גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

למה ליזמי הנדל"ן דחוף כל כך להנציח את שמם על ראש בניין המגורים שלכם

בדומה לשלטי חוצות, גם הם זועקים אלינו כשאנחנו עומדים בפקקים ● יותר ויותר קבלנים מנציחים את שמם על ראשי המגדלים שאותם בנו, האדריכלים מזועזעים מהוולגריות ונראה שגם הדיירים לא ממש מרוצים מהתופעה, אבל רק מעטים מהם פועלים נגדה ● בחלק מהעיריות מעדיפים להעלים עין וליהנות מאגרת השילוט

אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס
אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס

כשאנחנו תקועים בכביש מספר 2, בפקק הנצחי שמתחיל אחרי נתניה, אבל גם אם אנחנו בנהיגה מהירה באותו כביש, קשה לפספס את שלטי הענק המתנוססים בראשי המבנים שבשכונות המגדלים החדשות שלצדי הדרכים. כך בנתניה, בחדרה, באור עקיבא, בטירת הכרמל ובחיפה. לא מדובר בסתם פרסומות מתחלפות וגם לא בשילוט זמני שיוסר עם תום הבנייה, אלא בשלטים גדולים - ומוארים, שעליהם רשום שם היזם.

אי אפשר להגיד שהשלטים מתכתבים עם האדריכלות של הבניין, וגם לא בטוח שהם עומדים בדרישות החוק לגבי שילוט במרחב הציבורי ותשלום אגרות, שיכול להגיע לאלפי שקלים בשנה. בנוסף, כלל לא ברור אם מדובר בשלטי פרסומת או בשלטי חוצות. ובכל זאת, מדובר בתופעה שתופסת תאוצה ולא ניתן להמשיך להתעלם ממנה.

שלטי הנצחה היו תמיד. כך על בניינים לשימור. למשל, במרכז תל אביב, מופיעים שמות היזם והאדריכל. השלטים עשויים על פי רוב מאבן ומשוקעים בטיח. בבלוקים שהקימה שיכון ובינוי בתחילת שנות ה-70 אפשר לראות שלטים מאריחי קרמיקה, משוקעים בטיח "שפריץ".

שילוט קצת יותר גדול ובוטה, אבל עדיין חלק אינטגרלי מהמבנה, החל להופיע בבנייה הקבלנית של ראשית שנות ה-80. למשל בבניינים של אברהם גינדי בראשון לציון.

בעשור האחרון המבנים למגורים הכפילו את גובהם ושמות היזמים קפצו מקומת הקרקע של החזית הראשית, ממישור חיפוי המבנה, היישר אל גג הבניין.

באר יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אדריכלות
"וולגריזציה כוחנית בלי קשר לאסתטיקה"

"בית IBM בשדרות שאול המלך בתל אביב, שתכנן אברהם יסקי, היה בניין אייקוני ולאורך כל השנים השלט של IBM היה למטה, בלובי", מספר האדריכל ד"ר צבי אלחייני, מייסד הארכיון לאדריכלות ישראלית. "כשהבניין עבר בעלות, פתאום תלו עליו, בצורה וולגרית, אותיות פלסטיק עם מותג הבעלים החדשים. בלי ניסיון להבין את האסתטיקה של הבניין".

אלחייני ממשיך: "זו דוגמה מוקדמת וקיצונית שמבשרת את השינוי בשילוט של הבניינים. השלטים החדשים הם שלטי פרסומת לכל דבר. היזם רוצה שמי שנוסע על כביש החוף ידע ש-’X בנה פה’. זה עניין כוחני מאוד מצד הקבלנים והיזמים. אני חושב על דרי הפנטהאוזים במגדלים האלה, בשכונות השינה, ששילמו ממיטב כספם ויושבים בערב על הגג תחת שלט מואר. זוועה".

אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס

תחרות ואגו
"זה מבזה את האנשים שקנו דירות בבניין"

שרון בנד חברוני, מתכננת ערים ומומחית לשיווק, מאוד מסויגת מהשלטים בראש המגדלים: "יש לזה שני מרכיבים. הראשון, התחדדות של כלים שיווקיים. פתאום זה נהיה מאוד חשוב בשיח הישראלי - מי היא חברת הבנייה. נתגבשה התפיסה שככל שיש יותר נראות לפרויקטים - אז אתה יותר גדול ויציב. כל הדברים שהציבור מחפש לראות.

