גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

למה ליזמי הנדל"ן דחוף כל כך להנציח את שמם על ראש בניין המגורים שלכם

בדומה לשלטי חוצות, גם הם זועקים אלינו כשאנחנו עומדים בפקקים ● יותר ויותר קבלנים מנציחים את שמם על ראשי המגדלים שאותם בנו, האדריכלים מזועזעים מהוולגריות ונראה שגם הדיירים לא ממש מרוצים מהתופעה, אבל רק מעטים מהם פועלים נגדה ● בחלק מהעיריות מעדיפים להעלים עין וליהנות מאגרת השילוט

אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס
אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס

כשאנחנו תקועים בכביש מספר 2, בפקק הנצחי שמתחיל אחרי נתניה, אבל גם אם אנחנו בנהיגה מהירה באותו כביש, קשה לפספס את שלטי הענק המתנוססים בראשי המבנים שבשכונות המגדלים החדשות שלצדי הדרכים. כך בנתניה, בחדרה, באור עקיבא, בטירת הכרמל ובחיפה. לא מדובר בסתם פרסומות מתחלפות וגם לא בשילוט זמני שיוסר עם תום הבנייה, אלא בשלטים גדולים - ומוארים, שעליהם רשום שם היזם.

אי אפשר להגיד שהשלטים מתכתבים עם האדריכלות של הבניין, וגם לא בטוח שהם עומדים בדרישות החוק לגבי שילוט במרחב הציבורי ותשלום אגרות, שיכול להגיע לאלפי שקלים בשנה. בנוסף, כלל לא ברור אם מדובר בשלטי פרסומת או בשלטי חוצות. ובכל זאת, מדובר בתופעה שתופסת תאוצה ולא ניתן להמשיך להתעלם ממנה.

שלטי הנצחה היו תמיד. כך על בניינים לשימור. למשל, במרכז תל אביב, מופיעים שמות היזם והאדריכל. השלטים עשויים על פי רוב מאבן ומשוקעים בטיח. בבלוקים שהקימה שיכון ובינוי בתחילת שנות ה-70 אפשר לראות שלטים מאריחי קרמיקה, משוקעים בטיח "שפריץ".

שילוט קצת יותר גדול ובוטה, אבל עדיין חלק אינטגרלי מהמבנה, החל להופיע בבנייה הקבלנית של ראשית שנות ה-80. למשל בבניינים של אברהם גינדי בראשון לציון.

בעשור האחרון המבנים למגורים הכפילו את גובהם ושמות היזמים קפצו מקומת הקרקע של החזית הראשית, ממישור חיפוי המבנה, היישר אל גג הבניין.

באר יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אדריכלות
"וולגריזציה כוחנית בלי קשר לאסתטיקה"

"בית IBM בשדרות שאול המלך בתל אביב, שתכנן אברהם יסקי, היה בניין אייקוני ולאורך כל השנים השלט של IBM היה למטה, בלובי", מספר האדריכל ד"ר צבי אלחייני, מייסד הארכיון לאדריכלות ישראלית. "כשהבניין עבר בעלות, פתאום תלו עליו, בצורה וולגרית, אותיות פלסטיק עם מותג הבעלים החדשים. בלי ניסיון להבין את האסתטיקה של הבניין".

אלחייני ממשיך: "זו דוגמה מוקדמת וקיצונית שמבשרת את השינוי בשילוט של הבניינים. השלטים החדשים הם שלטי פרסומת לכל דבר. היזם רוצה שמי שנוסע על כביש החוף ידע ש-’X בנה פה’. זה עניין כוחני מאוד מצד הקבלנים והיזמים. אני חושב על דרי הפנטהאוזים במגדלים האלה, בשכונות השינה, ששילמו ממיטב כספם ויושבים בערב על הגג תחת שלט מואר. זוועה".

אור עקיבא / צילום: איל יצהר, גלובס

תחרות ואגו
"זה מבזה את האנשים שקנו דירות בבניין"

שרון בנד חברוני, מתכננת ערים ומומחית לשיווק, מאוד מסויגת מהשלטים בראש המגדלים: "יש לזה שני מרכיבים. הראשון, התחדדות של כלים שיווקיים. פתאום זה נהיה מאוד חשוב בשיח הישראלי - מי היא חברת הבנייה. נתגבשה התפיסה שככל שיש יותר נראות לפרויקטים - אז אתה יותר גדול ויציב. כל הדברים שהציבור מחפש לראות.

