גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

למה ליזמי הנדל"ן דחוף כל כך להנציח את שמם על ראש בניין המגורים שלכם

בדומה לשלטי חוצות, גם הם זועקים אלינו כשאנחנו עומדים בפקקים ● יותר ויותר קבלנים מנציחים את שמם על ראשי המגדלים שאותם בנו, האדריכלים מזועזעים מהוולגריות ונראה שגם הדיירים לא ממש מרוצים מהתופעה, אבל רק מעטים מהם פועלים נגדה ● בחלק מהעיריות מעדיפים להעלים עין וליהנות מאגרת השילוט

אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס
אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס

כשאנחנו תקועים בכביש מספר 2, בפקק הנצחי שמתחיל אחרי נתניה, אבל גם אם אנחנו בנהיגה מהירה באותו כביש, קשה לפספס את שלטי הענק המתנוססים בראשי המבנים שבשכונות המגדלים החדשות שלצדי הדרכים. כך בנתניה, בחדרה, באור עקיבא, בטירת הכרמל ובחיפה. לא מדובר בסתם פרסומות מתחלפות וגם לא בשילוט זמני שיוסר עם תום הבנייה, אלא בשלטים גדולים - ומוארים, שעליהם רשום שם היזם.

אי אפשר להגיד שהשלטים מתכתבים עם האדריכלות של הבניין, וגם לא בטוח שהם עומדים בדרישות החוק לגבי שילוט במרחב הציבורי ותשלום אגרות, שיכול להגיע לאלפי שקלים בשנה. בנוסף, כלל לא ברור אם מדובר בשלטי פרסומת או בשלטי חוצות. ובכל זאת, מדובר בתופעה שתופסת תאוצה ולא ניתן להמשיך להתעלם ממנה.

שלטי הנצחה היו תמיד. כך על בניינים לשימור. למשל, במרכז תל אביב, מופיעים שמות היזם והאדריכל. השלטים עשויים על פי רוב מאבן ומשוקעים בטיח. בבלוקים שהקימה שיכון ובינוי בתחילת שנות ה-70 אפשר לראות שלטים מאריחי קרמיקה, משוקעים בטיח "שפריץ".

שילוט קצת יותר גדול ובוטה, אבל עדיין חלק אינטגרלי מהמבנה, החל להופיע בבנייה הקבלנית של ראשית שנות ה-80. למשל בבניינים של אברהם גינדי בראשון לציון.

בעשור האחרון המבנים למגורים הכפילו את גובהם ושמות היזמים קפצו מקומת הקרקע של החזית הראשית, ממישור חיפוי המבנה, היישר אל גג הבניין.

באר יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אדריכלות
"וולגריזציה כוחנית בלי קשר לאסתטיקה"

"בית IBM בשדרות שאול המלך בתל אביב, שתכנן אברהם יסקי, היה בניין אייקוני ולאורך כל השנים השלט של IBM היה למטה, בלובי", מספר האדריכל ד"ר צבי אלחייני, מייסד הארכיון לאדריכלות ישראלית. "כשהבניין עבר בעלות, פתאום תלו עליו, בצורה וולגרית, אותיות פלסטיק עם מותג הבעלים החדשים. בלי ניסיון להבין את האסתטיקה של הבניין".

אלחייני ממשיך: "זו דוגמה מוקדמת וקיצונית שמבשרת את השינוי בשילוט של הבניינים. השלטים החדשים הם שלטי פרסומת לכל דבר. היזם רוצה שמי שנוסע על כביש החוף ידע ש-’X בנה פה’. זה עניין כוחני מאוד מצד הקבלנים והיזמים. אני חושב על דרי הפנטהאוזים במגדלים האלה, בשכונות השינה, ששילמו ממיטב כספם ויושבים בערב על הגג תחת שלט מואר. זוועה".

אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס

תחרות ואגו
"זה מבזה את האנשים שקנו דירות בבניין"

שרון בנד חברוני, מתכננת ערים ומומחית לשיווק, מאוד מסויגת מהשלטים בראש המגדלים: "יש לזה שני מרכיבים. הראשון, התחדדות של כלים שיווקיים. פתאום זה נהיה מאוד חשוב בשיח הישראלי - מי היא חברת הבנייה. נתגבשה התפיסה שככל שיש יותר נראות לפרויקטים - אז אתה יותר גדול ויציב. כל הדברים שהציבור מחפש לראות.

"היבט אחר זה העניין של אגו. כל אחד צריך להנציח את עצמו. זה הפך למהלך האדרה עצמית. בעיניי זה זילות של המרחב הציבורי. זה מבזה את האנשים שקנו דירות בבניין. הם לא צריכים לגור בבניין שמפאר את מי שבנה אותו".

יש מי שמרוויח
מדוע העיריות מעדיפות להתעלם

אדריכל גיורא בוס, יועץ אדריכל העיר תל אביב-יפו לעיצוב עירוני ושילוט, מסביר שמדובר בתופעה לא חוקית שהולכת ותופסת תאוצה: "חוק הדרכים, מ-1966, לא מאפשר הצבת שלטים בדרכים בינעירוניות. האוריינטציה של החוק הייתה בטיחותית, אבל הוא נועד גם להגן על זכויות הנוף.

נתניה / צילום: איל יצהר, גלובס

"כשיצרו את נתיבי איילון, הבינו שמדובר בקונטקסט אורבני ושזה אבסורדי לא להציב שלטים, ולכן קבעו תיקון שאיפשר לערים שיש להן חזית לנתיבי איילון להציב שלטים בכל מיני צורות. חוקי העזר של ערים רבות, שמשרד הפנים מאשר, לא מאפשרים הצבת שלטים לצד הדרך. מצד שני, עיריות רבות מעלימות עין מהתופעה ונהנות מאגרת שילוט".

איך אתה מסביר את זה שרואים יותר ויותר שלטים בראש הבניינים?

"כל חברה שיכולה לתפוס לעצמה נתח של נראות במרחב הציבורי, מציבה שלט בראש הבניין. מי שמקים בניין רואה את עצמו כמלך, כאדון העולם. לדעתי, אחד הדברים שדחפו את העניין זה שהקבלנים תפסו את הפוטנציאל של הפרסום הזה. הרצון שלהם להנציח את עצמם רק גדל".

בוס מספר שבתל אביב-יפו הסיטואציה לגמרי שונה: "ב-2016, הצלחנו לשכנע את הוועדה המקומית בחומרת התופעה והוספנו סעיף לטופס 4, דבר שאין בשום עיר אחרת, שלא מאפשר לקבל אישור אכלוס ללא הסרת השלט. הצלחנו למגר את התופעה".

לגור מתחת לשם
הדיירים עצמם לא מתלהבים

בכתבה שפורסמה ב-2017 ב"גלובס", סיפרה דיירת בשכונת המשתלה בתל אביב, על השלטים: "אני גרה בשכונה 17 שנה. אכפת לי מסביבת המגורים שלי. בנו בניינים חדשים ופתאום צצו שלטים ענקיים בראשי המגדלים. זה נראה נורא. זה פשוט מפגע - שמונה בניינים שעל כל אחד מהם שלט עצום בגודלו.

"זה מזעזע בעיניי שדיירים צריכים לגור בתוך שלט פרסומת. זו גסות רוח בעיניי, ממש פגיעה במתחם הציבורי. אני רואה את זה כל היום וממש לא רוצה להיות חשופה לזה ושהילדים שלי יהיו חשופים. כל השכונה חשבה כמוני".

במקרה שלה, התלונה לעירייה נשאה פרי ולאחר כחודש וחצי השלטים הוסרו. עם זאת, העובדה שבבניינים המדוברים הורידו את השלטים, לא הפריעה ליזמים השכנים להציב שלטים על בניינים חדשים יותר שבנו בסמוך.