"היבט אחר זה העניין של אגו. כל אחד צריך להנציח את עצמו. זה הפך למהלך האדרה עצמית. בעיניי זה זילות של המרחב הציבורי. זה מבזה את האנשים שקנו דירות בבניין. הם לא צריכים לגור בבניין שמפאר את מי שבנה אותו".

יש מי שמרוויח
מדוע העיריות מעדיפות להתעלם

אדריכל גיורא בוס, יועץ אדריכל העיר תל אביב-יפו לעיצוב עירוני ושילוט, מסביר שמדובר בתופעה לא חוקית שהולכת ותופסת תאוצה: "חוק הדרכים, מ-1966, לא מאפשר הצבת שלטים בדרכים בינעירוניות. האוריינטציה של החוק הייתה בטיחותית, אבל הוא נועד גם להגן על זכויות הנוף.

נתניה / צילום: איל יצהר, גלובס

"כשיצרו את נתיבי איילון, הבינו שמדובר בקונטקסט אורבני ושזה אבסורדי לא להציב שלטים, ולכן קבעו תיקון שאיפשר לערים שיש להן חזית לנתיבי איילון להציב שלטים בכל מיני צורות. חוקי העזר של ערים רבות, שמשרד הפנים מאשר, לא מאפשרים הצבת שלטים לצד הדרך. מצד שני, עיריות רבות מעלימות עין מהתופעה ונהנות מאגרת שילוט".

איך אתה מסביר את זה שרואים יותר ויותר שלטים בראש הבניינים?

"כל חברה שיכולה לתפוס לעצמה נתח של נראות במרחב הציבורי, מציבה שלט בראש הבניין. מי שמקים בניין רואה את עצמו כמלך, כאדון העולם. לדעתי, אחד הדברים שדחפו את העניין זה שהקבלנים תפסו את הפוטנציאל של הפרסום הזה. הרצון שלהם להנציח את עצמם רק גדל".

בוס מספר שבתל אביב-יפו הסיטואציה לגמרי שונה: "ב-2016, הצלחנו לשכנע את הוועדה המקומית בחומרת התופעה והוספנו סעיף לטופס 4, דבר שאין בשום עיר אחרת, שלא מאפשר לקבל אישור אכלוס ללא הסרת השלט. הצלחנו למגר את התופעה".

לגור מתחת לשם
הדיירים עצמם לא מתלהבים

בכתבה שפורסמה ב-2017 ב"גלובס", סיפרה דיירת בשכונת המשתלה בתל אביב, על השלטים: "אני גרה בשכונה 17 שנה. אכפת לי מסביבת המגורים שלי. בנו בניינים חדשים ופתאום צצו שלטים ענקיים בראשי המגדלים. זה נראה נורא. זה פשוט מפגע - שמונה בניינים שעל כל אחד מהם שלט עצום בגודלו.

"זה מזעזע בעיניי שדיירים צריכים לגור בתוך שלט פרסומת. זו גסות רוח בעיניי, ממש פגיעה במתחם הציבורי. אני רואה את זה כל היום וממש לא רוצה להיות חשופה לזה ושהילדים שלי יהיו חשופים. כל השכונה חשבה כמוני".

במקרה שלה, התלונה לעירייה נשאה פרי ולאחר כחודש וחצי השלטים הוסרו. עם זאת, העובדה שבבניינים המדוברים הורידו את השלטים, לא הפריעה ליזמים השכנים להציב שלטים על בניינים חדשים יותר שבנו בסמוך.

בדרך כלל, תושבים שנכנסים לדירתם החדשה מקפידים לבדוק ולבקר כל תקלה אפשרית שצצה בדירה הפרטית, ולכל היותר במרחב הציבורי שבתוך הבניין עצמו, והם אדישים למדי - ודאי באופן אישי - למפגעים המתנוססים בחוץ.

ראשון לציון / צילום: איל יצהר, גלובס

קשר השתיקה
לא כל היזמים משלמים אגרה

פנייה בעניין למומחי שיווק נדל"ן או ליועצי תקשורת/יחצ"נים, שמייצגים יזמים נענתה בשלילה. לא ברור אם זה קשור לעובדה שאנחנו בסוף חודש אוגוסט וכולם בחופשה, או שליזמים יש אינטרס לא לדבר על הנושא הזה.

