גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הסיפור של רשות המסים עם ענקית השבבים ברודקום

עפ"י טענת רשות המסים שהוצגה ב-2017, העסקה בין ברודלייט לבין ברודקום דווחה שלא בשווי השוק המדויק • בשל כך, רשות המסים דורשת מברודקום לשלם מס העולה על 200 מיליון שקל ● המחלוקת נחשפה כעת במסגרת החלטה פרוצדורלית של ביהמ"ש העליון, הדוחה את בקשת ברודקום כי רשות המסים תגיש ראשונה את ראיותיה

ברודקום / צילום: רויטרס, Mike Blake
ברודקום / צילום: רויטרס, Mike Blake

האם עסקת רכישת חברת ברודלייט הישראלית על-ידי ענקית השבבים האמריקאית ברודקום בשנת 2012 הייתה "עסקה מלאכותית" לצורכי מס? זאת השאלה העומדת בלב סכסוך מס בין ענקית השבבים האמריקאית ברודקום לבין רשות המסים. במסגרת הסכסוך דורשת רשות המסים מס נוסף בהיקף של מעל 200 מיליון שקל מברודקום, בגין עסקאות הרכישה שביצעה בישראל בשנת 2012.

הסכסוך, המתנהל מזה מספר שנים מאחורי הקלעים, נחשף במסגרת החלטה שנתן בית המשפט העליון ביום חמישי האחרון. מדובר בהחלטה פרוצדורלית הדוחה את בקשת ברודקום כי רשות המסים תגיש ראשונה את ראיותיה לבית המשפט במסגרת ערעורי המס שהיא הגישה לבית המשפט המחוזי.

ברודקום האמריקאית החלה לפעול בישראל בשנת 2000. החברה ביצעה בעבר 13 רכישות בישראל, בהן רכישת ברודלייט תמורת כ-200 מיליון דולר (בשנת 2012) ורכישת פרוביג'נט תמורת 313 מיליון דולר (בשנת 2011).

רכישת ברודלייט היא העומדת בלב המחלוקת של החברה עם רשות המסים, כאשר לטענת רשות המסים, עסקת רכישת ברודלייט (הנקראת כיום ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ) הייתה "עסקה מלאכותית", אשר דווחה לרשות המסים שלא בשווי שוק, ובתמורה שונה מזו שהייתה נקבעת בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים.

בשומה שהוציאה רשות המסים לברודלייט נקבע כי במסגרת העסקה לא נמכרו רק זכויותיה של ברודלייט בקניינה הרוחני אלא נמכרו גם מרבית הפונקציות, הנכסים והסיכונים (Functions, Assets and Risks, ובקיצור - FAR) שהיו בידי ברודלייט לפני העסקה. ואולם, נטען, אלה לא תומחרו במסגרת העסקה, ולא שולם עליהם מס.

ברודלייט (הנקראת כיום כאמור ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ) היא חברה ישראלית, שהתאגדה בשנת 2000, וכל מניותיה הוחזקו על-ידי חברה אמריקאית בשם Broadlight Inc (חברת-האם). בשנת 2012 נרכשו כל מניותיה של חברת-האם על-ידי חברה אמריקאית אחרת, Broadcom Corporation (ברודקום), בתמורה לסכום של כ-200 מיליון דולר. כשלושה חודשים לאחר מכן, מכרה ברודלייט את זכויותיה בקניינה הרוחני לחברה הרשומה באיי קיימן, מקבוצת ברודקום, בתמורה לסכום של כ-59.5 מיליון דולר ארה"ב; במקביל, נחתמו שני הסכמים נוספים בין ברודלייט לבין ברודקום וחברה נוספת מקבוצת ברודקום, שלפיהם תספק להן שירותי מחקר ופיתוח, שיווק ותמיכה טכנית בתמורה לכיסוי עלויותיה בתוספת מרווח רווח מוסכם.

