אורלי לוי-אבקסיס / צילום: אוסף התצלומים הלאומי
"חברתי זה כלכלי" זה המפתח. אני חוזרת עליו רבות מאז שנבחרתי לחברת כנסת. רבים לא מבינים כיצד, כי הרי חברתי "עולה כסף". אבל מה שהם שוכחים הוא-שחברתי מביא כסף! זו בעצם השקעה.
תמיכה ממשלתית בעסקים קטנים היא גם חברתית וגם כלכלית. העסקים הקטנים מהווים את חיל הרגלים של המשק שבלעדיו הוא יקרוס. בישראל כ-542 אלף עסקים קטנים ובינוניים. הם מהווים כ-99.5% ממספר העסקים במשק, מעסיקים כ-60% מכלל המועסקים ומייצרים כ-52% מהתל"ג. הצלחתם היא המנוע המרכזי לצמיחה ארוכת-טווח ומאוזנת.
המדיניות הממשלתית בנושא עסקים קטנים ובינוניים, אם אפשר לקרוא לה כך, שמה דגש על תחילת הדרך של העסק. הדגש הוא על ההכשרה, או מס שפתיים של הכשרה, וכן מראית עין של עזרה על הדרך. כל אלה שמעלים את השוק החופשי על ראש שמחתם, שוכחים שאי אפשר לדבר על תחרות בלי סיוע לעסקים קטנים, ולא על עצמאות כלכלית בלי יוזמה חופשית אמיתית. נכון, הממשלה מעוניינת בעסקים קטנים, אך ברגעי משבר וכישלון המדינה זונחת אותם, וזאת הנקודה החשובה שאותה אפעל לשנות.
אם נסתכל על מדינות אחרות, שלכלכלה שלהן נרצה להידמות, המצב שונה לגמרי.
גרמניה, לדוגמה, היא הכלכלה הרביעית הגדולה בעולם. ומהו סוד הצלחתה? קוראים להם 'המיטלשנד' - העסקים הקטנים והבינוניים. מנוע הצמיחה של הכלכלה הגרמנית מורכב מ-3.6 מיליון חברות ומיזמים המעסיקים 10-500 עובדים. המוטו שלהם הוא לאתר צורך, להיכנס לנישה, לפתח מוצר/שירות בסטנדרט גבוה, לשמור על העובדים ולגדול בקצב איטי ובטוח לאורך זמן.
אך מנוע הצמיחה של ה'מיטלשטנד' צריך דלק ותנאים טובים להצלחה, שאותם מספקת המדינה. כיצד? החמצן של העסקים הקטנים הוא בראש ובראשונה האשראי. אלפי גופים בנקאיים מקומיים, ביניהם גם בנק ייעודי לעסקים קטנים ובינוניים (KfW), מספקים אשראי ארוך-טווח בתנאים טובים לעסקים הקטנים. בדיוק הפוך מהמודל הבנקאי הריכוזי בישראל שמגביל את האשראי לעסקים קטנים, גובה עליו מחיר גבוה ובמקביל מייצר איילי-הון ופירמידות שליטה ללא רגולציה מספקת, שאת תוצאותיה משלמים האזרחים.
בישראל לעומת זאת, בגלל מחסור במימון, מערכת מיסוי לא מותאמת והיעדר תמיכה, פתיחת עסק הינה צעד הגובל בהתאבדות. בכל שנה נפתחים בישראל 55 אלף עסקים ונסגרים 45 אלף. המדינה לא מעוניינת לתקצב אותם מכיוון שהם צפויים להיות גירעוניים מהרגע הראשון, ובאופן כללי המדינה פיתחה אלרגיה וסלידה מרשתות הגנה חברתיות. במצב הזה במקום להיות מנוע הצמיחה של הכלכלה, יזמים ויזמיות עלולים למצוא את עצמם במסלול אל שירותי הרווחה.
לכן, תנאי חשוב להצלחה הוא רשת ביטחון ומערכת מיסוי יעילה ומותאמת המקילה על העסקים הקטנים. בנוסף, היכולת של העסקים הגדולים לעומת הקטנים להתמקח על תנאי המס ישירות עם גופי הממשלה מקנה להם יתרון משמעותי על העסקים הקטנים, שבנפרד אין להם כוח מיקוח משמעותי. תנאי נוסף שתורם להצלחה הוא הנגישות לידע וסיוע בנושאים פיננסיים, אדמיניסטרטיביים ובנושאי רגולציה.
בעשיה הפרלמנטרית שלי הבנתי את החשיבות הגדולה של הנושא. כיהנתי כיו"ר משותף לשדולה לעסקים קטנים ובינונים. יזמתי את התיקון לחוק הביטוח הלאומי שמאפשר לנשים עצמאיות לעבוד חלקית בזמן חופשת הלידה, ואת הצעת חוק לפיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים. חוקים אלה פורשים רשת ביטחון כלכלית לבעלי העסקים, ועוזרים להם לשמור על מקום העבודה והפרנסה שלהם ובעקיפין על הצמיחה הכלכלית של המשק.
אז מה עושים? המצב הקיים אינו גזירת גורל אלא מדיניות מכוונת, אפשר לשנות אותה ולהביא את ישראל לצמיחה פנומנלית. אנחנו אומת הסטארט-אפ, אנחנו נמצאים בחוד החנית של עולם היזמות, מוכנים לקחת סיכונים, אך צריכים תמיכה, ואת זה המדינה צריכה לספק, לא כי זה צודק אלא כי זה הדבר החכם ביותר, בייחוד בעולם שמשתנה בקצב מסחרר.
מה התכנית שלנו להצמיח את העסקים הקטנים והבינוניים?
1. הרחבת נגישות לאשראי: כצעד ראשון, הגדלת נפח האשראי על ידי הפחתת שיעור משקל נכסי החיסכון של הבנקים (בחקיקה) כך יהיה ניתן להגדיל את נפח האשראי ולהקטין את עלותו. צעד נוסף - הרחבת ההיתר להוצאת חשבונית (מימון המע"מ) רק לאחר קבלת התשלום, אין סיבה שמי שמתקשה להשיג אשראי לא רק שיהיה גובה מס של המדינה אלא יהפוך למממן של המדינה.
2. תנאים סוציאליים מלאים לעצמאים: דמי אבטלה, מחלה, לידה ואבל והוצאות טיפול בילדים. חלק מהפתרון אפשרי ללא הגדלת הוצאות הממשלה ע"י הקמת קרן ייעודית בביטוח לאומי שתמומן כולה מדמי ביטוח אבטלה, עם רשת ביטחון אקטוארית.
3. סוכנות לתמיכה וסיוע לעסקים קטנים כולל תמיכה ועידוד של חדשנות ומחקר.
4. מערכת מיסוי יעילה ומותאמת: הכרה בפחת מואץ, העלאת הסף לעוסק פטור, הקלות בניהול ספרים וכיו"ב.
5. הרחבת מקורות ההכנסה על ידי הגברת השתתפות עסקים קטנים ובינוניים במכרזי משרדי ממשלה והשלטון המקומי ותשלום הוגן.
אנחנו בעיצומה של מהפכה תעשייתית חדשה. הרבה מקומות העבודה כיום הולכים ונעלמים, והעסקים הקטנים הם אלו שימלאו את הוואקום שנוצר. זה הזמן לדאוג ולטפח אותם, הם עתיד הכלכלה שלנו והיתרון התחרותי שלנו!
הכותבת היא יו"רית גשר במפלגת העבודה-גשר