כך או כך, בכיר בחברה יזמית/קבלנית גדולה נאות לשוחח על הנושא, בתנאי שפרטיו יישארו חסויים. באופן טבעי, הוא סבור שהשלטים על הבניינים הם עניין חיובי ביותר: "מבחינתי כיזם - השילוט מצוין. זה תורם לי. בטח אם הבניין נראה טוב אחרי 15 שנה. גם הדיירים מרוויחים מהשלט. יזם שיציב שלט על בניין, יקפיד יותר על החומרים והגימור של הבניין. זו החותמת שלו. הנהנה השלישי זו הרשות, שנהנית מכל העולמות. אם היא מאפשרת לי לשים שלט זה מקור הכנסה לא מבוטל לעיר. ברגע שהרשויות יפסיקו לקרוא לזה שלט פרסום, וזה יהפוך לסוג של שלט חוצות, הרשויות ירוויחו מאגרת שילוט בתעריף לא קטן".

אז למה רוב אנשים מתנגדים לשלטים האלה?

"זה עניין של הרגל. היו רגילים שאין. אם אנשים היו מבינים שכל בניין נותן כ-15 אלף שקל לקופת העירייה, הדיבור היה שונה. אם הרשות הייתה טורחת ומגדירה איך ייראו השלטים. אם היו מגדירים חומרים, גרפיקה, איפה יתלו את השלטים, הבעיה הייתה נפתרת".

למה היזמים סירבו להתראיין?

"ראשית, זה נושא כאוב. שנית, יש הרבה יזמים שלא יהיו מוכנים להודות בכך שהרבה מאוד שלטים שתלויים על בניינים - לא משלמים אגרת שילוט. אין חוק עזר שאומר שאפשר לגבות ארנונה על שלטים. אני אומר ששלט על בניין זה כמו שלט חוצות.

"כשאתה נוסע ליד נתניה ורואה את השלטים, כל שלט כזה הגודל שלו זה 2X8 מ’. אתה יודע בכמה כסף זה יכול להסתכם? יזמים לא רוצים להתראיין כי הם חוששים שאיזה ראש עיר יקרא את הכתבה ולא ייתן יותר אישורים לעניין הזה". 

עוד כתבות

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

שיבן רמג'י, מנכ''ל סלברייט; סקוט ראסל, מנכ''ל נייס; עומר כילף. מנכ''ל ומייסד אינוויז / צילומים: NiCE, סלברייט, יח''צ

גל של פיטורים במשק: בתוך חודש הודיעו עשרות חברות ישראליות על קיצוצים

תוך שישה שבועות פוטרו כבר קרוב ל־2,000 עובדים בחברות הייטק ובחברות בורסאיות וזה כנראה לא הסוף ● חלק מהמהלכים מיוחסים לכניסת הבינה המלאכותית וחלק בגלל רצון להתייעלות ● המגמה שלילית גם ביחס המשרות הפנויות למספר מחפשי העבודה בהייטק ובקרב אקדמאים ומנהלים, המצב הולך ומחריף

משה בר סימן טוב / צילום: לע''מ

משה בר סימן טוב בשיחת פרישה: "הדבר שלא הספקנו לטפל בו הוא הרשתות החברתיות והמסכים"

משה בר סימן טוב מסכם קדנציה רצופת משברים ומזהיר כי מערכת הבריאות חייבת להיערך לעתיד של חירום מתמשך ● כמו כן, הוא מציין כי יש להתמודד עם השמנת ילדים, עישון והשפעת הרשתות החברתיות, ולהגדיל את ההשקעה הציבורית כדי למנוע העמקת פערים בשירותי הבריאות

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

הסוכן של Muse, הדמות של Grok bot ו-DOTS / צילומים: Shutterstock

היום שבו סוכני AI יעשו את הקניות עבורנו כבר כאן. את מי זה מדאיג?

ענקיות הטק השיקו בחודשים האחרונים סוכני בינה מלאכותית שמתמחים בקניות, ובארה"ב כבר מדובר בפעילות שצוברת תאוצה - אבל דווקא גופים כמו איביי ואמזון מנסים לבלום אותה ● מה מפחיד אותם, מתי זה ישתנה, וכיצד זה ישפיע על מבצעי נובמבר ודצמבר?

