רוב אנשים מתנגדים לשלטים האלה?

"זה עניין של הרגל. היו רגילים שאין. אם אנשים היו מבינים שכל בניין נותן כ-15 אלף שקל לקופת העירייה, הדיבור היה שונה. אם הרשות הייתה טורחת ומגדירה איך ייראו השלטים. אם היו מגדירים חומרים, גרפיקה, איפה יתלו את השלטים, הבעיה הייתה נפתרת".

למה היזמים סירבו להתראיין?

"ראשית, זה נושא כאוב. שנית, יש הרבה יזמים שלא יהיו מוכנים להודות בכך שהרבה מאוד שלטים שתלויים על בניינים - לא משלמים אגרת שילוט. אין חוק עזר שאומר שאפשר לגבות ארנונה על שלטים. אני אומר ששלט על בניין זה כמו שלט חוצות.

"כשאתה נוסע ליד נתניה ורואה את השלטים, כל שלט כזה הגודל שלו זה 2X8 מ’. אתה יודע בכמה כסף זה יכול להסתכם? יזמים לא רוצים להתראיין כי הם חוששים שאיזה ראש עיר יקרא את הכתבה ולא ייתן יותר אישורים לעניין הזה". 

עוד כתבות

אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

פרשנות: בנק ישראל בזבז את התחמושת כדי להיכנס מתחת לאלונקה. האם הורדת הריבית היתה הכרחית?

השפעתם המעשית של הצעדים שעליהם הכריז נגיד בנק ישראל צפויה להיות מוגבלת, אך נראה כי המניע שמאחוריהם הוא החשוב: רצונו של הבנק המרכזי להיתפס כשותף מלא למאמץ המלחמתי מצד אחד, וחשש שניצוצות הביקורת הציבורית כלפי הבנקים והתנהלותם יתלקחו לתבערה גדולה, מצד שני

המשטרה סוגרת את הרחוב הראשי ז'בוטינסקי בכניסה לבני ברק בדרך להטלת סגר על העיר על פי הוראות הממשלה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

הממשלה אישרה את החמרת הסגר מהערב ב-19:00; צו משרד הבריאות אוסר על יציאה מהבית ללא מסכה

ממחר ב-15:00 ועד מחרתיים ב-7:00 לא ניתן יהיה לצאת מן הבית לצורך הצטיידות במזון ● תוקף ההחמרות הוא עד יום שישי ב-6:00 ● צו משרד הבריאות לחבישת מסכות ייכנס לתקוף בראשון בבוקר ● מספר מקרי הקורונה בארץ עומד על 9,006; מספר המתים - 60

השופט שמואל מלמד / צילום: יוסי זמיר

תקלה קיצונית: נאשם נשפט ונגזר דינו - בתיק של נאשם אחר

התקלה התגלתה כשהנאשם ביקש לקבוע מועד לדיון להקראת האישום - וגילה לתדהמתו כי כבר הורשע, ועונשו נגזר ● השופט בתגובה לתלונה: "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי" ● נציב התלונות אורי שהם קבע כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

S&P מעלות: צפויה ירידה חדה בהכנסות המרכזים המסחריים

אחרי זינוקים של 40%-80% שרשמו המניות הבולטות בתחום הנדל"ן המסחרי ב-2019, מתחילת השנה ועד כה קוצץ שוויין של כמה מהן עד ליותר מ-40%

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הכסף בחשבון: 122 אלף מהעסקים שנמצאו זכאים למענק מהמדינה כבר קיבלו אותו

רשות המסים העבירה ביומיים האחרונים כחצי מיליארד שקל לזכאים למענק מהמדינה; המענק הממוצע עומד על כ-4,000 שקל ● אתמול אחה"צ, שלחה רשות המסים הודעות סמס לעשרות אלפי עסקים שזוהו כפוטנציאליים לקבלת המענק וטרם הגישו בקשה

בנייה בגני תקווה / צילום: תמר מצפי, גלובס

לקראת פסח: רשות מקרקעי ישראל יוצאת בסדרת הקלות

בין היתר - תשלומים לספקים וללקוחות ישולמו באופן מיידי, ללא דחיית אשראי ספקים/לקוחות, גם אם נקבע כך במסגרת ההסכם מול הספק או הלקוח; פינוי פולשים מבתי מגורים מאוכלסים לא יבוצע בשלב זה אלא בהתאם להנחיות היועמ"ש

דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת

על רקע המשבר: ערבויות חברות התקשורת הופחתו בעשרות אחוזים

המטרה: פינוי משאבים לטובת השקעה בתשתיות ומתוך הכרה בפגיעה שהחברות צפויות לחוות בשל משבר הקורונה

אמיר מגנר / צילום: יוגב מאיר

CyberMDX גייסה 20 מיליון דולר כדי להגן על מכשירים רפואיים מחוברים

החברה, שהוקמה ב-2017 על ידי אמיר מגנר (מנכ"ל) ומוטי שנייברג, שאינו מחזיק בתפקיד פעיל בחברה כיום, מפתחת פלטפורמת אבטחת סייבר וניהול לוגיסטי של מכשור רפואי

