גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה הסיפור של רשות המסים עם ענקית השבבים ברודקום

עפ"י טענת רשות המסים שהוצגה ב-2017, העסקה בין ברודלייט לבין ברודקום דווחה שלא בשווי השוק המדויק • בשל כך, רשות המסים דורשת מברודקום לשלם מס העולה על 200 מיליון שקל ● המחלוקת נחשפה כעת במסגרת החלטה פרוצדורלית של ביהמ"ש העליון, הדוחה את בקשת ברודקום כי רשות המסים תגיש ראשונה את ראיותיה

ברודקום / צילום: רויטרס, Mike Blake
ברודקום / צילום: רויטרס, Mike Blake

האם עסקת רכישת חברת ברודלייט הישראלית על-ידי ענקית השבבים האמריקאית ברודקום בשנת 2012 הייתה "עסקה מלאכותית" לצורכי מס? זאת השאלה העומדת בלב סכסוך מס בין ענקית השבבים האמריקאית ברודקום לבין רשות המסים. במסגרת הסכסוך דורשת רשות המסים מס נוסף בהיקף של מעל 200 מיליון שקל מברודקום, בגין עסקאות הרכישה שביצעה בישראל בשנת 2012.

הסכסוך, המתנהל מזה מספר שנים מאחורי הקלעים, נחשף במסגרת החלטה שנתן בית המשפט העליון ביום חמישי האחרון. מדובר בהחלטה פרוצדורלית הדוחה את בקשת ברודקום כי רשות המסים תגיש ראשונה את ראיותיה לבית המשפט במסגרת ערעורי המס שהיא הגישה לבית המשפט המחוזי.

ברודקום האמריקאית החלה לפעול בישראל בשנת 2000. החברה ביצעה בעבר 13 רכישות בישראל, בהן רכישת ברודלייט תמורת כ-200 מיליון דולר (בשנת 2012) ורכישת פרוביג'נט תמורת 313 מיליון דולר (בשנת 2011).

רכישת ברודלייט היא העומדת בלב המחלוקת של החברה עם רשות המסים, כאשר לטענת רשות המסים, עסקת רכישת ברודלייט (הנקראת כיום ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ) הייתה "עסקה מלאכותית", אשר דווחה לרשות המסים שלא בשווי שוק, ובתמורה שונה מזו שהייתה נקבעת בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים.

בשומה שהוציאה רשות המסים לברודלייט נקבע כי במסגרת העסקה לא נמכרו רק זכויותיה של ברודלייט בקניינה הרוחני אלא נמכרו גם מרבית הפונקציות, הנכסים והסיכונים (Functions, Assets and Risks, ובקיצור - FAR) שהיו בידי ברודלייט לפני העסקה. ואולם, נטען, אלה לא תומחרו במסגרת העסקה, ולא שולם עליהם מס.

ברודלייט (הנקראת כיום כאמור ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ) היא חברה ישראלית, שהתאגדה בשנת 2000, וכל מניותיה הוחזקו על-ידי חברה אמריקאית בשם Broadlight Inc (חברת-האם). בשנת 2012 נרכשו כל מניותיה של חברת-האם על-ידי חברה אמריקאית אחרת, Broadcom Corporation (ברודקום), בתמורה לסכום של כ-200 מיליון דולר. כשלושה חודשים לאחר מכן, מכרה ברודלייט את זכויותיה בקניינה הרוחני לחברה הרשומה באיי קיימן, מקבוצת ברודקום, בתמורה לסכום של כ-59.5 מיליון דולר ארה"ב; במקביל, נחתמו שני הסכמים נוספים בין ברודלייט לבין ברודקום וחברה נוספת מקבוצת ברודקום, שלפיהם תספק להן שירותי מחקר ופיתוח, שיווק ותמיכה טכנית בתמורה לכיסוי עלויותיה בתוספת מרווח רווח מוסכם.

בינואר 2017 הוציא פקיד השומה של מחוז גוש דן לברודלייט שומה בצו ביחס להכנסותיה לשנת המס 2012. בנימוקי השומה נקבע כי העסקה שבין ברודלייט לבין ברודקום דווחה שלא בשווי שוק, ובתמורה שונה מזו שהייתה נקבעת בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים. נקבע כי במסגרת העסקה לא נמכרו רק זכויותיה של ברודלייט בקניינה הרוחני - שעל מכירתן ועל שוויין לא חלק פקיד השומה - אלא נמכרו גם מרבית הפונקציות, הנכסים והסיכונים (Functions, Assets and Risks ובקיצור - FAR) שהיו בידי ברודלייט לפני העסקה.