בצלאל מכליס, מנכ''ל ונשיא החברה / צילום: אסף שילה ישראל סאן

"נקבל עשרות מיליוני דולרים": הבשורה שחשף מנכ"ל אלביט

החברה הביטחונית הציגה עלייה דו־ספרתית בהכנסות וברווח הנקי ברבעון השלישי, וצבר ההזמנות טיפס לשיא של 33 מיליארד דולר ● המנכ"ל בצלאל מכליס חשף כי נחתם הסכם מול משרד הביטחון לפיצוי של עשרות מיליוני דולרים בגין עיכוב תשלומים מתחילת המלחמה ● "מגדילים את קיבולת הייצור ומטמיעים שימוש בבינה מלאכותית בכל רחבי הארגון כדי לקדם פרודוקטיביות"

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

תסכול בוושינגטון ובביירות מכישלון הפיילוט בלבנון - והמגעים ליום שאחרי יוניפי"ל

תושבי הצפון עודכנו כי בשעות הקרובות יפתח צה"ל בגל תקיפות בלבנון ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ● עדכונים שוטפים

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

תומר אליהו / צילום: פרטי

אבא שלו איבד 4 מיליון שקל. הוא נחוש שזה לא יקרה לו

תומר אליהו נחשף למשבר כלכלי בגיל 3, שחידד אצלו תובנה לגבי החשיבות של ידע פיננסי ● הוא מקדיש לכך את כל מרצו, עם חברה לחינוך פיננסי למשפחות וספר על השקעות ● את תשואת התיק שלו הוא לא חושף, כי לא כך מודדים הצלחה לדעתו ● המשקיעים החדשים

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

בארקיע הכריעו: רונן אלעד רוכש את השליטה בחברה

החתימה על העסקה הושלמה הערב, לאחר שעובדי ארקיע, שהתנגדו לרכישת החברה ע"י קבוצת דהרי-אדיב-לרנר, הודיעו כי הם תומכים בעסקה ● עפ"י החלטת הדירקטוריון, אלעד יחזיק כעת ב-82% ממניות החברה, העובדים יחזיקו ב-15% לעומת 22% כיום, וקבוצת נקש תישאר עם 3% ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

אילוסטרציה: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות חדות, בהובלת אנבידיה ומניות השבבים

הנאסד"ק נפל בכ-2.5%, ה-S&P 500 נסוג בקרוב ל-2% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD איבדו גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט ירדו ● הדולר התחזק בעולם לשיא מאז אפריל 2025, הזהב ירד מתחת ל-3,900 דולר ● יו"ר הפד קווין וורש: "הבינה המלאכותית יכולה גם לאכזב"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בתל אביב עבר לעליות; מקס סטוק ואלביט מזנקות אחרי הדוחות

סקטור הנפט והגז והמניות הביטחוניות מובילים את העליות, בעוד מדד הביומד מכביד ● דנאל בולטת בירוק לאחר שדיווחה על עסקת ענק לרכישת חברות סיעוד ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחברות ה-IT חילן ומטריקס ● הדולר בשיא של כשנה מול השקל ● וגם: למרות התנודתיות - ענק ההשקעות שממליץ להיות במקסימום חשיפה למניות

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

בניין עיריית תל אביב־יפו / צילום: Shutterstock

יזם נדל"ן מוכר נחקר בפעם השנייה בפרשת השחיתות בעזרה ובצרון

מדובר ביזם נדל"ן בעלי חברת נדל"ן מהגדולות בארץ; יחד אתו עוכבו לחקירה שני חשודים נוספים ● החקירה הגלויה בפרשה החלה ביוני 2025, ובמסגרה נחקר חשד כי הועבר שוחד בהיקף של 10 מיליון שקל מקבלנים ומבעלי עניין לד"ר אלי גינזברג, מנכ"ל עזרה ובצרון, שקידם אינטרסים שלהם בפרויקטי בנייה ברחבי ת"א

אפליקציית גלובס המחודשת

גלובס מתחדש: מתיחת פנים באפליקציה, חוויית קריאה משופרת ומהדורה יומית מיוחדת

אפליקציית גלובס עוברת מתיחת פנים עם עיצוב עדכני, ניווט פשוט יותר וגישה נוחה לחדשות ולמידע פיננסי ● בין החידושים: "הסלסלה", אזור תוכן חדש שיציע מדי יום חמישה סיפורים שנבחרו על ידי עורכי גלובס

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

"הזדמנות מדהימה": האם דווקא עכשיו כדאי לקנות את מניית אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

חריש / צילום: שלומי יוסף

הפרצה שמאפשרת לקנות דירה בחיפה בהנחה של יותר מ־50%

עיכוב של שנים בפרויקטי "מחיר למשתכן" יצר בחיפה הנחה של יותר מ-1.3 מיליון שקל במחיר הדירות המוגרלות ● בחריש, במסגרת מחיר מטרה, הדירות הגדולות מוצעות החל מ–1.6 מיליון שקל