תלמידות בבית ספר / צילום: תמר מצפי
הקיץ נגמר. הילדים חוזרים לבתי הספר. בני השש של היום ייצאו אל עולם העבודה ב-2040, וזהו עולם שבלתי אפשרי כיום לחזות כיצד ייראה. בכל זאת, הדיון על אופי מערכות החינוך צריך להתקיים בהווה. אנחנו שואלים את הילדים "מה תרצו להיות כשתהיו גדולים?", ואת הסטודנטים "מה אתם לומדים?", בזמן שהעידן שבו מקצועות שרדו לאורך דורות הולך ונעלם. התחרות של האדם מול המכונה, הידע שמתעדכן וכלי העבודה החדשים - כל אלה מיישנים את בסיס הידע המקצועי שלנו בקצב הולך וגובר, משנים מקצועות, מעלימים את חלקם, ומולידים חדשים.
הבעיה היא שקצב השינויים גבוה מקצב השינוי במערכות הציבוריות. מערכות החינוך וההשכלה נותרו קפואות יחסית, ולכן כבר רואים שחקנים חדשים שנכנסים לזירה הזאת - מהתארגנויות הורים, דרך ארגונים ועד גופים אזרחיים שטוענים כי אי-אפשר להשאיר את האחריות על חשיבה ועיצוב מחדש של בתי הספר למשרדי הממשלה. כולנו - מחנכים, תלמידים, הורים ואזרחים - חייבים להשתתף בעשייה.
חלוקה לפי רמת תפקוד במקום גיל
אחת הדוגמאות לכך היא בית הספר של Khan, שהוקם על-ידי מייסד Khan Academy, עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה לספק חינוך ברמה גבוהה לכולם. המוסד קם כאמצעי לפתח ולבחון צורות למידה חדשות שאפשר יהיה בהמשך לחלוק עם העולם כולו. הפוקוס של בית הספר הוא על ה"איך" ולא על ה"מה" בלמידה. לכן התלמידים מחולקים לפי רמות עצמאות ויכולת תפקוד ולא לפי גילם. הם לומדים ממורים, מעמיתים ובאופן עצמאי ומציבים לעצמם יעדי למידה על בסיס שבועי. הם לומדים לתמרן בין זמן למידה עצמאית לבין למידה בקבוצות וביצוע פרויקטים לבחירתם. המטרה היא ללמד לא רק תוכן ומיומנויות אלא גם ניהול של תהליך הלמידה, וזה כולל גם ללמד, לא רק ללמוד.
דוגמה אחרת לפעילות שנולדה מחוץ למערכות הקלאסיות היא קרן PAST, שייסדו קבוצה של אנתרופולוגים ומדענים עם אוצרי מוזיאונים ואנשי חינוך, במטרה לשאול כיצד מחברים את הלמידה למציאות. כאן לא מדובר בניסוי בתוך בית ספר אלא במרחבי התנסות מחוץ למערכת. הקרן הקימה מעבדה למחקר וחדשנות בעולמות הלמידה, על התפר שבין בית הספר לעולמות העבודה. באמצעות בעיות חוצות תחומים וחיבור בין למידה למחקר, מנסים אנשי הקרן לצאת ממגבלות בתי הספר המסורתיים ולהרחיב את ההבנה של תלמידים לגבי כל מה שאפשרי, כולל בנוגע ללמידה עצמית, צוותים רב-תחומיים וידע צומח.
פעילות נרחבת מעניינת נוספת עושה XQ, ארגון ששם לו למטרה לתמוך במחנכים, בתלמידים, במשפחות ובשאר אזרחים שאכפת להם כדי לדמיין מחדש את מערכת החינוך בארה"ב. הארגון קם ב-2015, בליווי קול קורא להפיכת הרעיונות למציאות. הוא נענה על-ידי יותר מ-10,000 איש ברחבי ארה"ב, וקהילות שלמות נתמכות היום על-ידי הארגון. באתר שלו, אפשר למצוא מיפוי יש של חמש מטרות הלמידה בעולם החדש:
שליטה בכל תחומי היסוד, שבונה את הבסיס האקדמי הנדרש להמשך לימודים, קריירה וחיים, כלומר, היכולת לקרוא ולהבין מידע מורכב ולהפעיל חשיבה ביקורתית; היכולת לכתוב באופן ברור ומשכנע, היכולת לבצע חישובים ואוריינות פיננסית, והיכולת לעבד מידע לכדי סיפור.