שווי הנכסים שנמכרו (הקניין הרוחני יחד עם ה-FAR) הוערך בסך של כ-168.5 מיליון דולר ארה"ב, שהיוו ביום המכירה כ-659.6 מיליון שקל, ולאחר ביצוע התאמה בגין מרכיב המס, הוערך שוויים בסכום של 879.5 מיליון שקל. בנוסף נקבע כי יש לראות את ההפרש האמור בין הסכום שהועבר בעת המכירה בפועל, לבין שוויים המוערך של הנכסים שנמכרו, כהלוואה שנתנה ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ שלא בתנאי שוק - ולפיכך לזקוף לחובתה גם הכנסות מריבית בסכום של כ-1.7 מיליון שקל.

על שומה זו ערערה ברודלייט, ובגדרי הליך הערעור הגישה "בקשה להשתת נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיות" על פקיד השומה; לחלופין, החברה ביקשה מבית המשפט להורות כי פקיד השומה יפתח בהבאת הראיות ובהעדת העדים מטעמו, תוך הכרעה בזהות הצד הנושא בנטל השכנוע בתום ההליך.

ארבעה נימוקים עמדו בבסיס בקשתה זו: ראשון - טענת ברודלייט כי היפוך הנטל נדרש לפי סעיף 85א לפקודת מס הכנסה; שני - הטענה כי שומת פקיד השומה מבוססת על "סיווג מחדש" של העסקה, שביצע פקיד השומה מכוח סמכותו לפי סעיף 86 לפקודה; שלישי - משום שהיפוך הנטל ראוי לשיטת ברודלייט גם אם בשומה לא בוצע "סיווג מחדש" של עסקה מלאכותית, אלא "סיווג שונה"; רביעי - מחמת הלקוניות הנטענת של השומה.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה על כל נימוקיה. עיקרה של ההחלטה הוקדש לשאלת ההבחנה בין "סיווג שונה" של עסקה, לבין טענת עסקה מלאכותית ("סיווג מחדש"), שגוררת עמה גם את הטלת נטל ההוכחה לפתחו של פקיד השומה. לעניין זה קבע בית המשפט כי שומתו של פקיד השומה איננה מבוססת על סמכותו לסווג מחדש עסקה מלאכותית, לפי סעיף 86 לפקודה. סמכות זו מכוונת למצבים שבהם מקבל פקיד השומה את העסקה כפי שהוצגה לפניו, אך מבקש להתייחס אליה בצורה אחרת לצורך השומה בלבד (כלומר, לבצע "סיווג מחדש" לצורכי מס).

לעומת זאת, במקרה זה נקבע כי פקיד השומה "אינו מקבל את המצג העובדתי של המערערת בדוחותיה לפיו היא מכרה רק את הקניין הרוחני שלה [...], ולמעשה טוען כי 'בעולם המעשה', דהיינו במציאות החיה, התרחשה עסקה אחרת שונה בהיקפה ובתוכנה מזו שהוצגה על-ידי המערערת", שעליה נמנעה ברודלייט מלדווח לצורכי מס; "לטענת פקיד השומה, המהות הכלכלית האמתית של העסקה, כפי שבאה לידי ביטוי בעולם המעשה, היא עסקה למכירת FAR, ולכן צודק פקיד השומה כי מדובר בסיווג שונה של העסקה, ולא יותר מכך. לו היה פקיד השומה מקבל את המצג העובדתי של המערערת [...], אז ורק אז לא היה מנוס מהידרשות לכלים המיוחדים והשיוריים שמעניק סעיף 86 לפקודה".

נדחו גם טענות ברודלייט, שלפיהן אילו ביצע פקיד השומה "סיווג שונה" של העסקה, היה עליו להתייחס לדין הכללי הרלוונטי, הוא לשיטת ברודלייט דין מדינת קליפורניה, ולהראות מדוע מוצדק לפיו לשנות את סיווגה של העסקה.

הטענות נדחו לגופן, תחת הנחה לטובת ברודלייט כי ברירת הדין היא אכן כפי שנטען על-ידה; בית המשפט נדרש לתמצית חוות-דעת מומחה לדין הזר מטעם ברודלייט, וקבע כי לא השתכנע בטענתה כי הדין במדינת קליפורניה, לגופו, לא מאפשר לשנות את סיווג העסקה.