בדרך כלל, תושבים שנכנסים לדירתם החדשה מקפידים לבדוק ולבקר כל תקלה אפשרית שצצה בדירה הפרטית, ולכל היותר במרחב הציבורי שבתוך הבניין עצמו, והם אדישים למדי - ודאי באופן אישי - למפגעים המתנוססים בחוץ.

ראשון לציון / צילום: איל יצהר, גלובס

קשר השתיקה
לא כל היזמים משלמים אגרה

פנייה בעניין למומחי שיווק נדל"ן או ליועצי תקשורת/יחצ"נים, שמייצגים יזמים נענתה בשלילה. לא ברור אם זה קשור לעובדה שאנחנו בסוף חודש אוגוסט וכולם בחופשה, או שליזמים יש אינטרס לא לדבר על הנושא הזה.

כך או כך, בכיר בחברה יזמית/קבלנית גדולה נאות לשוחח על הנושא, בתנאי שפרטיו יישארו חסויים. באופן טבעי, הוא סבור שהשלטים על הבניינים הם עניין חיובי ביותר: "מבחינתי כיזם - השילוט מצוין. זה תורם לי. בטח אם הבניין נראה טוב אחרי 15 שנה. גם הדיירים מרוויחים מהשלט. יזם שיציב שלט על בניין, יקפיד יותר על החומרים והגימור של הבניין. זו החותמת שלו. הנהנה השלישי זו הרשות, שנהנית מכל העולמות. אם היא מאפשרת לי לשים שלט זה מקור הכנסה לא מבוטל לעיר. ברגע שהרשויות יפסיקו לקרוא לזה שלט פרסום, וזה יהפוך לסוג של שלט חוצות, הרשויות ירוויחו מאגרת שילוט בתעריף לא קטן".

אז למה רוב אנשים מתנגדים לשלטים האלה?

"זה עניין של הרגל. היו רגילים שאין. אם אנשים היו מבינים שכל בניין נותן כ-15 אלף שקל לקופת העירייה, הדיבור היה שונה. אם הרשות הייתה טורחת ומגדירה איך ייראו השלטים. אם היו מגדירים חומרים, גרפיקה, איפה יתלו את השלטים, הבעיה הייתה נפתרת".

למה היזמים סירבו להתראיין?

"ראשית, זה נושא כאוב. שנית, יש הרבה יזמים שלא יהיו מוכנים להודות בכך שהרבה מאוד שלטים שתלויים על בניינים - לא משלמים אגרת שילוט. אין חוק עזר שאומר שאפשר לגבות ארנונה על שלטים. אני אומר ששלט על בניין זה כמו שלט חוצות.

"כשאתה נוסע ליד נתניה ורואה את השלטים, כל שלט כזה הגודל שלו זה 2X8 מ’. אתה יודע בכמה כסף זה יכול להסתכם? יזמים לא רוצים להתראיין כי הם חוששים שאיזה ראש עיר יקרא את הכתבה ולא ייתן יותר אישורים לעניין הזה". 

עוד כתבות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

אילן רביב, מנכ''ל מיטב. ''כוח אדם מעולה בכל הדרגים'' / צילום: רועי מזרחי

מיטב: פעילות הגמל והפנסיה וקרנות הנאמנות חיפו על החולשה בפעילות הטרייד

בית ההשקעות הגדול בישראל נהנה מהמשך צמיחה בהכנסות וברווחים, בצל הקפיצה המתמשכת בהיקף הנכסים המנוהלים תחתיו ● מנגד, פעילות הטרייד של מיטב, שצמחה בשנים האחרונות, הציגה ירידה של 8% בהכנסות, בעיקר של עיתוי החגים

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

העיר ריאד, בירת ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שמוציאה הון על ביטחון - ועכשיו מתחננת לנשק

כותרות העיתונים בעולם: מסע הרכש הבהול של סעודיה מול החות'ים, האולטימטום העיראקי לפירוק המיליציות וגניבת הנפט, ומלחמת ההתשה היקרה בין ארה"ב לאיראן עלולה להימשך עוד חודשים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזה בנק דיווח על הרווח הרבעוני הגדול ביותר מעולם?