בינואר 2017 הוציא פקיד השומה של מחוז גוש דן לברודלייט שומה בצו ביחס להכנסותיה לשנת המס 2012. בנימוקי השומה נקבע כי העסקה שבין ברודלייט לבין ברודקום דווחה שלא בשווי שוק, ובתמורה שונה מזו שהייתה נקבעת בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים. נקבע כי במסגרת העסקה לא נמכרו רק זכויותיה של ברודלייט בקניינה הרוחני - שעל מכירתן ועל שוויין לא חלק פקיד השומה - אלא נמכרו גם מרבית הפונקציות, הנכסים והסיכונים (Functions, Assets and Risks ובקיצור - FAR) שהיו בידי ברודלייט לפני העסקה.

שווי הנכסים שנמכרו (הקניין הרוחני יחד עם ה-FAR) הוערך בסך של כ-168.5 מיליון דולר ארה"ב, שהיוו ביום המכירה כ-659.6 מיליון שקל, ולאחר ביצוע התאמה בגין מרכיב המס, הוערך שוויים בסכום של 879.5 מיליון שקל. בנוסף נקבע כי יש לראות את ההפרש האמור בין הסכום שהועבר בעת המכירה בפועל, לבין שוויים המוערך של הנכסים שנמכרו, כהלוואה שנתנה ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ שלא בתנאי שוק - ולפיכך לזקוף לחובתה גם הכנסות מריבית בסכום של כ-1.7 מיליון שקל.

על שומה זו ערערה ברודלייט, ובגדרי הליך הערעור הגישה "בקשה להשתת נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיות" על פקיד השומה; לחלופין, החברה ביקשה מבית המשפט להורות כי פקיד השומה יפתח בהבאת הראיות ובהעדת העדים מטעמו, תוך הכרעה בזהות הצד הנושא בנטל השכנוע בתום ההליך.

ארבעה נימוקים עמדו בבסיס בקשתה זו: ראשון - טענת ברודלייט כי היפוך הנטל נדרש לפי סעיף 85א לפקודת מס הכנסה; שני - הטענה כי שומת פקיד השומה מבוססת על "סיווג מחדש" של העסקה, שביצע פקיד השומה מכוח סמכותו לפי סעיף 86 לפקודה; שלישי - משום שהיפוך הנטל ראוי לשיטת ברודלייט גם אם בשומה לא בוצע "סיווג מחדש" של עסקה מלאכותית, אלא "סיווג שונה"; רביעי - מחמת הלקוניות הנטענת של השומה.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה על כל נימוקיה. עיקרה של ההחלטה הוקדש לשאלת ההבחנה בין "סיווג שונה" של עסקה, לבין טענת עסקה מלאכותית ("סיווג מחדש"), שגוררת עמה גם את הטלת נטל ההוכחה לפתחו של פקיד השומה. לעניין זה קבע בית המשפט כי שומתו של פקיד השומה איננה מבוססת על סמכותו לסווג מחדש עסקה מלאכותית, לפי סעיף 86 לפקודה. סמכות זו מכוונת למצבים שבהם מקבל פקיד השומה את העסקה כפי שהוצגה לפניו, אך מבקש להתייחס אליה בצורה אחרת לצורך השומה בלבד (כלומר, לבצע "סיווג מחדש" לצורכי מס).

לעומת זאת, במקרה זה נקבע כי פקיד השומה "אינו מקבל את המצג העובדתי של המערערת בדוחותיה לפיו היא מכרה רק את הקניין הרוחני שלה [...], ולמעשה טוען כי 'בעולם המעשה', דהיינו במציאות החיה, התרחשה עסקה אחרת שונה בהיקפה ובתוכנה מזו שהוצגה על-ידי המערערת", שעליה נמנעה ברודלייט מלדווח לצורכי מס; "לטענת פקיד השומה, המהות הכלכלית האמתית של העסקה, כפי שבאה לידי ביטוי בעולם המעשה, היא עסקה למכירת FAR, ולכן צודק פקיד השומה כי מדובר בסיווג שונה של העסקה, ולא יותר מכך. לו היה פקיד השומה מקבל את המצג העובדתי של המערערת [...], אז ורק אז לא היה מנוס מהידרשות לכלים המיוחדים והשיוריים שמעניק סעיף 86 לפקודה".

נדחו גם טענות ברודלייט, שלפיהן אילו ביצע פקיד השומה "סיווג שונה" של העסקה, היה עליו להתייחס לדין הכללי הרלוונטי, הוא לשיטת ברודלייט דין מדינת קליפורניה, ולהראות מדוע מוצדק לפיו לשנות את סיווגה של העסקה.

הטענות נדחו לגופן, תחת הנחה לטובת ברודלייט כי ברירת הדין היא אכן כפי שנטען על-ידה; בית המשפט נדרש לתמצית חוות-דעת מומחה לדין הזר מטעם ברודלייט, וקבע כי לא השתכנע בטענתה כי הדין במדינת קליפורניה, לגופו, לא מאפשר לשנות את סיווג העסקה.

טענותיה של ברודלייט להיפוך הנטל מכוח סעיף 85א לפקודה נדחו אף הן, מן הטעם שפקיד השומה לא חלק על הנתונים שהציגה לפניו, כנדרש לשם היפוך נטל בגדרי סעיף זה, אלא סבר כי הם אינם מייצגים את מלוא היקף העסקה.

לבסוף, נדחו הטענות להיפוך הנטל בשל לקוניות של השומה, מן הטעם שברודלייט קיבלה מענה לפנייתה בעניין גילוי מסמכים, וכי השומה מפורטת די הצורך כדי לאפשר לה להתמודד עמה כדבעי מבלי שיקופחו זכויותיה, גם אילו תפתח בהבאת ראיותיה.

על החלטה זו ערערה החברה לבית המשפט העליון, אך גם כאן נדחו כל טענותיה, ובדרך נחשפה בפומבי מחלוקת המס המתנהלת בשנים האחרונות.

השופט נעם סולברג קבע, בין היתר, כי ערעור המס עצמו נסוב, בעיקרו, סביב השאלה העובדתית של מכירת הנכסים שזכו ל"שם הקוד" FAR; וכי שאלה זו ממילא תהא טעונה הוכחה, תסווג השומה ככל שתסווג: "אם בשומת 'סיווג שונה' תידרש המבקשת (ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ, א' ל"ו) להראות כי החוזה שהוצג משקף נאמנה את כל שנעשה בפועל ואיננו למראית-עין, קרי - כי פונקציות ה-FAR עודן נמצאות תחת קורת-גגהּ; בדומה, אילו היינו הולכים במסלול של 'סיווג מחדש', היה על המשיב (פקיד השומה, א' ל"ו) להוכיח כי הצגתה של העסקה כעסקת מכר קניין רוחני גרידא נעדרת טעם מסחרי יסודי.

"גם כאן, ההתדיינות תיסוב במידה רבה סביב השאלה תחת קורת-גגה של איזו חברה מצויות פונקציות ה-FAR בפועל, והאם היה מוצדק 'לבודד' בעסקה שהוצגה לפקיד השומה רק את הקניין הרוחני".

לכן דחה סולברג את בקשת ברודקום כי רשות המסים תגיש ראשונה את ראיותיה לבית המשפט במסגרת ערעור המס, וקבע כי אין ממש בטענות של ברודקום כי ייגרם נזק משמעותי אם לא יתהפך נטל הבאת הראיות. "הפוטנציאל לנזק למי מהצדדים, כמו גם לניהולו של הליך מיותר או בדרך שגויה - איננו 'כצעקתה", נקבע.

כעת על ברודקום לנהל את הליכי הערעור נגד שומות המס, אשר בסיומו ייקבע האם היא חייבת במס נוסף בגין העסקאות מ-2012.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית משפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?