"היבט אחר זה העניין של אגו. כל אחד צריך להנציח את עצמו. זה הפך למהלך האדרה עצמית. בעיניי זה זילות של המרחב הציבורי. זה מבזה את האנשים שקנו דירות בבניין. הם לא צריכים לגור בבניין שמפאר את מי שבנה אותו".

יש מי שמרוויח
מדוע העיריות מעדיפות להתעלם

אדריכל גיורא בוס, יועץ אדריכל העיר תל אביב-יפו לעיצוב עירוני ושילוט, מסביר שמדובר בתופעה לא חוקית שהולכת ותופסת תאוצה: "חוק הדרכים, מ-1966, לא מאפשר הצבת שלטים בדרכים בינעירוניות. האוריינטציה של החוק הייתה בטיחותית, אבל הוא נועד גם להגן על זכויות הנוף.

נתניה / צילום: איל יצהר, גלובס

"כשיצרו את נתיבי איילון, הבינו שמדובר בקונטקסט אורבני ושזה אבסורדי לא להציב שלטים, ולכן קבעו תיקון שאיפשר לערים שיש להן חזית לנתיבי איילון להציב שלטים בכל מיני צורות. חוקי העזר של ערים רבות, שמשרד הפנים מאשר, לא מאפשרים הצבת שלטים לצד הדרך. מצד שני, עיריות רבות מעלימות עין מהתופעה ונהנות מאגרת שילוט".

איך אתה מסביר את זה שרואים יותר ויותר שלטים בראש הבניינים?

"כל חברה שיכולה לתפוס לעצמה נתח של נראות במרחב הציבורי, מציבה שלט בראש הבניין. מי שמקים בניין רואה את עצמו כמלך, כאדון העולם. לדעתי, אחד הדברים שדחפו את העניין זה שהקבלנים תפסו את הפוטנציאל של הפרסום הזה. הרצון שלהם להנציח את עצמם רק גדל".

בוס מספר שבתל אביב-יפו הסיטואציה לגמרי שונה: "ב-2016, הצלחנו לשכנע את הוועדה המקומית בחומרת התופעה והוספנו סעיף לטופס 4, דבר שאין בשום עיר אחרת, שלא מאפשר לקבל אישור אכלוס ללא הסרת השלט. הצלחנו למגר את התופעה".

לגור מתחת לשם
הדיירים עצמם לא מתלהבים

בכתבה שפורסמה ב-2017 ב"גלובס", סיפרה דיירת בשכונת המשתלה בתל אביב, על השלטים: "אני גרה בשכונה 17 שנה. אכפת לי מסביבת המגורים שלי. בנו בניינים חדשים ופתאום צצו שלטים ענקיים בראשי המגדלים. זה נראה נורא. זה פשוט מפגע - שמונה בניינים שעל כל אחד מהם שלט עצום בגודלו.

"זה מזעזע בעיניי שדיירים צריכים לגור בתוך שלט פרסומת. זו גסות רוח בעיניי, ממש פגיעה במתחם הציבורי. אני רואה את זה כל היום וממש לא רוצה להיות חשופה לזה ושהילדים שלי יהיו חשופים. כל השכונה חשבה כמוני".

במקרה שלה, התלונה לעירייה נשאה פרי ולאחר כחודש וחצי השלטים הוסרו. עם זאת, העובדה שבבניינים המדוברים הורידו את השלטים, לא הפריעה ליזמים השכנים להציב שלטים על בניינים חדשים יותר שבנו בסמוך.

בדרך כלל, תושבים שנכנסים לדירתם החדשה מקפידים לבדוק ולבקר כל תקלה אפשרית שצצה בדירה הפרטית, ולכל היותר במרחב הציבורי שבתוך הבניין עצמו, והם אדישים למדי - ודאי באופן אישי - למפגעים המתנוססים בחוץ.

ראשון לציון / צילום: איל יצהר, גלובס

קשר השתיקה
לא כל היזמים משלמים אגרה

פנייה בעניין למומחי שיווק נדל"ן או ליועצי תקשורת/יחצ"נים, שמייצגים יזמים נענתה בשלילה. לא ברור אם זה קשור לעובדה שאנחנו בסוף חודש אוגוסט וכולם בחופשה, או שליזמים יש אינטרס לא לדבר על הנושא הזה.