מליסרון הגישה עתירה נגד עיריית פתח תקווה. מה היא דורשת? ● הכלכלה הישראלית צפויה לרשום הישג משמעותי בסוף השנה. מהו? ● וגם: מה הסיבה שעומדת מאחורי גל הפיטורים במשק? ● בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

דוחות ג'נריישן: הרווח הוכפל פי יותר משלושה, הדיבידנד עלה

הזינוק ברווח מגיע בעיקר בשל עלייה בשווי של חברת התחבורה הציבורית מטרופולין, בעקבות הסדרה ענפית מול משרד התחבורה ● גם ההכנסות הוכפלו פי יותר משניים לעומת הרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 202 מיליון שקל

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Vernon Yuen/Nexpher Images

דיווח: אינטל יוצאת לסבב פיטורים נוסף ברחבי העולם

לפי דיווח בביזנס אינסיידר, אינטל פתחה בסבב פיטורים נוסף, הפעם בחטיבת מערכות המידע שלה ברחבי העולם ● החברה לא מסרה כמה עובדים יפוטרו, אך מתחילת השנה הצטמצם כוח-האדם הגלובלי שלה בכ-4,000 עובדים ● הפיטורים הם חלק מתוכנית ההתייעלות שמוביל המנכ"ל ליפ-בו טאן ● בשלב הנוכחי טרם נמסר כמה עובדים בישראל יושפעו מהסבב הנוכחי

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

הצפת ערך גדולה לאר.פי אופטיקל: אלביט תשקיע 80 מיליון דולר בחברה־הבת

יצרנית המכ"מים ראדומטיקס, שבבעלותה המלא של אר. פי. אופטיקל צפויה לקבל הזמנות גדולות מאלביט בתמורה להקצאה של עד 40% ממניותיה ● זאת, שנה וחצי בלבד לאחר שאר.פי אופטיקל רכשה את הפעילות תמורת 30 מיליון שקל בלבד

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ד''ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי / צילום: באדיבות טבע

פרישה מפתיעה: המנהל הרפואי של טבע קיבל הצעה אחרת ועוזב באופן מיידי

ד"ר אריק יוז כיהן בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ורק בשבוע שעבר הציג את ההתקדמות של טבע בתחום המו"פ במסגרת כנס בניו יורק ● המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס: "יוז משאיר את טבע בעמדה חזקה לקראת הפרק הבא"

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

2,800 איש הפכו הלילה למיליונרים. בדולרים

לפי הערכה שפורסמה ברויטרס, אלפי עובדים בהווה ובעבר של אנתרופיק שהונפקה הלילה מחזיקים בתגמול מנייתי שכבר הבשיל ושווה לפחות מיליון דולר לאדם לפני מס ● בחברה הציעו בעבר מניות גם למועמדים לתפקידים אדמיניסטרטיביים ● כמה מההון הזה אפשר לממש כבר ביום המסחר הראשון?

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן נגד דירקטוריון אנבידיה: "התנהלות מזעזעת"

משקיע-העל מחריף את הטון נגד דירקטוריון אנבידיה שמיהר לשלול את חזרתו של ג'נסן הואנג לתפקיד המנכ"ל, עוד לפני שהבדיקה בעניינו הסתיימה ● אקמן גם משרטט את הדרך שלדעתו יכולה לאפשר את חזרתו של המנכ"ל היוצא

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

שרידי בתים בכפר עזה / צילום: Shutterstock

בג"ץ דן בעתירת משפחות להותרת שכונת "דור צעיר" בכפר עזה כאתר הנצחה

בג"ץ דן בעתירת משפחות נרצחי כפר עזה למנוע את הריסת שכונת "דור צעיר" ● העותרים מבקשים להותיר את זירת הטבח על כנה ולהכיר בה כאתר מורשת והנצחה לאומי לדורות הבאים

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"