מחשוב ענן / צילום: Shutterstock
מהפכת הענן רק החלה. ככל שהיא ממשיכה לחולל שינויים יסודיים באופן שבו טכנולוגיה מופצת ונצרכת בכל מגזרי העסקים, היא מביאה לידי ביטוי את חוזקות הליבה של תעשיית ההייטק הישראלית בתחומי התקשורת, אבטחת מידע ופיתוח תוכנות.
אף שהמונח "ענן" (Cloud) הוא במידה מסוימת מושג טכנולוגי מהסוג של מידה-אחת-לכול (ואינו מפגר בהרבה מאחורי השימוש המופרז ב"בינה מלאכותית"), אנו רואים כיצד מחשוב ענן מחולל דמוקרטיזציה בהנגשת כוח מחשוב בלתי מוגבל. לכל משתמש יש גישה לענן, ללא צורך בהתקנת מערכות IT יקרות.
■ כנס ג'רני 2019: מהגראז' לביזנס
אם חברה רוצה לשמור על מעמדה התחרותי, היא חייבת לעבור לענן כדי להפחית עלויות IT ולתת מענה לצרכים העסקיים המשתנים של לקוחותיה ועובדיה.
אין להמעיט במורכבותו של המעבר לענן ואימוצו, וזהו תחום שבו תעשיית ההייטק הישראלית ממלאת תפקיד מפתח. קידום האופטימיזציה והאבטחה של הענן ועזרה לחברות לנווט את תהליך המעבר המורכב הם רק חלק מהתחומים שבהם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומי ה-XaaS (הכל-כשֵירות) ואבטחת הסייבר מזינים את שיעורי הצמיחה האדירים של חברות הסטארט-אפ הישראליות.
חברות, במיוחד בתעשיות מפוקחות כמו בנקים, חברות ביטוח או שירותי בריאות, נזהרות באופן מובן בצעדיהן לכיוון הענן. אולם הקצב הולך ומאיץ - לפי מה שלקוחותינו בתחום אומרים לנו. עסקים בינוניים מתקשרים עם ספקי שירותי ענן חיצוניים כדי להאיץ ולפשט את המעבר אל ה-SaaS (התוכנה-כשֵירות).
כ-90% מכלל עומסי העבודה יימצאו בתשתיות של ענן ציבורי, פרטי או משולב עד סוף 2021. כך לפי מחקר של קרדיט סוויס ("2019 Outlook. The Cloud Has Four Walls", פורסם בדצמבר 2018). המעבר מתרחש באופן גלובלי בשיעור צמיחה שנתי (CAGR) של 15%, והוא צפוי להמשיך בקצב מרשים זה בשנים הקרובות.
מגמה זו הובילה לעלייה בפעילות המיזוגים והרכישות בתעשיית הענן. הדבר רלוונטי במיוחד לישראל, בה חברות מקומיות מנצלות את פלטפורמות הענן המייצרות כלים ושירותים רבי עוצמה של בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה (ML) וה"אינטרנט של הדברים" (IoT).
דוגמה שממחישה את התהליך מגיעה מאחת מחלוצות טכנולוגיית הקישוריות למרכזי נתונים ומחשבי-על - מלאנוקס הישראלית, שנמכרה לאנבידיה בחודש מארס האחרון תמורת 6.9 מיליארד דולר.
עצימות הנתונים והמחשוב של עומסי העבודה המודרניים, בפרט בתחומי ה-AI, מחשוב מדעי וניתוח נתונים, גדלה באופן אקספוננציאלי. מלאנוקס הייתה החלוצה בטכנולוגיית הקישוריות, אשר מביאה לאופטימיזציה של עומסי עבודה בסדר גודל של מרכז נתונים בכל הנוגע לרשתות מחשוב ואחסון. טכנולוגיה זו מסייעת להשגת ביצועים גבוהים יותר, יעילות משופרת ועלות תפעול נמוכה יותר ללקוחות. יחד, שתי החברות משרתות למעלה מ-250 מתוך 500 מחשבי-העל הגדולים בעולם, וכל ספק גדול של שירותי ענן ויצרן מחשבים נמנה עם לקוחותיהן.
באופן בלתי נמנע, מחשוב ענן מייצר סיכונים של ממשקי תכנות יישומים (APIs) בלתי מאובטחים, איבוד נתונים ודליפות מידע. מצב זה דוחף לקונסולידציה, כאשר ספקים של תשתיות מבוססות-ענן רוכשים סטארט-אפים מתחום אבטחת הסייבר. ככל שגוברת הרגולציה הדורשת יכולות אבטחה ובקרות נוספות, כך יש צורך ביותר מערכות אוטומטיות כדי לנהל ולתחזק את הבדיקות והבקרות הללו בצורה יעילה. היות שכך, אנו רואים שנוכחות פתרונות אבטחת הסייבר הולכת וגדלה בכל מקום - הן ברמת ניהול הנתונים והן ברמת תשתיות הנתונים. ישראל היא מקום מעניין במיוחד לפתרונות אבטחת הסייבר - בהיותה היצואנית השנייה בעולם של טכנולוגיות סייבר אחרי ארה"ב - ומייצגת כ-20% מכלל ההשקעות הון סיכון העולמיות בתחום בשנת 2018.
אנו מאמינים שישראל תמשיך להיות מקור מוביל לחדשנות גלובלית בתעשיית הענן בזכות רמות השיא בייצוא ההייטק ושיעור חסר תקדים של פיתוח טכנולוגיות מהפכניות באומה הידועה כאומת הסטארט-אפ העולמית. אנו ממשיכים לראות הזדמנויות משמעותיות למיזוגים ורכישות והשקעות הון וחוב בישראל, הנובעות מתרומת חברות אלו למהפכת הענן, ומשכונעים שמגמה זו היא אך בראישתה.
הכותב הוא מנהל קבוצת הטכנולוגיה, מדיה וטלקום ב-EMEA (אירופה, המזה"ת ואפריקה) בחברת קרדיט סוויס