כך או כך, בכיר בחברה יזמית/קבלנית גדולה נאות לשוחח על הנושא, בתנאי שפרטיו יישארו חסויים. באופן טבעי, הוא סבור שהשלטים על הבניינים הם עניין חיובי ביותר: "מבחינתי כיזם - השילוט מצוין. זה תורם לי. בטח אם הבניין נראה טוב אחרי 15 שנה. גם הדיירים מרוויחים מהשלט. יזם שיציב שלט על בניין, יקפיד יותר על החומרים והגימור של הבניין. זו החותמת שלו. הנהנה השלישי זו הרשות, שנהנית מכל העולמות. אם היא מאפשרת לי לשים שלט זה מקור הכנסה לא מבוטל לעיר. ברגע שהרשויות יפסיקו לקרוא לזה שלט פרסום, וזה יהפוך לסוג של שלט חוצות, הרשויות ירוויחו מאגרת שילוט בתעריף לא קטן".

אז למה רוב אנשים מתנגדים לשלטים האלה?

"זה עניין של הרגל. היו רגילים שאין. אם אנשים היו מבינים שכל בניין נותן כ-15 אלף שקל לקופת העירייה, הדיבור היה שונה. אם הרשות הייתה טורחת ומגדירה איך ייראו השלטים. אם היו מגדירים חומרים, גרפיקה, איפה יתלו את השלטים, הבעיה הייתה נפתרת".

למה היזמים סירבו להתראיין?

"ראשית, זה נושא כאוב. שנית, יש הרבה יזמים שלא יהיו מוכנים להודות בכך שהרבה מאוד שלטים שתלויים על בניינים - לא משלמים אגרת שילוט. אין חוק עזר שאומר שאפשר לגבות ארנונה על שלטים. אני אומר ששלט על בניין זה כמו שלט חוצות.

"כשאתה נוסע ליד נתניה ורואה את השלטים, כל שלט כזה הגודל שלו זה 2X8 מ’. אתה יודע בכמה כסף זה יכול להסתכם? יזמים לא רוצים להתראיין כי הם חוששים שאיזה ראש עיר יקרא את הכתבה ולא ייתן יותר אישורים לעניין הזה". 

עוד כתבות

מטוס אל על. בעיגול: לוי הלוי, המנכ''ל / צילום: עידו וכטל, ענבל מרמרי

רק עורכי הדין עולים יותר: אל על מערערת לעליון על פיצוי של 29 אלף שקל. ויש לה סיבה טובה

החברה מערערת לעליון על פסק דין שחייב אותה לממן לינת נוסעים במשך 16 ימים שבהם שהו בחו"ל בזמן "עם כלביא" ● לטענתה, הפיצוי נקבע "כשידיה כבולות בשל החלטה שלטונית שנכפתה עליה" ● הנוסע: אל על מגלגלת את הנטל הכלכלי אל כתפיו של הצרכן הבודד

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

למרות ההצהרות: טראמפ שוקל שוב לתקוף באיראן

נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן - בבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ●  הפגישה של הצמרת הביטחונית עם מפקד סנטקום, והדריכות בישראל ● עדכונים שוטפים

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

קבוצת דלק הציגה צמיחה ברווחים ותחלק דיבידנד של 250 מיליון שקל

הקבוצה שבשליטת יצחק תשובה רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 440 מיליון שקל - עלייה של 9% ביחס לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד ● הכנסות ישראכרט חצו לראשונה רף של מיליארד שקל

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

235 מיליון דולר: עסקת הענק של התע"א בהודו

הודו חתמה על הסכם עם התעשייה האווירית לשדרוג הגרסה הימית של מערכת ההגנה האווירית ברק ● אירונאוטיקס הודיעה אתמול על הסכם עם איירבוס לייצור והרכבת המל"ט אורביטר 4 בגרמניה

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

"רצף חסר תקדים": מה עומד מאחורי תקלות הענק של השבוע האחרון?

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה–AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

הדולר בשיא של שנה מול השקל. אלו הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 8% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

חנה קפלן / צילום: פרטי

כנערה חשבה ש"שוק ההון זה שם קוד לעשירים", היום צוברת הון לרכישת דירה

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Lee Jin-man

דוחות אנבידיה מגלים: החגיגה הסינית בדרך לסיום

הדוחות לרבעון השלישי היו מפגן של עוצמה, ומי שציפה לראות את נתוני החברה מתרסקים כשבוע לאחר עזיבת המנכ"ל ג'נסן הואנג - התבדה ● אנבידיה מוכרת את תוצרתה לשנתיים מראש, וגם היום - ארבע שנים לאחר מהפכת הבינה המלאכותית - אין לה מתחרים משמעותיים בשוק המעבדים המתקדמים לעיבוד AI ● ולמה החברה צופיה ירידה משמעותית בסין ברבעון הבא?