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

יאיר המבורגר / צילום: תמר מצפי

בצל הקורונה: מה חושבים במודי'ס על חברות ביטוח האשראי הפועלות בישראל

בססח - שבבעלות קבוצת הביטוח הראל וחברת יולר הרמס הזרה - נותרה באופק יציב לדירוג A3 שלה, בעוד שאופק הדירוג של כלל ביטוח אשראי השתנה לשלילי בדירוג זהה ● קופאס הבינלאומית, שפועלת עצמאית בישראל, עברה לאופק שלילי בדירוג A2

 

משה כחלון / צילום: רפי קוץ

תדברו על זה בליל הסדר: הגרלה מחודשת ל-418 דירות מחיר למשתכן

אחרי שבהגרלות קודמות של מחיר למשתכן לא היה להן ביקוש, משרד הבינוי והשיכון מוציא להגרלה חוזרת 418 דירות ב-11 ערים

רחבת כיכר טרוקדרו כשברקע מגדל אייפל המפורסם עומדת ריקה מאדם / צילום: hibault Camus, Associated Press

דעה: איך יוצאים ממשבר של פעם במאה?

מגפת הקורונה זה לא משבר רגיל, 2008 זה "משחק ילדים" לעומתו ● משבר כה חמור מצריך גם פתרון שנוקטים פעם ב-500 שנה ● הגיע הזמן שהמיליארדרים יפעלו כמו ב-1907, יכניסו את היד לכיס וירגיעו את השווקים

שלמה קרמר / צילום: בז רטנר, רויטרס

קאטו נטוורקס של שלמה קרמר גייסה 77 מיליון דולר

החברה מפתחת ומספקת תשתית לרשתות תקשורת ארגוניות מאובטחות מבוססות ענן, והיא הוקמה על ידי קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ומייסד חברת האבטחה אימפרבה (Imperva) ואחת הדמויות הבולטות בהייטק הישראלי

חיטוי של בית קולנוע בווהאן בסוף השבוע האחרון / צילום: Aly Song, רויטרס

הסינים יוצאים מהסגר אך מגלים שהם שבויים של החובות שצברו במהלכו

אם הביקוש העולמי למוצרים סיניים לא יעלה בחודשים הבאים, קיצוצי השכר יישארו, ומכירות העסקים הקטנים ימשיכו לרדת, חדלות הפירעון תטפס וההפסדים יחלחלו לבנקים ולחברות ההלוואות

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מכת קורונה: השוכרים בורחים מת"א ומחפשים דירות זולות בפתח תקוה

שוק השכירות מגיב במהירות למשבר הכלכלי ומשנה את מפת הביקושים • מנתוני חברת WeCheck עולה כי השוכרים הצעירים מוותרים על הדירות היקרות של העיר ללא הפסקה ומחפשים תחליפים • במקביל נרשמת ירידה של כ-30% בהיצע הדירות להשכרה בכל הארץ

בורסת דרום קוריאה / צילום: Ahn Young-joon, Associated Press

הראלי נמשך: עליות של עד 3.7% בפתיחה בוול סטריט

מדד הדאקס הגרמני מוביל את העליות באירופה, המשך לעליות החדות אתמול ● עליות חדות במניות אפל, בואינג וטסלה

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

מתחזקות העליות בבורסה: מדד ת"א נפט וגז מזנק ב-10%

מדד ת"א 35 מזנק ביותר מ-3% ● מחזור המסחר מסתכם בכ-2 מיליארד שקל ● החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט מנתרים בהמשך לזינוק אתמול

קובי חזן. / צלם: אורן קאן

זמן להשקיע ? "אני ממליץ למי שנמצא על הגדר לרדת ממנה"

קובי חזן, המנהל את קרן הגידור אמידה, מעריך כי בנקודת הזמן הזו כדאי לחזור להשקיע במניות, "אבל חייבים לעשות את זה בצורה סלקטיבית" ● באיזה מגזרים לדעתו כדאי להתמקד ?

ימי קורונה בארה"ב / צילום: AP Photo, AP

פרשנות: מחיר ההזנחה - הקהילה השחורה היא הנפגעת המרכזית מקורונה בארה"ב

חלקם בין הנדבקים ובין המתים גדול הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה; עוני, היעדר טיפול רפואי, הרגלים לקויים וחוסר אמון בממשלה הם הסיבות העיקריות ● ניו יורק מוסיפה לחכות לחיל ורעדה לשיא המגפה ומכחישה שמועות על קבורה זמנית בגנים ציבוריים

סניף של סופר פארם / צילום: בר אל, גלובס

אפקט הקורונה: סופר-פארם סוגרת זמנית 9 סניפים

זאת על רקע ירידה משמעותית בפעילות באותם סניפים, כשבחברה העדיפו לנייד את כוח-האדם לטובת חנויות עמוסות ופעילות האונליין ● גם היצע המוצרים בסניפים ישתנה, לאור ירידה בביקוש למוצרי קוסמטיקה ולייף סטייל ועלייה בביקוש למוצרי הפעלות לילדים