ידע בסיסי ה מאפשר לחקור ולתרום ללמידה, הכולל מדעים, היסטוריה, כלכלה, אמנות, ספרות ומתמטיקה. המטרה היא לחנך אנשים סקרנים שיש להם ידע על העולם, יכולת לבצע הקשרים נכונים, לזהות בעיות ולאסוף נתונים, והם אנשים מעורבים שמבינים את תפקידם בחברה, בדמוקרטיה.
חשיבה מקורית בעולם של אי-ודאות מאפשרת לדמיין אפשרויות עבורנו ועבור אחרים. הכוונה היא להקנות את היכולת לפרש את העולם, להסביר מידע סותר, להעלות רעיונות רבים בסביבות לא ברורות או חדשות, ליצור נקודות מבט שונות, כדי להיות מודעים להזדמנויות חדשות, לחשוב "בגדול", לקחת סיכונים ולפתור בעיות. כל זאת בתוך הבנה לצרכים של הסביבה, של התעשיות השונות, של האנשים.
לגדל משתפי פעולה נדיבים שמובילים עם אחרים לפתרון בעיות. משתפי פעולה כאלה הם חברי צוות המודעים לחוזקות שלהם ויודעים מתי ואיך לחפש מומחיות אצל אחרים, ולפעול בשיתוף ובתוך כבוד לגיוון באנשים ובנקודות המבט. כך חוקרים אתגרים, מגבשים פתרונות, לומדים מכישלונות וחולקים תוצאות וקרדיט; עובדים ברשתות של רשתות, מקשיבים, שואלים, מגלים אמפתיה ופועלים באופן אתי.
למידה מתמשכת המאפשרת יכולת עמידה ויצירתיות אל מול עולם משתנה. אנשים שתפיסת העולם שלהם היא של צמיחה מתמדת, מבינים את מקומם בעולם, מסוגלים לדמיין את העתיד, להבין חוזקות ולזהות אזורי התפתחות. הם עושים זאת באופן עצמאי ובלי הפסקה, סוללים את השבילים שלהם ללמידה, לקריירה ולחיים.
גלים של שינוי
נדמה שיש כאן משימה בלתי אפשרית, אבל כדאי שנזכיר לעצמנו את כל מה שכבר עשינו בתחום הזה במאה השנים האחרונות, שבהן עברנו ממכונת כתיבה למסכים, מסרט אילם למציאות מדומה. יש מי שטוען שעברנו כבר כמה גלים בעולם החינוך וההשכלה, ואנחנו עומדים היום בפני גל נוסף. המהפכה התעשייתית שהחלה באמצע המאה ה-18 מילאה בראשית המאה ה-20 את התיכונים והולידה מערכת חינוך בסיסית לכל. בשנת 1910 רק ל-9% מהאמריקאים הייתה תעודת סיום תיכון, וב-1935 שיעורם כבר עמד על 40%.
גל נוסף הגיע במחצית השנייה של המאה הקודמת, עם הדרישה להשכלה גבוהה, ומאז 1970 ועד היום הוכפלו מספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב. שני הגלים האלה הוסיפו שנים לתקופת הלמידה הקודמת לחיי העבודה. השינוי הנדרש עכשיו אינו תוספת זמן הכשרה. הגל הנוכחי ידרוש שינויים באופני הלמידה, כך שיקומו כאן דורות שיידעו כיצד להמשיך ללמוד לאורך כל חייהם.
התלמידים שמתחילים ללמוד השבוע יעבדו במקצועות שרובם עדיין לא קיימים, בתפקידים שעדיין לא הוגדרו ויצטרכו ללמוד בסיסי ידע שאנחנו אפילו עוד לא יודעים שאנחנו לא יודעים. לכן אין לנו ברירה אלא להגדיר מחדש את הידע ואת היכולות שבית הספר מקנה בשנים המעצבות, לעבור מתפיסה שבה לומדים בשביל לדעת ולעשות לתפיסה שבה לומדים כיצד ללמוד.
הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com