טענותיה של ברודלייט להיפוך הנטל מכוח סעיף 85א לפקודה נדחו אף הן, מן הטעם שפקיד השומה לא חלק על הנתונים שהציגה לפניו, כנדרש לשם היפוך נטל בגדרי סעיף זה, אלא סבר כי הם אינם מייצגים את מלוא היקף העסקה.

לבסוף, נדחו הטענות להיפוך הנטל בשל לקוניות של השומה, מן הטעם שברודלייט קיבלה מענה לפנייתה בעניין גילוי מסמכים, וכי השומה מפורטת די הצורך כדי לאפשר לה להתמודד עמה כדבעי מבלי שיקופחו זכויותיה, גם אילו תפתח בהבאת ראיותיה.

על החלטה זו ערערה החברה לבית המשפט העליון, אך גם כאן נדחו כל טענותיה, ובדרך נחשפה בפומבי מחלוקת המס המתנהלת בשנים האחרונות.

השופט נעם סולברג קבע, בין היתר, כי ערעור המס עצמו נסוב, בעיקרו, סביב השאלה העובדתית של מכירת הנכסים שזכו ל"שם הקוד" FAR; וכי שאלה זו ממילא תהא טעונה הוכחה, תסווג השומה ככל שתסווג: "אם בשומת 'סיווג שונה' תידרש המבקשת (ברודקום ברודבנד אקסס בע"מ, א' ל"ו) להראות כי החוזה שהוצג משקף נאמנה את כל שנעשה בפועל ואיננו למראית-עין, קרי - כי פונקציות ה-FAR עודן נמצאות תחת קורת-גגהּ; בדומה, אילו היינו הולכים במסלול של 'סיווג מחדש', היה על המשיב (פקיד השומה, א' ל"ו) להוכיח כי הצגתה של העסקה כעסקת מכר קניין רוחני גרידא נעדרת טעם מסחרי יסודי.

"גם כאן, ההתדיינות תיסוב במידה רבה סביב השאלה תחת קורת-גגה של איזו חברה מצויות פונקציות ה-FAR בפועל, והאם היה מוצדק 'לבודד' בעסקה שהוצגה לפקיד השומה רק את הקניין הרוחני".

לכן דחה סולברג את בקשת ברודקום כי רשות המסים תגיש ראשונה את ראיותיה לבית המשפט במסגרת ערעור המס, וקבע כי אין ממש בטענות של ברודקום כי ייגרם נזק משמעותי אם לא יתהפך נטל הבאת הראיות. "הפוטנציאל לנזק למי מהצדדים, כמו גם לניהולו של הליך מיותר או בדרך שגויה - איננו 'כצעקתה", נקבע.

כעת על ברודקום לנהל את הליכי הערעור נגד שומות המס, אשר בסיומו ייקבע האם היא חייבת במס נוסף בגין העסקאות מ-2012.

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

עגלת קפה הקבינה בכפר הס / צילום: שני בריל

ארבע הצעות לטיולי יום שרק המקומיים מכירים - ומשהו טעים ליד: מדור מיוחד לפסח

תצפית מרהיבה אל המדבר בשקיעה, פארק שמרגיש כמו ההיי ליין בניו יורק, האחות הקטנה של מקדש הבשרים משוק הכרמל וקרם לימון ומסקרפונה לקינוח ● יצאנו לארבעה מקומות שונים בארץ כדי לשמוע מהתושבים מהי פינת החמד שרק הם מכירים ומה יש לאכול שם, שגם כשר לפסח

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

נשיא ארה''ב ג'ו ביידן / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דיווח: ביידן שוקל לספק לישראל נשק ביותר ממיליארד דולר

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ממשל ביידן שוקל לספק פגזי טנקים, מרגמות וכלי רכב צבאיים ● מדובר באחד ממשלוחי הנשק הגדולים מאז 7 באוקטובר

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

מיכאל כגן / צילום: כדיה לוי

הדרך של מיכאל כגן ממשרד ישן ביקנעם לצמרת החברה הלוהטת בעולם

מיכאל כגן, סמנכ"ל טכנולוגיות עולמי באנבידיה, סיכם 25 שנה במלאנוקס עד שהחברה נמכרה לענקית השבבים ● "מצד אחד, רצינו לבנות חברה ישראלית, אך מצד שני הבאנו לארץ השפעה בינלאומית" ● בראיון בלעדי לגלובס, הוא מדבר על תחילת דרכו במלאנוקס, מתייחס לחשש מהיעדר תחרות בשוק שבבי ה־AI ונותן טיפ ליזמים צעירים בישראל: "אל תהיו כבולים לעבר"

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; נטפליס יורדת בכ-7%

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● ירידות בבורסות אירופה

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש