מסחור ידע / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אחד המקורות הכי חשובים לפיתוחים טכנולוגיים הוא העולם האקדמי. חוקרים שיושבים שעות על גבי שעות כדי לנסות לחדש, מחקר בטכנולוגיות עמוקות וניסיון של שנים ארוכות מאפשרים להביא לשוק טכנולוגיות חדשניות, שהיה קשה לפתח בשוק האזרחי. כדי להצליח לעשות זאת, פועלות חברות למסחור ידע באוניברסיטאות השונות, שתפקידן לעודד מסחור של הטכנולוגיות האלה והפיכתן ממחקרים אקדמיים לפעילויות עם היתכנות עסקית.
מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) סקר שהיא עורכת עם חברות מסחור הידע בישראל, כדי לשקף את הפעילות שלהן. לפי הסקר, הכנסות חברות המסחור - שאמורות להיות גם מקור להכנסות בעבור המוסדות האקדמיים - נמצאות בירידה, משיא של 1.9 מיליארד שקל ב-2012 ל-1.36 מיליארד שקל ב-2016, השנה האחרונה שנבדקה. פרמטרים נוספים שנמצאים בירידה הם מספר הדיווחים על גילויים - אותם מגישים החוקרים למוסדות השונים כאשר גילוי מסוים עולה ממחקריהם, וכן מספר הבקשות לפטנטים ומספר הפטנטים שאושרו. נבדקו גם מספר אנשי הצוות המקצועיים ומספר הסכמי הרישוי.
כעת, פרסמו חברות מסחור הידע דוח אלטרנטיבי, באמצעות ITTN, ארגון-הגג של חברות המסחור בישראל. חברות בו חברות מסחור של האוניברסיטאות, בתי חולים, קופות-חולים, מכוני מחקר ומכללה אחת. הדוח בדק פרמטרים מעט שונים, כדי להראות שהפעילות שלהן אפקטיבית יותר מאשר מה שעולה מנתוני הלמ"ס. לפי הדוח, ב-2018 נחתמו 329 הסכמי רישיון של חברות מסחור ידע עם חברות חיצוניות - עלייה של 23% בהשוואה ל-2017. עוד עולה מהדוח כי בשנה שעברה הוקמו 74 סטארט-אפים על בסיס תהליכים של מסחור ידע, לעומת 39 סטארט-אפים ב-2017. מדובר בשיא של שש שנים. לעומת זאת, מספר הדיווחים על גילויים חדשים ירד משיא של 1,328 ב-2016 ל-1,005 בשנה שעברה. עוד נמצא כי בשנת 2018 נחתמו 873 הסכמי מחקר ממומן, ו-430 הסכמי ייעוץ.
ירון דניאלי, מנכ"ל חברת יישום של האוניברסיטה העברית ויו"ר משותף של ITTN, אמר ל"גלובס" כי "הכנסות הן פועל יוצא של העברת ידע של לפני עשר שנים, והעברת הידע היום תייצר הכנסות בעוד עשר שנים". דבר דומה אמר גם לגבי מספר הפטנטים שאושרו. לדבריו, פטנט שאושר השנה הוגש לפני שנתיים לפחות. מבחינת ITTN, המדד הנכון הוא מספר הבקשות לפטנטים, והוא עלה מעט - מ-604 ב-2017 ל-623 בשנה שעברה.
החברות הישראליות נהנות יותר מהבינ"ל
הפרמטרים שנבדקו בדוח תואמים לשינוי במדיניות חברות היישום, שמתחיל לבוא לידי ביטוי בשנים האחרונות. מוסדות אקדמיה ברחבי העולם התמקדו בעשורים האחרונים במסחור ידע לצורך יצירת הכנסות. אולם לפי מחקרים שונים שהתפרסמו בארץ ובעולם, פעילות מסחור הידע לא הצליחה מצד אחד להניב למוסדות הלימוד הכנסות ראויות, ומצד שני כשלה בקידום ה"מטרה השלישית" של האקדמיה - העברת הידע האקדמי לתעשייה ולחברה.
אומנם קיימים מקרים מוצלחים וידועים כמו זה של חברת מובילאיי, שפעילותה התפתחה מטכנולוגיית עיבוד תמונה שפיתח פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי החברה, במחקריו האקדמיים. דוגמה נוספת היא קופקסון, תרופה לטרשת נפוצה שפותחה במכון וייצמן, אשר אחראית לחלק מהותי מהכנסותיה של חברת טבע. למרות זאת, דוח של מכון שמואל נאמן שהתפרסם ב"גלובס" הציע שינוי כיוון במדיניות המגדירה את מטרותיהן של מחלקות המסחור - ממטרות כספיות למטרות של הפצת ידע לחברה ולתעשייה.
כבר בשנת 2011 פרסם משרד האוצר מסמך מסקנות והמלצות שנועד לשפר את תהליכי העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה תוך דגש על המטרה השלישית - של הפצת הידע. זאת באמצעות פתיחות רבה יותר בהסכמי הרישיון, באופן שייתן עדיפות להעברה של יותר ידע במקום ליצירה של יותר הכנסות. חלק מהמלצות הדוח אומצו על ידי חברות המסחור, אך רבות אחרות טרם יושמו או יושמו באופן חלקי - בהן הקמת מכוני מחקר תחומיים, רתימת המוסדות האקדמיים למטרה השלישית באופן פורמלי, והקמת חברת יישום רוחבית לכלל מוסדות המחקר בישראל.
"מי שמנסה למדוד פעילות העברת ידע במונחים כספיים הוא שמעמיד מכשול בפני העברת ידע רחבה ועמוקה בין האקדמיה לתעשייה", אומר דניאלי. לדבריו, "ההעברה נמדדת במונחי אימפקט כמו כמה הסכמי רישיון נחתמו וכמה חברות הוקמו, והכסף הוא תוצר לוואי. ישראל היא כמעט המקום היחיד בעולם שבו חברות המסחור הן חברות. לרוב הן יחידות באוניברסיטה וההכנסה שלהן לא נמדדת כשל חברה. זה קונפליקט אינהרנטי ומדובר בטעות שצריך להתרחק ממנה".
למרות דברי דניאלי, תוכנית ההבראה של האוניברסיטה העברית, עליה סוכם בשנה שעברה, כוללת גם סעיף לפיו ייעשה מאמץ למקסם את ההכנסות של חברת יישום. אמנם אין פה סתירה מוחלטת, אך במקרה כזה שורת ההכנסות בהחלט מקבלת מקום משמעותי.
לפי הדוח, הנהנות העיקריות מהגילויים במוסדות המחקר הישראליים הן חברות ישראליות: 76% מהסכמי הרישיון ניתנו לחברות ישראליות ו-24% לחברות בינלאומיות. מדובר בירידה של אחוזים בודדים בחלקן של חברות ישראליות ביחס ל-2017. חברות ישראליות היו שותפות גם ב-74% מהמחקר הממומן וב-63% מהסכמי הייעוץ ב-2018. חברות מסחור הידע של האוניברסיטאות דומיננטיות יותר בהסכמי רישוי ובמחקר במימון התעשייה (קרוב ל-80%), ואילו החברות של בתי החולים ומכוני המחקר בולטות בהסכמי הייעוץ (80% מההסכמים שנחתמו בשנה שעברה).
מבחינת תחומים, כ-60% מהפעילות של חברות המסחור נחלקת בין המצאות בתחומי הפארמה והביוטכנולוגיה ובין המצאות בתחום המדי-טק (טכנולוגיות רפואיות). אחריהם נמצא תחום מדעי המחשב, אשר אחראי על 18% מהסכמי הרישיון, 13% מהדיווחים על גילויים, 15% מהפטנטים ו-11% מחברות ההזנק.
האתגר - חיזוק המקצועיות
"הדוח ממחיש את הפעילות הענפה של חברות המסחור והמאמצים הרבים שמושקעים על ידיהן במסחור תוצרי המחקר. קרוב ל-166 עובדים שעוסקים בתחום ומעל 600 פטנטים חדשים שהוגשו בשנת 2018 זו השקעה מדהימה", אומר גיל גרנות, יו"ר משותף ב-ITTN ומנכ"ל ידע, חברת המסחור של מכון וייצמן, בשיחה עם "גלובס". "המובילות של האקדמיה ובתי החולים הישראליים במסחור בולטת בתוצאות המוצגות בדוח במספר החברות החדשות שהוקמו בשנת 2018 סביב טכנולוגיות פרי האקדמיה ובמספרי ההסכמים".
"האתגרים שלנו בשנים הקרובות הם חיזוק המקצועיות של אנשי המסחור, ויצירת כלים ופלטפורמות חדשות להאצת המסחור והגברת הסיכוי שהוא יצלח", מוסיף גרנות. "בהקשר הזה, כבר היום נעשה מאמץ גדול על ידי חברי ITTN להשביח ולקדם את הטכנולוגיות של המוסדות כך שיתאימו לצרכי השוק ויוכלו להתקדם עד למוצרים בשוק בהשקעות הראויות להם".
בחברות המסחור עובדים צוותים טכנולוגיים אשר עומדים בקשר עם החוקרים, וצוותי שיווק ופיתוח עסקי אשר עומדים בקשר עם התעשייה ומנסים להבין את צרכיה. בנוסף, בשנים האחרונות יוזמות חברות המסחור יותר ויותר פרויקטים שמטרתם לסייע לטכנולוגיות חדשות לפרוץ את גבולות המחקר אל העולם העסקי.
כך, דוח שפרסמה חברת המחקר דלויט ביולי 2019 הראה כי בשנים האחרונות יותר ויותר חברות מסחור ואוניברסיטאות מנסות לעודד מעבר של ידע בין האקדמיה לתעשייה בטווח הרחוק: תוכנית קולות קוראים נועדה לאפשר לחוקרים באקדמיה למצוא דרכים ליישם את מחקריהם בהתאם לצרכי התעשייה; תוכניות יזמות לחוקרים נועדו לעודד בקרבם גישה יזמית עצמאית כך שיוכלו להפוך את מחקריהם לעסקים; וקרנות ההשקעה שנועדו לספק הון ראשוני למיזמים של חוקרים בשלבים המוקדמים במודל הון סיכון - כך שרק חלקם יגיעו לשוק בעתיד.
אף אחת מהמגמות הללו לא מכניסה לחברות המסחור הכנסה ישירה מהעברת הידע, אך הן מעודדות שיתופי פעולה רבים יותר של התעשייה עם האקדמיה וחברות המסחור. "כאשר עולות טענות לגבי חוסר שביעות רצון מתהליכי העברת הידע, הן בעיקר על כך שתהליכי הסכמי הרישיון אורכים שנים ושקשה לערוך מחקר משותף עם האקדמיה. אם הכסף הוא העיקר, כל עסקה כזו היא ארוכה, קשה ומבוססת על משא ומתן ארוך, על מיקוח ועל התשה - וזה ההפך ממה שאנחנו רוצים שיקרה", מוסיף דניאלי.
דניאלי מציין כי בדירוג האחרון שפרסם הפורום הכלכלי העולמי, ישראל דורגה במקום השלישי בעולם באיכות ובהיקף הקשר בין האקדמיה והתעשייה נכון ל-2018 - עלייה מהמקום ה-33 עשר שנים קודם לכן. "ב-2018 היו מאות הסכמי רישיון ומחקר ממומן. אני חושב שמה שהנתונים הללו מראים זה שאם אתה נמנע מלעבוד עם אוניברסיטאות אתה במיעוט היום. מי שניסה ולא הצליח בעבר מוזמן לנסות שוב".
האם תהליכי מסחור הידע באוניברסיטאות מקשים עליו להגיע לנחלת הכלל?
מכון שמואל נאמן הכין דוח על פעילות המסחר באקדמיה, שפורסם ב"גלובס" בסוף מאי, שבו הצביעו החוקרים על מתח מובנה בין מנגנון הפצת הידע, שהוא בהגדרתו פתוח לכולם, ובין מנגנון מסחור הידע, בו לבעלות על הידע יש תפקיד מרכזי. "במסחור טכנולוגיה הדבר הראשון שאתה עושה הוא להגן על הטכנולוגיה, ולכן מתוקף הדברים היא כבר לא נחלת הכלל. הדבר פוגע בתועלות האחרות שאפשר לקבל ברמה הלאומית בזכות העברת טכנולוגיה והפצת ידע", אמר אז ל"גלובס" פרופ' ארנון בנטור, שחיבר את הדוח.
הדוח חשף כי האוניברסיטאות זנחו אפיקים אחרים של הפצת ידע לתעשייה - לצד העלייה החדה בכמות הבקשות לפטנטים, החוקרים מצאו קיפאון ואף ירידה קלה בהיקף המחקר האקדמי שממומן על ידי התעשייה במדינות ה-OECD, ובהן ישראל וארה"ב, בין השנים 2003 ל-2013. עוד נטען כי ברוב המוחלט של האוניברסיטאות, ההוצאות על מסחור גבוהות מההכנסות ממנו או משתוות אליהן - דבר שב-ITTN, ארגון העל של חברות המסחור בישראל, סבורים כי הוא לא אמור להיות המדד הנכון לבדיקת פעילותן.
לאור הנתונים הללו, מחברי הדוח המליצו על שינוי כיוון במדיניות בכל הנוגע למסחור ידע, ממדיניות שמעודדת רישום פטנטים - למדיניות שתעודד מחקרים במימון התעשייה, ותקדם מנגנונים דוגמת אקסלרטורים, מרכזים להוכחת היתכנות, מרכזי מחקר בשיתוף התעשייה והקמת חברות סטארט-אפ. הדוח של ITTN מראה כי נעשים צעדים ברוח זאת.